לא רחוק היום בו נראה את המשחקים האוטונומיים הראשונים. אלו יהיו משחקים שייווצרו על-ידי בינה מלאכותית מההתחלה ועד הסוף
בספר המדע הבדיוני “המשחק של אנדר”, צריך גיבור הספר לעבור טיפול פסיכולוגי יוצא-דופן. במקום לדבר עם פסיכולוג על הספה, הגיבור משחק משחק מחשב. הוא מתמודד עם מכשולים ועם אויבים, שבוחנים אותו בדרכים שונות ומלמדים אותו לקחים על עצמו. המשחק מותאם עבורו אישית, ומשתנה אוטומטית בהתאם להתפתחות הנפשית של השחקן.
עד לפני מספר שנים, משחקים שכאלו היו בחזקת מדע בדיוני בלבד. מפתחים אנושיים השתמשו אמנם בבינות מלאכותיות בסיסיות כדי לייצר אלמנטים מסוימים במשחקים, אבל רמת הגמישות והיצירתיות של הבינות המלאכותיות הייתה עדיין נמוכה מאד. מעבר לכך, הבינות לא ניחנו ביכולת להבין הקשרים ורעיונות מורכבים. עדיין היה צורך במפתחים אנושיים כדי לדרבן את הבינה המלאכותית להפיק חומר שיוכלו להשתמש בו, לסנן את המוץ מהתבן ולשלב את התוצאות הטובות ביותר במשחק.
עכשיו מתחילים הדברים להשתנות, ולא רחוק הזמן בו נראה את המשחקים האוטונומיים הראשונים. אלו יהיו משחקים שייווצרו על-ידי בינה מלאכותית מההתחלה ועד הסוף. הם יהיו משחקים שהבינה המלאכותית תנהל ביד רמה, תשכלל ותשפר ותוסיף להם רמות חדשות של מורכבות ושל עלילה, כך שלא ייגמרו לעולם. והם יהיו משחקים אישיים כמו במשחק של אנדר, שיתאימו את עצמם עבור כל שחקן ויספקו לו ריגושים והנאות – ובתקווה גם יעזרו לו להתפתח כאדם.
וזה מתחיל כבר לקרות היום.
ChatDev
המשחק האוטונומי הראשון כבר נוצר על-ידי בינה מלאכותית.
כמעט.
זה קרה בספטמבר 2023, במחקר אקדמי בו יצרו חוקרים קהילה של בינות מלאכותיות. זו הייתה, למעשה, סימולציה של חברת תוכנה, כאשר כל תפקיד בחברה אויש בבינה מלאכותית. הייתה בינה מלאכותית שקיבלה על עצמה את תפקיד המנכ”ל, בינה אחרת זכתה בתפקיד קצין הטכנולוגיה הראשי, בינה שלישית הייתה המעצב הגרפי וכן הלאה.
החוקרים הטילו על ‘החברה’ הווירטואלית לפתח משחק פשוט בשם Gomoku. אתם מכירים אותו כנראה כ- “חמישה בשורה/טור/אלכסון”. היא עשתה זאת באותה דרך בה חברות משחקים עושות זאת כיום. המנכ”ל לקח את ההובלה, הפיק אסטרטגיה, התייעץ עם בעלי התפקידים הבכירים האחרים כדי לדייק אותה. המנהלים המלאכותיים תרגמו את האסטרטגיה להנחיות שהועברו למתכנת, למעצב הגרפי, לכותב הטכני ולכל יתר בעלי התפקידים בחברה – שכל אחד מהם היה בעצמו ‘רק’ בינה מלאכותית. כל אחת מהבינות המלאכותיות ‘דיברה’ והחליפה מידע, רעיונות וביקורת עם האחרות, ומתוך כל הפעולה המשותפת הזו – התקבל משחק מחשב.
כמעט.
מתוך כל חלקי הקוד שכתבו הבינות המלאכותיות, 86 אחוזים פעלו היטב. בערך חצי מהכשלונות נבעו ממגבלות שהוטלו על מספר הטוקנים שבתשובה, והיתר הגיעו בעיקר בשל ניסיונות כושלים של הבינה המלאכותית להפעיל שירותים חיצוניים. הבעיה הראשונה בעיקר טכנית, וקל לתקן ולהתמודד עמה. השנייה תלווה אותנו עוד מספר שנים, עד שבינה מלאכותית תוכל לתפקד כמפתח ברמה גבוהה – הישג שאנו מצפים להגיע אליו תוך פחות מעשור.
אפשר בהחלט לטעון שמשחק כמו “חמישה בשורה” אינו מורכב במיוחד, אך המחקר לעיל שימש כהוכחת יכולת: כאשר בינות מלאכותיות משתפות פעולה, הן יכולות להוציא לפועל מטלות שנראו כבלתי-אפשריות עבור בינה מלאכותית אחת.
