ועידת פריז: יש הסכם

ועידת פריז לשינוי אקלים הסתיימה בחתימה על הסכם היסטורי שבמסגרתו מדינות העולם מצהירות על התחייבותן להתמודד על השינויים הצפויים ולדאוג שהמצב לא יגיע לנקודת האל חזור

התרגשות עצומה ולא מעט דמעות נראו אתמול במהלך נאומי הסיכום של ועידת האו”ם לשינוי אקלים בפריז. בפעם הראשונה בהיסטוריה, 195 אומות חתמו על הסכם בינלאומי לשיתוף פעולה ביניהן. זהו הישג דיפלומטי חסר תקדים – בימים טרופים של טרור, מלחמות ומשברים הצליחו מדינות העולם להסכים על משהו, יהיה מה שיהיה, ולעבוד יחד למען מטרה משותפת.

הנואמים הנלהבים דיברו על יום שבת 12 בדצמבר כעל יום היסטורי שבו הם שינו את העולם. בתוך ההתלהבות וההתרגשות הרבות הייתה אווירה של הסכמה למרות ההשגות והביקורת על ההסכם, ומדינה אחר מדינה אישרה את תמיכה בהסכם האקלים.

אתמול גם היה ברור שכל מדינות העולם מכירות באיום הנורא של שינוי האקלים. לא עוד ספקות וויכוחים פוליטיים –  כל המנהיגים הצהירו אתמול ששינוי אקלים הוא האיום הדחוף והגדול ביותר שהאנושות מתמודדת איתו כיום. כדי לחגוג את ההסכמה הזאת המדינות יחתמו על ההסכם בטקס חגיגי שיתקיים בניו יורק ביום כדור הארץ הקרוב (22 באפריל 2016).

אז על מה הסכימו כל אומות העולם?

1. פעולה דחופה כלל עולמית משותפת לעצירת שינוי האקלים. המדינות הסכימו שזה האיום הגדול ביותר על האנושות, על הכלכלה ועל המערכות האקולוגיות. המטרה היא שכדור הארץ לא יתחמם ביותר מ-2 מעלות צלסיוס בממוצע, יחסית לטמפרטורה העולמית הממוצעת במאה ה-19, לפני העידן התעשייתי. השאיפה היא לא לעבור התחממות של יותר מ-1.5 מעלות צלסיוס.
2. התחייבות של כל מדינה להפחתת פליטת גזי חממה. כל אחת מהמדינות המשתתפות בוועידת האקלים הצהירה כמה היא מוכנה לתרום בהפחתת פליטת גזי החממה. ההשתתפות היא בהתנדבות – כל אחד תורם כמה שהוא יכול. ואמנם, 186 מדינות הציגו מטרות שעבורן הן מעשיות. אלא שזו רק תחילתו של מקצה שיפורים ממושך: בשנת 2018 כל המדינות יגישו מטרות משופרות של הפחתה מוגברת ויעדכנו את היעדים שלהן אחת ל-5 שנים.
3. כסף. המדינות המפותחות התחייבו לעזור כלכלית למדינות מתפתחות כדי לעודד אנרגיה ירוקה ויעילה יותר ולהפחית זיהום סביבתי, כמו גם להתכונן להשפעות המסוכנות של שינוי האקלים (אדפטציה). “קרן האקלים הירוקה” תעביר 100 מיליארד דולר בכל שנה למדינות מתפתחות למאבק בשינוי האקלים ולהכנה לסכנות הנובעות מכך. המטרה היא להמשיך ולהגדיל את סכום הכסף הזה.
4. הסתגלות לשינוי אקלים (אדפטציה). הבעיות הנובעות משינוי האקלים ניכרות בר עתה והן יתגברו עוד בעתיד. לכן הכרחי להתכונן לנזקים כגון בצורות, שיטפונות, צונאמי, הצפות ומדבור. כל מדינה התחייבה לפתח דרכים להכין את עצמה לשינויים הללו. המדינות גם הסכימו לתמוך זו בזו במקרים של אובדן ונזקים כאלה, למדוד את הסיכונים ולפתח מערכות התרעה מוקדמות נגד מקרי אסון. המדינות יעבדו יחד כדי למנוע פגיעה בקהילות ובמקורות ההכנסה שלהם ולהגן על המערכות האקולוגיות מפגיעה כתוצאה משינוי אקלים.
5. שיתוף, שקיפות ותמיכה בינלאומית. ההסכם מחייב כל מדינה לדווח על הפעילויות שלה להפחתת פליטות ולהתכונן לפגיעות שנובעות משינוי אקלים. כך, כל מה שקורה יהיה שקוף לאזרחי המדינה ולשאר המדינות. המחויבות הזו לדווח בצורה פתוחה וכנה היא תקדים לדמוקרטיה בינלאומית. המידע הזה ישמש להעריך את ההשפעה המשותפת של מאמצי כל המדינות על האקלים. המדינות יעבדו יחד לפתח מדע וטכנולוגיות שימנעו את המשך ההתחממות, וישתפו את כל הידע הזה ביניהן. כולם יעבדו גם ליצור מערכי חינוך לאזרחים ולעורר מודעות ציבורית לגבי האקלים המשתנה, ויעזרו למדינות הזסקקות לפתח את היכולות הטכניות, הכלכליות והמדיניות הדרושות להתמודדות עם האתגר.

העובדה שמדינות רבות כל כך הסכימו לחתום על הסכם המחייב אותן חוקית תחת החוק הבינלאומי מעוררת השראה. הן התחייבו לדווח באופן כן ועצמאי על הפעילות שלהן ולהיות נתונות לאכיפה בינלאומית ואף לתרום לכך בעצמן.

אחד מסודות ההצלחה של ההסכם בפריז הוא שהמחויבות של כל מדינה הוגשה בצורה התנדבותית, כל אחת לפי יכולתה, תוך הוגנות ושיתוף פעולה עם שאר המדינות. למרות זאת, רבים טוענים שזו החולשה של ההסכם – הוא אינו מחייב מספיק ואינו מפרט יעדים כמותיים ומדידים באמת להילחם באתגרים העתידיים.

לשמור על אמא אדמה

למרות המגבלות, הסכם פריז יוצר תקדים מדהים ברמה הכלל עולמית ברגישותו לנושאים חברתיים מהותיים ולקשר שלהם לסביבה ולמאבק באתגר הגדול של האקלים. אחד הדברים המשמעותיים בהסכם הוא ההכרה החד משמעית בשינוי האקלים כבעיה של צדק חברתי, ורמת הסולידריות בין המדינות המופגנת פה היא ראשונה מסוגה.

ההסכם רגיש בצורה בלתי רגילה לצורכי מיעוטים ושכבות חלשות באוכלוסיות כדור הארץ. הוא מדגיש את חשיבותן של נשים ואת מקומן השוויוני בחברה, ויום שלם במהלך הדיונים הוקדש לתרומה הייחודית של נשים למאבק בשינוי האקלים. ניכרה גם רגישות למסורת ולצרכים של עמים ילידיים, והצורך להגן על מערכות אקולוגיות ושאר מיני בעלי החיים והצמחים שאיתם אנו חולקים את כדור הארץ. ההסכם אפילו מתייחס לחשיבות לשמור על אמא אדמה, במילים אלה ממש, ומדבר על תמיכה באוכלוסיות נחשלות ועל חשיבות הטיפול במשבר האקלים ככלי למיגור העוני. ההכרה של ההסכם בחשיבות פיתוח בר קיימא והצורך להפסיק ת צבירת הרכוש חסרת התוחלת שבה עסוק העולם המערבי אולי תסמן את סוף עידן דת הצרכנות שלה אנו משועבדים.

העתיד מבטיח, אם רק נרצה

מנגד, יש גם ביקורות. אחת מהן היא ששפת ההסכם רכה מדי ולא מחייבת, ושברוב הסעיפים חסרות מטרות מדידות וכמותיות. אם כל המדינות אמנם יעמדו בכל ההתחייבויות שלהן העולם יתחמם ב-3 מעלות, הרבה מעבר למה שהוסכם כגבול העליון המסוכן ביותר. האנושות כבר חתמה על הסכם אקלים מחייב עם כדור הארץ, אלא שכמות הפחמן הדו-חמצני שכבר קיימת באטמוספרה תגרום להמשך התחממות של עד 0.7 מעלות, גם אם היום נפסיק לפלוט גזי חממה מידית.

שבת היה יום החגיגות, כעת מתחילים המעשים. ההסכם הוא יריית פתיחה לשיתוף פעולה בינלאומי סביבתי, אבל תהיה לו משמעות רק אם זו באמת תהיה ההתחלה של מאמצים שילכו ויגברו מצד כל מדינות העולם, יחד עם גיוס כספים משמעותי שיתמוך בכך. רק אם בעוד שנתיים, בהערכת המצב המחודשת, המדינות אמנם יתחייבו על הפחתת פליטות משמעותית הרבה יותר תהיה תקווה שאקלים כדור הארץ לא יעבור סף מסוכן שישנה את פניו ללא היכר.

הוועידה הבאה תתקיים בעוד פחות משנה, בתאריכים 18-7 בנובמבר 2016, כנראה במרוקו. עד אז יצטרכו מנהיגי המדינות להראות תחילת פעילות בכיוונים שעליהם התחייבו.

עוד בנושא באתר הידען:

• עד אמצע המאה לא ישארו דגים בים
• פרופ’ יאיר באירוע “האיומים על המדע והתבונה” של אתר הידען (2011): נעשה מאמץ ציני וערמומי מצד סקטורים מסוימים ובעלי עניין להתקיף את המדע של האקלים 
• יומן פריז: טיוטות אחרונות
• כולנו ילדים של שינוי האקלים

• שינויי האקלים אינם מחזיקים דרכון – יומן פריז: שבוע ההכרעה

• פריז של תקווה

• יומן פריז: סיכום השבוע הראשון