סיקור מקיף

מוזיאון לכימיה ברמת חובב; סטודנט מאוני’ ת”א זכה בפרס בתחום המיחשוב; תואר ד”ר כבוד לחתן פרס נובל ב’שערי מדע ומשפט’

פורסם המכרז להקמת מרכז קשרים לכימיה קיימות ותעשייה בנאות חובב* את המרכז ואת מבנה המועצה הסמוך אליו תכננה האדריכלית כלת פרס ישראל עדה כרמי-מלמד * סטודנט מאוניברסיטת תל-אביב זכה במקום בתכנית הקיץ של PRACE לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC) * תארי כבוד במכללת שערי מדע ומשפט

מוזיאון הכימיה המתוכנן ברמת חובב, עיצוב כלת פרס ישראל  עדה כרמי-מלמד
מוזיאון הכימיה המתוכנן ברמת חובב, עיצוב כלת פרס ישראל עדה כרמי-מלמד

המועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב פרסמה את המכרז להקמת מבנה מועצה ומרכז “קשרים” לכימיה תעשייה וקיימות בנאות חובב. את מבנה המועצה ומרכז “קשרים” תכננה האדריכלית כלת פרס ישראל עדה כרמי-מלמד. במנה יוקם במסגרת מתחם המבואה שישלב בתוכו אזור לתעשייה ומלאכה קלה, בית ספר להכשרה מקצועית, אזור מסחר ומרכז חירום והצלה משולב אזורי.
מרכז “קשרים” ישמש כמשכן למוזיאון הכימיה הראשון בישראל ויהיה למרכז מצוינות אזורי בינלאומי לקידום הכימיה. המרכז יחבר בין יהודים וערבים, ישראלים, ירדנים ופלסטינאים תושבי האזור למען מדע החיים – הכימיה. המרכז הינו חלק מיישום התוכנית האסטרטגית להפיכת נאות חובב לפארק אקו תעשייתי ראשןו מסוגו בישראל שמתנהל לפי עיקרון הסינרגיות בדומה למודלים קיימים באירופה ובעולם. הסיור במרכז יכלול גם סיור רכוב בפארק נאות חובב בסיוע עזרים טכנולוגיים חדשניים. תוכניות הביקור במרכז יותאמו גם למבקרים פרטיים וגם לקבוצות שונות ובהן חיילים ואנשי קבע שישרתו בקרית ההדרכה שמוקמת בימים אלו בצומת הנגב.
בסמוך למרכז יוקם גן אקולוגי שישמש ללימוד והתנסות חווייתית של מבקרים בעולם התוכן של קיימות ואקולוגיה. את התוכן למרכז קשרים ולגן האקולוגי מתכננת קבוצת “אורפאן” בראשות ירון מאירי שתכנן והקים מרכזי מבקרים ומוזיאונים בארץ ובחו”ל.

לאור היקף הפרויקט המועצה פרסמה הבוקר שלושה מכרזים הקשורים להקמת המרכז – מכרז לעבודות בניה וגמר, מכרז לביצוע עבודות חשמל ומיזוג ומכרז לביצוע עבודות אלומיניום. הקבלנים יכולים להגיש הצעות לאחד מהמכרזים או לשלושתם יחד. התאריך האחרון להגשת המכרזים נקבע ל – 29.8.13 . ראש המועצה אנדריי אוזן אמר כי הוא מאמין שניתן יהיה להתחיל את עבודות ההקמה כבר ברבעון הראשון של שנת 2014.

ראש מועצת נאות חובב, אנדריי אוזן : “פרסום המכרז להקמת מרכז קשרים הוא ביטוי נוסף למהפכה שהתחוללה בנגב בשנים האחרונות. הקמת המרכז מתאפשרת הודות לשינוי הסביבתי החיובי האדיר שמתחולל פה ולתנופת הפיתוח ששינתה את פני המקום. אני מאמין שבסיוע שותפים חשובים נוכל לעמוד בלוח הזמנים שקבענו לפרויקט ולתוכניות הסובבות אותו במתחם המבואה”.


סטודנט מאוניברסיטת תל-אביב זכה במקום בתכנית הקיץ של PRACE לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC)

קהילת המחקר הישראלית הבטיחה את מקומה ב-PRACE, תשתית המחקר המתקדמת ביותר באירופה לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC)

מרדכי (מוטי) בוטראשוילי זכה במקום בתכנית הקיץ לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC) של PRACE
מרדכי (מוטי) בוטראשוילי זכה במקום בתכנית הקיץ לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC) של PRACE

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב”א), הרשת הלאומית למחקר וחינוך בישראל וספקית תשתיות תקשורת, טכנולוגיות דיגיטליות, שירותי מחקר וגריד למחקר אקדמי ותעשייתי, גאה להכריז כי הסטודנט מרדכי (מוטי) בוטראשוילי זכה במקום בתכנית הקיץ לחקר מערכות עתירות ביצועים (HPC) של PRACE (Partnership for Advanced Computing in Europe). בוטראשוילי נמצא כעת במכון נילס בוהר באוניברסיטת קופנהגן לאחר שהשלים הדרכה יחד עם שאר משתתפי התכנית באדינבורו סקוטלנד. בוטראשוילי יחקור במכון הדמיות אקלים של כדור הארץ בעבר, בהווה ובעתיד באמצעות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. מוטי הוא סטודנט בחוג ללימודי גיאופיזיקה ומדעים אטמוספיריים ופלנטריים באוניברסיטת תל-אביב בפקולטה למדעים מדויקים ע”ש ריימונד ובברלי סאקלר.
תכנית הקיץ לחקר מערכות עתירות ביצועים מציעה לסטודנטים לתואר ראשון, ולסטודנטים בשלבים המוקדמים של התואר השני או שלישי את ההזדמנות לבלות חודשיים במרכז לחקר מערכות עתירות ביצועים בארצות השותפות במיזם PRACE. תכנית הקיץ מעודדת את הסטודנטים להמשיך במחקר מערכות עתירות ביצועים. מוטי הוא אחד מ-24 סטודנטים שנבחרו בקפידה מתוך למעלה מ-200 מעומדים.
הפרויקט שמוטי חוקר (Accelerate routines within the CCSM4 project using GP-GPU) ינסה לתת מענה לביקוש הגובר ב-Community Climate System Model ((CESM באמצעות GP-GPU. מודל ה-CESM הוא מודל אקלים גלובלי המספק פתרונות מחשוב מתקדמים להדמיות אקלים. על מנת לשפר את ההדמיות, רמות הרזולוציה והסיבוכיות של המודל גדולות באופן תדיר. צוותו של מוטי ינתח את מודל ה-CCSM4 וינסה לזהות פעולות אשר יפיקו תועלת משימוש ב-GP-GPU ויתאים אותן לעבודה בסביבה זו.
“אני שמח מאוד שנבחרתי לפרויקט הספציפי הזה כיוון שהוא רלוונטי לעבודה האקדמית הגיאופיזית שאני עוסק בה הן במובן הטכני והן במובן המדעי”, אמר מוטי. “אני מודה על החוויה הנהדרת הזו וההזדמנות להפגש ולשתף פעולה עם מדענים צעירים רבים אחרים. לא פחות חשוב מכך, אני גאה לייצג את ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, והמדע הישראלי ככלל כחלק מקבוצת המחקר.”

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי החל לייצג את ישראל ב-PRACE ב-2013. ישראל היא אחת מ-25 המדינות אשר משתתפות בקונסורציום PRACE. החברות מאפשרת לחוקרים ישראליים באקדמיה גישה חופשית למשאבי מחקר בשווי של מאות מיליוני אירו, ולתכניות כגון תכנית הקיץ לחקר מערכות עתירות ביצועים. מחשבי העל של PRACE הם בין המחשבים המהירים ביותר בעולם. הן עלות מעל ל-400 מיליון אירו, וממומנת ברובה על ידי האיחוד האירופי.

“ההחלטה להצטרף ל-PRACE היא חלק מההתחייבות שלנו ליישור קו עם צורכי המחקר של קהילות המחקר והמדע הישראליות, וצעד חשוב לקראת השגת מחשב-על בישראל. אנחנו נרגשים לתרום למאמץ הכלל-אירופאי,” אמר פרופ’ שלומי דולב, יו”ר הועד המנהל של מחב”א. “החברות ב-PRACE היא חלק ממטרת מחב”א לספק רשתות עתירות ביצועים וטכנולוגיות חדשות, ולקדם את המשאבים והנכסים בארץ.”

תשתית המחקר של PRACE פתוחה למחקר ישראלי בעלי השפעה אירופאית ובינלאומית מובהקת. הקריאה לפרויקטים חדשים נעשית פעמיים לשנה דרך ב-OPEN CALLS. קול קורא. הפרויקטים המוצעים עוברים תהליך של שיפוט עמיתים ומוערכים על-ידי מדענים והנדסאים מובילים.

בנוסף לכך, מחב”א גאה לארח את סמינר החורף של PRACE בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב בפברואר 2014. הסמינר העונתי הזה מציע תכנית מיוחדת בעלת שני חלקים: בנוסף להדרכה והתנסות המעשית הקלאסית, התכנית כוללת מיני-סדנאות בנושא “עתידן של מערכות עתירות ביצועים: חדשנות ישראלית”, אשר בהן חברות וחוקרים ישראליים בתחומי מערכות עתירות ביצועים יציגו את עבודתם. ההתנסות המעשית תתמקד בסדנת הכרות בנושא משאבי PRACE. הניסיון שבוטראשוילי יצטבר בקופנהגן הקיץ יהווה תוספת לסמינר העונתי בתל-אביב, שם יסייע כמדריך.

חתן פרס נובל אהרון צ'חנובר, נשיא שערי משפט פרופ' בנימין שרדני ודיקאן בית הספר למשפטים של שערי משפט ד"ר אביעד הכהן בכנס הענקת תארי כבוד, יולי 2013. צילום: תמיר ברגיג
חתן פרס נובל אהרון צ’חנובר, נשיא שערי משפט פרופ’ בנימין שרדני ודיקאן בית הספר למשפטים של שערי משפט ד”ר אביעד הכהן בכנס הענקת תארי כבוד, יולי 2013. צילום: תמיר ברגיג

, נשיא שערי משפט – פרופ’  בנימין שרדני ודיקאן בית הספר למשפטים של שערי משפט ד”ר  אביעד הכהן.

השר שי פירון, חתן פרס נובל פרופ’ אהרון צ’חנובר, הרמטכ”ל, שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בין מקבלי תאר לשם כבוד – HONORIS CAUSA מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון

שר החינוך, הרב שי פירון (בוגר מכללת שערי משפט), הרמטכ”ל, שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ’ אהרון צ’חנובר, יזם ההיי טק דב מורן, חבר הפרלמנט הקנדי, שר המשפטים והתובע הכללי לשעבר בממשלת קנדה, פרופ’ ארווין קוטלר, היזם והפילנתרופ עו”ד מרכוס דוד כץ, נשיא מכבי העולמית- גיורא אסרובילסקי ויו”ר מכבי העולמית, יאיר המבורגר – קיבלו תואר לשם כבוד, ,HONORIS CAUSA מטעם המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון.

הטקס נערך ביום רביעי 24 ביולי 2013, בכפר המכביה ברמת גן; נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, פרופ’ בנימין שרדני, ומנכ”ל המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מר יהודה (הודי) ליברמן, מסרו כי ההחלטה להעניק את התארים לשמונה אישים אלו התקבלה לאור תרומתם הייחודית למדינה, לעם היהודי או לאנושות כולה.

שר הביטחון וראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק הזכיר את חזון בן גוריון ואת התפקיד המיוחד של מערכת המשפט בגיבוש נורמות התנהגות. הוא פנה בנאומו למקבל התואר, שר המשפטים לשעבר של קנדה, ארווין קוטלר ואמר כי הקור משפיע טוב על הנורמות כמו בקנדה וסקנדינביה.

שר החינוך שי פירון איחל לעצמו בנאומו שיהיה לו את הכח לראות את החמלה מבין סבך הביורוקרטיה והפורמליסטיקה. ולעומתו, היזם דב מורן אמר בנאומו שצריך בישראל הרבה יותר מהנדסים מעורכי דין.

אישים רבים הגיעו לאירוע כדי לכבד את הנוכחים. בין היתר הגיעו: דב לאוטמן שהעניק את התואר לשר החינוך הרב שי פירון, שופט בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין – השניים העניקו את התואר לפרופ’ ארווין קוטלר שכיהן בעבר כשר המשפטים בממשלת עוד הגיעו מבקר המדינה יוסף שפירא, טל ברודי, מזכיר הכנסת אריה האן ועוד…

“בהקשר הרחב של האירוע, מדינת ישראל התמודדה ומתמודדת גם היום עם בעיות ביטחון, קשיי קליטת עלייה, פערים חברתיים ועם האתגר המרכזי שהוא קידומה של חברה מתקדמת ומפותחת מבחינה טכנולוגית ומדעית”, מסר נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט פרופ’ שרדני, “אתגרים אלו דורשים מחויבות אישית ועידוד המצוינות בכל תחומי החיים. תנאי הכרחי להגשמתם הוא נגישותם של ההשכלה הגבוהה ותוכניות הכשרה איכותיות לכל החפצים בהם. המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אשר כידוע נמנה על חלוצי המכללות שהוקמו מחוץ לגוש דן, הרחיב לאחרונה את המקצועות הנלמדים בו עם הקמת הפקולטה למדעי הבריאות. הבחירה בתחום זה נובעת מהצורך הגדל והולך בהכשרת כח אדם מקצועי לשם הפעלת מערכות טכנולוגיות מתקדמות”.

המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט הוקם בשנת 1995 על ידי אנשי ציבור מתחומי המשפט, הכלכלה והאקדמיה והוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסמך להעניק תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני בלימודי משפט עברי, תואר ראשון בחשבונאות ותואר ראשון בלימודים בינתחומיים במנהל, ממשל ומשפט. בנוסף, כאמור, הפקולטה למדעי הבריאות תפתח בשנת הלימודים הקרובה. המרכז מקנה לסטודנטים הלומדים במסגרתו השכלה אקדמית רחבה, באמצעות שילוב ידע תיאורטי ומחקרי עם ידע מעשי-יישומי בתחומי הדעת השונים, ומעודד מעורבות חברתית ערכית באמצעות קליניקות ומיזמים התנדבותיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.