פרק מתוך ספר חדש מאת איאן סמפּל, הכתב לענייני מדע של העיתון גרדיאן. מאנגלית: עתליה זילבר
בתחילת שנות השישים של המאה ה-20, שלוש קבוצות של פיזיקאים, שעבדו כל אחת בנפרד, במדינות שונות, נתקלו ברעיון שעתיד לשנות לחלוטין את מדע הפיזיקה ולהצית את דמיונם של אנשי המדע בעשורים הבאים. הרעיון היה למצוא את מה שכונה אחר-כך בּוֹזוֹן היגְס – כלומר להבין סוף סוף מה נותן מַסָה לדברים, הלבֵנָה החסרה האחרונה בבניין החיים.
עכשיו, אחרי כמעט חמישים שנה, החלקיק הזה התגלה במאיץ החלקיקים האדיר CERN, וההשלכות של הגילוי הן אדירות.
החלקיק האלוהי אורג יחד את הסיפורים של האנשים מאחורי החיפוש, את היריבויות הבינלאומיות, את הכסף העצום, וכמובן את המדע שבבסיס ההרפתקה המדעית הגדולה ביותר של זמננו.
איאן סֶמְפְּל, הסופר המדעי עטור הפרסים, זכה לגישה בלתי-אמצעית אל פיטר היגְס, המדען שעל שמו נקרא החלקיק, וגם בילה זמן רב ב-CERN. בספר הזה הוא מתאר בבהירות ובחיוניות איך התקדם החיפוש השאפתני הזה – מהלך שהושקעו בו מיליארדים רבים, שלוּוה בחששות אדירים (האם החיפוש עצמו עלול להשמיד את היקום? שאלה שבאמת נשאלה…), כמו גם בכישלונות מפוארים – עד לגילוי המדהים והשלכותיו.
לא סוף העולם
אי שם מתחת לפני הרחוב, באי מיושב בצפיפות ממזרח למנהטן, עומדת לקרות תקרית מצערת. מנגיש חלקיקים שפעל שנים בלי כל תקלה מטיח יוֹנים של זהב זה בזה ומרסק אותם, כמו שעשה מאז הופעל לראשונה. האנרגיה בהתנגשות היוֹנים רבה עד כדי כך שהפּרוֹטוֹנים והנֵיטרוֹנים שבתוכם נמסים ופולטים מרק חם של קְוַורקים וחלקיקים מְחַבּרים ששמם גלוּאוֹנים.
ההתנגשות שמתרחשת עכשיו שונה מכל ההתנגשויות הקודמות. בדרך כלל, כשיוֹנים מתנגשים, הקְוַורקים שמשתחררים חוזרים ומצטופפים ויוצרים חלקיקים תת אטומיים לא מזיקים. הפעם הם שבו והתחברו בדרך שנראתה למדענים כל כך לא סבירה עד שהוציאו אותה מכלל חשבון. גרגר החומר הלא רגיל נורה מתוך התא הראשי של המאיץ ומשתכן בתוך מגנט ענקי שמקיף את אחד הגַלָאים.
מרגע שהחלקיק משתבץ שם הוא מתנהג בצורה מוזרה. הוא מתחיל למשוך אליו את האטומים שמסביבו ולבלוע אותם. ככל שהוא מתנפח וגדל, הוא מתנפל על עוד ועוד משכניו האטוֹמים ובולע גם אותם. כשהוא מגיע לגודלו של אטום רגיל, הוא נופל אל רצפת המעבדה בלי שאיש מבחין בו, ושם הוא עובר חיש מהר דרך הבטון ושוקע בקרקע.
רחוק מן העין, החלקיק ההולך וגדל יורד בתנועה ספּירלית אל מרכז הפלנטה המסתובבת שלנו ובולע בתוך כך חומר ופולט חום במידה מספקת למוסס סלע ועַפרה. עד מהרה הקרקע מתחת לדרום מזרח ניו יורק מתחילה לרעוד ולהיסדק. לאחר זמן, אחרי שערים קורסות ואוקיינוסים רותחים ונעלמים, הפּלנטה בולעת את עצמה. כל מה שנשאר ממנה הוא כדור חומר שקט וחם, כגודלו של מגרש קריקט.
התרחיש הלא סביר הזה הוא אחד הרעיונות המוזרים שפיזיקאים נאלצו לבדוק כאשר קבוצה קטנה של מוחים העלתה חששות בנוגע לבטיחותם של מנגישי החלקיקים בסוף המאה ה 20. פרנק וילְצֶ’ק לא נהג בדרך כלל לבלות את חופשות הקיץ שלו בהרהורים על תחזיות מטורפות כאלה של תרחישי יום הדין. בדרך כלל הוא היה נוסע לניו הֶמְפְּשיר ונהנה מן השמש ומשינוי קצב החיים במעון הנופש הכפרי שלו. לא היה שם טלפון, ולכן מי שרצה לדבר איתו נאלץ להמתין. על כל פנים, כך זה היה בדרך כלל.
הקיץ של 1999 היה שונה. שבועות אחדים קודם לכן הגיעו שני מכתבים למערכת המגזין סיינטיפיק אמריקן. המכתבים הביעו חששות בקשר למנגיש חלקיקים חדש שעתיד להיבנות בלוֹנג אַיילנד. כמה חודשים קודם לכן פירסם המגזין כתבה על המנגיש, שנקרא “מנגיש יוֹנים כבדים יחסותי” (Relativistic Heavy Ion Collider), בראשי תיבות RHIC, או “ריק” (Rick) בשמו הלא רשמי. כותרת המאמר היתה “מפץ גדול קטן”. RHIC נועד להטיח יונים של זהב זה בזה כדי שהמדענים יוכלו לחקור חומר אקזוטי שלפי ההשערה היה קיים ברגעים הראשונים של הבריאה.
אחד המכתבים על RHIC הגיע ממייקל קוֹגיל מקולומבּיה הבריטית. “אני מודאג מכך שהפיזיקאים מתקדמים במרץ למקום לא בטוח”, כתב קוֹגיל. “מה יקרה אם הם ישַנו בדרך כלשהי את יסודות הטבע ולא יהיה אפשר להחזיר אותם לקדמותם?”. המכתב האחר הגיע בדוא”ל מווֹלטר וַגְנֶר בהוואי. הוא שאל אם המדענים בטוחים לחלוטין שאין כל סכנה ש RHIC יברא לא בכוונה חור שחור שיוכל לבלוע את כדור הארץ בתוך שניות.
המכתבים היו נקודת הפתיחה לפּאניקה של פיזיקת חלקיקים בנוסח בהלת בריאוּת בליבוי התקשורת. השאלות של הקוראים היו לגיטימיות, כי העלו נקודות מדעיות מעניינות, אבל האירועים שהן הניעו היו מגוחכים כמעט כמו תרחיש יום הדין שתואר לעיל. הבהלה הגיעה לשיאה בעתירה משפטית שאיימה לסגור את מאיצי החלקיקים באמריקה ובאירופה, דבר שהיה שׂם קֵץ אחת ולתמיד למצוד אחר חלקיק היגְס.
עורכי סיינטיפיק אמריקן החליטו לפרסם תשובה לשאלות הקוראים, שתיכתב על ידי מדען בכיר בתחום. הם התקשרו לפרנק וילְצֶ’ק ושאלו אותו אם הוא מוכן לעשות זאת. הוא כתב תשובה ושלח אותה למגזין זמן קצר לפני שנסע לניו המפּשיר. התשובה נועדה להתפרסם יחד עם המכתבים בגיליון יולי של המגזין.
וילְצֶ’ק הסביר שאי אפשר ליצור חורים שחורים ב RHIC, אבל בזה לא הסתיימה תשובתו. הוא המשיך והבהיר אפשרות אחרת, גם היא ספּקוּלטיבית ביותר אבל “מכובדת למדי”, שאולי תיווצר במנגיש צורה חדשה ויציבה של חומר שנקרא strangelet (“מוּזָרוֹן”). “יש מקום אולי להיות מודאגים משינוי מסוג ‘קרח 9′, שבו מוּזרוֹן גדֵל על ידי צירוף ושינוי של החומר הרגיל בסביבתו”, כתב. תשובתו הסתיימה במשפט של הרגעה, שאפילו מוּזרוֹן סוֹרר הוא גורם לא סביר להרס גלובלי.
התשובה נראתה בלתי מזיקה. היא הרגיעה את הקוראים והבטיחה להם שאין להם מה לחשוש בזמן הקרוב מחורים שחורים מתחת לניו יורק, והעלתה תפיסה תיאורטית מסקרנת בתור חומר למחשבה. “חשבתי שכדאי לנצל את ההזדמנות כדי להרביץ קצת תורה”, אמר לי וילְצֶ’ק כעבור שנים. “היה מעניין מבחינה מדעית להזכיר את המוּזרוֹנים, ולכן, כדי להגביר את החן של התשובה שלי, אמרתי משהו בסגנון: אם אתם באמת רוצים להיות מודאגים בגלל משהו, תדאגו בגלל זה”.
כשהתשובה של וילְצֶ’ק הגיעה לסיינטיפיק אמריקן, העורכים סברו שהיא ארוכה מדי, ולכן קיצרו אותה בשליש. אבל בתוך כך הם גם שינו לגמרי את הטון של הרשימה. בגירסה הערוכה תשובתו של וילְצֶ’ק נשמעת דו משמעית יותר בנוגע לסכנות הנשקפות מהמוּזרוֹנים המשחרים לטרף. “היה הרבה פחות ברור שתרחיש המוּזרוֹנים גם הוא מאוד לא סביר”, אמר וילְצֶ’ק. למרבה הצער – אם כי הדבר מובן – גם סיינטיפיק אמריקן וגם וילְצֶ’ק לא הצליחו למצוא את הנוסח המקורי של התשובה.
במעבדה הלאומית בְּרוּקהֵייבֶן, שבה הוכן המנגיש להפעלה, נודע למנהל, ג’ון מַרְבּוּרְגֶר, שהמגזין עומד לפרסם את המכתבים ואת התשובה של וילְצֶ’ק. מַרְבּוּרְגֶר הוצנח למעבדה כדי לקבל פיקוד על המיתקן הממשלתי שנה קודם לכן, אחרי שבינואר 1997 התגלתה צורה רדיוֹאקטיבית של מימן שנקראת טריטיוּם במי התהום מדרום לכור High Flux Beam Reactor – כור גרעיני לצורכי מחקר במעבדה הלאומית בְּרוּקהֵייבֶן. ריכוזי הטריטיוּם היו מעל למותר על פי הקריטריונים הפדרליים ואלה של המדינות, אבל היו מוגבלים לאתר בְּרוּקהֵייבֶן. הדליפה הלא מזיקה עוררה זעקה ציבורית כל כך עזה, עד שמשרד האנרגיה סגר את הכור והורה על מיבצע טיהור בעלוּת של מיליוני דולרים.
מַרְבּוּרְגֶר, שלאחר זמן שימש יועץ מדעי של מימשל הנשיא ג’ורג’ בוש הבן, ראה את ענני הסערה נקשרים באופק. סיינטיפיק אמריקן הוא מגזין רציני. וילְצֶ’ק הוא פיזיקאי מבריק וידוע. הקהילה המקומית מתייחסת בחשד לממשלה ולדרך שבה היא מנהלת את המעבדה. במכתבים, ובייחוד בתשובה של וילְצֶ’ק, היו כל המרכיבים של אסון ביחסי ציבור, אולי אפילו קטסטרופה גלובלית. “הבנתי מייד שיש כאן בעיה”, נזכר מַרְבּוּרְגֶר. “אפילו סיכוי קטן הוא עניין גדול כשמדובר בהחרבת כדור הארץ”.
לפני הדפסת הגיליון של סיינטיפיק אמריקן כינס מַרְבּוּרְגֶר ועדה של פיזיקאים וביקש מהם לבדוק רשימה של תרחישי אסונות לא סבירים שיש סכנה – ולו אפסית – שהמנגיש יחולל. “האדם הראשון שפניתי אליו וביקשתי ממנו שיצטרף לוועדה היה פרנק וילְצֶ’ק”, אומר מַרְבּוּרְגֶר. “הגישה שלי היתה: ‘טוב, פרנק, אתה התחלת את הבלגן הזה, אתה צריך לעזור לי להרגיע אותו'”.
ימים אחדים אחרי שהגיע סיינטיפיק אמריקן אל הדוכנים פרצה הסערה של מַרְבּוּרְגֶר. ב 18 ביולי פירסם העיתון הלונדוני סנדיי טיימס ידיעה שכותרתה: “מכונת המפץ הגדול עלולה להרוס את כדור הארץ”. סוּפַּר שם שהמאיץ RHIC נמצא “בבדיקה” וכי מַרְבּוּרְגֶר מינה מומחים לדווח לו “אם הפרויקט עלול לפנות לנתיב שגוי ולחולל אסון”. מאמר מערכת שנלווה לידיעה קונן: “האנשים בחלוקים הלבנים ישלחו אותנו, ואת עצמם, אל תהום של חור שחור שהם עתידים ליצור במו ידיהם”. העיתונים הבריטיים לא ממש ידועים באיפוק שלהם, בעיקר בחודשי הקיץ.
כצפוי, כלי תקשורת אחרים קפצו על הסיפור. אחדים קראו למנגיש RHIC “מכונת יום הדין”. לשכת העיתונות בבְּרוּקהֵייבֶן הוצפה בשיחות טלפון. אדם אחד רצה לדעת אם חור שחור שנוצר במכונה הפיל את המטוס של ג’ון פ. קֶנֶדי הבן (אחד הפיזיקאים ענה כך: “הקישור הזה, אֶה, לא עלה על דעתי”). בהודעה שנועדה להרגיע את המצב הזכיר מַרְבּוּרְגֶר לאנשים ש”המדענים לא רוצים לסכן את העולם או את עצמם יותר מכל אדם אחר”.
כולם רצו לדבר עם פרנק וילְצֶ’ק, אבל הוא כבר נסע לניו המפּשיר. “אין לי קו טלפון שם, וטלפון נייד לא היה לי אז, אבל כלי תקשורת מכל העולם צרו עלי. הייתי צריך לנסוע למקום שיש בו טלפון ציבורי ולענות להם”, אמר וילְצֶ’ק.
הסערה שעורר המנגיש לא היתה כולה שלילית. המאמר בסנדיי טיימס הבטיח למכונה פירסום בכל רחבי הגלובוס, ועל כל ידיעה חדשותית שהכריזה על סוף העולם, היו ידיעות מתונות יותר שהסבירו את חשיבותם של הניסויים בבְּרוּקהֵייבֶן.
בז’נווה, הנהלת CERN הבינה שהמעבדה האירופית היא מטרה ברורה לחיציו של מיעוט קולני, שהבהיר כי הוא רוצה לסגור את מאיצי החלקיקים. למכונה הענקית LEP נשארה רק כשנה אחת לפעול, והיא עדיין לא הרסה את העולם. מה שהדאיג יותר את CERN היה תגובת הנֶגד של הציבור כלפי מנגיש ההַדְרוֹנים הגדול, שנועד להיות מנגיש החלקיקים החזק בעולם. אם תיעצר בניית המכונה בגלל קריסת התמיכה הציבורית, ייתכן שחלקיק היגְס לא יתגלה לעולם. שורה ארוכה של תיאוריות אחרות יושלכו אל המחוז הנידח של תיאוריות שאי אפשר לבחון אותן בניסויים. ליתר ביטחון וזהירות, מנכ”ל CERN, לוצ’אנו מָיָאני, מינה צוות פיזיקאים משלו לבחון את בטיחותו של המנגיש החדש.
הבדיקות במעבדה הלאומית בְּרוּקהֵייבֶן וב CERN היו בלי ספק הפעם הראשונה שבה ממשלות ביקשו ממדענים לדון ברצינות בשאלה אם יש סיכוי שניסויי מעבדה עלולים להרוס את כדור הארץ. המצב היחיד שאפשר להשוות אותו לזה היה ב 1945, כששניים ממדעני פרויקט מנהטן, אמיל קוֹנוֹפּינסקי ואדוארד טֶלֶר, חישבו את הסיכויים שפצצות גרעין יציתו את האטמוספרה של כדור הארץ. הם קבעו שהדבר בלתי אפשרי, לפחות בכל הנוגע לפצצות שאותן הם עמדו לייצר בפרויקט מנהטן. אגב, הקביעה הזאת שלהם זו לא מנעה מאֶנְריקוֹ פֶרְמי – לקראת ההפעלה של פצצת האטום הראשונה, ב 16 ביולי אותה שנה, באתר הניסויים טריניטי – לארגן התערבות בשאלה אם יש אפשרות שהעולם יגיע לקיצו.
ועדות הבטיחות שהקימו המעבדה הלאומית בְּרוּקהֵייבֶן ו CERN בדקו תרחישים שעלולים לחולל אסון בכדור הארץ, וביניהם: יצירה מקרית של מוּזרוֹנים מסוכנים (סוגים אחדים שלהם נחשבים חסרי כל נזק); יצירה של חור שחור שיבלע את כדור הארץ כהרף עין; יצירת מוֹנוֹפּוֹלים מגנטיים הורסי אטומים; ותרחיש סופני ביותר שקרוי בשם התמים “דעיכת ריק”, או “דעיכת ואקום” (vacuum decay).
דבריו של וילְצֶ’ק על “קרח 9” נלקחו מספרו של קוּרט ווֹנֶגוּט משנת 1963, עריסת חתול (Cat’s Cradle), שבו הוא מתאר עולם שעבר תמורה לאחר שהשתחררה בטעות צורת קרח חלופית, יציבה יותר, שפיתח הצבא. “קרח 9” נועד לפנות בוץ ולמנוע מחיילים ומכלי מלחמה לשקוע בו. שבב יחיד של “קרח 9” שנזרק אל שטח מכוסה בוץ נעשה אתר התגרענות, נקודה שמוֹלקוּלוֹת המים שמסביבה נדבקות אליה וקופאות למיבנים גבישיים חדשים, קשים כמו שולחן. שלא כמים קפואים רגילים, “קרח 9” אינו מתמוסס עד שהוא מחומם ל 45.8 מעלות צלזיוס.
שנה לפני שפורסם הספר עריסת חתול, מדענים ברוסיה יצרו משהו שעורר פחדים דומים לאלה שעתידים להיקשר עם “קרח 9”. ניקולאי פֶדְיָאקין היה כימאי במעבדה ממשלתית נידחת בקוֹסְטְרוֹמָה שברוסיה התיכונה. הוא השקיע את זמנו בלימוד התנהגותם של מים בצינוריות נִימִיות. יום אחד בדק כמה צינוריות אחרי שמילא את חציין במים, וראה שמעל פני המים הופיעו טיפות מים חדשות, נפרדות. עם הזמן הן גדלו על חשבון המים שמתחתיהן. בדיקות הראו כי טיפות המים החדשות האלה דחוסות הרבה יותר ממים רגילים. פֶדְיָאקין נדהם. הניסויים שלו הצביעו על פאזה חדשה של מים, פאזה יציבה יותר שמסוגלת לשנות מים טהורים במגע.
תגליות חשובות אינן נשארות זמן רב במעבדות קטנות. כשנפוצה השמועה על פריצת הדרך, הועבר המחקר של פֶדְיָאקין למוסקבה, ושם המשיך אותו אחד המדענים הנודעים של רוסיה, בוריס דֶרְיָאגין. דֶרְיָאגין, שנודע כמדען יסודי וקפדן, שיחזר את הניסויים של פֶדְיָאקין בהצלחה. הוא הכריז על גילוי “מים אַנוֹמָליים” – פאזה חדשה ולא ידועה של הנוזל היקר ביותר של החיים.
הקהילה המדעית הרחבה היתה ספקנית ביותר, עד שצוות מדענים ממכון התקנים הלאומי של ארצות הברית פירסם מחקר שתמך במימצאים של הרוסים. הם בדקו איך מים אַנוֹמָליים סופגים אור תת אדום, והודיעו שהם עושים זאת בדרך שונה ממים רגילים. הם עוד הגדילו לעשות ונתנו לנוזל שם חדש, polywater (מים פּוֹלימֶריים), מפני שהיו משוכנעים כי מוֹלקוּלוֹת המים מתקבצות ויוצרות גֶ’ל דמוי פּוֹלימֶר, המורכב משרשראות ארוכות ומִטַבָּעוֹת משוּשוֹת של מים.
למים הפּוֹלימֶריים היו כמה תכונות מטרידות המשותפות להם ול”קרח 9″. מדענים אחדים חשבו שהם יציבים יותר ממים רגילים ונמסים בטמפרטורה גבוהה יותר מהטמפרטורה שבה נמס הקרח. אם אכן כך הם פני הדברים, ואם ייצרו אי פעם מים כאלה וישפכו אותם אל נתיבי המים של העולם, הם עלולים להפוך את מלאי המים בכדור הארץ למים פּוֹלימֶריים. במילים אחרות, מוֹלקוּלוֹת המים ייקשרו זו אל זו וייצרו מוֹלקוּלוֹת ענקיות כמו המוֹלקוּלוֹת שבפלסטיק. מבחינת החיים על כדור הארץ, התוצאה תהיה נוראה מעֵבר לכל דמיון. באוקטובר 1969 פירסם כתב העת נייצ’ר מכתב מאת קורא, פ.ג’. דוֹנוֹהוֹ מווילְקְס קולג’ בפנסילבניה, שדרש מן המדענים לאשר כי המים הפּוֹלימֶריים בטוחים. “התוצאות של טעות בעניין הזה חמורות כל כך, עד שאין לקבל אלא עדות ניצחת שלא נשקפת מהם שום סכנה”, כתב דוֹנוֹהוֹ. “אני רואה בפּוֹלימֶר את החומר המסוכן ביותר בכדור הארץ… מדענים בכל מקום צריכים להיות ערים לצורך בזהירות קיצונית בטיפול במים הפּוֹלימֶריים. יש לנהוג בהם כמו בנגיף הקטלני ביותר עד שתוכח בטיחותם”.
המים הפּוֹלימֶריים זכו לאמינות, אבל מדענים רבים עדיין לא היו משוכנעים. הם טענו שאם יש באמת צורה יציבה יותר של מים, הרי כבר היינו צריכים למצוא שכבות צמיגיות שלהם לפני זמן רב. הפיזיקאי ריצ’רד פַיינמַן ציין שאם המים הפּוֹלימֶריים אמיתיים, מיליוני שנים של אבולוציה היו נותנים לנו יצור שאמצעי הקיום היחיד שלו הוא שתיית מים ופליטת מים פּוֹלימֶריים, מפני שהמעבר ממים למים פּוֹלימֶריים משחרר אנרגיה שהאורגניזם יכול לשגשג עליה.
כמו שפַיינמַן חשד, התברר שהמים הפּוֹלימֶריים הם שטויות. אחרי שנים של ניסויים מצאו המדענים שהדבר היחיד שמבדיל בין מים פּוֹלימֶריים ובין מים רגילים הוא שהם מכילים זיהומים, שרבים מהם, כך נראה, מקורם בצינוריות הנימיות שהוחזקו בהן. למן התגלית המרגשת ועד להפרכה המביכה, הסחת הדעת שיצרו המים הפּוֹלימֶריים נמשכה עשור.
הפחדים ממים פּוֹלימֶריים שיקפיאו את מי הנהרות והאוקיינוסים שככו במהירות, אבל התחזית בדבר חומר אקזוטי שישנה את כדור הארץ לא הרפתה. שנים אחדות אחרי ששככה מהומת המים הפּוֹלימֶריים, פיזיקאי סיני אמריקאי, חתן פרס נוֹבּל ששמו צוּנְג דָאוֹ לי, ותיאורטיקן איטלקי, ג’אן קרלו וִיק, העלו את ההשערה שמנגישי החלקיקים מסוגלים אולי להטיח גרעיני אטום זה בזה בכוח רב עד כדי כך שיקרסו לצורת חומר יציבה ודחוסה במידה שעולה על כל דמיון. לי היה נרגש כל כך מהרעיון, עד שהציע לאַחֵד שני מאיצי חלקיקים כדי לראות אם המדענים יכולים ליצור חומר כזה.
מהנדסים במעבדת לוֹרֶנְס בֶּרְקְלי בקליפורניה ניגשו למלאכה. הם איחדו שני מאיצים כך שמאיץ אחד ירה גרעיני אטום לתוך המאיץ השני, וזה האיץ אותם עוד יותר והטיח אותם במטרה. כשהופעלה המכונה, בֶּוָולַק (Bevalac) שמה, באמצע שנות ה 1970, המדענים לא היו בטוחים שהיא תברא את “החומר האַנוֹמָלי” של לי וּוִיק. אבל הם ידעו גם ידעו שאם יבראו אותו, ייתכן שהוא לא יהיה בלתי מסוכן.
במאי 1979, שנים אחרי שבֶּוָולַק התחילה לפעול, אבל לפני שהתחילה להאיץ יונים כבדים כמו אוּרניוּם, כמה מדענים בכירים נפגשו בחשאי במעבדת לוֹרֶנְס בֶּרְקְלי לדון בשאלה אם המכונה עשויה ליצור חומר אַנוֹמָלי, ואם יש בו סיכון. ושוב הטיל “קרח 9″ את צילו הכבד. אם החומר האַנוֹמָלי יציב יותר מהחומר הרגיל, כמות זעירה עלולה לשנות את כל החומר שבא איתה במגע ולחולל כך אסון גלובלי.
המומחים המכונסים, ובהם צוּנְג דָאוֹ לי וברנרד הארווי, מנהל המחלקה לפיזיקה גרעינית במעבדת לוֹרֶנְס בֶּרְקְלי, בילו יום וחצי בדיונים על תרחיש האסון ובשאלה אם צריך לבטל את הניסויים בבֶּוָולַק. כשהסתיימה הפגישה הם היו תמימי דעים שאין בחומר האַנוֹמָלי שום סכנה. במשך מיליארדי שנים התרחשו על הירח התנגשויות אנרגטיות יותר, כאשר חלקיקים בקרניים הקוסמיות התעופפו אל פני הירח. אילו החומר האַנוֹמָלי היה מסוכן, הוא היה הורס את הירח לפני זמן רב. והואיל ונראה כי לַירח שלום, המדענים הסיקו שאין כל סיבה לדאגה.
לחוקרים שעבדו עם המכונה היה עוד סיכון, אישי יותר, שהיה צריך לשקול, אף על פי שרובם ודאי הרגישו מוגנים. משלהי שנות ה 1970 ועד אמצע שנות ה 1990 סבלה ארצות הברית מרצף תזזיתי של פצצות שמטרתן היתה מדענים ועובדי חברות תעופה. סוכני האף.בּי.אַיי שעסקו בדבר ידעו שהאדם שהם מחפשים, שכינויו היה ה”יוּנָבּוֹמְבֶּר”, מתנגד עמוקות למה שהיה בעיניו המצעד העיוור של הטכנולוגיה ותוצאותיה הפוטנציאליות לאנושות.
שנה לפני שהופסקה פעילותה של מכונת בֵּווָלַק, שני פיזיקאים, גֶרי וֶסְטְפוֹל מהאוניברסיטה של מדינת מישיגן וסָבּוּל דַס גוּפְּטָה מאוניברסיטת מֶקְגיל במונטריאול, כתבו מאמר לכתב העת פיזיקס טוּדֵיי ובו היללו ושיבחו את הישגיה של המכונה. הם סיפרו כי “התקיימו מיפגשים מאחורי דלתיים סגורות” כדי לברר אם סכנת האסון חמורה עד כדי כך שיש לבטל את הניסויים מטעמי בטיחות. המאמר הוסיף: “הניסויים בוצעו בסופו של דבר, ולמרבה המזל שום אסון שכזה עדיין לא קרה”.
כשהתפרסם המאמר חשש האף.בּי.אַיי כי וֶסְטְפוֹל ודַס גוּפְּטָה עלולים להיות יעד לפצצותיו של היוּנָבּוֹמְבֶּר. שניהם הוכנסו לרשימת שמירה, וגרי וֶסְטְפוֹל הסכים שבדואר שלו ייעשה חיפוש לאיתור חומרי נפץ. דַס גוּפְּטָה סירב, ובחר לשים את מבטחו בשירות הדואר הקנדי ובמזכירה שלו באוניברסיטה. שום חומרי נפץ לא יורטו מעולם בדרכם אל החוקרים.
היוּנָבּוֹמְבֶּר נעצר כשנה אחרי שגרי וֶסְטְפוֹל וסָבּוּל דַס גוּפְּטָה הוכנסו לרשימת היעדים הפוטנציאליים של האף.בּי.אַיי. תיאודור קָצ’ינסקי, לשעבר מתמטיקאי בהרווארד ואחר כך פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בבֶּרְקְלי, חי חיי פרא וניהל את מסע ההפצצות שלו מבקתה במוֹנטנה. הוא נאסר אחרי שאחיו גילה ביטויים מוכרים במָניפסט של שמונה עמודים ששני עיתונים גדולים הסכימו לפרסם. במיסמך פיקפק קָצ’ינסקי במניעים של אדוארד טֶלֶר לפיתוח פצצת המימן, והזהיר: “הטֶכְנוֹפילים לוקחים את כולנו למסע חסר כל אחריות אל הלא נודע”.
כשהמנגיש RHIC בבְּרוּקהֵייבֶן היה מוכן להפעלה כבר פגו החששות בעניין החומר האַנוֹמָלי של לי וּויק. אבל המאמר של וילְצֶ’ק בסיינטיפיק אמריקן הבטיח שהמוּזרוֹנים הפרועים והרעבתניים יהיו מוכנים ומזומנים למלא את תפקיד היֵשות המפחידה המבשרת את קץ העולם. מדענים העלו את רעיון המוּזרוֹנים כשניסו לחשוב מה עלול לקרות אם הפּרוֹטוֹנים והנֵיטרוֹנים שבתוך גרעיני האטום יהיו נתונים ללחצים בלתי רגילים. דבר כזה עלול לקרות באופן טבעי בליבם של כוכבי נֵיטרוֹנים, שנוצרים כאשר כוכבים רגילים מתפוצצים וקורסים בכוח הכבידה שלהם עצמם. כוכבי נֵיטרוֹנים הם עצמים דחוסים להדהים: המסה של כפית מחומר הליבה של כוכב כזה היא כמאה מיליון טונות.
פּרוֹטוֹנים ונֵיטרוֹנים נורמליים עשויים משני סוגים של קְוַורקים, שנקראים “מעלה” ו”מטה”, אבל המדענים חושדים שכמה מאלה, בלחץ גדול, עלולים להפוך לסוג קְוַורק שלישי, ששמו קְוַורק “מוזר”. תערובת של קְוַורקים כאלה נקראת מוּזָרוֹן. ב 1984, הפיזיקאי אד ויטֶן מהמכון למחקר מתקדם בפּרינסטוֹן, שרבים רואים בו את היורש הטבעי של איינשטיין, חישב ומצא שברגע שהמוּזרוֹנים נוצרים הם עשויים להמשיך להתקיים גם אם הלחץ העצום הנחוץ ליצירתם השתחרר. המאמר זרע את החשד שאם מוּזרוֹנים הם יציבים יותר מחומר רגיל, הם עלולים לחולל תרחיש מסוג קרח 9 שתיאר וילְצֶ’ק.
ועדות הבטיחות בבְּרוּקהֵייבֶן וב CERN הסבירו באריכות מדוע אין כל סיבה לחשוש מהיווצרות מוּזרוֹנים במנגישים. אם הם קיימים בכלל, קשה מאוד ליצור אותם. ואם מצליחים ליצור אותם, הם אינם יציבים ביותר. ואם הם במקרה משתהים בסביבה יותר מן המצופה, קרוב לוודאי שהם בעלי מטען חיובי, ולכן לא יהיו מסוגלים למשוך אליהם גרעיני אטום ולבלוע אותם.
דברי ההרגעה התיאורטיים בדבר ביטחונה של הפלנטה לא הפיגו את כל החששות. הפיזיקאים שלדון גְלאשוֹ וריצ’רד וילסון מהרווארד סיכמו את תחושת האי נוחות במאמר שהתפרסם בנייצ’ר בדצמבר 1999: “אם המוּזרוֹנים קיימים (וזה מתקבל על הדעת), ואם הם יוצרים גושים יציבים למדי (וזה בלתי סביר), ואם הם בעלי מטען שלילי (אף על פי שהתיאוריה מעדיפה מטענים חיוביים), ואם מוּזרוֹנים זעירים יכולים להיווצר במאיץ RHIC (וזה בלתי סביר לחלוטין), כי אז אולי עלולה להיות בעיה. מוּזָרוֹן שזה עתה נולד יכול לבלוע גרעיני אטומים, לגדול בלי מעצור ולבסוף לבלוע את כדור הארץ. המילה ‘בלתי סביר’, גם אם חוזרים עליה פעמים רבות, אין בה כדי להפיג את הפחד שלנו מהאסון הטוטלי הזה”.
כדי לחזק את מסקנותיהם, ועדות הבטיחות טענו שאמא טבע כבר עשתה בשבילנו את הניסויים של המאיץ RHIC. הקרניים הקוסמיות מכילות יוֹנים של מתכת שנעים כמעט במהירות האור. היוֹנים האלה מתנגשים במינרלים על הירח ועל אסטֶרוֹאידים וביוֹנים חופשיים המצויים בענני האבק והגז הבין כוכביים. אילו המוּזרוֹנים המסוכנים היו נוצרים בקלות, הם כבר היו נוצרים בחלל.
כמו בפרשת בֶּוָולַק והחששות בעניין החומר האַנוֹמָלי, הנוכחות המתמשכת של הירח הובאה כראיה חזקה שהמוּזרוֹנים המרושעים הם לכל הפחות נדירים ביותר. אם חמישה מיליארדי שנים של חבטות של קרניים קוסמיות לא הפכו את הירח לגוש ענקי של חומר מוזר, חמש שנים של התנגשויות במאיץ RHIC לא יעמידו את כדור הארץ בסכנה. עוד דברי הרגעה התבססו על גורלם של אסטֶרוֹאידים. אילו היו הקרניים הקוסמיות יוצרות “אסטֶרוֹאידים רוצחים” על ידי הפיכתם למוּזרוֹנים, כמה מהם היו נופלים בוודאי אל השמש או אל כוכבים אחרים והורסים אותם. אבל כשהמדענים הביטו ב 70 מיליארד ביליון הכוכבים ביקום הנראה, הם לא ראו אלא מוות טבעי של כוכבים בהתפוצצויות סוּפּרנוֹבה.
כדי לתת מושג כמה בלתי סבירה האפשרות שמנגיש ההַדְרוֹנים הגדול, LHC, עתיד להתגלות כהפתעה לא נעימה, עשו מדעני CERN חישוב. קרניים קוסמיות מתנגשות בשמש שלנו בקביעות באנרגיה לא פחותה מזו שבהתנגשויות LHC. על יסוד מספר הכוכבים ביקום הנראה, הם העריכו כי מראשית היקום עשה הטבע את כמות הניסויים שיעשה LHC במשך כל ימי חייו (עשרים שנה בערך) פי מיליון ביליון ביליון. יתרה מזו, סך כל ההתנגשויות של הקרניים הקוסמיות בכוכבים רחוקים מדי שנייה גדול פי 10 ביליון מכמות הניסויים הכוללת של LHC בכל ימי חייה של המכונה.
מכל תרחישי האסון שבדקו מדעני בְּרוּקהֵייבֶן ו CERN, בריאת חור שחור שבולע את כדור הארץ בשלמותו קיבלה את רוב תשומת הלב של התקשורת. שתי הקבוצות שללו את הסכנה. כדי ליצור חור שחור רגיל יצטרך מנגיש חלקיקים לדחוס מספר מדהים באמת של חלקיקים לנפח זעיר עד כדי כך שהכבידה תגרום לכדור החומר לקרוס לתוך עצמו. המעשה הרב הזה רחוק כל כך מהיכולות של כל מנגיש מוכר – וכל מנגיש בעתיד הנראה לעין – ששני הצוותים לא ייחדו זמן רב לבדיקת התרחיש הזה.
שלילת התרחיש התבססה על ההנחה שאיינשטיין אמר את המילה האחרונה בכל מה שקשור לכבידה, אבל זה כנראה לא סביר. כמה תיאוריות חדשות מתארות טבע בעל ממדים נסתרים שמקופלים למידות קטנות עד כדי כך שאיננו יכולים לראותם. עד כה אין כל ראָיה שאנחנו חיים בעולם בעל יותר מארבעה ממדים – שלושה ממדים מרחביים וממד הזמן – אבל אם ממדים נוספים אכן קיימים, יש לשער כי חורים שחורים מיקרוֹסקוֹפּיים היו יכולים להיווצר בקלות רבה במנגישי החלקיקים המודרניים.
ושוב, המדענים שקלו והגיעו למסקנה שאין כל סיבה לפחד גם אם חורים שחורים מיקרוֹסקוֹפּיים ייווצרו אי פעם במנגישים. ב 1975 הראה הקוסמולוג איש קיימבּרידג’ סטיבן הוֹקינג כי חורים שחורים פולטים קרינה. ככל שהם קטנים יותר כך הם מאבדים קרינה רבה יותר. לפי תיאוריות שכוללות ממדים נוספים, כל החורים השחורים שייווצרו ב LHC יהיו ננסים קוסמיים, שרוחבם מיליונית של מיליארדית המילימטר. בגודל הזה הם יהיו נקודות זעירות שפולטות קרינה אדירה – גבוהה פי מיליארד מהקרינה במרכז השמש. אבל למרבה המזל הם יאבדו חום כל כך מהר עד שיתנדפו וייעלמו כהרף עין.
עוד בנושא באתר הידען:
- רשמי סיור ב-CERN, חלק ד’:פרופ’ עילם גרוס: גילוי ההיגס הוא תחילת המדע החדש של המאה ה-21
- פרופ’ היגס בתשובה לשאלת אתר הידען: אני מאמין שכשהמאיץ יחזור לפעילות יהיו תגליות מעניינות
- סטיבן הוקינג: מוטב היה אילו חלקיק היגס לא היה מתגלה (עדכון)
- פרופ’ עילם גרוס מרכז קבוצת ההיגס באטלס: “אפשר להוריד את המונח “דמוי” מהחלקיק, ולהיות בטוחים שמדובר בבוזון היגס”
194 תגובות
כתבה מאוד מעניינת וכתובה יפה.
״אני חושב שאתה לא מבין, או לא רוצה להבין״
שכחת רק להוסיף ״משתדל לא להבין״ כדי להצטרף לועדת החינוך של האתר, כל הפדגוגים ומטיפי המוסר שעניינם הוא פסיכולוגיה ולא טכנולוגיה..
אני דווקא מאמין שאני מבין טוב מאוד, אך כפי שכבר אמרתי אין לי כוח להתחיל לחזור על כל הדיונים וההנמקות.
רות, סוף.
ישראל
חוק שימור התנע לא מתחייב לוגית. אני חושב שאתה לא מבין, או לא רוצה להבין, מה זה “מתחייב לוגית”.
כל עוד זה המצב, באמת אין טעם בדיון.
כמו בהוכחה של גלילאו, לא צריך פיזיקה, רק לוגיקה.
חוק שימור התנע חייב להתקיים גם ללא מנגנון שגורם לו כמו ההיגס, אחרת ניתקל בבעיות חמורות, שאחת מהן היא שללא היגס אין בכלל גופים ואין מסה, בעוד שחלקיק ההיגס הוא בעל מסה גבוהה בעצמו.
אבל אין לי כוח לחזור על כל הדיון מחדש. אילי פאת – מאת.
ישראל
כתבת “הטענה שלי היא שגם ללא מנגנון כגון ההיגס, עצמים חייבים להתנגד להפעלת כוח ביחס ישיר לכמות המסה”.
הטענה לא ברורה. אתה אומר שיש מנגנון אחר שנותן מסה לחלקיקים, אבל גם אומר שאין מנגנון כזה.
הפרדוקס שלך הוא לא פרדקוס. אולי אתה מתכוון “זה לא נראה לי”?
תחליט – לחלקיקים יש מסה או אין מסה? עזוב את המנגנון. האם אתה מתכוון שאין להם מסה כבידתית אך יש להם התמדה?
ממש קשה לי להבין מה אתה מנסה להגיד.
אגב, מר. שפירא, אם כבר ציינת התמדה… אז ראוי לציין את ההתמדה שלך כאן באתר. מה שזה לא יהיה שאתה עושה -שאפו. בטח ימציאו לזה פרס. בכל מקרה הרבה ריספקט.
ישראל שפירא
מה זאת אומרת ‘למה’? אתה לא יודע שיש זליגה של מידע מיקום מקביל ליקום שלנו? בחייך, אתה לא מעודכן. שאלתי את הבוס. אתה לא מעודכן בעיניינים חבוב. תחזור בחזרה לשולחן השירטוטים. ?
“חשבתי שאתה אומר שזה סותר את ההוכחה של גליליאו”.
איפה אמרתי דבר כזה?
סיכום דיון:
המאמר עוסק בחלקיק ההיגס, שהוא “מה שנותן מַסָה לדברים” כלשון המאמר.
מסה במובן התנגדות להפעלת כוח.
הטענה שלי היא שגם ללא מנגנון כגון ההיגס, עצמים חייבים להתנגד להפעלת כוח ביחס ישיר לכמות המסה – חומר – הנמצאת בהם. אחרת נקבל תוצאות פרדוקסליות, אתה זורק אבן ושביל החלב שאתה חלק ממנו נהדף לכיוון ההפוך במהירות עצומה מכיוון שחוקי שימור התנע הקובעים את יחס הרתע ביחס לכמות המסה (חומר) הנמצאת בגופים הנהדפים אינם רלוונטים ללא חלקיקי ההיגס.
כדי להמנע מפרדוקס זה אין לנו ברירה אלא להניח שחוקי שימור התנע קיימים גם ללא מנגנון, שאם לא כך אז בכל התנגשות אלסטית הגופים ירתעו במהירות האור ללא קשר למסתם, דהיינו שלא יהיו גופים (שזו אגב ההנחה במאמר שהביא אנו).
אך אם הנחה זו נכונה, אז לא די שיש לנו מפץ גדול ללא הסבר למה, אלא ששבריר שניה אחריו נוצרו גם בוזוני ההיגס ללא הסבר למה.
אולי הבוס יכול להסביר למה.
ישראל
לא הבנתי איפה הבעיה. ברור שהשמש מפעילה יותר כוח על הארץ מאשר הנוצה.
חשבתי שאתה אומר שזה סותר את ההוכחה של גליליאו.
דווקא כן, זה הפיתרון לשאלה כיצד יתכן שאם תשים את השמש לחוד על המגדל ואת הנוצה לחוד אז הן יפגעו בארץ במהירויות שונות, אך שתיהן ביחד במהירות גבוהה יותר. לא ענית על השאלה הזו אז מצאתי לנחוץ..
ישראל
אם אין לך מה להגיד אז… .
לא ממש..
כשהנוצה לבד בלי השמש היא תיפול לאט לכוון הארץ.
כשהיא ביחד עם השמש, אז כדור הארץ הוא זה שנופל מהר לכיוונן.
הנוצה אומרת לשמש: שמש שמש, תראי כמה כבידה שאנחנו מייצרות!
לפי ניוטון, השמש לעולם לא ייפול על כדור הארץ נפילה חופשית
השמש בעלת מסה גדולה בהרבה מהארץ, ולכן הארץ נחשבת למסה נקודתית בהשוואה לשמש, באינטראקציה בניהם תהייה נפילה של הארץ לשמש, ולשמש תהיה נפילה זעירה
מאוד מאוד כלפי הארץ
ישראל
כדור הארץ מפעיל כוח על השמש ועל הנוצה שהוא יחסי למסה שלהם. לכן, שניהם יואצו באותה מידה.
החוק השני…
״זה לא סותר את ההוכחה של גליליאו״.
בטח שלא – ההוכחה היא לוגית ולא קשורה לפיזיקה..
אבל זה קצת מפליא, לא? תיקח מגדל גבוה מהארץ ותפיל ממנו נוצה, אחר כך תפיל ממנו שמש, ומהירות הפגיעה של השמש גבוהה יותר.
תפיל את שניהם והיא זהה.
איך?
ישראל
השמש נופלת מהר יותר מהנוצה. ושניהם יחד נופלים עוד יותר מהר. וזה לא סותר את ההוכחה של גליליאו.
ישראל
אין לי יכולת לדון על דברים שאני לא מביון.
על הבעיה של גליליאו אני צריך לחשוב 🙂
צודקים במה? לא ראיתי שהם כתבו משהו על גוף טעון בשדה כבידה..
בנושא מהירות המילוט: צריך להוסיך m+ ליד הM הגדול כדי שהנוסחה תהיה מדוייקת.
גופים נופלים: אם תפיל ביחד את השמש ונוצה ממגדל גבוה בארץ, הם יפגעו בארץ באותו הרגע בדיוק.
איך זה יכול להיות?
ישראל
אני גם לא מצאתי הסבר. אבל, זה הרבה מעבר להבנה שלי – אז אני מניח שהם צודקים
מיכאל
האור אכן מתנהג כמו חלקיקים אך זה לא בהכרח הופך את הפוטון לחלקיק..
לכל פוטון יש תכונות גם של חלקיק וגם של גל.
לבֵנָה החסרה האחרונה בבניין החיים? האחרונה??? לא קצת יומרני לכתוב את זה?
מה עם גרביטון? אפילו לא יודעים איך להתחיל לחפש אותו
This result answers our question. A comoving observer will not detect any radiation from a uniformly accelerated
charge. The comoving observer can receive signals only from regions I and IV. The field emitted by the accelerated
charge does not reach region IV, and in region I, it is interpreted by the comoving observer as a static field.
בקיצור – אם אתה מאיץ עם המטען לא תמדוד קרינה.
אבל לא ראיתי תשובה לשאלה השניה בפרדוקס:
Moreover, if the equivalence principle is assumed to be valid, we would
conclude that a charged particle at rest on a table should radiate, because for free-falling inertial observers the particle
is accelerating
ישראל
גם אני לא מבין… אבל אני חושב שכותבי המאמר מבינים.
These observations are enough to solve the paradoxes posed
by the three questions
אופק ארועים?
תרגם והסבר, אני לא יודע מה התשובה.
ישראל
התשובה במאמר שקישרתי אליו.
נאמר שמטען חשמלי גדול נמצא על כוכב נייטרונים דחוס בעל כבידה 1000g במנוחה יחסית לקרינת הרקע.
על פי היחסות הכללית, המטען הוא בעצם בתאוצה עצומה (1000g) ואמור לקרון נמרצות למרות שניוטון יטען שהוא במנוחה.
אז אם כללית נכונה והמטען קורן – מה הבעיה לגלות את אותה קרינה?
ואם אותו מטען נופל בנפילה חופשית לכיוון אותו כוכב כמו האלקטרון שלך, אז האם הוא לא יקרין נואשות וזאת בניגוד לכללית שגורסת שהוא בעצם במנוחה?
ישראל
כל מה שחשוב זה תנועת המטענים יחסית למודד. אם אתה מסובב את המטען, וכדור הארץ גם בתנועה מואצת – אז אני לא יודע לענות…
אני גם לא יודע מה ההשפעה של שדה כבידה במצב הזה.
זה ברור, אך מה אם השולחן במנוחה יחסית לארץ?
ישראל
קשור את המגירה בחוט ותסובב במהירות גבוהה. תקבל קרינת סיקלוטרון.
איך?
ישראל
“לא מבין. האם אפשר לדעת באמצעות מד קרינה אם יש גוש ענבר משופשף בתוך מגירת השולחן אם לא רואים אותו?”
כן, אפשר.
אנו
אני נרגז? עליך? או על מישהו? אף פעם לא..
אופק ארועים.. הטיעון של אהוד..
לא מבין. האם אפשר לדעת באמצעות מד קרינה אם יש גוש ענבר משופשף בתוך מגירת השולחן אם לא רואים אותו?
גם אצלנו לא קל, היום כמעט לבשתי ג׳קט.
לניסים וישראל,
מצאתי את הציטוט המבוקש של פיינמן. החל מעמוד 15 (פסקה אחת לפני הסוף):
It is very important to know” that light behaves like particles, especially for those of you who have gone to school, where you were probably told something about light behaving like waves.”
הוא חוזר על הנקודה עוד כמה פעמים בפרק הזה ובמהלך הספר
ישראל
הקישור הוא לפתרון הפרדוקס של קרינה מגוף בנפילה חופשית. רק התחלתי לקרוא אותו…. בינתיים אני מפנה שלג בעומק 60 ס”מ…
מה זה? מה הקשר ליחסות?
ישראל
https://arxiv.org/pdf/physics/0506049%E2%80%8E
אתה מוכן להגיד לי מה אתה מנסה להוכיח?
“אם אתה נח יחסית לענבר – לא תמדוד שום קרינה”.
ואם אני נע יחסית אליו? כן אמדוד?
ומה בכלל אמדוד, הרי כתבת קודם ״לא נראה לי שהענבר יקרין בכלל״.
לא מבין עלק..
״הלוגיקה של גליליאו תקפה מניחה שאין משיכה בין שני הגופים הנופלים לבין עצמם. אם תניח נוצה ליד הירח ותתן לשניהם ליפול לכדור הארץ, אז הנוצה תיפול יותר לאט״.
שלילי. שניהם יפלו באותה מהירות. ההוכחה כאמור לוגית ואינה מערבת משקלים.
תסתכל על נוסחאת המילוט. הדבר היחיד שמופיע בה הוא מסת הגוף ממנו נמלטים.
אז מי פה נמלט ממי? האם הנוסחה צריכה לעבור עדכון?
ישראל
אם אתה נח יחסית לענבר – לא תמדוד שום קרינה.
זה לא אומר שום דבר על הכללית – זה אומר שאולי, אולי, אולי אתה לא מבין מתי מטען מקרין.
הלוגיקה של גליליאו תקפה מניחה שאין משיכה בין שני הגופים הנופלים לבין עצמם. אם תניח נוצה ליד הירח ותתן לשניהם ליפול לכדור הארץ, אז הנוצה תיפול יותר לאט.
אין לי מושג מה אתה רוצה להגיד על נוסחת המילוט
In physics (specifically, celestial mechanics), escape velocity is the minimum speed needed for a free object to escape from the gravitational influence of a massive body
אתה לא יכול להתעלם מהמילה massive.
גוש ענבר משופשף הוא מטען חשמלי. על פי יחסות כללית, כשהוא ניצב על השולחן במנוחה אז הוא בעצם בתאוצה, ולכן אמור להקרין קרינה ברת גילוי.
הוסף לזה את האלקטרון שמקרין בנפילה חופשית כאשר על פי הכללית הוא אינו נמצא בתאוצה – אז מה זה אומר על כללית?
ההוכחה הלוגית של גליליאו מראה שכל הגופים יפלו לארץ באותה המהירות ללא קשר למסתם – אך ברור שכוכב נייטרונים דחוס ששוקל כמו השמש יפגע בה מהר יותר מאשר נוצה הנופלת מגובה זהה – אז מה קרה ללוגיקה?
על פי חוק נוסחאת המילוט, מהירות המילוט של אותו כוכב נייטרונים דחוס היא 11.2 ק״מ בשניה, אבל אין לו אפשרות להמלט מהארץ בפחות ממהירות המילוט של השמש הגבוהה הרבה יותר.
האם החוק היה לצחוק?
ישראל
לא נראה לי שהענבר יקרין בכלל.
ההוכחה הלוגית של גליליאו מראה שנוסחת מהירות הנפילה לא תלויה במסה. מה היא מראה מעבר לזה?
נוסחת המילוט מתבססת על משוואות ניוטון. מה אתה מנסה להוכיח?
מה עם ההוכחה הלוגית של גלילאו לכך שכל הגופים נופלים לארץ באותה מהירות, השמש בטוח נופלת מהר יותר, לא?
ומה עם נוסחת המילוט, גוף במשקל השמש לבטח יצריך מהירות מילוט גבוהה יותר מ11.2 קמ/שנ, לא?
למה נראה לך שאם תשים גוש ענבר משופשף על השולחן בסלון הוא יקרין ותוכל לקלוט את הקרינה במד קרינה, לא משנה באיזו מהירות תנוע יחסית אליו?
ישראל
לרדיו שלך רוחב פס גדול מאד, יחסית לתופעת דופלר.
עטלף משנה את תדר השידור שלו בזמן אמיתי כדי שהתדר הניקלט יהיה קבוע.
הרדיו שלי קולט את כל התחנות בין אם הוא בתנועה או במנוחה יחסית למשדר..
ישרל
“שציינתי שמד קרינה מודד קרינה אבסולוטית” – לא אמרו לך שטעית? חבל….
The cosmic microwave background radiation is an emission of uniform, black body thermal energy coming from all parts of the sky. The radiation is isotropic to roughly one part in 100,000: the root mean square variations are only 18 µK,[8] after subtracting out a dipole anisotropy from the Doppler shift of the background radiation. The latter is caused by the peculiar velocity of the Earth relative to the comoving cosmic rest frame as our planet moves at some 371 km/s towards the constellation Leo
כל הרעיון של עיקרון השקילות הוא שכשאתה בנפילה חופשית אתה באמצע במנוחה. זוכר את ״המחשבה המאושרת״ של איינשטיין שהובילה לכללית?
התשובות שקיבלתי היו בנוסח ״גוף בנפילה חופשית מקרין רק ביחס למערכת הנמצאת בתנועה יחסית אליו״ אך כשציינתי שמד קרינה מודד קרינה אבסולוטית ואין זה משנה אם הוא בתנועה או במנוחה ביחס למקור, נגמרו התגובות.
ישראל
אני מסכים איתך שזה מוזר. בוא נסתכל על שני אלקטרונים. הראשון נופל חופשית והשני מואץ בשדה חשמלי.
מבחוץ – זה נראה אותו דבר, ולכן הגיוני שתהיה קרינה.
מתוך האלקטרון – האם יש הבדל? כלומר – האם האלקטרון יכול לדעת מה מאיץ אותו? אני חושב שלא…
ישראל שפירא
לא מבין למה אתה מתרגז. להפך, אתה אמור לשמוח מזה שאתה לומד דברים חדשים… נו שויין
השאלה שהפנת אלי היתה למעשה שאלה שהפניתי אליך ואתה התחמקת ממנה יפה יפה. כמו ברווז במטווח.
כמו שאמרו לך מקודם: המערכת המועדפת יכולה להיות הקרינה הקוסמית.
אבל, ככה בשושו, אם אתה שואל אותי הייתי מניח מערכת פרימורדיאלית יותר… אבל עזוב, אני לא מבין בזה שום דבר. יום טוב ובהצלחה.
אז ניוטון צדק..
https://physics.stackexchange.com/questions/52764/falling-electron
ויקי
In general relativity, an object in free fall is subject to no force
אז מה גורם לאלקטרון להקריו אם לא פועל עליו כוח?
ישראל
כמה שאני יודע – אלקטרון נופל מקרין. הקרינה מאטה, במעט, את קצב הנפילה.
ישראל
ודרך אגב – לא כל המסה נובעת מחלקיקי היגס.
ומצד שני – לא חייבים מסה כדי לקבל כבידה.
למילה מסה יש כמה משמעויות.
מסה אינרציאלית – היכולת להתנגד להפעלת כוח.
מסה כבידתית – היכולת למשוך ולהימשך.
כל הניסויים שנעשו עד כה מראים שאין הבדל בין השפעת המסה בתופעות האילו, דהיינו שאם מסה מגלה התנגדות מסויימת לכוח ומפעילה כוח כבידה מסויים, אז כמות כפולה של אותה מסה תפעיל כוח כפול גם לשתי התופעות האילו.
אך שים לב שהמסה קיימת גם ללא התופעות הקשורות בה. גוש פלטינה קיים גם ללא גרביטון שמייצר כבידה או היגס שמייצר אינרציה לגוש.
שים לב גם שעיקרון השקילות ביחסות נגזר מהזהות לכאורה בין גרביטציה ואינרציה. על פי איינשטיין, אין אפשרות לדעת אם הכוח הפועל עליך הוא גרביטציה או אינרציה ולכן יש המשווים בין ההיגס לגרביטון.
לי עדיין לא ברור הנושא של מטען חשמלי הנופל נפילה חופשית. אם הוא מאיץ כמו שטוען ניוטון, הוא צריך להקרין קרינה אלקטרומגנטית. אם הוא אינו מאיץ כפי שטוען איינשטיין, אז הוא צריך להקרין כשהוא מונח על השולחן במנוחה, ששם הוא אינו מאיץ על פי ניוטון אך מאיץ על פי איינשטיין.
כל השאלות שהפנתי בנושא נענו בעירפול, כנראה שאף אחד לא באמת יודע. אלבנצו אמר בזמנו שעיקרון השקילות אינו גורף, אך לא הביא הסבר או קישור.
הכי טוב זה לעשות ניסוי, נחכה שיתפנה זמן..
ישראל
כתבת:
“אבל מה גורם לכדור להתנגד לך אם הוא כבד, דהיינו המסה שלו גבוהה?
המודל הסטנדרטי אומר: שדה ההיגס. בלעדיו הכדור יכול לשקול גם מיליון טונות ועדיין הבעיטה שלך תעיף אותו לאנדרומדה.
אבל שים לב: מסת הכדור קיימת גם ללא שדה ההיגס. מה שהוא מעניק לה זה את המשמעות השניה של המילה מסה, דהיינו היכולת להתנגד להפעלת כוח.”
אני לא מבין מה המשמעות הראשונה. כבידה?
בוא נאמר שאתה יוצא מספינת החלל שלך ורואה כדורגל. אם תבעט בו, יש אפשרות שתבקיע שער, אך יש גם אפשרות שתשבור את הרגל אם הוא עשוי מפלטינה ללא ידיעתך.
אבל מה גורם לכדור להתנגד לך אם הוא כבד, דהיינו המסה שלו גבוהה?
המודל הסטנדרטי אומר: שדה ההיגס. בלעדיו הכדור יכול לשקול גם מיליון טונות ועדיין הבעיטה שלך תעיף אותו לאנדרומדה.
אבל שים לב: מסת הכדור קיימת גם ללא שדה ההיגס. מה שהוא מעניק לה זה את המשמעות השניה של המילה מסה, דהיינו היכולת להתנגד להפעלת כוח.
אם במקום כדור יהיה שם דיקט עם שטח של מטר מרובע ששוקל גרם, הבעיטה שלך תשלח אותו למאדים כי הוא לא מתנגד לך כמעט.
אבל אם תבעט באותו דיקט בים, הבעיטה תשלח אותך לבית חולים עם רגל שבורה.
אבל מה שמתנגד לך זה לא הדיקט או המסה שלו, אלא האוקיינוס הוא זה שמעניק לדיקט את יכולת ההתנגדות, דהיינו מסה.
וזה מה שעושה אוקיינוס ההיגס: מעניק לגופים יכולת התנגדות לכוח, שהוא אחד הפרושים של מסה.
ישראל
מקודם דיברת על פיסיקה עד 1870. עכשיו היגס…
השאלה שלך הייתה “האם הייתה קיימת מסה ללא היגס?”, וטענת שכן. טענת שתנע הוא הכרח לוגי.
אולי תשאל שאלה אחת שאפשר להבין?
הדיון והמאמר כזכור הוא על ההיגס..
המילה מסה בהקשר המאמר פירושה התנגדות לכוח, אך מסה גם קיימת בזכות עצמה.
מפרש קיים גם ללא ההתנגדות שלו לרוח.
ישראל
אני אומר בלי מסה אין פנטום. אני לא יודע אם מסה מחייבת היגס.
בוא נראה אם אנחנו מסכימים על הבדלי ההשקפה בינינו:
אני: הפנטום קיים גם ללא ההיגס. שדה ההיגס מעניק לפנטום את ההתנגדות לכוח.
ניסים: בלי ההיגס פשוט אין פנטום.
מקבל?
ישראל
אני חושב שכן. זה נובע מחוקי ניוטון. תציב מסה 0 – תקבל תנע 0 וכוח 0.
גם עם הידע של 1870?
ישראל
כל הדוגמאות הפיסקליות שלך נכונות. אבל נראה לי שאלה הרינגים אדומים.
הטענה שלך היא:
“נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?
הווה אומר: אינרציה מתחייבת לוגית, גם ללא חלקיק ״שנותן מַסָה לדברים״.”
ואני עונה – אם אין מסה אז אין התנגשויות אלסטיות. הסיבה היא שללא מסה אין תנע, ולכן אין חוק שימור התנע. ואם אין מסה – אז אין כוחות. ולכן אין התנגשויות.
״אתה צודק שאין הבדל. זה לא הופך את מה שאתה אומר לנכון״.
אולי במישור הפילוסופי, במרחב הפיזיקלי דווקא כן.
״מי אמר שהגופים הכבדים נופלים יותר מהר?״
תן לנוצה וחבית ליפול נפילה חופשית לארץ ממרחק 150 מיליון קילומטר והם יפגעו בה באותה המהירות ויקח להם את אותו הזמן.
תן לשמש ליפול מאותו המרחק והיא תפגע בארץ במהירות גבוהה בהרבה, ובהרבה פחות זמן.
״מה עם נוסחאת המילוט, היא כוללת רק את מסת הארץ ולא המסה הנמלטת, אז איך זה מסתדר?”
זה מסתדר יפה״.
מתוך ויקי:
מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי. המהירות היא פונקציה של המסה של הגרם השמימי ממנו מנסים להימלט ואינה תלויה במסתו של הגוף הנמלט״
מממ… ומה אם הגוף הנמלט מהארץ הוא כוכב נייטרונים דחוס שמסתו כמסת השמש?
ישראל
“גלילאו, ניוטון, איינשטיין, כולם חושבים שאין מערכת יחוס מועדפת..”
נכון.
“ואם שימור התנע נובע ממשפט נתר אז לבטח אין לו קשר להיגס אלא רק לסימטריה, לא?”
נכון
“וסימטריה קשורה ללוגיקה לא?”
לא נכון. סימטריה היא הגיונית, אבל אינה הכרח לוגי.
“שלח את המשפטים לעיל למעבדה לשונית פורנזית והשווה את זה למה שסחבק טוען, תראה שאין הבדל.”
אתה צודק שאין הבדל. זה לא הופך את מה שאתה אומר לנכון.
“ובעניין הגופים – הכבדים נופלים מהר יותר לארץ כי מה עם הגוף הנופל הוא השמש? מי נופל אל מי אז?”
מי אמר שהגופים הכבדים נופלים יותר מהר?
אבל איך זה מסתדר עם ההוכחה הלוגית של גלילאו? ומה עם נוסחאת המילוט, היא כוללת רק את מסת הארץ ולא המסה הנמלטת, אז איך זה מסתדר?”
זה מסתדר יפה
גלילאו, ניוטון, איינשטיין, כולם חושבים שאין מערכת יחוס מועדפת..
ואם שימור התנע נובע ממשפט נתר אז לבטח אין לו קשר להיגס אלא רק לסימטריה, לא?
וסימטריה קשורה ללוגיקה לא?
שלח את המשפטים לעיל למעבדה לשונית פורנזית והשווה את זה למה שסחבק טוען, תראה שאין הבדל.
ובעניין הגופים – הכבדים נופלים מהר יותר לארץ כי מה עם הגוף הנופל הוא השמש? מי נופל אל מי אז?
אבל איך זה מסתדר עם ההוכחה הלוגית של גלילאו? ומה עם נוסחאת המילוט, היא כוללת רק את מסת הארץ ולא המסה הנמלטת, אז איך זה מסתדר?
ישראל
למה מסת האלקטרון 0.511 מיליון אלקרון-וולט? לא יודעים – אבל כמה שידוע לנו, זה לא מחוייב לוגית.
אותו דבר לגבי מערכת יחוס מועדפת.
אני מסכים איתך שהגיוני יותר שאין מערכת יחוס מועדפת, ושאז שימור התנע נובע ממשפט נטר. אבל זה לא מתחייב לוגית.
אם קיימת מערכת מנוחה מועדפת אז אין סימטריה בינה לבין מערכות אחרות, וסימטריה הייתה הנחת היסוד שלנו..
די ברור אגב שאריסטו טעה, חבל לבזבז על זה זמן. אבל מה עם מה ששאלתי – מי צדק בנושא הכבידה, אריסטו או גלילאו? האם גופים כבדים נופלים מהר יותר?
ישראל
אריסטו חשב שכדור הארץ היא המערכת המועדפת. אילו היה חי היום, אולי הוא ביה אומר שקרינת הרקע הקוסמית היא המערכת המועדפת.
אז מה היא המערכת המועדפת? ולמה דווקא זו ולא אחרת?
אגב ניסים, אריסטו שלך חשב גם שגופים כבדים נופלים מהר יותר מקלים. גלילאו הוכיח שלא, וההוכחה שלו היא… לוגית! לא מחייבת שום פיזיקה.
אז רק כדי לשנות כיוון – מי צדק, אריסטו או גלילאו?
ישראל
כן, זה מחייב מערכת יחוס מועדפת. אז מה?
נעצרים… יחסית למה?
זה לא מחייב מערכת יחוס מועדפת כלשהיא שיחסית אליה הגופים נעים?
זה בהחלט לא מה שטוענים גלילאו ניוטון ומאך.
אנו
בוא תסביר אתה למה אם ההיגס מעניק לגופים מסה אז איך המסה שלו עצמו כה גבוהה? מי מעניק לו אותה?
מהלך ראשון עלק.. פול גז בניוטרל.
ישראל
לא. התמדה אינה מתחייבת לוגית.
אריסטו לא היה טיפש, והוא חשב שאם לא מפעילים כוחות על גופים אז הם נעצרים.
חלקיק ההיגס ושדה ההיגס נוצרו כדי להסביר מדוע גופים מתנגדים להאצה, דהיינו מדוע קיימת אינרציה.
אתה יכול לקרוא לזה ״מדוע יש מסה״ אך אם תקרא תראה שזה בדיוק מה שאמרתי ומכאן המונח אוקיינוס ההיגס.
השאלה מדוע קיימת אינרציה ומה הגורם לה היא שאלה עתיקת יומין, ולכן אחזור על מה ששאלתי לפני המון תגובות: האם אתה רואה שעל פי הידע של לפני 150 שנים אינרציה מתחייבת לוגית גם ללא כל מנגנון שהוא?
ענה רק עם מונחים של 1870 ומטה.
במחשבה שנייה, והיו כאן מחשבות שניות (ראיתי), אז אומר עוד דבר, לך ישראל שפירא: תחשוב על כך -כמו בדוגמה הקודמת –
ש’הגיר הראשון’ (האוצר בתוכו כוח עצום) אינו יורד לניוטרל לעולם, אלא כל הזמן מתחלק להילוכים קטנים יותר ועוצמתיים יותר (מבחינת הכוח שהם אוצרים)…
ישראל שפירא
מישה וגרישה מהרפת שלך בטח היו אומרים לך: פרה פרה…
מה שאתה אומר, נשמע בשבילי כמו: הילוך ראשון בתמסורת של הרכב אינו חייב להתקיים ואף אינו נחוץ מפני שישנם הילוכים מספר 2,3,4 והם מתפקדים כראוי…
אולי הבעיה אצלי, אבל ככה אני מבין את מה שאתה אומר..
התרגיל שלך אולי נכון במקרים מסוימים, אבל ממה שאני מבין – אין לדברים האלו שום משמעות בהקשר להיגס.
אם הבנתי נכון אז, שדה ההיגס הוא שדה כוח ובוזון היגס הוא נשא הכוח שבאינטרקציה עם חלקיקים אחרים מעביר אליהם מנת אנרגיה – והיא ה ‘מסה’.
ישראל
בקשר להתנגשויות. מה שאמרת לא נכון. יש רצף בין התנגשות פלסטית לחלוטין לבין התנגשות אלסטית לחלוטין.
ההבדל הוא איזה חלק מהאנרגיה הקינטית מומרת לחום. בפלסטית לחלוטין – הכל מומר לחום, באלסטית – כלום.
התנגשות “חודרת” זה לא משהו שאני מכיר, אבל כנראה לא קשור לעניין.
אז – אני מבין שאנחנו מדברים על התנגשויות אלסטיות לחלוטין. התנהגות הגופים לאחר ההתנגשות תלויה בשני חוקי שימור – אנרגיה ותנע.
עכשיו – בלי מסה, אין תנע ואין אנרגיה קינטית (במהירויות רגילות).
ויותר מעניין – אין כוחות. לכן מסלולי הגופים לא ישתנו מה”התנגשות”.
אני מתעלם מזה שחלקיק חסר מסה חייב לנוע במהירות האור כרגע. וגם מזה שהחלקיקים לא יהפכו לגוף.
ישראל
כתבת “נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?
הווה אומר: אינרציה מתחייבת לוגית, גם ללא חלקיק ״שנותן מַסָה לדברים״.”
מזה אני הבנתי שהטענה שלך היא שיש התמדה גם כשאין מסה.
אז – למה עכשיו אתה טוען שהנושא הוא כם היגס?
לא יודע מה קורה לתגובות, אבי.
״לא דיברנו על היגס – דיברנו על מנגנון שמייצר מסה״.
שם הכתבה הוא: ״החלקיק האלוהי – בּוֹזוֹן היגְס והמצוד הגדול ביותר במדע״ והשאלה המקורית שלי שממנה התחיל הדיון הייתה: ״נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?״
אז איך ״לא דיברנו על היגס״?
התנגשות אלסטית. קיימות שלושה סוגי התנגשויות: פלסטית (הגופים נדבקים), חדירה, ואלסטית (הגופים נרתעים).
חשבתי קצת על הטיעון שלך ״לא למדנו שלקחת את ההנחה הסבירה ביותר עלולה להיות שגויה?״
אז חוץ מאנטרופיה וקלקולוס (חלוקה ב0?) מה עם תורת היחסות? היא הרי בנויה על ההנחה שאם לוקח לקרן אור זמן 2t להגיע מהמקור למראה ולחזור אז יקח לה רק זמן t להגיע למראה.
מאיפה לנו שזה נכון? אולי הקרן נעה מהר בדרך למראה ולאט בדרך חזרה?
אני דורש שמייד מייד יפסיקו ללמד את היחסות בכל בתי הספר! היא בנויה רק על ההנחה הסבירה ביותר ולא על עובדות!
ישראל
לא דיברנו על היגס – דיברנו על מנגנון שמייצר מסה.
מה זה אצלך התנגשות אלסטית?
אוקי, אז בוא תראה לי למה מתמטית האנטרופיה צריכה לעלות עם הזמן. אני אהיה הניסים שיוכיח לך שהיא לא.
ולמרות זאת, החוק השני של התרמודינמיקה נחשב לבסיסי ביותר בין חוקי הפיזיקה ואחד השימושיים ביותר, למרות שבזמנו פואנקרה מירר את חייו של בולצמן עם טיעוני הניסים שלו עד שהתאבד.
אבל אפשר דווקא לרתום את הלא האוטומטי שלך לצרכים חיוביים: בוא נאמר שבהתנגשויות אלסטיות יחס המהירויות נשמר, נגיד שמסיבה עלומה כלשהי אין בכל גוף מחשב ומד מהירות מדוייקים שיודעים להעניק לגוף את חצי המהירות שהייתה לו מקודם – האם אתה מקבל שבמקרה מופלא שכזה חוקי שימור התנע מתחייבים וזאת ללא מנגנון כגון ההיגס?
שים לב שבדוגמת הקופסא הסגורה שהבאתי זו האפשרות המתמטית – הלוגית – היחידה האפשרית, וזאת ללא חישובי מסה, תנע ואנרגיה.
ישראל
סליחה, לקח לי זמן להבין… הטעויות שלך הן פרטים שוליים..
מתנצל!!
ישראל
לא למדנו שלקחת את ההנחה הסבירה ביותר עלולה להיות שגויה?
ואתה עוד מחמיר – אתה אומר “זו ההנחה הסבירה ביותר, ולכן יש הכרח לוגי!”
ולסיום – כשאני אומר “לא”, אתה מחליט שזה אוטומטי וללא מחשבה.
נסה לזכור שאם אתה רוצה שיהיה לדיון תכלית, אז ה״לא״ האוטמטי שלך לכל רעיון בהחלט לא מקדם אותו.
קח לדוגמה את הטענה האחרונה שלך: בהתנגשויות אלסטיות המהירויות הסופיות של הכדורים המתנגשים יורדת בחצי.
זה אכן סימטרי וחסר סתירה, אך למה דווקא חצי? למה לא שליש או שמינית?
וגם כשמראים לך שבמערכת כזו המהירויות שואפות לאפס אתה ממשיך ״אבל הן לא מגיעות אליה..
זו סתם שיטת התשה של וכחן חסר תקנה שמעולם לא מנסה לראות את העיקר אלא נטפל לפרטים שוליים. מדוע שהמהירויות לא ישאפו לאינסוף במקום לאפס? יש בזה סתירה למשהו?
מדוע שהאנטרופיה במערכת סגורה לא תרד במקום לעלות? יש בזה סתירה למשהו?
אם אתה רוצה לקיים דיון, נסה לראות את השורה התחתונה, את התכלס, ולא רק את ההתפלפלויות של הדקדוקיותיות של הקשקושיות.
והתכלס פה הוא די ברור: אם תיקח את ההנחה הסבירה ביותר, דהיינו שבהתנגשויות אלסטיות המהירויות נשמרות כפי שהסכמת לפני שהתחלת להתפלסף, אז בדוגמת הקופסא שהבאתי האפשרות המתמטית היחידה לשמור את המערכת בשיווי משקל היא עיי החלת חוקי שימור התנע, וזאת ללא הנחת מנגנון כלשהו הגורם לאינרציה כמו ההיגס.
יאללה תתחיל: למה שהמערכת תהיה בשיווי משקל? האם זה עובד גם עם כדורים אדומים וסגולים? מה אם הקופסא קצת פחוסה..
ישראל
הדיון הזה ירד מהפסים.
אז הם לא יעצרו אבל ירדו בהדרגה למהירויות השואפות ל0? למה? זהנראה לך לוגי?
נסה לראות פעם מה סביר, לא רק במה אין סתירה. אני רק מקווה שאתה לא משחק פוקר, אחרת תמיד תחשוב שאם לך יש פול אס אז למישהו אחר יש בטח קארה ארבע..
אדוני השופט אדוני השופט..
ישראל
לפי מה שתיארתי – הכדורים יאטו אבל לעולם לא יעצרו.
חשוב על קופסא סגורה שבה כדורים נעים בכל הכיוונים, אך בשביל הפשטות ניקח כאלו שנעים במימד אחד בלבד.
הכדורים מתנגשים זה בזה ובדפנות הקופסה.
נאמר שברגע 0 כל הכדורים נמצאים במהירות 0 יחסית לקופסא ויש קפיצים מתוחים המחוברים לקופסא שיכולים להדוף את הכדורים.
ברגע t כל הקפיצים משתחררים והכדורים מתחילים לנוע.
הטענה שלי: אם בהתנגשויות בין הכדורים לקופסא ובינם לבין עצמם יחס הרתע לא יהיה בדיוק על פי חוקי התנע וחוקי הסימטריה והקונסיסטנטיות נשמרים, אז או שמהירויות הכדורים ירדו בהדרגה עד שיגיעו ל0, או שיעלו לאינסוף, או שהקופסא עצמה תתחיל לנוע במהירות בכיוון מסויים.
ישראל
שינוי הכיוון מעייף את הכדורים. כל שינוי כיוון של 180 מעלות מקטין את המהירות בחצי.
שים לב שאם זה 50, אז אם הוא יפגוש כדור זהה שנע מולו גם כן ב50 הם ירדו עכשיו ל25, אחר כך ל12.5 עד שבסוף יעצרו..
תעשה את המתמטיקה ותראה שרק תוצאות הקונסיסטנטיות עם חוק שימור התנע מחזיקות מעמד לכל מקבץ כדורים שתיקח.
סימטרי, אבל לא לוגי.
למה 50? למה לא 150? או 67.96? או 0?
ישראל
שני כדורים נעים אחד לכיוון השני ב-100 קשר.
אחרי ההתנגשות הם מתרחקים ב-50 קשר, בכיוונים מנוגדים.
״הלוגיקה היא שאתה הגדרת שההתנגשויות הן אלסטיות״
תוכל לתת דוגמה תאורטית להתנגשות שבה הגופים נרתעים והתוצאות אינן זהות לתוצאות של התנגשות אלסטית, ועדיין הסימטריה והלוגיקה נשמרות בהן?
ישראל
הלוגיקה היא שאתה הגדרת שההתנגשויות הן אלסטיות – ומזה נובע, מהגדרת “התנגשות אלסטית” שהאנרגיה הקינטית נישמרת.
ואם נוסיף לזה את חוק שמירת התנע – אז נקבל את ההתהנגות שאנחנו כל כך אוהבים.
״שים לב שאתה מניח פה את חוקי ניוטון ואת חוקי השימור. אין פה שום דבר שמחייב את התוצאות מעבר לחוקים האלה״.
מממ… חשבתי שהסכמנו ״וכל זה משיקולי סימטריה ולוגיקה בלבד ללא קשר להיגס או כל מנגנון אחר הגורם לשימור התנע״.
ישראל
אין לי ויכוח על חוקי ניוטון. רק שים לב שאתה מניח פה את חוקי ניוטון ואת חוקי השימור. אין פה שום דבר שמחייב את התוצאות מעבר לחוקים האלה.
וואו, הסכמנו..
ועכשיו ערוך את אותו החישוב כאשר באחד הצדדים, לא משנה איזה, במקום גוף אחד יש שני גופים זהים, אך בצד השני גוף אחד בלבד.
נסה זאת גם עם 10, 1000, או מה שתבחר ולא משנה באיזה צד וכמה גופים בכל צד.
אילו מהירויות תקבל בכל צד, ובמה הן שונות מהמהירוריות שתקבל באמצעות חישוב רגיל של תנע ואנרגיה?
ישראל
משיקולי סימטריה כן.
משיקולי לוגיקה – שים לב שאתה הגדרת התנגשות אלסטית לחלוטין. המשמעות – אין איבוד אנרגיה קינטית. חוק שימור התנע תמיד מתקיים, ולכן הם יתרחקו במהירות שווה, שגם שווה למהירות לפני ההתנגשות.
אנו אינעל אבוק, אז אם לפרוטונים אין מסה ללא ההיגס והם נעים במהירות האור אז לאיזה כיוון? ומה קורה כשהם מתנגשים ביניהם, הם נעים עכשיו במהירות האור לכיוון ההפוך?
בוריס ויפים אומרים פיזדמט.
נסה לענות על השאלה לניסים בתגובה הקודמת, היא מבוססת על סימטריה ולוגיקה בלבד.
ברפת של יפים בוריס וגרישה אין אנטי חומר, אין חלקיקים וירטואלים, אין מסה שלילית, ופרות לא חולפות זו דרך זו בלי לגעות אפילו מו אחד.
בוא נראה אם אנחנו מסונכרנים על הבסיס:
האם אתה מקבל שאם שני גופים זהים מתנגשים התנגשות אלסטית לחלוטין אז הם ירתעו באותו היחס, דהיינו שאם המהירות של שניהם זהה אך הפוכה בכיוון יחסית לנקודה מסויימת, אז אחרי ההתנגשות המהירויות של כל גוף יחסית לאותה נקודה תשארנה זהות רק הכיוונים יתהפכו, וכל זה משיקולי סימטריה ולוגיקה בלבד ללא קשר להיגס או כל מנגנון אחר הגורם לשימור התנע?
ישראל
אני לא מבין מה מפריע לך.
אצל ניוטון – לחלקיק חסר מסה יש תנע 0, תמיד. אם חלקיק כזה יתנגש בגוף בעל מסה, ההתנגשות לא תשפיע על הגוף, בגלל חוק שימור התנע, נכון?
אנטי חומר עלק.. תגיד את זה לניוטון מקסוול ומאך..
נראה לי שאם הגענו למצב שאנחנו מדברים על מה שלפחות לי אין ידע בו (ונראה לי שאני לא היחיד..) אז התמצה הדיון.
ישראל
הם ינועו בכיוון בו יצירתם משמר את חוק שימור התנע.
בעולם הזה אין פנטומים… אם אתה אומר שכל החלקיקים יהפכו לחסרי מסה, אז שוב – חוק שימור התנע יקבע את כיוון תנועתם של החלקיקים.
אבל – בשביל זה המיג-26 יהיה מורכב מאנטי-חומר, לא?
“חלקיקים חסרי מסה חייבים לנוע במהירות האור”.
לאיזה כיוון?
לא מדובר על עצמים שאין בהם חומר אלא על פנטומים ומיגים.. גם הם יתחילו פתאום לנוע במהירות האור? לאן?
ישראל
“אם אתה טוען שבלי היגס אין עצמים, תסביר למה או תביא קישור.”
אני טוען שבלי מסה אין עצמים.
חלקיקים חסרי מסה חייבים לנוע במהירות האור
https://en.wikipedia.org/wiki/Massless_particle
לא ניתן להפעיל כוח על החלקיקים האלה, ולכן הם לא יכולים להפוך לגופים.
אני אומר את אותו הדבר כבר הרבה תגובות….
הנה מה שאני שואל (בתגובה הראשונה שלי):
נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?
נראה לי שאתה מבלבל בין גוף או עצם (פנטום, מיג, כדור) ומסה (ההתנגדות של הגוף לכוח).
אם אתה טוען שבלי היגס אין עצמים, תסביר למה או תביא קישור.
ישראל
אין לי מושג מה אתה שואל. עד עכשיו – אמרתי משהו לא נכון?
אז מה?
היגס.
ישראל
גופים לא חודרים אחד את השני בגלל דחיית אלקטרונים.
בוא נוודא אם אנחנו מסונכרנים על מה זה ״גוף״ ומה זו ״מסה״.
מפרש הוא גוף. מפרש גם מתנגד לתנועת אוויר או מים. יכולת ההתנגדות של המפרש להפעלת כוח עליו שקולה ליכולת ההתנגדות של מסה להפעלת כוח עליה.
אבל המפרש אינו ״מסה״ (למרות שיש לו מסה קטנה). גוש פלטינה הוא גוף בעל מסה גדולה, אך הוא קיים גם ללא תכונת המסה שלו, ומסת הכבידה שלו משתנה ממקום למקום.
שדה ההיגס הוא שמתנגד למעבר גופים דרכו, כמו שהאוויר או המים דרכם עובר המפרש הם אילו שמתנגדים לתנועתו. אך המפרש או הפלטינה או הפנטום או המיג קיימים כגוף גם ללא השדות שמתנגדים לתנועה דרכם.
השתחררה התגובה שלך בקשר לפוטון. גם שם לא מצויין שהפוטון הוא חלקיק בלבד ולא גל, אלא רק שניתן לחשב את כל החישובים בQED אם מתחייסים רק לתכונות החלקיק שבו, אך אין זאת אומרת שהוא אינו ״גלקיק״.
אפשר גם לחשב את כל תכונות השדות מתוך ההנחה שהבוס הוא סיני, אך היום כבר ידוע שהוא לא סיני אלא כושי. ראה:
https://www.youtube.com/watch?v=rmCA3qQkqso
ישראל שפירא
אתה קשה הבנה וחסר תקנה, קשישא…
“לולא קיומו של שדה זה אלקטרונים וקווארקים היו חסרי מסה, בדומה לפוטונים, חלקיקי האור, ובדיוק כמוהם, ולפי התחזיות של תיאוריית איינשטיין, הם היו נעים בחלל במהירות האור, ללא אפשרות ללכידתם בתוך אטומים או מולקולות. במקרה כזה שום דבר ממה שאנו מכירים לא היה מתקיים.”
https://www.hayadan.org.il/higgs-nobel-explenation-1810134
תחשוב על כך (היגס), כאל מערכת תמסורת (גיר) ברכב: ההיגס זה הגיר הראשון במהלך (להיווצרות היקום כפי שאנו מכירים).
ישראל
“אם לא אז מה הטענה שלך, שבלי היגס אין גופים כמו פנטום מיג או כדור גומי?
או שאולי יש גופים כאלו אך הם חולפים זה בתוך זה בלי להשפיע?”
הטענה שלי לא קשורה להיגס. אני אומר שאם לחלקיקים אין מסה, אז אין גופים. וגם – חלקיקים כאלה יחלפו אחד דרך השני ללא כל השפעה (זה כן הכרח לוגי).
אין לי מושג אם אפשר לייצר מסה בלי חלקיקי היגס.
ישראל
לא – אני לא מקבל שבעולם שלנו התמדה מתחייבת לוגית. חוסר התמדה לא יוצר סתירה לוגית. אריסטו חשב שככה העולם עובד, גוף שאין עליו כוחות יעצר.
לא דיברנו על היגס, להבנתי. דיברנו על מה יקרה אם לחלקיקים אין מסה.
אחזור על מה שכתבתי:
״אני מדבר על מה שאנו רואים סביבינו, שאם פנטום פוגע במיג 26 אז לפחות אחד מהם מתפרק והם אינם חודרים זה את זה בלי להשאיר חותם, ושאם כדור גומי פוגע בארץ אז או שהוא חודר, או שהוא נדבק או שהוא נהדף.
אז בעולם חסר הדמיון הזה אתה מקבל שאינרציה מתחייבת לוגית ואם גופים מתנגשים התנגשות אלסטית הם ירתעו לפי חוקי שימור התנע גם ללא היגס או כל מנגנון אחר?״
מקבל או לא?
ואם לא אז מה הטענה שלך, שבלי היגס אין גופים כמו פנטום מיג או כדור גומי?
או שאולי יש גופים כאלו אך הם חולפים זה בתוך זה בלי להשפיע?
ישראל
אצל ניוטון – כן.
אצל איינשטיין הנוסחה שונה, ולחלקיק יכול להיות תנע למרות שאין לו מסה.
במקרה של פוטון – התנע שווה לאנרגיה חלקי המהירות. אין חלקיקים חופשיים אחרים ללא מסה.
אנחנו יודעים מניסויים שלפוטונים יש תנע, ואם יש להם מסה אז היא מאד מאד נמוכה.
״בלי מסה – יש תנע״
תנע זה לא מכפלת מסה במהירות?
תבלו
אני רואה סביבי כל הזמן התנגשויות אלסטיות, אולי אתה יודע משהו שאני לא..
תוכל לשתף ?
ישראל
“אז אם התנגשויות אלסטיות מקיימות את חוק שימור התנע גם בלי ההיגס – אז בשביל מה צריך אותו?”
אין טעם שאגיב אם אתה לא מתכוון להתייחס לתגובות שלי.
בלי מסה – יש גם תנע וגם חוק שימור התנע. אבל, אין התנגשויות אלסטיות.
ניסים
אז אם התנגשויות אלסטיות מקיימות את חוק שימור התנע גם בלי ההיגס – אז בשביל מה צריך אותו?
וובסטר
אז אין דבר כזה פרופורציוני למהירות בריבוע? ומה הקישורים שלך תורמים לנושא הדיון (היגס).
אגב מתוך מילון וובסטר:
Proportion – ratio
Proportional – having a constant ratio
#רקאומר
ניסים
אז אם ההתנגשויות האלסטיות מקיימות בכל מקרה את חוק שימור התנע – בשביל מה צריך את ההיגס?
שושי
מה ההפניה שלך אמורה לחדש בנושא ההיגס?
שרוול,
חפש בגוגל:
Reletavistic momentum
Momentum of photon
Energy momentum relation t
ישראל
“למה פלסף? אתה לא רואה סביבך גופים שמתנגשים אלסטית?”
רואה.
“באותם המקרים שיש התנגשויות אלסטיות, האם הגופים המתנגשים יכולים להרתע שלא על פי חוק שימור התנע? אולי על פי מטען חשמלי, נפח או חומציות כפי שהציע שושי?”
התנגשות אלסטית, כמו כל התנגשות, מקיימת את חוק שימור התנע. לזה אתה קורא “הוכחה לוגית לחוק שימור התנע”??
עכשיו – שושי צודק. הרתיעה נובעת מכוחות חשמליים. אם אין מסה, אז אין מטען, ואם אין מטען אין כוחות חשמליים. ואם אין כוחות חשמליים – אין רתיעה.
אם במקום 20 טון פנטום שוקל 0.0000000000000 פמטוגרם, וכנ”ל המיג-26, אז הם יחלפו אחד דרך השני. וראה זה פלא – אין כאן הפרה של עקרון שימור התנע, או כל חוק אחר.
זו התגובה שלי ואני מחליט על מספרי המיגים. אז זה במקרה מיג זוגי..
למה פלסף? אתה לא רואה סביבך גופים שמתנגשים אלסטית?
אז נסה לרסן את הדמיון היצירתי ולענות: באותם המקרים שיש התנגשויות אלסטיות, האם הגופים המתנגשים יכולים להרתע שלא על פי חוק שימור התנע? אולי על פי מטען חשמלי, נפח או חומציות כפי שהציע שושי?
ישראל
ולא – התמדה לא מתחייבת לוגית. בכל מיקרה, לא הראת את זה.
ישראל
כשאתה מניח את מה שאתה מנסה להוכיח, זה מצליח.
“ואם גופים מתנגשים התנגשות אלסטית” – התנגשות אלסטית …. זה לא מה שאתה מנסה לוהכיח? שמירת אנרגיה ושמירת תנע??
מה שכתבתי זה מה שאומרת הפיסיקה: חלקיק חסר מסה חייב לנוע במהירות האור, והוא לא יושפע בשום דרך מכל חלקיק אחר.
והמספרים של מיגים הם אי-זוגיים 🙂
יצירתי ביותר ואולי אפילו נכון, אבל ידיעותי הדלות אינן מספיקות כדי לענות תשובה בעלת משמעות.. גם שלך אני מאמין, גם של כולם.
אני מדבר על מה שאנו רואים סביבינו, שאם פנטום פוגע במיג 26 אז לפחות אחד מהם מתפרק והם אינם חודרים זה את זה בלי להשאיר חותם, ושאם כדור גומי פוגע בארץ אז או שהוא חודר, או שהוא נדבק או שהוא נהדף.
אז בעולם חסר הדמיון הזה אתה מקבל שאינרציה מתחייבת לוגית ואם גופים מתנגשים התנגשות אלסטית הם ירתעו לפי חוקי שימור התנע גם ללא היגס או כל מנגנון אחר?
ישראל
לא קשור להיגס פר סה. אני חושב שאם לחלקיקים לא יהיה מסה אז באמת לא יהיה גופים. החלקיקים יסתובבו להם בחלל במהירות האור, בלי להילכד ובלי להתנגש אחד בשני.
האם אתה טוען שללא היגס לא יהיו גופים? או שכן יהיו אבל הם פשוט יחלפו אחד דרך השני.
ישראל
עקרון שימור התנע הוא לא הכרח לוגי. הוא נובע מסימטריה של המיקום במרחב.
אני אומר שאין רתיעה בין גופים חסרי מסה. הסיבה היא שאין כוחות בין הגופים.
ניסים
לא הבנתי, אתה טוען שחור שימור התנע נכון אבל אינרציה לא מתחייבת?
שושו
אנרגיה קינטית אכן לא פופרציונית למהירות אך היא בהחלט פרופורציונית אליה, אלא שהפרופורציה אינה ליניארית אלא ריבועית.
כן, תביא קישור.
ישראל
אף אחד לא אומר שלא מתקיים חוק שימור התנע.
החוק שאתה טוען שהוא “מתחייב לוגית” הוא לא נכון. פשוט שגוי.
רמז: אנרגיה קינטית פופרציונית למסה ומהירות בריבוע (שכחת בריבוע, לא נורא) היא גם שגויה.
צריך קישור?
שושי
צעד ראשון – קונסיסטנטיות. אותה פעולה תיתן את אותה התוצאה אם היא חוזרת על עצמה באותם התנאים. על זה בנויה הפיזיקה, אפילו הכאוטית, אך לא הרנדומלית. מקבל?
צעד שני – האם אתה מקבל את חוק שימור האנרגיה?
צעד שלישי – האם אתה מקבל שיש אנרגיה קינטית הפרופורציונית למסה ומהירות?
ומכאן אם קיבלת את כל האמור לעיל – האם אתה רואה שחוק שימור התנע, הפרופורציוני למסה ומהירות, מתחייב?
רגע אחד ישראל,כתבת: “אך הנקודה שלי היא שאינרציה מתחייבת לוגית, גם לפני כל הפיזיקה המודרנית.”
כאשר אתה כותב את זה, אני מניח שאתה לא מתכוון ש m*v מתחייב לוגית.. זהו סתם מספר 🙂 אתה בטח מתכוון שנוסחת שימור התנע, היא זו שמתחייבת לוגית.
אם כן, אז הויכוח האם זה מתחייב לוגית היה מיותר.. הנוסחא הקלאסית שגויה. פשוט לא נכונה! האם צריך קישור?
ישראל
אני לא מבין למה אתה חושב שתהיה בכלל רתיעה – אם אין מסה?
חלקיקים לא נרתעים אלא אם יש ביניהם כוח דחייה. וכמה שאני מבין – אם אין מסה אז גם אין מטען.
גדי
ב-Ynet כותבים הרבה שטויות. עוצמת המאיץ זניחה לעומת עוצמת חלקיקים קוסמיים שפוגעים בכדור הארץ.
אגב, לא אומר סתם לגבי בליידים.. תבדוק
ישראל,
למה שיחס הרתיעה יהיה תלוי רק ביחס בין המסות? יש לגופים עוד תכונות. אולי הוא יהיה תלוי בנפח של הגוף, הרי כושר הציפה של הגוף תלוי בנפח שלו. אולי זה יהיה תלוי במטען החשמלי. אולי במהירות הסיבוב (תשאיל בליידים מילד בן 6 ותבדוק).
לסיכום יחס הרתיעה יכול להיות תלוי בכל מיני תכונות, אמפירית הוא תלוי בתכונה אחת ואפשר לגלות את זה רק אם אתה מודד בזהירות מסה מהירות, מנקה חיכוך וכו. אבל אם אתה לא יודע את זה מראש, אתה חייב לבדוק כל מיני אפשרויות.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5362084,00.html
כך יושמד כדור הארץ
על קווארקים ומוזרונים: אסטרופיזיקאי בריטי מזהיר – קטסטרופה במאיץ חלקיקים יכולה ליצור חור שחור או להפוך את כדור הארץ לכדור שקוטרו 100 מטר
מחכה למי, לגודו? למשיח?
שושי
אם שתי מסות מתנגשות ירתעו זו מזו לא על פי חוקי שימור התנע, אז יש שתי אפשרויות אני מאמין: או שיחס הרתע הוא קונסיסטנטי, דהיינו שאם הן נרתעות לדוגמה לפי יחס של ריבוע יחס המסות או כל יחס אחר, אז היחס הזה יעמוד בעינו בכל רתע זהה או שלא.
אם התשובה היא שלא, אז קיבלנו מערכת שבה יחס המהירויות של המסות הנרתעות הוא אקראי, מקבל?
ישראל הנחתי. רק שהנקודה לא הובנה זה אנדרסטייטמנט. המונח מתחייב לוגית לא הובן..
ישראל
מחכה…
ישראל
אני מבין שצריך להביא עדויות כמו בבית משפט. אז הנה – ואל תצחק על האחרון…..
https://physics.stackexchange.com/questions/43992/is-wave-particle-duality-considered-a-valid-interpretation-of-the-behavior-of-ph
בפרט “Effectively the wave-particle duality is an obsolete concept that had its origin in a technological limitation. Everything around us can be explained using the quantum theory of particles ”
http://statintquant.net/siq/siqse3.html#x42-60003
בפרט “The definite answer to this question may be found in the results of modern experiments: Wave-like behavior occurs only as a consequence of the collective behavior of a large number of elementary particles and has never been observed by looking at individual events.”
https://puredhamma.net/quantum-mechanics-buddhism-buddha-dhamma/quantum-mechanics-a-new-interpretation/photons-are-particles-not-waves/
ביקשתי שלא תצחק!!! רצית ציטוטים – קיבלת…
אוקי, הנקודה שלי לא נכונה וללא מנגנון ההיגס או מנגנון אחר כלשהו לא הייתה אינרציה… שוין.
הסיבה שאינך יכול להביא קישור לזה שפוטון הוא רק חלקיק היא כי זה לא נכון, ואם זה נכון אז מה שכתוב בויקי ובספרים ומה שמלמדים באוניברסיטה לא נכון. הם טוענים שפוטון הוא דואלי, גם גל וגם חלקיק.
אפילו אם ניתן להסביר את תופעות האור באמצעות ההנחה שפוטון הוא חלקיק בלבד, זה לא אומר שזה המצב או שאת זאת טוען פיינמן. את כל תוצאות מלחמת האזרחים אפשר להסביר באמצעות ההנחה שכדורי הרובים בהם השתמשו עשויים מסגסוגת מתכתית מסויימת, אך זה לא אומר שזה מה שקרה במציאות.
ישראל
לא הצלחת להעביר נקודה כי היא כנראה לא נכונה.
ולא ענית לי על האור כי לא הבאתי קישור…
הבנתי.
הדיון על הפוטון משני, עצם זה שאינך יכול למצוא קישור לזה שפוטון הוא חלקיק בלבד מראה שזה כנראה לא נכון וההבנה שלך את פיינמן שגויה.
בנושא האינרציה אני מנסה להעביר את הנקודה שללא קשר למודל הסטנדרטי ולפיזיקה המודרנית, אינרציה מתחייבת לוגית גם ללא מנגנון כמו ההיגס. אם הנקודה לא הובנה עד עכשיו אז נניח לזה.
ישראל
שאלת אותך – “איזו תופעה של אור לא ניתן לתיאור בגישה של חלקיקים ואמפליטודות?”
לא ענית.
כתבת “ואם אין כוחות, אז איך הארץ או הירח בכלל קיימים? מה מחזיק כל אחד מהם כיחידה אחת?”
מה המשפט הזה קשור לדיון?
במקום להתייחס למה שאני כותב, אתה זורק משפטים שלא קשורים לעניין. אם אין מסה אז מה גורם לך לחשוב שהארץ והירח קיימים?
אם אתה לא רוצה לנהל דיון, אז לא צריך. בסה”כ ניסיתי להבין מה אתה אומר.
ניסים
כנראה שאין קישור לזה שפוטון הוא רק חלקיק מהסיבה הפשוטה שזה לא נכון..
ואם אין כוחות, אז איך הארץ או הירח בכלל קיימים? מה מחזיק כל אחד מהם כיחידה אחת?
ולך ולשושי:
אם שתי מסות שמתנגשות בהתנגשות אלסטית אינן נרתעות זו מזו באופן פרופורציוני למסה כפי שחוק שימור התנע אומר, אז האם בהתנגשות נוספת ביניהן התוצאות תהיינה זהות או שבכל פעם נקבל תוצאות שונות?
ישראל, אני לא איך אפשר להתקדם מהתשובה לשאלה ״נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?״
נגיד שהתשובה לשאלה שלך היא 1 ל 100 מיליארד. אז מה זה מוכיח? ונניח שהתשובה לשאלה שלך הם: “לא ירתעו בכלל, אלא יעברו אחד דרך השני”. האם זה מוכיח משהו אחר?
אם אתה מתכוון שהתשובה הזו מוכיחה שאינרציה “מתחייבת לוגית” אז תסביר מדוע חלקיק היגס אינו “מתחייב לוגית” על בסיס החלקיקים האלמנטריים שגילו קודם.
ישראל
ואני אענה בפעם האחרונה – הם יחלפו אחד דרך השני (להבנתי, כמובן). הסיבה היא שאין ביניהם כוחות.
ובקשר לפוטון – איזו תופעה של אור לא ניתן לתיאור בגישה של חלקיקים ואמפליטודות?
אתה עדיין טוען שפוטון הוא חלקיק בלבד ולא גל? אז תביא קישור. הציטוט שהבאת מפיינמן אומר את ההיפך.
ננסה פעם אחרונה לקבל תשובה פשוטה לשאלה פשוטה:
״נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?״
ישראל
תחליף את המילה “אלקטרון” ב”פוטון” – המשפט לא יהיה נכון?
“גופים” ללא מסה לא יכולים להתנגש אלסטית. הם יחלפו אחד דרך השני. אני לא מבין מה מפריע לך בזה.
להזכיר לך – מה שגורם לרתיעה הוא כוחות חשמליים, ולא המסה של החלקיקים.
ניסים
במידה ולא שמת לב, כל מה שהבאת מדבר על אלקטרונים ואני מדבר על פוטונים..
ולך ולשושי מתוך הפוסט הראשון שלי:
״נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?״
ענו על זה, נוכל להתקדם.
ישראל
פיינמן כותב:
We conclude the following: The electrons arrive in lumps, like particles, and the probability of arrival of these lumps is distributed like the distribution of intensity of a wave. It is in this sense that an electron behaves “sometimes like a particle and sometimes like a wave.”
מתוך: http://www.feynmanlectures.caltech.edu/III_01.html
ישראל
לא הסברת למה התמדה מתחייבת לוגית. והתעלמת מכל מה שאני כותב, שמסביר למה אני חושב אחרת.
ישראל
האם זה לא נכון שפיינמן טוען שאפשר להסביר את כל תכונות האור ע”י “חיבור החצים” שהוא מתאר? זה לא כל מה שהספר אומר?
אולי אני טועה, אבל הוא לא מדבר על אורכי גל ותדרים…
ישראל שפירא
לפי מה שאני מבין, אילולא היגס לא היו נוצרים החלקיקים כפי שהם, מלכתחילה.
ישראל, לא הבנתי. למה אתה מתכוון במונח ײמתחייב לוגיתײ?
לדעתי אתה מתכוון שעל בסיס התצפיות שלנו על התנגשות אלסטיות אז אינרציה זה ײמתחייב לוגיתײ. נו אז מה.. לפי התצפיות שלנו במאיצי חלקיקים גם חלקיק היגס מתחייב לוגית. עובדתית חזו שיש חלקיק כזה לפני שגילו אותו בפועל.
אם כבר המעמד של חלקיק היגס וחבריו החלקיקים היסודיים הוא בסיסי יותר מאשר המעמד של אינרציה וחוקי ניוטון וכו. כי את כל האינטראקציות שאתה מתאר – התנגשות אלסטיות וכו – ניתן להסביר על ידי אינטראקציה בין הרבה מאד חלקיקי יסוד. אבל לא להיפך – את מה שרואים במאיץ חלקיקים אי אפשר להסביר על ידי אינרציה או חוקי ניוטון.
״למה אינרציה מתחייבת לוגית?״
אם היא לא מתחייבת לוגית – אז מה יקרה לארץ אם תירה בה מרובה טוטו? היא תאיץ למהירות הקול? האור? השור?
למה אינרציה מתחייבת לוגית? אם אני חי בחדר סגור ואין בו שום 2 גופים שיכולים להתנגש, לא פלסטית ולא אלסטית, למה שאני אניח שזה מתחייב לוגית?
בכל קורס באוניברסיטה, בכל ספר ומאמר כמעט, אומרים שפוטון הוא גם חלקיק וגם גל ע״ע דואליות.
אתה טוען שפיינמן טוען אחרת וברוב חריצותך שולח אותי למצוא איפה?
אגב, את כל תכונות האור ואת כל תכונות החומר ואת כל תכונות התכונות ניתן להסביר בהנחה שיש בוס. אז זו הוכחה שיש בוס?
בוודאי שקראתי את הספר, עניין אותי במיוחד החלק שבו פיינמן אומר שלחלקיקים קוואנטים יש אמפליטודה לנוע גם מהר מהאור, ושהאלקטרון בדרכו הקצרה מהקתודה לאנודה מבקר גם באנדרומדה.. (זה ברייאן גרין).
לא אלקטרון זריז מאוד?
״אמרת שהתמדה היא הכרח לוגי – אני לא מבין למה״.
גרביטציה אינה מתחייבת לוגית, ואין סיבה שהירח לא יעמוד במרחק מטר מהארץ ללא משיכה ביניהם. לכן הוצעו מנגנונים – עיקום מרחב זמן, גרביטון, לסאז׳, יקום פשוט, ועוד.
אך כפי שציינתי, אם אין אינרציה אז באיזה יחס ירתעו שני גופים המתנגשים התנגשות אלסטית שאחד מהם מכיל 10 גופים זהים לגוף השני?
אז בשביל מה צריך את בוזון ההיגס?
זוכר שהבאתי לך לפני כחודשיים את ההתכתבות הארוכה שהייתה לי בנושא ההיגס עם פרופסור מאוניברסיטת סאן דייגו? היא מתחילה במילותיו: ״מצאת טעות באנלוגיה שלי! (לים המתנגד לספינה).
המעניין הוא שאם אינרציה מתחייבת לוגית וגרביטציה נגזרת מאינרציה כפי שהראה דניס שיימה, אז אולי גם גרביטציה מתחייבת לוגית?
ישראל
פיינמן מסביר שאת כל תכונות האור – החזרה, התאבכות, עקיפה, שבירה וכן הלאה – אפשר להסביר בהנחה שפוטון הוא חלקיק.
הוא די מדגיש את הנושא. אתה בטוח שקראת את הספר???
לא דיברנו על היגס. אמרת שהתמדה היא הכרח לוגי – אני לא מבין למה.
״אז קרא את הספר – פיינמן מסביר את פיינמן יותר טוב ממני״.
קראתי מזמן, אבל איפה פיינמן מסביר שפוטון הוא רק חלקיק ולא גל? איני בטוח שאת זה מסביר פיינמן אלא..
על ה_____ ועל הנפלאות…
ולך ולאנו:
ואם לא היה היגס אז לגופים לא היתה מסה?
הפסקה הפותחת את הכתבה הזו:
פרק מתוך ספר חדש מאת איאן סמפּל, הכתב לענייני מדע של העיתון גרדיאן. מאנגלית: עתליה זילבר
בתחילת שנות השישים של המאה ה-20, שלוש קבוצות של פיזיקאים, שעבדו כל אחת בנפרד, במדינות שונות, נתקלו ברעיון שעתיד לשנות לחלוטין את מדע הפיזיקה ולהצית את דמיונם של אנשי המדע בעשורים הבאים. הרעיון היה למצוא את מה שכונה אחר-כך בּוֹזוֹן היגְס – כלומר להבין סוף סוף מה נותן מַסָה לדברים, הלבֵנָה החסרה האחרונה בבניין החיים.
עכשיו, אחרי כמעט חמישים שנה, החלקיק הזה התגלה במאיץ החלקיקים האדיר CERN, וההשלכות של הגילוי הן אדירות.
ישראל
אז קרא את הספר – פיינמן מסביר את פיינמן יותר טוב ממני.
לא הבנתי מה לא נכון בקשר להתנגשויות בין גופים חסרי מסה.
ולא הבנתי איך ניוטון הוכיח לוגית שחייבת להיות התמדה. יש סתירה לוגית בפיסיקה של אריסטו?
ישראל
אז קרא את הספר – הוא מסביר יותר טוב ממני…
אני לא מבין למה התמדה מתחייבת לוגית. יש סתירה לוגית בפיסיקה של אריסטו?
ואני לא מבין איפה אני טועה בעניין התנגשויות של גופים ללא מסה.
שושי תודה, זה גם מה שחשבתי.
בתוך וואקום ישנם, כפי שכבר נאמר, פלוקטואציות קוונטיות.
שדה היגס “שואב” האנרגיה שלו מתוך שדה וואקום…
שאלה לתלמיד הכי חכם בכיתה:
ישראל שפירא, מהי האנרגיה היוצרת שדה היגס?
תודה. ימים טובים.
ישראל,
התאור “נותן מסה לדברים” הוא ממש גרוע.
1. מנגנון היגס לא הומצא כדי לתת מסה לדברים. מנגנון היגס (או שדה היגס) פותח כדי להסביר את מסת המנוחה של חלקיקי יסוד – במסגרת של המודל הסטנדרטי. פרטים בויקיפדיה בערך “מנגנון היגס”
2. 99% מהמסה של החומר הרגיל סביבנו כלל לא נובע ממנגנון היגס. הוא נובע מאנרגית הקשר של קווארקים שנמצאים בתוך הפרוטון או בתוך הניוטרון (שאנרגיה שקולה למסה). פרטים בויקיפדיה בערך “הכח החזק”.
בקיצור זה שאינרציה מתחייבת לוגית גם ללא חלקיק “שנותן מסה לדברים” (כאמור, תאור ממש גרוע), זה נחמד. אבל זה לא מסביר את התכונות הנצפות של חלקיקי יסוד – זה מה שהמנגנון הסטנדרטי (ובפרט שדה היגס) מנסים להסביר.
http://cmap.systemsci.org/rid=1QS8HM93L-NRB6N9-1184/QED_The_strange_theory_of_light_and_matt.pdf
שיהיה מה לעשות בפקקים.. אמרתי לך לא לעזוב את אל איי, היית הולך עכשיו לים.
אחזור: אינרציה מתחייבת לוגית על פי הפיזיקה של ניוטון ומאך.
ישראל
אם אצליח להגיע הבייתה דרך השלג – אצטט לך במדוייק מהספר.
שים לב – אמרנו שלחלקיקים אין מסה. אם כך, הם נעים במהירות האור.
אין להם גם מטען, ולכן – אין חיים על כדור הארץ. אין אטומים אז אין כימיה, או ביולוגיה… כלום. איך אמרו “ויהי אור”, וזהו…
אז מה יש לנו? שתי אלומות אור – ובין אלומות אור אין אינטרקציה.
“ספר QED של פיינמן. הערך בויקיפדיה מסכם את הספר”.
איפה בספר או בערך נכתב שפוטונים הם רק חלקיקים ולא גלים?
״במקרה שתיארת, המצב דומה לזה שהחומר מורכב מפוטונים. פוטונים “מתעלמים” אחד מהשני״.
אתה מדבר על המקרה שהירח עובר דרך הארץ? קשה לי לראות איך הוא עושה זאת בלי שמישהו בארץ ישים לב שעברו דרכו..
אם אין מסה זאת אומרת שנשארים רק גלים וחמישה אנחנו והסביבה נהיה גלים דחוסים בלי משקל ולכן לא מתערבב כמו שפוטונים לא מתערבבים. מה שכן, נהיה חשופים למימדים נוספים, נתנתק מכח הכבידה אך נישאר במקום כי שום דבר לא ידחוף אותנו כמו שאי אפשר לדחוף פוטונים, נתנתק ממימד הזמן ככה שזמן לא יהיה רלוונטי וכנראה גם לא נמות לעולם במצב כזה, לא נהיה חייבים לנשום.
ישראל
ספר QED של פיינמן. הערך בויקיפדיה מסכם את הספר.
במקרה שתיארת, המצב דומה לזה שהחומר מורכב מפוטונים. פוטונים “מתעלמים” אחד מהשני.
“הויכוח שלך הוא עם פיינמן, לא איתי. כל מה שאמרתי – מפיו”.
קישור?
״כן – אם לירח ולכדור הארץ אין מסה אז הם יחלפו אחד דרך השני״.
יפה, יצירתי, ואולי אפילו נכון.
אך הנקודה שלי היא שאינרציה מתחייבת לוגית, גם לפני כל הפיזיקה המודרנית.
אז למה דיבר ניוטון על דלי מסתובב? ומאך על עיקרון מאך?
יש, מה זה ײדבריםײ שאתה מדבר עליו.. האם זה חלקיק במסגרת המודל הסטנדרטי?
היגס זה חלק מהמודל הסטנדרטי, אלקטרון זה חלק מהמודל הסטנדרטי, פוטון זה חלק מהסטנדרטי.. על ײדבריםײ לא שמעתי
ישראל
הויכוח שלך הוא עם פיינמן, לא איתי. כל מה שאמרתי – מפיו.
כן – אם לירח ולכדור הארץ אין מסה אז הם יחלפו אחד דרך השני.
ישראל שפירא:
אם אין היגס לגופים אין מסה. ואם לסבתא יש גלגלים אז ההמשך ידוע… מה אתה באמת רוצה לאמר?
הוכיחו שהיגס קיים. אז מה השאלה שלך? לא הבנתי
יום טוב.
“ניתן להסביר את כל התכונות של האור בהנחה שפוטונים הם חלקיקים”.
לפוטון יש אורך גל – יש לו גם אורך חלקיק?
לפוטון יש תדירות – לחלקיק יש תדירות?
פוטון מתאבך ועוקף כמו גל – חלקיק מתאבך ועוקף?
תוכל להביא קישור לזה שפוטון הוא רק חלקיק כמו הציטוט שהבאתי מויקי לזה שהוא גם וגם?
״גלים זה לחלשים״.
חלקיקים זה לשטחיים. החוק השני גורס שחלקיקים הם גלים דחוסים. ניתן לראות זאת במשוואת קומפטון שעל פיה היחס בין קוטר הפרוטון למסתו פרופורציונית לקבוע פלאנק ומהירות האור.
״אני לא מבין למה אתה חושב שזה משנה משהו״.
אולי זה לא, אבל צריך להיות מחונן בדמיון יצירתי וגמיש מאוד כדי להגיד שהירח יכול לחלוף דרך הארץ ללא השפעה, מה שמשתמע מהקביעה שלך ״אותו כדור גומי יחלוף דרך כדור הארץ״…
ישראל
ניתן להסביר את כל התכונות של האור בהנחה שפוטונים הם חלקיקים.
גלים זה לחלשים.
לפני 200 שנה לא היו חלקיקים בלי מסה, ולא הייתה מגבלת מהירות.
אני לא מבין למה אתה חושב שזה משנה משהו.
ויקי: ״לפוטון, כמו לכל החלקיקים האחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה המכונה “דואליות גל-חלקיק”.
״אותו כדור גומי יחלוף דרך כדור הארץ״.
גם לפי הידע של לפני 200 שנים?
ישראל
פוטונים הם חלקיקים – הם אינם גלים. אבל זה לא שייך לדיון הזה.
אותו כדור גומי יחלוף דרך כדור הארץ.
פוטונים הם גם גלים, ולמהירות יש כיוון. לכן אם כדור גומי פוגע בארץ, הוא יכול או לחדור אותו או להירתע ממנו או להידבק איליו.
אז מה תהיה תוצאת ההתנגשות?
כדי לראות מדוע אינרציה מתחייבת לוגית, שאל את אותה השאלה עם הידע שהיה קיים לפני הפיזיקה המודרנית, כשניוטון מאך ואחרים התחבטו בשאלת האינרציה והקשר שלה למסות רחוקות.
ישראל
אם אין מסה אז שניהם נעים במהירות האור (גם הארץ וגם כדור הגומי). אם אין מסה אז גם אין מטען, כך שלא יכול להיות כל התנגשות.
וככה זה באמת עם פוטונים – הם אינם מתנגשים ביניהם.
״אם לחלקיק אין מסה אז הוא חייב לנוע במהירות האור, לא?״
אכן.
מה יקרה בדוגמה שתיארתי:
״נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?״
שים לב שההיסק על מסה ואינרציה כאן הוא לוגי ואינו מחייב חלקיק שדה או מנגנון – אינרציה ומסה פשוט חייבות להתקיים.
זה מוליך אותנו לשאלה נכבדה לא פחות: מכיוון שאינרציה וכבידה נגזרות זו מזו, האם גם כבידה חייבת להתקיים ללא כל מנגנון?
ישראל
אם חלקיק לא קיים אז המודל הסטנדרטי שגוי. במקרה הזה המסה כנראה תתקבל ממקור אחר.
אם לחלקיק אין מסה אז הוא חייב לנוע במהירות האור, לא? אחרת, יש כל מיני בעיות. למשל – התנע שלו הוא 0, ולכן הוא לא יכול להתנגש אלסטית (כלומר – לא נוכל לחוש בקיומו).
שי
איזה ספר קראת, ושל מי?
לי לא נראה שכל החוקרים ב-CERN שקרנים, אבל, אולי אני טועה…
נדמה לי שהכוונה שאם אין היגס, התאוריה שכוללת אותו אינה נכונה.
אבל זה לא אומר שאין תאוריות אחרות.
בפועל, לא מצאו את החלקיק. כל הסיפור הוא הצדקה של טעות. הנתונים שנמצאו אינם מתאימים לנתונים שהיו צריכים להיות.
ההוכחה הטובה ביותר שלא מצאו את החלקיק היא שאין שום התקדמות בתאוריה, אין שום מחקר נוסף. אין שום תופעה חדשה שמוסברת ע”י התאוריה. תחשבו על תורת היחסות וכל התוצאות התאורטיות והמעשיות שלה.
קראתי ספר בשם “מדהים, גאוני, מופרך” שמסביר את הנושא בצורה ברורה.
למשל https://en.wikipedia.org/wiki/EMC_effect מראה שיש סתירה בין מה שהתאוריה חזתה לבין מה שמדדו בפועל. ׁ (לפי התאוריה הגרף עולה ובפועל לפי התוצאות הוא יורד). חכמי ההיגס אינם טורחים להסביר את ה סתירות ומסתתרים מאחורי חישובים מסובכים. השיטה הכי טובה לטייח כישלון הוא לתת פרס מכובד. (מילכוד 22)
הדבר יתברר ככל שיעבור יותר זמן.
משהו לא מובן לי בנושא חלקיק ההיגס.
הוא הרי ״נותן מַסָה לדברים״ – טוב ויפה, אך אילולא הוא היה קיים, ל״דברים״ לא היה מסה?
נאמר שאין היגס ולגופים אין מסה – אז באיזה יחס ירתעו הארץ וכדור גומי הפוגע בה בהתנגשות אלסטית?
הווה אומר: אינרציה מתחייבת לוגית, גם ללא חלקיק ״שנותן מַסָה לדברים״.