פרס רוטשילד הוענק השנה לחמישה חוקרים בתחומי מדעי החיים והחברה. החוקרים הזוכים בפרס היוקרתי, המוענק אחת לשנתיים הם: פרופ’ אברהם למפל מהטכניון, פרופ’ שלום אפלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ’ אריאל רובינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יורם גרונר, ממכון ויצמן למדע, ופרופ’ דוד קשדן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
פרס רוטשילד מוענק אחת לשנתיים, בחלק מהתחומים, כאשר בכל תחום מוענק הפרס אחת לארבע שנים. השנה מוענק הפרס בתחומים הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים ומתמטיקה.
המועצה לפרסי רוטשילד מונה שמונה חברים ומורכבת מנציגים של ממשלת ישראל, משפחת רוטשילד, מוסדות אקדמיים בישראל, והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לאחר סדרת דיונים החליטה המועצה, בראשותה של פרופ’ יהודית בירק, להעניק את פרס רוטשילד לשנת 2010 לחוקרים הבאים:
הנדסה: פרופ’ אברהם למפל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
הפרס הוענק לפרופסור אברהם למפל על עבודתו פורצת הדרך בנושא דחיסת מידע ובמיוחד על האלגוריתם המהפכני למפל-זיו המהווה טכנולוגיה קריטית למימוש יישומים רבים במחשוב, באינטרנט ובתקשורת ספרתית יעילה.
.
.
.
הפרס הוענק לפרופסור שלום אפלבום על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרס הוענק לפרופסור אריאל רובינשטיין על תרומותיו לעילא לתיאוריה הכלכלית, לפילוסופיה של הכלכלה ולתורת המשחקים, ובמיוחד על חקר טיבם של שיווי המשקל, הן במערכות כלכליות והן במשחקים חוזרים, של המאפיינים האסטרטגיים של תהליכי מיקוח, ושל גבולות הרציונאליות. כמנחה ומורה דרך, השוקד על טיפוחם של חוקרים צעירים, פיתח פרופסור רובינשטיין שיטות הוראה חדשניות ומרתקות.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרס הוענק לפרופסור יורם גרונר על מחקריו המקוריים ותגליותיו פורצות הדרך בביולוגיה המולקולארית של תסמונת דאון, שהצביעו על קשר ישיר בין עודף גנים מכרומוזום 21 והופעת תסמינים קליניים של המחלה, והוכיחו את תיאורית מינון גני עודף כגורם להתפתחות תסמונת דאון.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
הפרס הוענק לפרופסור דוד קשדן על עבודתו רחבת היריעה בתורת החבורות, בהיבטיה האלגבריים והגיאומטריים, המדגישה את הקשר בין הבדיד והרציף, ובין המתמטיקה והפיסיקה. לציון מיוחד ראויות תרומותיו המכריעות בחקר שריגים בחבורות לי, תורת ההצגות בכלל והצגות אוטומורפיות בפרט.
על פרס רוטשילד:
פרס רוטשילד מוענק מאז שנת 1959 לחוקרים מצטיינים בתחומים שונים, ומטרתו היא לסייע, לעודד, ולקדם את המדע והתרבות בישראל.
נציג המשפחה, הלורד יעקב רוטשילד, אמר: “בת משפחתי דורותי דה רוטשילד ואבי ויקטור הכירו בפוטנציאל הגלום בהון האנושי בישראל ולכן ייסדו את פרס רוטשילד, כדי לקדם את החזון הזה”.
זו השנה ה-50 שהפרס מוענק על ידי משפחת רוטשילד, והשנה, נבחרה הספרייה הלאומית לארח את הטקס. זאת, כאות הוקרה לתפקידה של הספרייה הלאומית של ישראל באיסוף, שימור, הפצה, הנחלה וקידום המחקר של המורשת התרבותית וההיסטורית של העם והמדינה. הספרייה הלאומית, המצויה בתהליך התחדשות, משמשת כמרכז לחוקרים מהארץ ומהעולם זה למעלה ממאה שנה. כחלק מההתחדשות יבוצעו פעולות דיגיטיזציה והנגשה של החומר הרב המצוי באוספי הספרייה, כך שאוצרות כתבי היד, עיתונים, ארכיונים וספרים יהיו נגישים לכל החפץ לעיין בהם.
יו”ר הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, אמר: “בשנה זו, שבה מתחילה הספרייה בדרך חדשה, אני שמח וגאה לארח את מקבלי פרס רוטשילד, המהווים דוגמה לפעילות מחקר ענפה, לחדשנות שלא פוסקת ולרוח אמיתית של תשוקה לידע. אני מברך את הזוכים, מודה למשפחת רוטשילד וליד הנדיב על שהעניקו לספרייה את הכבוד שבאירוח, וסבור כי אין כמו הספרייה הלאומית לארח בה אוהבי ידע ודעת”.
יו”ר ועדת פרסי רוטשילד, פרופ’ יהודית בירק, אמרה: “השנה היתה היענות מאוד מרשימה לקריאה להגיש מועמדים. הבחירה היתה קשה מאוד בגלל איכותם יוצאת הדופן של חלק גדול מהמועמדים, שהם מדענים וחוקרים מהשורה הראשונה בכל קנה מידה – ישראלי ועולמי כאחד”.
