כנס שינוי האקלים בבון: האמנם התקדמות?

בעקבות ״אמנת פריס״ למיתון הפליטות ועצירת ההתחממות העולמית התכנסו בבון נציגי מדינות (Cop 23) במטרה ליצור דרכים ליישום ההחלטות

הפגנה בסמוך לכנס שינוי האקלים בבון, 9 בנובמבר 2017. צילום: Jörg Farys / BUND.
הפגנה בסמוך לכנס שינוי האקלים בבון, 9 בנובמבר 2017. צילום: Jörg Farys / BUND.

יש מי שרואה בכנס Cop 23 התקדמות, אבל יש גם כאלה שטוענים לפעילות מוטה לטובת תאגידים ותעשיות שמה שעומד בראש מעייניהם הוא עשית רווחים וצבירת הון על חשבון אוכלוסיות שסובלות משינויי האקלים, מההתחממות, מעליית מפלס הימים ומאסונות אקלימיים.

ארגונים מקומיים של איכרים / חקלאים ורועים ברחבי העולם בעיקר בארצות מתפתחות ובאיים אינם רואים בתוצאות הכינוס ״הצלחה רבתי״, לדעתם Cop23 נכשל בהחלטות / נסיונות לספק ביטחון תזונתי לכפריים ע׳י פיתוח חקלאות ברת קיימא שאינה פוגעת בסביבה הטבעית, כשלון שנובע מחוסר הבנה בצורך הבסיסי של אנשים ומדינות לשלוט בכושר הייצור העצמי – שיהיה עמיד וחסון דיו כדי להתגבר על השינויים האקלימיים, שנגרמו בעיקר בגלל התנהגות מדינות תעשיתיות במערב השבע, שכן מפעלים תאגידיים ותעשיות ענק ממשיכים  לפלוט כ-70% מזהמים וגאזי החממה.

אותם גופים ממשיכים לדחוף ״פתרונות״ למיתון האסונות האקלימיים, ״פתרונות״ שמתמקדים בתגבור הרווחים אבל יוצרים איומים על הטבע, ״פתרונות״ שמתעלמים מהבעיות החברתיות והסביבתיות שהם יוצאים.

מיליוני חקלאים, דייגים, ילידים באיים ובחופים מאבדים את האפשרות להתקיים בגלל עליית מפלס האוקיינוסים ואסונות אקלימיים. דוברי הסובלים טוענים כי תאגידים צוברים הון ע׳י התעלמות מאסונות ופגיעה בסביבה הטבעית שנגרמים בגלל פעילותם. הצורך בתנאי קיום בסיסי אינו מכובד, כך למשל האסון האקלימי בפוארטו-ריקו (אירמה ומריה) חשף את ההתנהגות הנבזית של שלטונות ארה"ב שחסמו כל תמיכה ועזרה שלא הגיעה מתאגידי ענק.

ועידת האו"ם לשינוי האקלים בבון. מימין לשמאל: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת פיג'י פרנק ביינימרמה, נשיא צרפת מנואל מקרון ומנזכ"ל UNFCCC פטרישיה אספינוסה. צילום: UNclimatechange.
ועידת האו"ם לשינוי האקלים בבון. מימין לשמאל: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת פיג'י פרנק ביינימרמה, נשיא צרפת מנואל מקרון ומנזכ"ל UNFCCC פטרישיה אספינוסה. צילום: UNclimatechange.

בכנס מקביל ל-Cop 23 שנערך ע׳י נציגי ארצות שתושביהן סובלים מהאסונות, טען נציג פוארטו-ריקו (Jesús Vázquez Negrón) כי יש צורך לשנות את השיטה בה פועלת המערכת. הדובר אמר כי: ״אנחנו כאן כדי להזכיר לעולם כי השינוי חייב להיות שיטתי, לכן מוצגת ע׳י ארגוני תושבים וילידים (global grassroots movemen) הצעה לשינוי חיוני״.

מאבק האיכרים אינו רק להשגת עמידות מול שינויי האקלים אלא גם מאבק עולמי נגד התפשטות  ״החקלאות העיסקית״ (agribusiness) שנשענת על הסכמי הסחר החפשי. יש צורך דחוף לבדוק ולצמצם את הייצור התעשייתי והיצוא של בשר מארצות הדרום לארצות אירופה, יצור ויצוא שממשיך למרות הידיעה על ״תרומתו״  לשינויי האקלים. יצור ויצוא זה מתבצע ע׳י תאגידי ענק בין-לאומיים שתומכים ב״פתרונות״ שגויים כמו ״פחמן כחול״ (blue carbon) , ״פתרונות״ שמסתמכים על התכנית REDD ״להפחתת פליטות בגלל כריתת יערות״  ( Reducing emissions from deforestation and forest degradation) ועל פיתוח "חקלאות חכמה" מתואמת לאקלים. תכניות אלו הן חיוביות ונכונות בבסיסן, אבל בחסות התאגידים מהוות מסך עשן לפעילות הרסנית.

אחד הנושאים עליו לא היתה התיחסות בכנס בבון הוא ״נדידת העמים״ לה גורמים האסונות בעקבות שינויי האקלים. כיום יש ״נודדי אקלים״ יותר מאי פעם, על-פי דובר ״הארגון עולמי לקרקע ומים״ (Convergence of Land and Water Struggles).  ״שינויי האקלים ואסון הנדידה מהווים שני צדדים של אותו מטבע״, שכן אלה שמנסים לעצור את הנדידה הם אלה שגרמו לה ב״פתרונות״  שגויים. הם הם אלה ששדדו אדמות, גרמו לפגיעה באקלים וחירחרו מלחמות.

אחר כל זאת יש גם חדשות מעודדות שכן בדיון על הנושאים הנ׳ל משתתפות תנועות של צעירים ברחבי העולם. לדברי איכר צרפתי צעיר חבר ״ארגון האיכרים הצרפתי״: ״אנחנו מציגים עתיד טוב יותר ולא נוותר אלא נמשיך להגן על האיכרים בעולם כולו״, ״נמשיך להאבק למען שינוי חברתי,  אנחנו האיכרים ברחבי העולם נדחה את שיטת ״החקלאות התעשייתית״ שמהווה גורם משמעותי לשינויי האקלים״, ״אנחנו הם אלה שמסוגלים לקרר את כדורנו ולהאכיל את העולם״.

היו הרבה כינוסים (COPs) ויהיו נוספים ומסתבר כי השפעתם על מדיניות מזערית. המתכנסים מצהירים על ״פיתוח בר-קיימא״, ״חקלאות ירוקה״  ועוד ועוד, אבל בעוד שמי שנשמע בבון הם אותם תאגידים שגורמים לאסונות, מתארגנות תנועות חברתיות שמצפות מהממשלות ומארגונים בין-לאומיים להביא לשולחן הדיונים פתרונות אמיתיים!

הפגנה בסמוך לכנס שינוי האקלים בבון, 9 בנובמבר 2017. צילום: Jörg Farys / BUND.
הפגנה בסמוך לכנס שינוי האקלים בבון, 9 בנובמבר 2017. צילום: Jörg Farys / BUND.

כדי לשנות את השיטה ״ארגוני בסיס״ (grassroots) ותנועות איכרים חייבים לגדול וליצור בריתות שיחייבו את הממשלות להבין את הדחיפות בטיפול בסבל היום-יומי של איכרים. יש להבין כי ריבונות על ייצור מזון וחקלאות סביבתית מהווים את הפתרון לעמידות והתאוששות מערכת הספקת המזון בעולם כולו.

ואני אוסיף כהרגלי כי: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. ממש נחמד שכל ה NGO למיניהם חושבים שרק להם ניתנה החוכמה, שהם הטובים, ביחד עם הפוליטיקאים שמזינים אותם ומצד שני מקבלים טפיחות חמימות על השכם. ועומדים החומה בצורה מול התאגידים הרעים והתעשיינים שמחרבים את העולם. רק כאשר הארגונים והפוליטאים יבינו שהם לא יכולים לקדם כלום בלי התעשייה והמגזר העסקי, יתחיל שינוי.
    התעשיינים וראשי התאגידים הם אנשים כמונו, אינם חורשי מזימות ואוייבי המין האנושי. מרביתם מנסים לשלב בין יעוד הארגון של אספקת מוצר או שרות, רווח כספי שיאפשר לארגון להמשיך ולשרת את מטרותיו לשנים הבאות, וצימצום הפגיעה בסביבה למען הדורות הבאים הוא חלק מההתאמה לשנים הבאות.

  2. „חקלאות מקומית״ וכדומה נשמע טוב. הבעיה היא שהיא מפיקה כמות קטנה בהרבה של תוצרת לשטח נתון. לכן דורשת שימוש בשטחים גדולים בהרבה להפקת אותן כמויות מזון (ואוכלוסיית העולם ממשיכה כל הזמן לגדול ולצרוך עוד ועוד מזון) ולכן לפגיעה חמורה יותר בסביבה.

    זה נחמד מאוד לחשוב שאתה יכול לשבת בזולה שלך על חוף הים. אבל מישהו צריך להפיק גם את המכונות שיתחזקו את חיבור האינטרנט שלך. וזה דורש תעשיה מתוחכמת. וחיבור האינטרנט צריך להיות לכולם וזול, וזזה דורש תעשיה יעילה. או במונחים שמוצגים במאמר: תעשיית ענק.

  3. לדר. אסף רוזנטל- הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה כדי לבזבז את משאביה, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען המשך קיומינו תוך איזון עם הסביבה

  4. בשולי הדברים אני מרגיש צורך להתיחס לידיעה על מחקר
    שקובע כי : ״איכות הזרע של הגברים בארצות המערב ירודה
    עד כדי סכנה להכחדת המין האנושי ״
    האמנם ? ״הכחדת המין האנושי״ בגלל איכות זרע ירודה של גברי המערב ?
    האם לדעת החקרים ומפרסמי הידיעה מיליארדי גברים שאינם מהמערב
    שאיכות זרעם תקינה ולכן ימשיכו להעמיד צאצאים ,
    אינם מהווים מאגר גנים של המין האנושי ?
    האם רבים מהם שאינם יודעים לקרוא את הידיעה אינם שייכים למין האנושי ?
    מישהו נפל על הראש (או על התחת) ?
    האם זה מפרסם הידיעה ? או החוקרים ?
    האם זו טעות אווילית בניסוח ?
    מי הם אלה שמנפנפים בבורותם ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן