כימיה

בדרך לקוטג'? גלאי גז גמישים ובעלי ביצועים גבוהים שרוססו על גבי מצע פלסטיק (משמאל). הגלאים יוצרו ע"י ריסוס של תמיסת ננו-שפופרות פחמן (בשפופרת מימין) (התמונה באדיבות: Uli Benz/TUM).

הקוטג' ישלח SMS : אני מקולקל

  • אין תגובות
חשיבות עצומה למדע, לרפואה ותעשייה. פרופ' אריה ורשל (מימין) ופרופ' מיכאל (מייקל) לויט. תצלומים: Keilana, Catgunhome -- ויקישיתוף

יש לנו גולם במבחנה

  • תגובה אחת
חיפוש תרופות. איור: shutterstock

העברת הניסויים למרחב הממוחשב – הסבר פופולארי על המדע של זוכי נובל בכימיה לשנת 2013

  • 7 תגובות
פרופ אריה ורשל, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2013. מתוך אתר הבית שלו באוניברסיטת דרום קליפורניה.

פרופ אריה ורשל, בוגר הטכניון ומכון ויצמן וכיום בקליפורניה ופרופ' מייקל לויט חוקר אורח במכון זכו בפרס נובל לכימיה ביחד עם מרטין קרפלוס

  • 8 תגובות
ננוטכנולוגיה של DNA. איור: shutterstock

האם חתן פרס נובל לכימיה ב-2001 יזכה השנה שוב?

  • 2 תגובות
מודל של מבנהו הגבישי של קטיון ה-2-נורבורניל: קירור איטי והדרגתי למינוס 233 מעלות צלזיוס מאפשר למדענים לקבוע את המבנה המדויק של המולקולה. [© Ingo Krossing].

נפתרה מחלוקת כימית נושנה

  • תגובה אחת
בדיקת שתן. איור: shutterstock

פיפי ולישון? מדענים חשפו את כל החומרים שניתן לגלות בשתן

  • 6 תגובות
הטבלה המחזורית. איור: shutterstock

הוכח קיומו של יסוד חדש – בעל המספר האטומי 115

  • 13 תגובות
מעבדה כימית. צילום: shutterstock

שיטת חישוב לרמת הרעילות של כימיקלים

  • אין תגובות
רשת של מולקולות. איור: shutterstock

פייסבוק של מולקולות

  • אין תגובות

מוזיאון לכימיה ברמת חובב; סטודנט מאוני' ת"א זכה בפרס בתחום המיחשוב; תואר ד"ר כבוד לחתן פרס נובל ב'שערי מדע ומשפט'

  • אין תגובות
התלמידים הזוכים באולימפיאדת הכימיה עם המדליות. מימין לשמאל : רוני פרומקין, מרח זועבי, רועי איליה ואורי טייכמן.

קבלת פנים לזוכי אולימפיאדת הכימיה, תחרות רובוטיקה למגזר הדרוזי וחדשות נוספות מהטכניון

  • תגובה אחת
מימין: מבנה של טבעת יחידה (A) ומבנה של טבעת כפולה (B), המכונה בשם hexadecameric catenane. משמאל: ניתן לדמיין את המבנה של ה- hexadecameric catenane בצורת שתי טבעות השלובות זו בזו.

אנזים בעל מבנה יוצא דופן ומפתיע

  • אין תגובות
פרופסור ישראל שכטר והמכשיר החדש במעבדתו בטכניון. צילום : עושים עניין, דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה יעילה לגילוי חומרי נפץ

  • 2 תגובות
טיפת בעירה בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: נאס"א

להבות מוזרות בתחנת החלל

  • תגובה אחת

בטון ידידותי לסביבה – כמו זה שבו השתמשו הרומאים

  • 9 תגובות
עלה של עץ ה-Medang. צילום: האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית

תרופה כנגד מחלת הסרטן מעץ נדיר

  • 4 תגובות
צילום תגובה כימית. איור: אוניברסיטת קליפורניה בברקלי

לראשונה, מדענים הצליחו לצלם מולקולה לפני התגובה הכימית ולאחריה

  • תגובה אחת
סריגים תרמיים [באדיבות MIT]

סגסוגות ננו-חלקיקים למיקוד חום

  • 2 תגובות
בצל ושום מטוגנים בחמאה.מתוך ויקיפדיה

ספיגת מתכות כבדות ע"י בצל ושום

  • 11 תגובות
פרופ' אילן מארק. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשנית ליצירת מולקולות שיקצרו תהליכי פיתוח תרופות

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: שני נחירים מהן יוצאות אלומות אולטרה-סוניות של אטומי הליום מעוררים (בכחול) ושל אטומי ארגון או מולקולות מימן (באדום). האלומה הכחולה עוברת במתקן מגנטי (בצהוב) הגורם לה להתעקם, ומתמזגת עם האלומה האדומה – אז אטומי הארגון או מולקולות המימן עוברים יינון, ונכנסים לתוך הגלאי. בתמונה למעלה נראה חתך רוחב במתקן המגנטי.

מדעני מכון ויצמן למדע ביצעו תגובות כימיות בטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט

  • תגובה אחת
חוקרים גילו כי בחומר TbFeO3 קיים שדה מגנטי שבו השינוי בכיוון הספין לאורך קו מסוים של האטומים מתרחש בפתאומיות. בתמונה התחתונה מתואר מתחם מגנטי שעוצמתו מתקבלת בעקבות הכמות הגדולה של מתחמים בעלי כיוון זהה. התמונה העליונה מתארת מתחמים המופיעים בחומרים רגילים יותר, שבהם הספין מסתובב בקצב איטי יותר מכיוון מעלה לכיוון מטה.

חשיפת תכונותיו של חומר מגנטו-חשמלי

  • אין תגובות
איור של הטרנזיסטור החדשני: אלקטרודת אלומיניום בעלת פתח ריבועי המצופה באלקטרודה של טיפונת גליום, שעליה ממוקמת תעלה מטונגסטן.

שיטה חדשה לפיתוח רכיבי אלקטרוניקה יעילים

  • 2 תגובות
חקר פני שטח. איור: חברת KRUSS

לראשונה אי-פעם פותח סבון מגנטי

  • 3 תגובות
סורק לייזר חדש שישמש לאבטחת תעופה ולביקורת מעברי גבול מתוצרת חברת Laser Detect Systems הישראלית

LDS הישראלית חושפת מערכת לייזר חדשה לאבטחת תעופה המאפשרת גילוי וזיהוי של מגוון חומרי נפץ נוזליים ושל שרידי סמים במהירות שיא

  • 6 תגובות
איור של שלדה אורגנו-מתכתית המדגים את הליבה המתכתית הקשורה למולקולות אורגניות.

חומר חדש לסילוק גז רדיואקטיבי

  • 6 תגובות
יושבים, מימין: ריטה אוגוסט, פרופ' גלעד הרן, ד"ר ענבל ריבן, מנחם פרחי. עומדים, מימין: מילה גומנובסקי, ד"ר יואב ברק, ניר זוהר ושרונה צדקני כהן. חרוזים

תהליך התקפלות החלבונים

  • 3 תגובות
כדורי באקי. הדמיה: נאס"א/JPL

טלסקופ שפיצר של נאס"א איתר כדורי-באקי בחלל

  • 5 תגובות
בבושקה מתרכובות ברונזה. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן

בובה רוסית מברונזה

  • 2 תגובות
הכימאיי מ-MSU ג'ין מקוסקר והחוקר הפוסט דוקטורנט דונג גאו הוכיחו תיאוריה בת 84 שנים. צלום: MSU

כיצד המולקולות מעבירות אנרגיה לאחר בליעת קרינה

  • 8 תגובות
PylB with methylornithin (3MO) and co-factor S-adenosylmethionine (SAM) Image: Felix Quitterer / TUM

סינתזה אנזימטית של פירוליזין, חומצת האמינו הנדירה

  • 2 תגובות
השוואה בין תהליך יייצור ביו דלק לבין הפוטוסינתיזה. איור: אוניברסיטת אילינוי

זרז נוזל יוני מסייע בייצור דלק

  • 8 תגובות
חוקרים צרפתיים ממכון המחקר CNRS גילו כי זירקוניום אצטאט (zirconium acetate), תרכובת כימית שבאופן רגיל משמשת לשם הייצוב של חלקיקים בתרחיף, מסוגלת לשלוט בהיווצרות של גבישי קרח. צילום: (sylvain deville (c

תרכובת פשוטה למניעת קיפאון

  • תגובה אחת
מערכת איחסון מימן. המכון למחקרים מתקדמים

אחסון מימן בצברים של הידרידים מתכתיים

  • תגובה אחת
המבנה התלת-ממדי של מולקולת האנזים אצטילכולין-אסתראז, עם אצטיל כולין (במרכז, בירוק בהיר) בתוך האתר הפעיל

עיכוב לטובה

  • 2 תגובות
עטיפת הספר drive and curiosity מאת אישטבן הרגיטאי, הוצאת פרומתיאוס

בלעדי לאתר הידען: הפרק העוסק בפרופ' דן שכטמן – חומר בלתי אפשרי, מתוך ספרו של אישטבן הרגיטאי Drive And Curiosity

  • 15 תגובות
פרופ' אישטבן הרגיטאי. צילום באדיבות המחבר

כיצד ומדוע חתן פרס הנובל לכימיה לשנת 2011 דן שכטמן התעקש למרות שנדחה?

  • 2 תגובות
ג'ון שאנקלין ואד וויטל, ברוקהייבן

חשיפת מנגנון פעילותו של אנזים חשוב

  • אין תגובות
איור 3. סוגי סימטריה שונים בגבישים. התבנית של הגביש בעל סימטריה מסדר 5 לעולם לא תחזור על עצמה.

על מינרלים, סריגים ואבני חן

  • 6 תגובות
חומרים המרכיבים את עצמם. איור: NYU

שכפול עצמי לשם פיתוח חומרים חדשניים

  • תגובה אחת
פרופ' דן שכטמן ועורך אתר הידען אבי בליזובסקי, 5/10/2011

פרופ' שכטמן בראיון לאתר הידען: "לאילן בלך, ג'ון כאהן ודניס גראטיס היה מגיע להתחלק איתי בנובל"

  • 31 תגובות
מרקורי קנציטיס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן

פיתוח גלאי משופר לאיתור נשק גרעיני

  • אין תגובות
קוואזי גבישים. מתוך ויקיפדיה

על קוואזי גבישים ויחס הזהב

  • 8 תגובות
מולקולת המפהדרון. מתוך ויקיפדיה

בדיקות חדשות לאיתור סמים מסוכנים

  • תגובה אחת
שוקולד. מתוך ויקיפדיה

מהו באמת הריח של שוקולד?

  • 2 תגובות
פרופ' דוד טנור. בשם היעילות

בין התעוררות להתפרקות

  • תגובה אחת
ינאי ויומורה - שני חוקרים מאוניברסיטת קיוטו

איתור פחמן דו-חמצני בשיטה מהירה וזולה

  • תגובה אחת
מולקולת N2O. איור: אוניברסיטת פרייבורג

חשיפת האתר הפעיל באנזים המפרק גז חממה

  • 4 תגובות
פעולת זרז לאיחסון גז מימן. איור: משרד האנרגיה האמריקני

זרז חדש לאחסון גז מימן

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש