מחקר קליני ראשון בבני אדם מצביע על אפשרות חדשה למניעת מחלות לב באמצעות עריכה גנטית של הגן PCSK9. הטיפול החד־פעמי שמר על רמות כולסטרול נמוכות במשך לפחות 18 חודשים, אך נדרשים מחקרים נוספים להוכחת יעילותו ארוכת הטווח
לפני שבוע התפרסמה פריצת דרך מרשימה ברפואה – מהסוג שעשוי לשנות את החיים של כולנו לטובה ולהוסיף לנו עוד כמה שנות חיים – וכמעט אף אחד לא שם אליה לב. הרעיון שהוכח (ראשונית): חיסון למחלות לב, בזריקה אחת בלבד.
אבל בואו נתחיל בבסיס.
לפני עשרים שנים גילו חוקרי רפואה שקיימים אנשים ברי-מזל מסוימים עם רמות כולסטרול רע (LDL) נמוכות במיוחד. הרמה הנמוכה נשמרת לאורך כל החיים, ומספקת להם הגנה משמעותית ממחלות לבביות. כמה משמעותית? הסיכוי שלהם ללקות במחלת לב נמוך יותר ב- 88 אחוזים מזה של האדם הממוצע. עד כדי כך נמוך.
כל זה נהדר, ומאד משמח עבור אותם אנשים, אבל מה עם כל היתר? לנו לא מגיע גם? ובכן, מחקר נוסף הראה שההגנה הזו נובעת ממוטציה בגן עם שם אכזרי במיוחד: פרופרוטאין קונוורטאז סובטיליסין-קקסין מסוג 9. לטובת הקצרנות נתייחס אליו מעכשיו בקיצור המקובל – PCSK9. כאשר הגן הזה עובר מוטציה שפוגעת בפעילות שלו, רמות הכולסטרול בגוף פוחתות, והסיכוי למחלות לב צונח דרמטית.
בעקבות התגלית פותחו תרופות שהתמקדו בגן הזה. ליתר דיוק, הגן מנחה את התאים לייצר אנזים מסוים, והתרופות מתמקדות באותו אנזים. אחת מאותן תרופות, למשל, שנקראת אבולוקומאב, באמת מצליחה להוריד את רמות הכולסטרול הרע בגוף בשישים אחוזים בערך. לרוע המזל, אנשים פשוט לא מתמידים בנטילת התרופה. בין שליש לחצי מהאנשים שלוקחים מעכבי-PCSK9, מחליטים מתישהו להפסיק. אולי בגלל תופעות הלוואי, אולי בגלל פיזור נפש, או כל סיבה אחרת.
אבל מה אם היינו יכולים להנדס את הגוף של המטופלים מחדש, ולפגום בגן PCSK9 עצמו? בעצם, להעתיק את אותה מוטציה שיש לברי-המזל, ולהפיץ אותה גם לאחרים, בצורה שתישאר אצלם לכל החיים? מה אם היינו יכולים לתת לכולם טיפול אחד שיגן עליהם לתמיד?
וזה בדיוק מה שעשו החוקרים במחקר החדש שהתפרסם עכשיו. הנדסה גנטית בבני-אדם במטרה לחסן אותם מפני מחלות לבביות.
החוקרים לקחו 35 אנשים, וסיפקו להם טיפול יוצא-דופן: תמיסה שהוזרקה להם דרך הווריד לאורך ארבע שעות. אותה תמיסה הכילה ננו-חלקיקים זעירים שהתמקדו בתאי הכבד, והחדירו לתוכם מכונות ביולוגיות קטנטנות ששינו אות אחת בלבד בדנ"א של הגן PCSK9. אותה אות אחת הספיקה כדי למנוע את התרגום של הגן הזה לאנזים פעיל.
ככה הטיפול היה אמור לעבוד, לפחות, אבל האם הוא הצליח?
