כולנו ילדים של שינוי האקלים

דו"ח חדש מזהיר ששינוי האקלים הוא האיום הגדול ביותר על הבריאות העולמית במאה ה-21, ומי שצפויים להיפגע במיוחד הם הילדים. למה דווקא הם חשופים יותר לסיכונים הבריאותיים, ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את הפגיעה?

ילדים מתמודדים עם שינויי האקלים. צילום: shutterstock
ילדים מתמודדים עם שינויי האקלים. צילום: shutterstock

מאת: מאיה פלח, זוווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

התרחשותו של שינוי האקלים אינו עוד בגדר שאלה או סברה; כיום יש ודאות מוחלטת שכדור הארץ עובר תהליך של התחממות. נציגי מדינות העולם מכונסים בוועידת פריז בנושא שינוי האקלים, כדי לדון במה אפשר לעשות כדי לעכב ולמתן את השינויים המתרגשים עלינו. כאשר הם יושבים סביב שולחן הדיונים, רצוי שמנהיגינו ייקחו בחשבון את ההשפעות שעלולות להיות לשינוי האקלים על בריאותנו, ואף יותר מכך על בריאות הילדים.

דו"ח שהתפרסם בחודש יוני האחרון בשבועון הרפואי "The Lancet" בנושא בריאות ושינוי אקלים מגדיר את השינויים האלה כלא פחות מ"האיום הגדול ביותר של המאה ה-21 על הבריאות העולמית". הדו"ח קובע שהם מהווים לא פחות ממצב חירום רפואי, ושעד היום המעיטו בהערכת השפעותיהם על בריאות המין האנושי.

מחברי הדו"ח מצביעים על בעיות שונות שגורמים שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית, בהן השפעות ישירות כמו סיכון מוגבר להתקפי לב עקב גלי חום (שצפויים להיות חמים יותר, ממושכים יותר ובתדירות גבוהה יותר), התפרצות מחלות מידבקות בגלל ירידה בסניטציה (שמתרחשת לרוב לאחר אירועי קיצון כמו סופות והצפות) ופגיעה ביכולת אספקת המזון בעקבות אירועים כמו שריפות ובצורות. השפעות עקיפות נובעות מהכורח שבעקירת יישובים, וממחסור במזון ובמי שתייה.

הילדים רגישים יותר

האיומים האלה על בריאותנו הופכים חמורים בהרבה כשמדובר בילדים. בהצהרת מדיניות שהתפרסמה בארה"ב לפני כמה שבועות, מתריעה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ששינוי האקלים הוא איום חמור במיוחד על בריאותם של ילדים. בין ההשפעות הצפויות מונה האקדמיה עלייה במחלות נשימתיות עקב זיהום אוויר מוגבר ואירועי שריפות, עלייה בתחלואה ובתמותת ילדים בגלל עומס חום, רגישות יתר להתפשטות מחלות ותזונה לקויה בעקבות מחסור במזון טרי כדוגמת פירות וירקות.

"יש כמה סיבות לכך שילדים רגישים יותר ממבוגרים לשינויים, ולעובדה שקשה להם יותר להתמודד עמם", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "ראשית, מבחינה פיזיולוגית שטח הפנים של הילדים גדול בהרבה מזה של מבוגרים ביחס לנפח הגוף שלהם, לכן הם רגישים הרבה יותר מאתנו לעקות חום וקור ולהתייבשות. המערכת המטאבולית והמערכת החיסונית שלהם נמצאות עדיין בתהליך של התפתחות, והן יעילות פחות בוויסות ובהגנה.

"סיבה נוספת לכך שהם נמצאים בסיכון יתר היא שהם מתנהגים שונה מאיתנו; ילדים מבלים זמן רב מחוץ לבית, הם פעילים מאוד ונמצאים בתנועה, אבל הם לא שמים לב להרגשה הפיזית שלהם או מסוגלים לדאוג לעצמם. לרוב הם אינם מקפידים לשתות כשהם צמאים או לעצור ולהתקרר כשהגוף שלהם מתחמם יתר על המידה. הדברים האלה הופכים אותם לאוכלוסייה רגישה מאוד לשינוי האקלים".

