החיסון המותאם ניתן לשלושה חולים שסובלים ממלנומה בשלב מתקדם, ונראה כי התרופה הגדילה את הגיוון של תאי ה-T הלוחמים בסרטן כדי להילחם בגידולים מגוונים. הממצאים מהווים עידוד לתחום האימונותרפיה כנגד סרטן, אסטרטגית טיפולים המעודדת את מערכת החיסון לחפש ולהרוס תאים סרטניים.
חיסון מותאם אישית למלנומה (סרטן העור) יכול לשמש כדי לאמן את מערכת החיסון להגיב כנגד המוטציה הייחודית של הגידול של חולה מסוים. כך עולה מנתונים ראשונים של ניסוי קליני בביה”ס לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
החיסון המותאם ניתן לשלושה חולים שסובלים ממלנומה בשלב מתקדם, ונראה כי התרופה הגדילה את הגיוון של תאי ה-T הלוחמים בסרטן כדי להילחם בגידולים מגוונים. הממצאים מהווים עידוד לתחום האימונותרפיה כנגד סרטן, אסטרטגית טיפולים המעודדת את מערכת החיסון לחפש ולהרוס תאים סרטניים.
הדווח התפרסם בגיליון ה-2 באפריל של סיינס אקספרס, זהו גיליון מיוחד שהוקדש לאימונולוגיה ולאימונותרפיה של סרטן.
החיסון לסרטן פותח באמצעות סריקת הגנום של הגידול של החולה שהחיסון יועד אליו, ואשר הושווה לרקמה בריאה של אותו אדם כדי לזהות חלבונים שעברו מוטציות המכונים ניאו-אנטיגנים (neoantigens) והם ייחודיים לתאי הגידול. לאחר מכן, הם השתמשו באלגוריתמים ממוחשבים וביצעו ניסויי מעבדה והצליחו לחזות ולבדוק אילו מהניאו-אנטיגנים הם קרוב לוודאי אלו שייצרו תגובה חיסונית פעילה ויכולה לסייע אם יכללו אותה בחיסון.
החיסון הוכן וניתן לחולי מלנומה שעברו ניתוח להסרת הגידול אך תאי הסרטן התפשטו לבלוטות שמתחת לעור, סמן לכך שסרטן קטלני עומד לפרוץ. ממצאים אלה מניחים את היסוד לניסוי חיסון שלב 1, שאושר בידי ה-FDA כחלק מחיפוש אחר תרופות חדשות וישתתפו בו שישה חולים.
הנתונים אודות שלושת החולים הראשונים פורסמו במאמר. בנוסף לבדיקת השיטה אצל חולים נוספים כדי להוכיח כי החיסון יעיל, החיסון עשוי בעתיד להינתן לחולים לאחר ניתוח כדי לעודד את התגובה החיסונית לחיסול תאי סרטן מתחבאים ולמנוע את חזרת המחלה.
“המחקר הראה כי חיסונים מותאמים אלה יכולים להמריץ תגובה חיסונית חזקה מאוד” אומר החוקר הראשי ג’ראלד לינטה, אונקולוג ביה”ס לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון והמוביל של המחקר במרכז הסרטן ע”ש סיטמן ובבית החולים היהודי ברנס. “הנוגדנים לגידול שהחדרנו לחיסון מעורר תגובה חיסונית רחבה בקרב תאי הT האחראים להריסת הגידולים. התוצאות שלנו ראשוניות, אך אנו סבורים כי לחיסון יש פוטנציאל לריפוי בהתבסס על הגודל והמגוון המרשים של תגובת תאי ה-T.” אף אחד מהמטופלים לא סבל מתופעות לוואי כלשהן.
הגישה החדשה משלבת גנומיקה של הסרטן ואימונותרפיה. “זהו החיסון הכי אישי שאנו יכולים להשיג” אומרת איליין מרדיס, מנהלת שותפה של מכון הגנום מקדונל באוניברסיטת וושינגטון שבה הגנום הסרטני רוצף ונותח ובו בוצעה תחזית הניאו-אנטיגנים. “הגישה שתיארנו שונה באופן בסיסי מהשיטות הקיימות לגילוי מוטציות המתמקדות בזיהוי גנים מוטנטים המניעים את התפתחות הסרטן. במקום זאת, אנו מחפשים אחר סדרה ייחודית של חלבונים מוטנטיים בגידול של החולה שעשויים להיות מזוהים בידי מערכת החיסון כזרים.”
סרטן העור מאופיין במספר רב של מוטציות גנטיות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאור על-סגול. דגימות ביופסיה של מלנומה נושאות יותר מ-500 גנים מוטנטיים. החוקרים השתמשו באלגוריתמים לחיזוי, כדי לצמצם את החיפוש שלהם אחר מועמדים לחיסון באמצעות זיהוי הניאו-אנטיגנים שלא רק שבוטאו בגידול של החולה אלא יכולים להיראות על ידי מערכת החיסון ככאלו שאינם שייכים לגוף.
“ניתן לחשוב על הניאו-אנטיגנים כדגלים לכל תא סרטני” אומרת החוקרת הראשית, ד”ר ביאטריץ קארנו. “כל מלנומה יכולה להכיל מאות דגלים שונים. כחלק מתהליך איתור המועמדים לניאו-אנטיגנים עבור החיסון, אנחנו יכולים לזהות את הדגלים הללו בתאים הסרטניים של החולה. לאחר מכן אנו מייצרים חיסון מותאם לקבוצה נבחרת של דגלים על כל אחד מהתאים הסרטניים של החולה.”
קארנו ועמיתיה בחרו סדרה של שבעה ניאו-אנטיגנים ייחודיים לכל חיסון והשתמשו בתאים מותאמים של מערכת החיסון המכונים תאים דנדרטיים, שנלקחו מהחולים, כדי לשאת את הניאו-אנטיגנים למערכת החיסון. תאים דנדרטיים משחקים תפקיד חשוב בהערת מערכת החיסון, והודעה לתאי ה-T לתקוף את הסרטן.
לאחר הזרקת החיסון, נבדק דמם של החולים מדי שבוע במשך כ-4 חודשים. באמצעות ניתוח דגימות הדם הצליחו החוקרים לראות כי כל אחד מהחולים יצר תגובה חיסונית לניאו-אנטיגנים הספציפיים בחיסון שקיבלו. החיסונים גם עודדו שיכפול מגוון של תאי T המוכנים לקרב כנגד הניאו-אנטיגנים, דבר המעיד על כך שהגישה יכולה להפעיל מגוון תאי T עבור מוטציות של סוגי סרטן נוספים בעלי קצב מוטציות גבוה, כגון סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן וכמה סוגים של סרטן המעי הגס.
“הצוות שלנו פיתח אסטרטגיה חדשה לאימונותרפיה מותאמת אישית נגד סרטן” אמר לינטה. “חוקרים רבים שיערו כי ניתן יהיה להשתמש בניאו-אנטיגנים כדי לעודד הפעלת מערכת החיסון האנושית, אך לא היינו בטוחים בכך עד כה. עדיין יש לפנינו עבודה רבה, אך זהו שלב ראשון וחשוב והוא פותח את הדלת לטיפולים מבוססי חיסון מותאם אישית כנגד סרטן”.
לידיעה באתר אוניברסיטת וושינגטון
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
מעניין