והבינות המלאכותיות רק רוכשות יכולות חדשות עם הזמנים.
הג’יני יוצא מהבקבוק
בשבוע האחרון הדגימה חברת דיפמיינד של גוגל מודל בינה מלאכותית חדש ומרהיב שזכה לשם ג’יני. ג’יני אומנה על 200,000 שעות של סרטוני גיימינג מהרשת, ובמיוחד על 30,000 שעות של סרטונים המתעדים משחקי פלטפורמה דו-ממדיים. במהלך האימון המסיבי הזה היא למדה לחלק כל שנייה של אנימציה לתמונות ו- ‘הבינה’ איך כל תמונה עוקבת אחר זו שלפניה. לא רק זאת, אלא שהמערכת למדה לחזות איזה סוג של פעולות – כלומר, איזה כפתורים על המקלדת – משפיעות על תנועת הדמות שעל המסך.
אחרי שג’יני למדה את כל אלו, הריצו אותה החוקרים על תמונה בודדת של דמות על המסך – והראו שהבינה המלאכותית הופכת את התמונה למשחק מחשב של ממש: היא מזהה את הדמות הראשית, מאפשרת לשחקן לשלוט בדמות ולחקור את העולם שבתמונה, מייצרת בעצמה את אנימציית התנועה של הדמות ואפילו ממשיכה להפיק המשך הגיוני למשחק מעבר לתמונה המקורית.
כמו עם המחקר הקודם, גם כאן צריך לשים את האצבע על המגבלות הקיימות כיום. ג’יני עדיין בראשית דרכה. היא פועלת לאט ומפיקה רק תמונה – פריים (frame) – אחת בשנייה. לשם השוואה, משחקי מחשב רצים בדרך-כלל בקצב מינימלי של לפחות עשרים פריימים לשנייה. האנימציות שהיא מייצרת אינן תמיד ברורות, והיא יכולה ‘להזות’ התנהגויות שלא היינו מצפים להן במשחקי מחשב רגילים – למשל, מצב בו דמות ממשיכה לרחף באוויר לאחר קפיצה. ואם כל זה לא מספיק, הרי שיש לה זכרון קצר בלבד, שאינו מאפשר הרצה של יותר מכמה שניות.
אבל למה ציפיתם ממחקר ראשוני שכזה? ג’יני היא רק תוצאה של מחקר כמו-אקדמי, שנועד להדגים יכולות מתקדמות ראשוניות – אבל עדיין לא להפוך אותן למוצר שלם. זה בסדר. גם צ’אט-GPT היה ‘רק’ מחקר אקדמי לפני שנתיים-שלוש. יש לג’יני עוד חודשים ארוכים לפני שתגיח לאוויר העולם ככלי שישמש מפתחים אנושיים להפקת משחקי מחשב במאמץ מינימלי.
וזמן קצר לאחר מכן, ג’יני תשמש ככלי גם בידי בינות מלאכותיות אחרות. דמיינו את החברה הווירטואלית שתיארתי קודם, ומה היא תוכל לעשות עם ג’יני. הכותב הראשי – בינה מלאכותית בעצמו – יפיק הרפתקאות קסומות ומופלאות, ויעביר אותן למפתח (גם הוא בינה מלאכותית) שיפרק אותן למשחקים בעלי שלבים מוגדרים היטב, שכל אחד מהם יופק על-ידי ג’יני-4, או ג’יני-5, או כל גרסה שתהיה קיימת באותו הזמן.
עכשיו הוסיפו לקדרה גם פסיכולוג שינתח את המשתמש ואת מצבו הנפשי. אני מניח שלא צריך לספר לכם שהפסיכולוג יהיה, כמובן, בינה מלאכותית בעצמו. אותו פסיכולוג יתדיין עם הכותב והמפתח הראשיים, וביחד הם ייצרו משחק שמותאם אישית לכל משתמש. משחק שמתגמל אותו על נחישות וגבורה, על שיתוף פעולה והתמודדות עם מכשולים. משחק שמנחם את המשתמש כשהוא נכשל, ויודע גם להעלות עבורו את הרמה באופן אוטומטי כדי לשמור על אתגר ברמה גבוהה.
זה יהיה משחק החלומות של כל אדם, ואנחנו לא רחוקים מהאפשרות לממש אותו.
למעשה, יש אנשים – אפילו בישראל – שמנסים לממש אותו כבר היום.
יוצרי המיתוסים
כשרועי אלטמן ואיל אלדר גילו את כוחה של הבינה המלאכותית היוצרת, הם הבינו מיד את משמעויותיה עבור עולם המשחקים. הם החליטו לרתום אותה כדי ליצור משחקים טובים יותר, והקימו את חברת Story Tools Studio.
“כש- chatGPT יצא, אני ואיל עבדנו על משחק לוח מזווית של D&D,” סיפר לי אלטמן. “דיברתי עם GPT ולימדתי אותו את המשחק הזה, וזה עבד כמו קסם. ואז יצרנו את Mythmaker. הבסיס היה הטקסט, והחיבור של סדרה של פרומפטים שמייצרת את הסיפור בריל-טיים עם עקרונות התסריטאות שלמדנו לאורך השנים. החכמה היא שהבינה המלאכותית יוצרת את הסיפור בזמן-אמת בעקבות הבחירות שלך, עם התחלה, אמצע וסוף קוהרנטיים וקונסיסטנטיים.”
אלטמן ואלדר אולי התחילו עם GPT, אבל מהר מאד הם הבינו שאפשר וצריך להעשיר אותו במנועים נוספים. בסופו של דבר הם יצרו מנוע משלהם שהם מכנים “מיוז” (Muse), אבל צלילה לעמקיו מראה שהוא דומה יותר למערכת המורכבת שתיארנו קודם, מאשר למנוע בינה מלאכותית אחד ויחיד.
איך פועל מיוז? כאשר משתמש מתחיל הרפתקה חדשה במשחק הראשון של החברה – Myth Maker AI – הוא בוחר את הדמות בה ישחק. מיוז מזמן מיד – מאחורי הקלעים – את ChatGPT, ומבקש ממנו להפיק את השלבים הראשונים בהרפתקה אליה ייצא השחקן. מנוע GPT מייצר את הטקסט אליו ייחשף השחקן בשלבים הללו, מכיוון שעיקר המשחק כרגע הוא על בסיס טקסט. אבל במקביל, מיוז קורא גם ללאונרדו – מנוע בינה מלאכותית שיפיק תמונות שיתארו את המתרחש במשחק. הוא מבקש מבינה מלאכותית אחרת להפיק את מוזיקת הרקע לכל שלב במשחק, ולהקריא בקול את המתרחש עבור השחקן. בקרוב יוכל מיוז גם לייצר סרטוני וידאו שלמים שיתארו את ההרפתקה. וכמובן, גם שלבים בהם ההרפתקה מפסיקה להיות טקסטואלית והופכת למשחק פלטפורמה דו-ממדי.
רוצים לנחש באיזה מנוע ישתמש מיוז כדי לגרום לזה לקרות?
התוצאה של כל השילוב הזה היא בינה מלאכותית מורכבת ומרובת-חלקים, שמניעה משחקים שאפילו יוצריהם המקוריים אינם שולטים עליהם מהרגע שהושקו.
“שאלו אותנו מתי היה לנו זמן לכתוב את כל הסיפורים האלה, שזו מחמאה אדירה.” צחק אלטמן. “מישהו פנה אליי ושאל אותי מה הוא אמור להגיד למכשפה שבשלב התשיעי של המשחק. ואני לא יודע. לא מכיר מכשפה. ה- AI המציא את הסיפור שלה עבור אותו שחקן.”
לאן הם מתכוונים להמשיך? לשני היזמים יש כבר חזון לעתיד.
“החזון שלנו הוא שתיקח את הסיפור שהוא הבסיס להכל, וה- AI ייצר לפיו את הגרפיקה בזמן-אמת, תוך כדי ההתקדמות שלך בסיפור, עם הבחירות שלך.” אמר לי אלדר, והוסיף, “היום זה תמונות, אבל בעתיד הלא רחוק כל כך אתה תשים את משקפי המציאות המדומה שלך ותצא להרפתקה סטייל ה- Witcher, אבל אינסופית ושיכולה להתקיים לנצח. או שתיקח משחק קיים כמו God of War, ואחרי שתסיים את הקמפיין המקורי של החברה, תוכל להמשיך באותו העולם עם סיפור אינסופי שאתה יוצר לעצמך עם הדמות שאתה בוחר לשחק.”
מנוע מיוז של אלטמן ואלדר הוא רק דוגמא אחת קטנה לעולם המופלא החדש של המשחקים אליו אנו עומדים להיכנס. משחקים שילמדו אותנו על עצמנו, שיאפשרו לנו לחקור עולמות מופלאים לבד וביחד, שיעזרו לנו לרכוש מיומנויות חיים וחברים בעולם הווירטואלי ובעולם הפיזי. משחקים ללא סוף, שישלימו את העולם הפיזי על כל מורכבויותיו – אבל יספקו לנו סביבה נעימה יותר להתנסות, להיכשל וללמוד בה.
“זה קסם,” סיכם אלטמן בעיניים בורקות את החוויה החדשה של יצירת משחקים עם הבינה המלאכותית. “זה קסם, ממש קסם.”