מפחיתים את השינוי

זה נשמע פסימי, אלא שייתכן שעוד יש לנו השפעה מסוימת על הדברים – בין היתר, באמצעות ההחלטות שיתקבלו בוועידת פריז לאקלים. כך אפשר יהיה לעכב ולהפחית, גם אם לא למנוע לחלוטין, את שינוי האקלים הבא עלינו שלא לטובה.

ההמלצות בפרסומים שהוזכרו מעלה כוללות יישום מדיניות שתתבסס על הפחתת השימוש בדלקים מבוססי פחמן שהם פחם, נפט וגז טבעי, ועל עידוד השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל – באמצעותו נוכל לראות הפחתה בפליטות גזי חממה לאטמוספרה, שהן כיום הגורם העיקרי להתחממות הגלובלית.

הצעות נוספות שמופיעות בפרסומים הנ״ל הן קידום מדיניות שתתמוך בבנייה ירוקה ובתכנון עירוני חכם, שיכלול הרבה מדרכות ושבילי אופניים (שגם יסייעו בהפחתת בעיות בריאותיות כהשמנת יתר, מחלות לב וסוכרת), הגדלת כמות השטחים הפתוחים והשטחים המוצלים בערים, וכן הקצאת תקציבים משמעותיים לקידום תחבורה ציבורית נוחה. עוד הם מציעים לעורר את מודעות הציבור לנושא באמצעות קמפיינים ציבוריים, ובאמצעות חשיפת הילדים אליו במוסדות החינוך.

שינוי האקלים עלול לפגוע באספקת המזון. צילום: U.S. Department of Agriculture, Flickr
שינוי האקלים עלול לפגוע באספקת המזון. צילום: U.S. Department of Agriculture, Flickr

אבק בבית הספר

במקביל לצעדים האלה, רצוי שלא ננוח על זרי הדפנה ונתחיל להיערך לקראת האפשרות ששינוי האקלים – לו אנו עדים במידה מועטה כבר כיום – יוסיפו ויתעצמו ויהפכו חמורים למדי. "כבר היום אנחנו יכולים וצריכים לשנות את ההתנהגות שלנו", אומרת אולנובסקי, "צריכה להיות הסתגלות של המערכת לכך שהזמנים השתנו ושכבר עכשיו אנחנו חשופים ליותר אירועי קיצון.

"במקרים כמו סופת האבק שהייתה בספטמבר, או בימים שבהם יש דיווחים על זיהום אוויר מוגבר, מנהלי בתי הספר צריכים לדעת שאסור להוציא את הילדים לשחק בחוץ בהפסקות, לבטל שיעורי ספורט וכדומה. כיום אין מספיק מודעות לכך, ולמרות שמשרד החינוךמגדיר נהלים בנושא – לרוב  הם לא באמת מיושמים בשטח ואין די מודעות אליהם".

אולנובסקי מציינת שבעקבות התרחשות אירועי קיצון, גם אספקת המזון עלולה להיפגע: "משרד החקלאות, למשל, צריך לדעת איך להבטיח אספקת מזון טרי ובריא גם כשמתרחשים אירועים בלתי צפויים. מספיק שיש מקרה של חום קיצוני בשילוב עם וירוס שתוקף את העגבניות, כמו שקרה כאן השנה, כדי שבמשך חודש יהיה מחסור בהן. גם הגשמים של אוקטובר שירדו השנה לא טובים לחקלאות, מפני שהם הגיעו לפני הזריעה.

"מבוגרים יודעים להסתדר חודש בלי עגבניות ולאכול תחליפים, אבל עם ילדים זה יותר מסובך, ומכיוון שהם עדיין מתפתחים המחסור בוויטמינים אצלם משמעותי בהרבה ומשפיע מהר יותר. אירועי מזג אוויר קיצוני  משפיעים על היכולת לייצר ירקות ופירות בכמות ובאיכות טובה, ולמקרים כאלה צריך להיערך".

חמ"ל במתנ"ס

במשרד להגנת הסביבה מפנימים ששינוי האקלים כבר כאן ועלינו להיערך לקראתו, וכבר גיבשו תכנית להתמודדות עמו. גם במשרדי ממשלה אחרים כמו משרד הבריאות ומשרד החקלאות כבר מתהווים צעדים לפעולה לקראת השינויים, עליהם סיפרו נציגי המשרדים בכנס שנערך בחודש ספטמבר האחרון.

״יש הרבה צעדים שאפשר לעשות כבר עכשיו שהם צעדי 'no regret', כלומר כאלה שכולם מרוויחים מהם״, אומרת אולנובסקי. ״בהשקעה של מעט זמן ומעט כסף אפשר לייצר חסינות שתהיה טובה בכל מקרה של אירועי קיצון. אלה צעדים שהעלות שלהם בכל מקרה תשתלם, בעיקר בישראל שבה אירועי קיצון מתרחשים לא רק עקב שינוי אקלים. אם יש אירוע ביטחוני בקיץ שלא מאפשר לחקלאים במערב הנגב לגשת לשדות שלהם, לפעמים זה כבר מספיק כדי לפגוע בתפוקה החקלאית. כך שהיערכות למצבי חירום בכל מקרה לא יכולה לפגוע בנו, אלא רק להועיל".

דבר נוסף שמציעה אולנובסקי הוא בנייה של חוסן קהילתי: "אפשר להכשיר אנשים שיהיו אחראים במצב של משבר או של אירוע קיצוני. הם ידעו להדריך את הקהילה איך לנהוג כשמתרחש מקרה חירום או אירוע לא צפוי. אפשר גם להקצות חדר במתנ"ס שישמש כחמ"ל במקרה הצורך.

"המחיר לא גבוה, ואפשר להשתמש בחוסן הזה לא רק בשביל להתכונן לקראת שינוי האקלים אלא גם להתמודדות עם מצבי חירום מכל סוג, ועל הדרך להגדיל את תחושת הרווחה של הקהילה", מסכמת אולנובסקי. "קהילה חסינה יותר היא קהילה בריאה יותר, וקהילה בריאה היא קהילה של אנשים שחיים טוב יותר".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. הטסרדמוס
    התגובות שלך זהות לאלה של הפרבדה והאיזבסטיה. אני מבין שגדלת על ברכיו של ליאוניד ברז'נייב והגורו שלך היה אדדווארד צ'רננקו.

  2. הספונסרים שינו? כל הכבוד על היצירתיות.

    אולי אם הטענות היו תקפות והראיות היו מגבות אותם אולי לא היה צורך בשינוי שם ל״שינוי מזג האויר״?

    המעבר לשינוי מזג האויר הוא החלטה אסטרטגית נטו – כי שנוי מזג האויר הוא עובדה בלתי ניתנת לערעור (עידן הקרח דוגמא אחת, ממונדום מקסימום במאה השבע עשרה הוא דוגמה נוספת)

    מה שגם מוכיח שחום או קור אם או בלי התערבות אנושית וחטאיו של האדם המזהם את העולם ומכיעיס את אמא אדמה שמענישה בגיהנום …סליחה התחממות, מבול ושאר קישקושים

  3. לא, השקר לא נחשף, רק שהספונסרים של המתנגדים הפעילו מספיק לחץ כדי לשנות את השם למשהו יותר פוליטיקלי קורקט. ההשתנות היא לכיוון אחד – התחממות ואתה יכול לקרוא את זה בתוך הכתבה כי מתכוננים להשפעות התחממות ולא להשפעות שינויי אקלים אחרים. השם לא חשוב, ובוודאי לא משנה את המציאות.

  4. בניגוד לפעילים פולטים משולהבים.
    נוסטרדמוס מסוגל לשמוע טיעונים אחרים מבלי לקלל או לשלוח לאשפוז נפשי.

    כנראה שאכפת לו מהאמת יותר משאכפת לו מלאשרר נרטיב מוזמן מראש

  5. זה מדע!!!

    הנרטיב יותר חשוב מהאמת.

  6. השקר של התחממות גלובלית נחשף אז עברנו ל״שינוי אקלים״

    מה קרה אבי בליבסקי חשבתי (כך קראת לי לפחות) שאני ״מכחיש התחממות״ ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן