חברה והיסטוריה
- שירות הידען
כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
- ניר להב
- 5 תגובות
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש
- אורן חסון
- תגובה אחת
האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את
- אוניברסיטת תל אביב
הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף
- ניר להב
- 12 תגובות
ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל
- אוניברסיטת תל אביב
- 7 תגובות
יציאת מצרים היא הסיפור שסביבו נחגג חג הפסח, והיא גם מסמלת עבורנו יציאה משעבוד לחופש, אך האם יש אמת היסטורית בסיפור?
- האוניברסיטה העברית
צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
- האוניברסיטה העברית
חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 2 תגובות
זו הפעם הראשונה אחרי כ-60 שנה שמתגלים בחפירות קטעי מגילה מספרי התנ"ך. הקטעים, שכתובים ביוונית, כוללים שרידים מספרי תרי עשר הנביאים, ביניהם זכריה ונחום * שרידי המגילה והממצאים הנדירים הנוספים,
- האוניברסיטה העברית
תוצאות הניסוי מראות שניתן לנתח תגובות מוחיות של חשודים באמצעות אלגוריתם בזמן אמת, בדיוק רב, גם כשיש מאמץ מצד הנבדק להסתיר את המידע. החוקרים בטוחים כי השיטה החדש הייתה מסוגלת
- האוניברסיטה העברית
פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
- האוניברסיטה העברית
במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
- דר. יחיעם שורק
- תגובה אחת
ממרד בן כוסבה ואילך פעלו גורמים רבים לטיפוח כל נושא הבהמה הגסה ושימוש בה לייצור בשר ומוצרי חלב ועור.
- האוניברסיטה העברית
במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
- אבי בליזובסקי
- 9 תגובות
מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת
- האוניברסיטה העברית
- האוניברסיטה העברית
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
- דר. יחיעם שורק
- 2 תגובות
הכלכלה בתקופה הרומאית כללה גם גידול בשר, בהמות עבות (בקר) ובהמות דקות (צאן). גם הם נדרשו לתת אותם כמס להאכלת הכוחות הרומאים הגדולים ששהו פה
- האוניברסיטה העברית
מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר
- האוניברסיטה העברית
- אוניברסיטת חיפה
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את
- האוניברסיטה העברית
לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- 6 תגובות
במחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן חשפו ארכיאולוגים שחפרו בתמנע פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה * החוקרים: "הצבע מיד משך את
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אין תגובות
ילדי התגיות: לאה יהודית דלפנייא, דדי זק, אנני קאפר, הילד דוד יהודה. יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות:"עשר שנים אני חופר באתר, וביום הזה נשברתי."
- ד"ר רועי צזנה
שני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19
- אוניברסיטת תל אביב
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים
- מכון ויצמן
- האוניברסיטה העברית
- האוניברסיטה העברית
- ד"ר רועי צזנה
בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
עד תקופתו של הקיסר הדריאנוס (138-117 לספ’) אנו עדים למציאותם של חוכרי מיסים שהיו אחראים על גביית המיסים. ואילו מכאן ואילך התמנו פקידים אימפריאליים שהיו כפופים לרומא והיו אחראים על
- ד"ר רועי צזנה
מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות
- האוניברסיטה העברית
החוקרים ניסו לבדוק השערות מחקר סטראוטיפיות בישראל ובעולם, לפיהן נשים סטרייטיות מעדיפות גברים גבוהים יותר כשהן מאתרות בני זוג, גברים סטרייטים מעדיפים נשים רזות יותר בבואם להכיר בת זוג למטרת
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן מדוע העדיפו חקלאי העבר את הרי ירושלים על פני הרי הצפון?
- אוניברסיטת אריאל
- 6 תגובות
כך מציע ד"ר דן אופיר מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל במאמר המהפכה והשינויים בסביבת העבודה בעקבות המגיפה בהתאם לאמרה: "הכורח - אבי כל המצאה"
- האוניברסיטה העברית
- האוניברסיטה העברית
פרופ' מארק פאלן ממכון 'קוואדרם' הבריטי העלה פתרון לבעיה, תוך שימוש בגישה חדשה ומחשובית לשילוב קבוצה קטנה של שורשים לטיניים ויווניים ליצירת למעלה ממיליון שמות חדשים למיני חיידקים, שנמצאים "על
- האוניברסיטה העברית
במקומות רבים בעולם קיימת ירידה משמעותית במגוון ובשפע המאביקים, דוגמת דבורים, כשאחד מהאיומים המרכזיים על מאביקי בר הוא אובדן ושינוי של בתי גידול
- אתר המדע The Conversation
- 4 תגובות
ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.
- אוניברסיטת חיפה
- תגובה אחת
- ד״ר עמוס נבון
- 2 תגובות
לואי פסטר טען שגם תגליות מקריות דורשות מוח מוכן, האם זה תמיד כך?
- דר. יחיעם שורק
- 3 תגובות
ה"אנגריא" הנזכרת במקורות חז"ל פירושה – חובת אדם ובהמה לעבודת הדואר (cursus publicus, הובלה ופעילות כלשהי לצורך השלטונות. ממועקה זו סבלו בעיקר האיכרים מכיוון שפעמים היו מעבידים את בהמתם עד
- יורם שורק
- 9 תגובות
יהודית שואלת: "למה נשים מאריכות ימים יותר מגברים?"
- אוניברסיטת תל אביב
המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות
- האוניברסיטה העברית