התוצאות מדברות בעד עצמן
כאן התוצאות כבר מדברות בעד עצמן. כל המעורבים במחקר חוו ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הרע שלהם. אלו שקיבלו את המינונים הגבוהים ביותר של הטיפול – כלומר, שיותר תאי כבד שלהם נחשפו להנדסה הגנטית – הגיעו להפחתה של יותר משמונים אחוזים ברמות הכולסטרול הרע שלהם. אצל אלו שקיבלו את המינונים הנמוכים ביותר ניכרה ירידה של חמישים אחוזים בערך ברמות הכולסטרול הרע.
רמות הכולסטרול הרע נשארו נמוכות לאורך שנה וחצי של מעקב, ויש סיכוי לא-רע שהן יישארו כאלו גם לאורך כל חיי המטופלים. אפילו אם הרמות האלו יישארו נמוכות במשך עשרים שנים בלבד, הן אמורות להקטין את הסיכון למחלות לב שנובעות מטרשת עורקים (כלומר, מחסימת העורקים המובילים דם ללב) בחמישים אחוזים.
אבל האם הן באמת יעשו זאת?
זה המקום להיות קצת יותר ביקורתיים. קודם כל, הטיפול הזה לא נוסה על אנשים מן הרחוב. הוא פותח במיוחד עבור בני-אדם שסובלים ממצב תורשתי של היפרכולסטרולמיה, בו רמות הכולסטרול הרע בגופם מרקיעות שחקים. האם תהיה לו השפעה מיטיבה דומה גם על בני-אדם רגילים? כנראה. אולי. אבל אי אפשר לדעת עד שננסה.
השאלה האחרת שצריך לשאול היא לגבי תופעות הלוואי. הטיפול שהודגם עכשיו היה עם תופעות לוואי אפסיות. רק אדם אחד סבל מאירוע חמור (דלקת ריאות) בעקבות מתן הטיפול, והמפקח בשטח בדק אותו והחליט שאותו אירוע לא נגרם בגלל הטיפול. ועדיין, חשוב לבדוק לאורך זמן האם הננו-חלקיקים לא הגיעו גם לתאים אחרים מלבד תאי כבד והשפיעו עליהם לרעה. צריך גם לוודא שהטיפול לא פגע באיזורים לא-צפויים בדנ"א, מסוג התופעות שגורמות לסרטן בהמשך החיים. ואחרון חביב – צריך לחזור על הניסוי עם מספר גדול יותר של משתתפים.
למרות הסייגים הללו, קשה לי שלא להתלהב מהפוטנציאל במחקר הזה. הוא מעמיד, למעשה, סוג של חיסון למחלות לב. לא חיסון שמונע מחלות לב לחלוטין – וזה בסדר, כי גם חיסונים רגילים לא מספקים הגנה מלאה – אבל בהחלט כזה שיכול לצמצם שכיחות טרשת עורקים בעשרות אחוזים… בזריקה אחת.
והוא לא יהיה היחיד.
דמיינו עולם בו קיימים טיפולים מונעים דומים כנגד סרטן. כנגד מחלות עצבים ניווניות כמו אלצהיימר או פרקינסון. כנגד סוכרת ואוסטאופורוזיס וכל מחלה אחרת שאפשר לחשוב עליה. זו נשמעת כמו פנטזיה, אבל אין עקרון פיזיקלי או ביולוגי שאמור למנוע מאיתנו לממש את הטיפולים האלו עם כלים מדעיים וטכנולוגיים מתקדמים מספיק. והטיפול המסוים הזה מספק סיבה לאופטימיות שאנחנו בדרך לאותו עולם.
לחיים.
FAQ מהיר
האם מדובר בחיסון רגיל?
לא. מדובר בטיפול גנטי חד־פעמי שמשנה את פעילות הגן PCSK9 ואינו פועל כמו חיסון נגד נגיפים או חיידקים.
בכמה ירדו רמות הכולסטרול?
בחלק מהמשתתפים נרשמה ירידה של יותר מ־80% ברמות LDL.
למי מיועד הטיפול כיום?
הניסוי בוצע בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית, ולא באוכלוסייה הכללית.
האם הטיפול כבר מאושר לשימוש?
לא. מדובר עדיין במחקר קליני מוקדם ונדרשים ניסויים רחבים יותר.
עוד בנושא באתר הידען:
