סיקור מקיף

כיצד תאי המוח מתעדים גירויים חיצוניים ומגיבים להם?

מדענים מהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה ממוחשבת חדשה שתתן מענה לשאלה זו * השיטה מאפשרת כימות מידע על התנהגות חיצונית המעובד במוח בהינתן מדדים חלקיים

ד''ר אמיר גלוברזון, האוניברסיטה העברית
ד''ר אמיר גלוברזון, האוניברסיטה העברית

קבוצה בין-תחומית של מדענים מהאוניברסיטה העברית פיתחה שיטה ממוחשבת חדשה שבאמצעותה ניתן יהיה לענות על השאלה – כיצד תאי המוח של האדם מתעדים גירויים חיצוניים ומגיבים להם?

למרות שבעשורים האחרונים הושגה התקדמות רבה בהבנת המוח, עדיין ידוע מעט מאוד על הדרך בה התהליכים במוח עובדים – כיצד תאי עצב מייצגים את העולם החיצוני וכיצד הם מייצרים התנהגות, מחשבה, תחושה או רגש. שתי הבעיות העיקריות בהתקדמות בתחום הזה הן מחסור במידע מדיד על פעולות המוח ומחסור בשיטות לניתוח הנתונים ולשימוש בהם, שיטות שיסייעו לענות על השאלה כיצד למעשה מתרחש קידוד עצבי במוח.

שיטה שפיתחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות ד”ר אמיר גלוברזון מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע”ש בנין, מאפשרת כימות של המידע על התנהגות חיצונית שמעובד במוח, בהינתן סידרה של מדדים חלקיים. באמצעות טכנולוגיה של הדמיית מחשב שפיתחו החוקרים ניתן לבחון סידרה של “מוחות היפותטיים” ממוחשבים שהתאים שלהם ביחד נותנים תגובה כמו של מוח אחד, ולהסיק מהבחינה מסקנות.

הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לחוקרים רק הצצה חלקית לפעילות המוח. שיטות הדמיה כמו MRI יכולות למפות אזורים גדולים במוח, אולם הן אינן מאפשרות למדוד את פעילותם של תאים בודדים. טכנולוגיות אחרות מאפשרות לתעד בו-זמנית רק את הפעילות של כמה מאות תאים בקליפת המוח, בעוד שבמוח קיימים מיליארדי תאים.

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה ממוחשבת הנקראת “מינימום אינפורמציה” שיכולה לספק אינדיקציה לגבי מספר תאי העצב במוח שמקודדים יחד גירוי חיצוני כמו תגובה לפרצוף או לתנועה. השיטה תסייע גם ללמוד על דרכי קידוד מידע של המוח וכך להביא להבנה טובה יותר של הדרך בה תאי עצב פועלים יחד כדי ליצור תפישה והתנהגות.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Proceeding of the National Academy of Sciences, נעשה בשיתוף ד”ר ערן שטרק, פרופ' נפתלי תשבי ופרופ' אילון ועדיה מהמרכז לחישוביות עצבית ומהמרכז להנדסה ולמדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית.

27 תגובות

  1. טל:
    אתה חושב!
    זו התחלה טובה.
    אולי בסוף תבין על מה אתה מדבר

  2. מיכאל אני רואה שהוגין ממש מפריעה לך בחיים
    מזהמת לך את האתר בשטויות
    ואתה כול כך אחוז טרוף רץ מיד לענות לה תשובה
    ולעמיד אותה במקום על דבריה
    שלא חז וחלילה קורא שלא לגמרי מבין יסיק שהיא שכנעה אנשים נורמלים.
    לכן אתה צריך להגיב ולומר את המילה האחרונה

    מיכאל אני חושב שאתה זה שסובל מבעיה נפשית

  3. אנונימי:
    טרולים שלא עונים להם זוכים לומר את המילה האחרונה.
    קורא שלא לגמרי מבין יסיק שהם שכנעו את האנשים הנורמלים.
    לכן זה לא הוגן להשאיר תגובה של טרול ללא מענה.
    הוגין מטרוללת כבר הרבה זמן ורק לאחרונה התחלנו להגיב לשטויותיה בצורה אסרטיבית.
    לפני כן היא פשוט טרוללה לה להנאתה ודבר לא עצר אותה במשך זמן רב. להיפך – נראה היה שהיא צוברת תנופה ובהעדר מאמרים חדשים לזבל בהם היא הלכה וזיבלה גם מאמרים היסטוריים.
    בניגוד לטענתך – לחסום את הטרול זה דווקא דבר קל – הרבה יותר קל מאשר לסבול את זיבוליו.

  4. אז למה אתם עונים להוגין? טרולים בורחים אם לא עונים להם, ובטח שלא שולחים תגובה אחרי תגובה, אם אף אחד לא מגיב לדבריהם. הרבה יותר קל מאשר לחסום.

  5. אכן, להוגין יש כשרון נדיר אחד שלא מוטל בספק:

    היכולת לדחוס מכסימום מילים במינימום רעיונות…

  6. נועם:
    מכיוון שעדיין לא המציאו תוכנה שמזהה זבל ניו אייג’י אין סכנה שנשאר ללא הזדמנות להמחיש כמה הגישה המדעית עדיפה על הגישה המטורפת.
    הבעיה עם הוגין היא שהיא נודניקית בלתי נלאית שלא רק אומרת שטויות אלא עושה זאת אלפי פעמים בטקסטים שארכם כאורך הגלות.
    לא זו בלבד – היא משתדלת לערפל את הטקסטים באופן שהופך את הבנת התוכן האפסי שלהם לניחוש בלבד וזו פשוט עבודה סיזיפית ששכרה אינו בצידה.

  7. אורן,

    הרשה לי לחלוק עליך, למרות שאני מבין היטב לליבך.

    לדעתי, חשיבות האתר היא מעבר להצגת מאמרים מעניינים וחילופי ידע בין אנשים שוחרי מדע.
    הסתגרות וחסימת ניו אייג’ים, דתיים, ושאר מאמיני האמונות התפלות, עלולה ליצור רושם מוטעה כאילו המדע מתעלם ברוב טיפשותו וחוסר גמישותו, ממימצאים חדשים, תורות חדשניות (כבר אמרנו ניו אייג’?), ובכך להפקיר את “הרחוב” לשטויות לא מבוססות והזויות.
    הויכוחים האלו, שלפעמים בהחלט מתסכלים, נותנים בכל זאת הזדמנות לאנשים “לא שבויים” לכן או לכאן, להתרשם ואולי גם להשתכנע בחשיבות הדרך המדעית.
    כפי שכבר כתבו כאן רבים וטובים, אימוץ הדרך המדעית היא לא רק קידמה טכנולוגית, אלא בעיקר ביעור הבערות והחשיכה, יושר אינטלקטואלי, צניעות ואוביקטיביות.

    אנשים כמו הוגין, ממחישים היטב את הצורך באתר כמו הידען, ולכן טוב (עם כי מעצבן) שיש להם אפשרות להציג ברבים את בערותם.

  8. בשלב זה נראה על פניו שהירידה מהפסים משוייכת דוקא לתגובה 18 ,הייתי בהחלט מתנבאת מכורח עובדות החוזרות על עצמם בתגובותיו האיבתיות ,הסטיגמטיות והאוחזניות האופייניות לו בהקשרים הרבים של התייחסותיו באתר זה,שכאילו הנוגדים לתפיסותיו או המדומים בעיניו הפנימיות כשונים מדעתו ולא אחסיר את ‘תופעת הוגין’ כדוגמא לאובססיה שלו ומה, שנראה בפרשנותו בעיני רוחו בלבד! והמצטייר אצלו כ’ניחוש פראי בלבד’ללא ההוכחה הממשית החיה(כראיית עיניים חיות בממש) ואיבחון שכלי נייטרלי של עצמו וכל דבר ודבר לגופו של עניין,נושא, כתופעת נגע קשה בנפשו , בתאיו האפורים המעלים גירה(בידקו כמה פעמים משל זה מופיע בתגובותיו) והשימוש הכפייתי במילה ‘שקרים’ .(בידקו-סיפרו אם תרצו)אותו מגיב למרות בקיאותו דרך המחשבים צפוי כתגובה לאותו גודש אינפורמטיבי (שבחלקו הרב לא מדוייק) ומיעוט בוינטלציה נחוצה ומודעת לסנן את ה’זבל המוחי’ המציף אותו ואת האחרים (משפיעים-משופעים)והמלווה אצלו גם באותו דחף חסר מעצורים לשלוט בכולם מנטלית ואף להדיח ולמגר ‘תופעות’ שאינם ל’רוחו’ או ה’רציונל’ שהוא מושבע לו (ראו תיעוד באתר לכך ,מפיו) .
    סביר להניח (ראו בדרככם מחקרים בעניין)שאם לא יחליף את תפיסותיו המקובעות ברעננות מחשבתית -חיובית ,ההלצהיימר יתקוף את מוחו במהרה.
    ולגבי שפיות?כולנו יודעים שמדובר ב’תפיסות שונות’ של מדעי הפסיכולוגיה ותורות הנפש על הלכי המוח ומורכבתו המיוחדת,כן גם על אזלת היד של הפסיכאטרים בעניין.
    לך מיכאל ר.(בעבר מיכאל)אמליץ במיוחד:”אפלטון במקום פרוזק רגע לפני שההלצהיימר יתקוף אותך על קללתך את ‘תופעת הוגין וכו”.

  9. אבי,
    היתה תקופה קצרה שממש נהניתי באתר, לאור חופשתה של אתם יודעים מי. תקופה שבה חזיתי שאכן האתר בעל פוטנציאל גלום של שיתוף ידע ושרוב התגובות לא היו רק ענייניות אלא לעתים קרובות מאתגרות ומלמדות. היו דיונים, אינטלקטואלים אני מתכוון לשם שינוי, חלוקת ידע ותאוריות (בעלות ביסוס) – בקיצור, נהניתי.

    שוב חזרנו לתקופה האפלה, המזכירה את ימי הביניים, שלא רק שאין קידום בידע אלא חזרה לאחור, התדרדרות של ממש. משאבי קוראי האתר שמשתתפים בצורה פעילה באתר בתגובות מבוזבזים לשווא על מלחמות נואשות רק להצדיק את הזכות של האתר להתקיים כאתר שוחר מדע.

    זה נראה לי עצוב ומדכא שאנו נאלצים להגן על האתר, הכתבות והרצון שלנו להרחיב את הידע שלנו ואחרים מפני כל אותם “ניו-אייג’ים”. אין להם מספיק אתרים משלהם? להפך… הם משריצים בכל מקום. באתרים אלה הם יודעים שיש להם מקלטים שבהם אין פקפוק לדבריהם, הם לא צריכים להוכיח את עצמם, ואמונתם הינה מדעית.

    כעת הם רוצים לקחת את פינת החסד היחידה כמעט של מדע ברשת בארץ. פורום שכול מטרתו הרחבת ידע הקוראים תוך נתינת אפשרות לקחת חלק פעיל – בין אם לשאול, להביא מידע נוסף או דיעה (דיעה מקדמת או לא הורסת). אנשים אלו, בינהם הוגין ואחרים, רואים זאת כאתגר אישי להרוס את ההנאה של הקוראים שוחרי המדע שלא חיפשו מלחמות, אלא מקום אמיתי שבו יוכלו להנות מהמדע.

    אבי, אני לא ידוע אם עקבת אחרי התגובות שלי מאז שהתחלתי לכתוב באתר, וכנראה אתה לא מכיר אותי, אבל אני לא מאמין בסתימת פיות. אבל הימים האחרונים נעשו בלתי נסבלים. אולי אני לוקח את זה קשה, במיוחד לאחר שראיתי שיש אופציה אחרת, שניתן ממש להנות מהאתר, וזה נלקח מאיתנו שוב כל כך מהר.
    אתה מבין לאן אני חותר… אולי תיתן להוגין את מה שביקשה? אין זאת סתימת פיות של ממש אם זה בא ממנה… תמחוק את הודעותיה וזהו. אם היא רוצה לדבר על הנושאים שקרובים לאמונתה, או לשחק את עצמה “מדענית” בלי להבין את הרעיון בכלל – שתעשה את זה באחד מאלפי אתרים המכילים אלפים כמוה. למרות שאני מאמין שזאת אחת הסיבות שהיא מתעקשת להרוס את האתר בתגובותיה – היא רוצה להרגיש מיוחדת ו”טובה” ומוסרית יותר מכולם בכך שהיא בין הבודדים שפולטים שטויות כמו שלה. באתרים “הניו-אייג’ים” באחרים היא היתה מרגישה רק אחת מאלפים, והשטויות הפואטיות שלה היו נעלמות בים של שטויות.

    אני מבקש ממך, או אם יש אחראים אחרים, להציל את האתר כל עוד אפשר

  10. הוגין:
    השאלה היחידה שהעלית בתגובתך זו ובאחרות היא שאלת שפיותך.
    לו בידי היה הדבר היית פשוט נחסמת כדי למנוע קשקשת ברשת.

  11. וגם להבחין בין עיקר לתפל עם תאי מוח רעננים הוא חלק מהכרח שכלי הרצוי :)למחקרים בכלל ולבטח בשיטה המדעית המומלצת.
    האם מחשב מסוגל לשפוט ולאבחן בין עיקר לתפל ללא היד המכוונת והמנהלת אותו?האם אותה חומרת מחשב או ה’קודקוד’ של אתר זה לדוגמא המכוונן והמנהל והממדר מסוגל גם לאבחן בין עיקר לתפל בסוגיית ההדברות במאמר ספציפי זה לדוגמא?
    מעניין אם עורכי המחקר הנדון יוכלו להתייחס ברצינות לשאלות שהעלתי בתגובתי זו.

  12. הוגין,

    שוב התדרדרת…

    הוכחות ועובדות מדעיות אינן אופנה ני אייג’ית!

    מיים רתחו, רותחים וירתכו ב-100 מעלות
    כדור הארץ מקיף את השמש, הירח מקיף את כדור הארץ
    במישור אוקלידי, סכום הזויות במשולש הוא 180 מעלות

    ועוד ועוד.

    אני ממליץ לך לקרוא ולהפנים את המאמר: “על שמונה הבלים פוסט מודרניסטיים”

    https://www.hayadan.org.il/elizurpm-241002

  13. הוגין האמיתית ניסתה (בהצלחה לא רבה) להסוות את בורותה בעניני מדע תחת מלל שמימי ואינסופי.
    ההוגין שכאן, וולגרית מידי.

  14. חברים:
    קשה להאמין שהיא מצליחה לשטות בכם.
    זו הוגין האמיתית (זו שאינה מחוייבת לאמת) ועוד איך!
    היא גם לא עברה שום מטה מורפוזה.
    במקרה השתרבבה טענה היסטורית אחת אמיתית בחלקה לדבריה אבל טענה זו נעטפה מידית בשקרים הפוסט מודרניסטים השחוקים והמאוסים.
    באמת שהגיע הזמן להפסיק להאכיל את הטרול.

  15. למעשה ההוכחות שרירות ולעולם לא נפסקות אלא נקבעות כ’מקובלות’ על פי הלכי הזמן ורוח העתים ולכן המשפט בסוף דבריך:”שימוש זמני בלבד,עד למציאת ההוכחות שהן הקובעות לבסוף” תקף ולא תקף כאחד ונמצא כתלוי בגורם(יחיד ורבים) החי באותה תקופה להיבטיו הרחבים או הצרים בהתאם לפתיחותו או סגירותו לרעיון או ודאות עובדתית שרירה ומקויימת בחייו.
    עניין זה שיש בו מה’אמת’ שאולי יש בה גם מ’התסכול’ היחסי-הכרחי בחיים ,חוזר לבסוף גם לתגובתי הראשונה (4 ).

  16. הוגין,

    ניראה לי שקיבלת את העצות שלי…
    וברצינות:
    חושים הם בסה”כ מכשירי מדידה, אפילו לא טובים במיוחד (כדאי לזכור זאת, כל פעם ששוקעים בהזיות, או נדמה שמבחינים בתופעות על טבעיות). תפקיד החושים הוא להעביר מידע פיזקלי מהסביבה אל המוח.
    לכל אחד מהחושים הקימים יש מכשירי מדידה תוצרת מלאכותית העולים ברגישותם בהרבה על החושים שלנו, לכן הקביעה הקודמת שלך ש”לחושים החיים עצמם אין גבולות” היא פשוט לא נכונה – יש גבולות ברורים, שניתנים למדידה.
    את מכשירי המדידה ניתן כמובן לחבר למחשב, ואז המחשב רואה, מריח, שומע טועם וכו’.
    השוני מתחיל **באיכות*** עיבוד הנתונים, וכאן כמובן עדיין יש למוח האנושי עליונות על המחשב.
    אני סבור שעליונות זו היא זמנית, יתכן זמנית ארוכה מאוד, אבל חילוקי הדעות כאן הם מהותיים: אני לא מאמין בנשמה נפרדת מהגוף, ואני כן מאמין שתודעה עצמית היא שלב מתקדם מאוד מאוד ביכולת חישובית.
    השימוש במילה **מאמין** הוא כמובן הכרחי כי אין עדיין הוכחות מוצקות לכך, אבל בניגוד אליך, זהו שימוש זמני בלבד, עד למציאת ההוכחות, שהן הקובעות לבסוף.

  17. גם מדענים מלפני 200 שנה ויותר ניסו להתחקות אחר גירויים של תאי המוח ומידרו אותו לכ-42 פקולטות(תחומים)על מנת להתחקות אחר עוררות או רדימות של אותם איזורים עתירי נוירונים ובדיקתם.אז נקרא תחום מחקר מדעי זה פרנולוגיה.
    הטכנולוגיה של זמנינו מנסה להתחקות אחר אותם תאים ותתי תאים עיצביים בכלים הזמינים להיום על פי צו השעה המקובל והלכי המנהגים של היום.אך עדיין מקויימים דרכים רבות ומסועפות לאותם מחקרים מרתקים.
    חוקר-מדען וכל יצור שוחר ידע נוטה ללמוד ולקחת בחשבון את כל המחקרים והידע הרשום ומונצח שנרכש אי פעם ועכשיו המזומן לו ולהתחשב בכל נתוני המטריה על מנת להסיק מכל אלו תובנות ,ידע,ושיטות למידה על מנת להסתייע בכך ללמידתו.
    כל מדען תבוני וערכי עורך שיקלול מעמיק בין סך כל הידע הנצבר ועל פי כלל התרחישים המצויים בידיעתו הוא עורך שיקלול נתונים אמפיריים על פי נסיון ידע רשום של קודמיו ועל פי ניסוייו ורמות התנסיותיו/חוויותיו ובין היתר,חובתו ההוגנת וההוגינית:)(מחשבתית) מעצם היותו מקשר בין דבר לדבר(תכונת יסוד של אינטלגנציה נוירונית -במשוב התגובה)הוא מחוייב גם לקחת בחשבון תסריטים אפשריים יוצאי פועל לכל סך הידע והנעשה.תכונה זו נקראת גם מגמות ותחזיות אפשריות ואולי גם ‘התנבאות’ הכרחית , כחלק מוחייב במציאויות אפשריות במכלול המחקרים.
    מתוך כך יוצאות הסקת מסקנות כאלה ואחרים ותובנות נוספות עתירי השכלים .ראשית למען עצמו ואולי במקרה הטוב לעמיתיו באשר הם ,של היום או המחר המאוחר(אחרי מותו).

  18. קודם כל – תודה רבה לטמיר. הקישורים ממש מעניינים. נחמד גם לראות את החלק הנכבד שממלאים מדענים ישראילים בפרוייקט.

    ההבדל בין מדענים הגונים לבין "מדענים" הוגינים הוא שהראשונים חוקרים והאחרונים מתנבאים.

  19. המחשב לדוגמא הינו תוצר טכנולוגי:מכשיר מתפתח ומפותח עתיר באינפורמציות המוזנות על ידי יצורי אנוש חיים בעלי חושים רבים,קופסאות מוח עתירי נוירונים וחידות תעלומתיות שהחוקרים לכל סוגיהם מנסים להתחקות אחר פעולותיו.
    אך,האם המחשב מריח?האם המחשב רואה?האם המחשב מרגיש?האם המחשב חש?האם המחשב אינטלגנטי מריק?או בעצם תוצר של הזנה רבתי של כלל השותפים(חיים) בהכלתו ותלוי המצבים,גירויים,השפעות,תפיסות יחסיות,אינטלגנציות חולפות וכו.
    לא ניתן לקבל מכלול אמיתות נאמנות דרך המחשב וטכנולוגיות הם ‘כלים'(אמצעים חלקיים ומוגבלים מעצם היותם מכשירים).
    האינפורמציה המועברת דרך מחשב משקפת חלק קטן ויחסי ממה שכל יצור חי פעיל/או סביל הנו באמת כחייו ,חוויותיו והלכי אורחות חייו(נשימתו,ראייתו,מזונו,נפשו,כישוריו,יכולתיו,התנהלותו,ושאר דברים שהחיים רואים באמת).
    לי נראה שכל אדם המבקר באתר מודע לעצמו יותר ממה שהוא כותב-אומר-מבטא :זו מגבלתה של טכנולוגיה כעובדה ומבלי להפחית בערכה לשאר תחומים שהיא מסייעת לחלק ניכר באנושות להרחיב אינפורמציות ולהתיידע (בערבון המוגבל -כעובדה).

  20. הוגין,

    אני ממש סקרן – האם את קוראת את מה שכתבת?

    “הטכנולוגיה תמיד תהיה מוגבלת ביחס לחושים” ???
    האמת שהטכנולוגיה עברה את החושים כבר מזמן (חוץ כמובן מהחושים שמספרם מתחיל מ- 6 והלאה, אבל חושים אלו יש רק לניו אייג’ים)

    “לחושים החיים עצמם אין גבולות” ????
    מה זו השטות הזו? לאיזה חוש שאת מכירה אין גבולות?

    הוגין, אם החלטת לא לותר עלינו, לפחות תשתדלי לחשוב לפני שאת כותבת, ולקרוא את שאת כותבת לפני שאת שולחת.
    ואם זה מסובך מידי עבורך – אז תוותרי…

  21. קוראי האתר ידען שלום,
    אני מצטער להגיד את המשפט הבא… אבל הימים האחרונים.. התגובות האחרונות של אותם הוגי "ניו-שיט" ו"פסיכו-מדע" שהחלנו להציף את אתרינו היפה הביאוני למסקנה עצובה:
    אני מתחיל להאמין שהרעיון של "סתימת פיות" כבר לא כל כך גרוע….

  22. אהבתי במאמר את המשפט שממצה את עיקרי המודעות של החוקרים עצמם (דבר המראה גם על גבולות דעת החוקרים,וראוי לשבחם על צניעותם)כפי שנכתב בפיסקה הרביעית שאומר:’הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לחוקרים רק הצצה חלקית לפעילות המוח’.
    ומדוע זה נכון?כי ה’טכנולוגיה’ תמיד תהייה מוגבלת ביחס לחושים החיים עצמם ,שלהם אין גבולות ולא ניתן לכמת את הפוטנצייאלים הגלומים בהם אלא באופן יחסי בלבד תלוי ‘מצבי-רוח’ שונים,זמנים,עיתות והלא נודע שאין לו התחלה ואין לו סוף.
    סוג של ‘אמת’ מתסכלת אולי,אך ניתן לחיות איתה גם בשקיקה וצמא לידע כולל נוסף וגם בשלווה מתוך קבלה של ‘כניעה מודעת’ למציאויות שונות(אינטלגנציות ותפיסות) גם אם בלתי נתפסות על ידי גורם בודד אחד ושהייה ה-ה-הגאון התורן בכל תקופה אם לתקופתו ואם לנצח דורות רבים הלומדים למרגלותיו/כלמרגלותיהם הראויים להערכה רבה.(בעיני).

  23. פרוייקט המוח של IBM, פרוייקט מדהים של בניית (סימולצייה של) מוח אנושי ממוחשב, הנה כמה קישורים ממש מעניינים בנושא –

    1. ראיון עם עידן שגב בנושא הפרוייקט הזה:
    http://www.youtube.com/watch?v=Bz5IUaRr8No

    2. הרצאה של ראש הפרוייקט הנרי מארקרם –
    http://neuroinformatics2008.org/congress-movies/Henry%20Markram.flv/view

    3. הרצאה של עידן שגב מאותו כנס:
    http://neuroinformatics2008.org/congress-movies/Idan%20Segev.flv/view

    4. הרצאה 1 של עידן שגב בעברית בנושא (מצריך התקנת QuickTime) יש להמתין בערך 10 דקות עד שהסרט מתחיל לרוץ…..
    http://lobster.ls.huji.ac.il/idan/media/videostream.php?V=segev_madua2006.mp4&W=510&H=410

    5. הרצאה נוספת של עידן גם כן בעברית:
    http://lobster.ls.huji.ac.il/idan/media/videostream.php?V=segev_openday2004.mp4&W=510&H=410

    6. מסמך PDF ממש מרתק לגבי הפרוייקט הזה! מתוך האתר של אודיסאה, יש ללחוץ כפתור ימני על הקישור ולבחור "Save as……"
    http://www.odyssey.org.il/pdf/עידן%20שגב-מסע%20מודרני%20אל%20נבכי%20המוח.pdf

    ממש שווה בדיקה.

  24. איך אפשר לעשות סימולציה של תחושה או תפיסה…?
    אפשר לעשות סימולציה של פיענוח גירויים, וזיהוי תבניות, אבל איך אפשר לשחזר במחשב את התחושה המודעת שמתרחשת במוח? פירושו של דבר יהיה בעצם להעניק למחש מודעות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.