אסטרופיסיקה

הגלקסיה NGC 3417 (משמאל).והדמיה של הדיסקה המקיפה את החור השחור הענק שבמרכזה. צילום: Hubble image: NASA, ESA

חור שחור עם דיסקה שלא היתה צריכה להיות סביבו

איור המשלב את החור השחור במרכז גלקסיית M87 - הראשון שצולם על ידי אסטרונומים. איור: shutterstock

מדוע צילום החור השחור הוא אירוע כה מיוחד?

הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

קיצור תולדות החורים השחורים

מודל חדש לחומר והאנרגיה האפלים מאחד בין השניים

איור אמן של כוכב הלכת HAT-P-11b המוקף באטמוספירת הליום שמגיעה מהשמש שלו – ננס כתום – קטן יותר אך פעיל יותר מהשמש. איור: © Denis Bajram

כוכב לכת מנופח כמו בלון

הדמיית סילון גז מחומר הנזרק לתוך החור השחור שמרכז הגלקסיה 3C273 - שהיא קוואזר פעיל. איור: באדיבות פרופ' חגי נצר

כמה שוקל חור שחור על-מסיבי?

הליבה של קבוצת הגלקסיות הצפופה 98 של היקסון המכילה שתי גלקסיות דומות לשביל החלב, שנראות כמו "מריחות" במרכז הראש. הנקודה ביניהן היא כוכב בשביל החלב, שהוא קרוב הרבה יותר אלינו. הצורה דמוית הראשן מכילה את זוג הגלקסיות המרכזי. היא נוצרה כאשר זוג הגלקסיות פירק גלקסיה שלישית, קטנה הרבה יותר. קרדיט: מהאוסף של פרויקט "פס 82" של מכון האסטרופיזי של האיים הקאנאריים.

עדויות ל'טרף' של גלקסיה בידי שכנותיה

כוכב הלכת החזוי בעל מסה של פי 3.2 מכדור הארץ מקיף את הננס האדום המכונה כוכב ברנרד. איור: ESO

סופר כדור ארץ מקיף את כוכב ברנארד

הכוכב הקדום ביותר שהתגלה – בן 13.5 מיליארד שנה

היקום הקדום היה נוזלי

ענני מגלן. צילום: Andrew Lockwood עבור האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה

צמד ענני מגלן היו פעם שלישייה

תמונה זו של הגלקסיה הספירלית NGC 3981 צולצה על ידי מכשיר ה- FORS2 ב- VLT של ESO.הגלקסיה NGC 3981 נמצא בקבוצת הכוכבים הדרומית מכתש (Crater) במרחק של כ-65 מיליון שנות אור מכדור הארץ. צילום: ESO

הגלקסיה שצולמה בטלסקופ הגדול בעולם רק בגלל יופיה

הרבה גלקסיות זוהרות ממלאות את התמונה העשירה הזאת שצולמה באמצעות טלסקופ הסקר VLT של ESO, טלסקופ מתקדם של 2.60 מטר שתוכנן לסקור את השמיים באור נראה. התכונות של הגלקסיות הרבות שמפוזרות על פני התמונה מאפשרות לאסטרונומים לחשוף את הפרטים הכי עדינים של מבנה הגלקסיות.

לילה מלא גלקסיות

הרבה גלקסיות זוהרות ממלאות את התמונה העשירה הזאת שצולמה באמצעות טלסקופ הסקר VLT של ESO, טלסקופ מתקדם של 2.60 מטר שתוכנן לסקור את השמיים באור נראה. התכונות של הגלקסיות הרבות
להקות כוכבים, מתוך סרטון הוידאו של מכון קרנגי - קרדיט Jonathan Gagné Jacqueline Faherty

גם כוכבים אוהבים לטוס בלהקות

הערפילית הפלנטרית NGC 3918, ענן מבריק של גז צבעוני בקבוצת הכוכבים, במרחק של כ-4,900 שנות אור מכדור הארץ כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. צילום: NASA/ESA

