הציבור מחפש מידע מדעי במנועי חיפוש ובאתרי החדשות ומעריך מאוד את חשיבות המדע לחיי היום יום

כך עולה מסקר שערכה חברת גיאוקטרוגרפיה עבור משרד המדע וממצאיו הוצגו בכנס תקשורת המדע השישי

הציבור מחפש מידע מדעי במנועי חיפוש ובאתרי החדשות והוא מעריך מאוד את חשיבות המדע לחיי היום יום.

כך עולה מסקר שערך עבור משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל על-ידי חברת גיאוקרטוגרפיה. ממצאי הסקר הוצגו על-ידי דוברת המשרד ליבי עוז, במסגרת הכינוס השישי לתקשורת המדע בישראל שאירגנו האקדמיה הלאומית למדעים ומכון דוידסון. עוז יזמה ותיכננה את הסקר יחד עם פרופסור-משנה איילת ברעם-צברי, מומחית לתקשורת המדע בטכניון.

עניין וידע בנושאים שונים

הנושאים אשר מידת העניין בהם היא הגדולה ביותר, באופן מובהק, הם בריאות ורפואה ומחשוב ואינטרנט אשר 65% ו-64% מהציבור, בהתאמה, ציינו שהם מתעניינים או מתעניינים מאוד בהם, ובמקום השני עתידנות טכנולוגית (52%) ואיכות הסביבה (50%) מנגד, שלושת הנושאים אשר הכי פחות מעניינים את הציבור הם הדפסות תלת מימד, חלל ורובוטים אשר רק 26%-32% ציינו כי הם מתעניינים בהם.

בהשוואה למחקרים קודמים, ניכרת עלייה בהתעניינות הציבור בתחומים מחשוב ואינטרנט ועתידנות טכנולוגית, ולמרות שרמת העניין בו היא הנמוכה ביותר במחקר הנוכחי, ניכרת גם עלייה בהתעניינות בתחום הרובוטים. לעומת זאת, בהשוואה למחקרים קודמים, יש פחות עניין באיכות הסביבה, נושאים הקשורים למים והיסטוריה וארכיאולוגיה.

שני הנושאים בהם רמת הידע הנתפסת היא הגבוהה ביותר הם “מחשוב ואינטרנט”, ו”בריאות ורפואה”. עוד ראוי לציין כי בעוד שמידת העניין בתחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה אינה גבוהה, רמת הידע הנתפסת בתחומים אלו ממוקמת במקום הרביעי מכלל הנושאים שנבחנו. כמו כן, בדומה למידת העניין, שלושת הנושאים בהם רמת הידע היא הנמוכה ביותר הם חלל, הדפסות תלת מימד, ורובוטיקה, וזאת בפער מובהק לעומת שאר הנושאים שנבחנו בהקשר זה. בהשוואה למחקרים קודמים, במחקר הנוכחי ניכרת עלייה ברמת הידע הנתפסת בתחומים מחשוב ואינטרנט, עתידנות טכנולוגית ורובוטיקה.

מידת העניין של נשים בנושאי מחשוב ואינטרנט, עתידנות טכנולוגית, מים, אנרגיה, הדפסות תלת מימד ורובוטים הינה נמוכה באופן מובהק מזו של גברים, ומידת העניין של תושבים מהמגזר הערבי , הינה גבוהה במובהק ממידת העניין של תושבים מהמגזר היהודי ב-8 מתוך 11 הנושאים שנבחנו בהקשר זה.

בהתאם למידת העניין, נשים מדווחות כי רמת הידע שלהן במרבית הנושאים הינה נמוכה מרמת הידע עליה גברים מדווחים, מלבד בתחומי הבריאות והרפואה. כמו כן, עם העלייה בגיל, ישנה עלייה ברמת הידע הנתפסת בנושאי איכות הסביבה ומים, אך ירידה בקשר לנושאי מחשוב ואינטרנט ועתידנות טכנולוגית.

השימוש במקורות מידע שונים ותפיסת האמינות שלהם

שני מקורות המידע בהם משתמשים בתכיפות הגדולה ביותר הם מנועי חיפוש באינטרנט ואתרי חדשות באינטרנט, 81% ו-77% בהתאמה מהציבור ציינו שהם משתמשים בהם לעיתים קרובות מאוד או די קרובות, בפער מובהק לכל שאר מקורות המידע. בהתאמה, מנועי חיפוש באינטרנט מדורגים גם יחסית גבוה מבחינת תפיסת האמינות.

עם זאת, ניכר כי לא קיים קשר חזק בין תכיפות השימוש ותפיסת האמינות של מקורות מידע שונים. לדוגמא, למרות שמדענים באוניברסיטאות, מוזיאוני מדע ועיתונים מדעיים נתפסים כמקורות מידע אמינים באופן יחסי, תכיפות השימוש בהם היא נמוכה מאוד, וזאת לעומת רשתות חברתיות, אשר נתפסות כפחות אמינות, אך בשימוש תכוף יותר. עם העלייה ברמת ההשכלה, ישנה עלייה בתפיסת האמינות של עיתונים מדעיים ומדענים באוניברסיטאות, במשרדי ממשלה ובמקומות ציבוריים, לצד ירידה בתפיסת האמינות של אנשי דת. כמו כן, בקרב בעלי השכלה תיכונית ומטה, תפיסת האמינות של אנשים אחרים בסביבתם היא נמוכה יותר מאשר בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר.
עם העלייה בגיל, ישנה ירידה בתכיפות השימוש באנשים אחרים ומדענים באוניברסיטאות כמקור מידע, ועלייה בשימוש ברדיו, לצד עלייה בתפיסת האמינות של הרדיו והעיתונות היומית. כמו כן, בקרב צעירים עד גיל 34, תפיסת האמינות של עיתונים מדעיים, טלוויזיה ואתרי חדשות הינה נמוכה במובהק.

