מיחשוב ורובוטיקה

כדר מייצר קנקני מים בעיר אחמדאבד בהודו. צילום: shutterstock

החתימה הנסתרת של האמן

חוקרות מהאוני' העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו ומצאו כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. יש לכך יישומים מארכיאולוגיה ועד לזיהוי פלילי

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

בינה מלאכותית - ארה"ב נגד סין. איור: shutterstock

בינה מלאכותית היא התגשמות החלום הטוטליטרי – כמה דרכים להשיב את השליטה לידינו

מדענים חוששים כי בינה מלאכותית תכיר אותנו טוב מאשר אנחנו מכירים את עצמנו. ממשלה חמושה בבינה מלאכותית תוכל לטעון שהיא יודעת מה אנשים באמת רוצים מה באמת ישמח אותם. במקרה הטוב, היא תשתמש בכך להצדיק פטרנליזם, במקרה הגרוע, טוטליטריות

דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה

שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

לנוכח השגשוג בתחום הטכנולוגי, עולות שאלות רבות בתחום האתיקה והפילוסופיה: איך ניתן להגדיר אישיות טכנולוגית אינטילגנטית? האם לאישיות כזו יכולות להיות רגשות, רצונות ותבונות כמו

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

לא לפחד מהעתיד. מתוך Jumpstory

האם עלינו לדאוג ממחשבים קוונטיים

ייקח לפחות עשור עד שייבנו מחשבים קוונטיים כללים, אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים

עיצוב של המבנה הפוטוני הלוכד בתוכו שני פוטונים. הפוטונים נעים לאורך הכיוון האופקי, כל אחד מהם לאורך הזרוע של הצלב. החורים ממוקמים כך ששני הפוטונים נלכדים בנקודת המרכז שבה נחצים שתי הזרועות של הצלב. העקומות הכחולה והאדומה מייצגות את העוצמה של השדות החשמליים של הפוטונים התואמים להם. הפוטונים מגיבים בעקבות חוסר הליניאריות של הגביש היוצר את הצלב. [באדיבות: Eric Proctor]

מחשוב קוונטי בטמפרטורת החדר

חוקרים מצבא ארה"ב חוזים כי מעגלי מחשוב קוונטיים שלא יזדקקו עוד לטמפרטורות נמוכות במיוחד בכדי לתפקד יהפכו למציאות בתוך כעשור שנים

הדגמת מחשב קוונטי של IBM, בכנס CES 2019. צילום: אבי בליזובסקי

כיצד נראה מחשב קוונטי פעיל מבפנים?

מנהל חטיבת המחקר של IBM מעניק הצצה לאחד מתוך 18 המחשבים הקוונטיים של החברה וקורא לכל המתעניינים: בואו להתנסות בעצמכם בניסוי על מחשב קוונטי פעיל

מחשב על של IBM. צילום יחצ

הממשל האמריקני ו-IBM יאפשרו לחוקרי קורונה גישה ל-16 ממחשבי העל החזקים ביותר בעולם

חוקרים מהאקדמיה ומכוני מחקר ממשלתיים ופרטיים השותפים במאמץ העולמי למציאת טיפול לוירוס הקורונה יוכלו החל מהשבוע הבא להגיש לבחינת השותפות פרויקטי מחקר הדורשים עוצמת מחשוב

עבודה מהבית. המחשה: Image by Free-Photos from Pixabay

יוצאים לעבוד מהבית

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, החלו מיליוני תושבי סין לעבוד מהבית. צעד זה התבצע בהתראה קצרה ולמרות שמדיניות עבודה מרחוק יושמה עד כה בסין בשיעור נמוך

דילוג לתוכן