עין שמימית מפנה מבט חודר אל טלסקופ החלל האבל שצילם אותה

בתמונה זו, שצולמה במרץ 2010 על ידי טלסקופ החלל שפיצר של נאס"א ופורסמה השבוע לרגל מלאת 15 שנה לטלסקופ נראים שרידיה של הסופרנובה HBH 3. אורכי גל אינפרא אדום באורך גל של 3.6 מיקרון ממופים בכחול, ואור באורך גל של 4.5 מיקרון מתורגם לצבע אדום. הצבע הלבן של אזור יצירת הכוכבים הוא שילוב של שני אורכי גל, ואילו ה"חוטים" של HBH3 מקרינים רק באורך גל של 4.5 מיקרון. ב - 2016, זיהה טלסקופ קרני הגאמא פרמי של נאס"א זיהה סיילון של קרינת גאמא שהגיעו מהאזור ליד HBH 3. פליטה זו עשויה להגיע מגז בתוך אחד מאזורי יצירת הכוכבים הסמוכים לסופרנובה שהתנגש עם חלקיקים שנפלטו מהסופרנובה עצמה. צילום: נאס"א

רוח הרפאים החיוורת של כוכב שמת מזמן

גלקסית M32 של היום היתה לפני כ-2 מיליארד שנים הליבה של גלקסיה גדולה יותר M32P, הגלקסיה השלישית בגודלה בשכונה הקוסמית. איור: איור: ריצ'ארד ד'סוזה.

אנדרומדה בלעה גלקסיה גדולה לפני 2 מיליארד שנה

אנרגיה אפלה היא הכינוי שהעניקו מדענים לתופעה שגורמת להאצה בהתפשטות היקום. יש שלוש השערות שונות על אודות טבעה של האנרגיה האפלה: ייתכן שהיא אנרגיה קבועה שנובעת מן המרחב הריק עצמו (השערת הקבוע הקוסמולוגי), או שהיא אנרגיה משתנה שמקורה בשדה יסודי המצוי במרחב כולו. אבל גם ייתכן שהאנרגיה האפלה אינה קיימת כלל ושהסיבה להאצת התפשטות היקום היא שכוח הכבידה מתנהג בדרך אחרת ממה שהתיאוריות שלנו אומרות כשמדובר על טווחים בקנה מידה קוסמי. איור: Ævar Arnfjörð Bjarmason, Wikimedia.

הסימטרון – מסתורי האנרגיה האפלה

אילוסטרציה של כוכב נייטרונים וחור שחור מתמזגים. Credit: Dana Berry/NASA

האם גלי כבידה יוכלו להאיר על קצב התפשטות היקום?

עדשת הכבידה של גלקסיית LRG 3-757 שצולמה במצלמת השדה הרחב מס' 3 של טלסקופ החלל האבל. צילום: נאס"א/ESA / טלסקופ החלל האבל

תורת היחסות של איינשטיין הוכחה גם בגלקסיה רחוקה

עמוק באדמה: הגלאי נמצא במנהרה מתחת להר גראן סאסו באיטליה. צילום באדיבות מכון ויצמן

"קסנון 1 טון": מציבים גבול חדש לחומר האפל

From ground-based telescopes, the so-called "ant nebula" (Menzel 3, or Mz 3) resembles the head and thorax of a garden-variety ant. This dramatic NASA/ESA Hubble Space Telescope image, showing 10 times more detail, reveals the "ant's" body as a pair of fiery lobes protruding from a dying, Sun-like star. The Hubble images directly challenge old ideas about the last stages in the lives of stars. By observing Sun-like stars as they approach their deaths, the Hubble Heritage image of Mz 3 - along with pictures of other planetary nebulae - shows that our Sun's fate probably will be more interesting, complex, and striking than astronomers imagined just a few years ago.

הנמלה השמימית שיורה פרצי לייזר

Abell 39, עצם מספר 39 בקטלוג הערפיליות הגדולות שהתגלה על ידי ג'ורג' אבל ב-1966 הוא של ערפילית גדולה שהתגלו על ידי ג'ורג ' Abell ב-1966, היא דוגמה יפה של ערפילית פלנטרית. צילום זה צולם ב-1997 ממצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק באריזונה דרך מסנן כחול ירוק המבודד את האור הנפלט על ידי אטומי החמצן בערפילית באורך גל של 500.7 ננומטר. קוטרה של הערפילית כחמש שנות אור, ועובי המעטפת הכדורית הוא כשליש שנת אור. הערפילית עצמה נמצאת במרחק כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הרקולס. Credit: T.A.Rector (NRAO/AUI/NSF and NOAO/AURA/NSF) and B.A.Wolpa (NOAO/AURA/NSF) WIYN

מה יקרה כשהשמש שלנו תמות?