תפיסת החשיבות של ידע בנושאי מדע וטכנולוגיה

62% מהציבור סבורים שנחוץ להם ידע במידה רבה עד רבה מאוד בנושאים של מדע וטכנולוגיה בחיי היום יום. גברים (69%) ותושבים מהמגזר הערבי (86%) סבורים בשיעור גבוה יותר כי נחוץ להם ידע בנושאים של מדע וטכנולוגיה בחיי היום יום, בהשוואה לנשים )%54% ( ולתושבים מהמגזר היהודי ) 56%( .

תפיסות כלפי עיסוקים שונים
מבין המקצועות שנבחנו, רופאים ומדענים נתפסים כמקצועות התורמים ביותר לחוסנה של המדינה והיוקרתיים ביותר. לעומת זאת, אנשי עסקים בכירים, אנשי רוח ותרבות ואנשי בידור מובילים נתפסים כבעלי התרומה הקטנה ביותר לחוסנה של המדינה, אך המקצוע שדורג כהכי פחות יוקרתי הוא אנשי דת. למרות שהם ממוקמים במקום השלישי והרביעי אחרי רופאים ומדענים מבחינת תרומה ויוקרה, בבחינת נכונות להמלצה, מקצועות ההיי טק וההנדסה צוינו במקום הראשון לצד רופאים, בפער מובהק לעומת מקצועות אחרים שנבחנו, ביניהם מדען ואיש עסקים.
בהשוואה למגזר היהודי, בקרב המגזר הערבי, תפיסת התרומה של רופאים בכירים, אנשי טכנולוגיה והנדסה בכירים במגזר העסקי, אנשי היי- טק, אנשי רוח ותרבות ואנשי בידור מובילים הינה גדולה יותר, אך תפיסת התרומה של אנשי הצבא היא נמוכה יותר.

ידע כללי בנושאי מדע
באופן כללי, בין 60% ל-90% מהציבור ידעו לענות נכונה על כל אחד מהמשפטים בתחומי המדע עליהם נשאלו, כאשר בהשוואה לארצות הברית, שיעור גבוה יותר מהציבור בישראל ידעו לענות נכונה על חמישה מתוך שבעה משפטים שנבחנו בשתי המדינות. עם זאת, בהשוואה לארצות הברית, שיעור נמוך יותר מהישראלים ידעו לציין שהמשפט “השמש מסתובבת סביב כדור הארץ” הוא שגוי (69% לעומת 74%). המשפט עליו ענו נכונה בשיעור הגבוה ביותר הינו “הורסקופ זה מדע מדויק“, אשר %90 מהציבור ציינו שהוא שגוי, בעוד שהמשפט אשר ענו עליו נכונה בשיעור הנמוך ביותר (אם כי לא בפער מובהק) הוא “אלקטרונים קטנים מאטומים” אשר 60% מהציבור ציינו שהוא נכון. שיעור גבוה יותר באופן מובהק מהגברים ידעו לענות נכונה על חמישה מתוך שמונת המשפטים שנבחנו, בעוד ששיעור גבוה יותר מהנשים ענו נכונה על שני משפטים.
באופן טבעי, עם הקרבה לדת, ניכרת ירידה דרמטית במידת ההסכמה עם המשפטים: “היקום החל בפיצוץ עצום” ו”בני האדם התפתחו מיצורים מוקדמים יותר“.

השתתפות ילדים בפעילויות בתחום המדע

קרוב למחצית ממי שיש להם ילדים בגילאי 6-18 טוענים כי ילדיהם משתתפים בפעילויות כלשהן בתחום המדע, כאשר עם הירידה בגיל כך הילדים חשופים יותר לפעילויות בתחום המדע בעיקר בבית ספר יסודי.

תמיכה בשליחת אסטרונאוט לחלל

65% מהציבור סבורים שישראל צריכה לשגר אסטרונאוט (גבר או אישה) נוסף לחלל, כאשר בהשוואה למחקר קודם, ישנה עלייה מובהקת בשיעור מי שסבורים כך. סטריאוטיפים כלפי נשים במדע 69% מהציבור כלל לא מסכימים או מסכימים במידה מועטה עם התפיסה לפיה בגלל הבדלים מלידה בין גברים ונשים, יש יותר גברים אשר עוסקים במדע מאשר נשים, ורק 10% מסכימים עם אמירה זו במידה רבה או רבה מאוד. עם העלייה בהשכלה, ניכרת עלייה בשיעור מי שאינם מסכימים עם המשפט “בגלל הבדלים מלידה בין גברים ונשים, יש יותר גברים אשר עוסקים במדע מאשר נשים”.

לסקר המלא באתר משרד המדע