כל הכתבות - הידען - Hayadan

עבודות הרכבת לוויני תבל. צילום: המרכז למדעים הרצליה

שמונת לוויני תבל שפיתחו תלמידים מכל הארץ ישוגרו מחר למסלול קוטבי

שמונת הלוויינים הזעירים הם חלק משיגור של ספייס אקס הכולל למעלה ממאה ננו לוויינים מכל רחבי העולם * רכזת מגמת הלוויינים במרכז המדעים הרצליה אומרת בראיון לאתר הידען כי בפרויקט
DONITZA PR תמונת המחשה של המפגש בחלל בין תחנת התדלוק (הקופסה המלבנית שלמעלה) עם לוויין הלקסי של אסטרוסקייל (קוביית הזהב עם הכנפיים). ״אסטרוסקייל/אוביטפאב״.

׳תחנות דלק במסלול' יתדלקו בחלל את לווייני השירות ללויינים במסלול של אסטרוסקייל

LEXI הוא הלוויין הראשון בעולם שתוכנן מראש עם יכולות לתדלוק בחלל. על פי ההסכם הראשוני בין אסטרוסקייל לבין OrbitFab, תחנת התדלוק החללית תספק לצי הלוויינים המתוכנן של אסטרוסקייל כ- 1000
אפקט החממה. המחשה: depositphotos.com

גזי חממה – מה ההבדלים ביניהם ומדוע חשוב לעצור את פליטתם

רבות נאמר ונכתב על גזי-חממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אנושית וגורמים להתחממות העולמית ולשינויי האקלים, נושא חשוב שראוי להסבר מפורט
מיחשוב DNA. המחשה: depositphotos.com

חוקרים פיתחו אלגוריתם הקורא את ה-DNA שלנו כשפה אנושית

מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו אלגוריתם המאתר רצפים ב-DNA, בעזרתם ניתן לשכפל את החומר התורשתי בתא. שיטה מולטי-דיסציפלינרית זו תאפשר בעתיד תכנון תרופות חדשניות מותאמות אישית
מדעי החיים. המחשה: depositphotos.com

מענק ERC בסך 12 מיליון שקלים לשני מחקרים מבר אילן

אחד המחקרים שזכה במענק עוסק בחקר הגנים הגורמים להיפוך מין, והשני עוסק במיקרוביום ובמחלות המעי
המחשב הקוונטי IBM-Q. צילום: shutterstock

LG מצטרפת ל-IBM QUANTUM NETWORK לקידום יישומים של מחשוב קוונטי

שתי החברות יפעלו לתמיכה ביישומי ביג דאטה, בינה מלאכותית, מכוניות מקושרות, טרנספורמציה דיגיטלית ויישומי רובוטיקה
ערן עדן וכפיר עובד מי-מד באדיבות מי-מד

MeMed גייסה 93 מיליון דולר לטובת מסחור הטכנולוגיה להבדיל בין מחלות מחיידקים או מנגיפים

הפיתרון של חברת MeMed מאפשר קבלת החלטה מושכלת באם לטפל באנטיביוטיקה או לא ובכך תומך במאבק בעמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה ההשקעה תשמש להאצת פיתוח מוצרים נוספיםולשיווק ולהתרחבות גלובלית
מימין – יעקב חן, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים קבוצת תנובה, חן פרנקו-יהודה, סמנכ"לית הכספים, פלוריסטם, אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה, משמאל - יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל פלוריסטם בעת החתימה על ההסכם. צילום: תמר מצפי

תנובה וחברת הביוטק פלוריסטם מקימות חברה משותפת בתחום המזון המתורבת

החברה המשותפת תמנף את טכנולוגיית גידול התאים שפותחה בהשקעות של כ-500 מיליון דולר בפלוריסטם * מדובר בפלטפורמה טכנולוגית התומכת בפיתוח וייצור מגוון מוצרים מבוססי תאים ממקורות שונים, כגון: בקר, עוף,
Jeremy Bezanger, unsplash

חוקרים חשפו טקסים אינטימיים של הזוג המלכותי נפרטיטי ואחנתון

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם
המודל התלת-ממדי המלא עם שכבת האפיתל הצבועה באדום (צבען ממברנלי לתאים).

נשימות ראשונות – טכנולוגיה שפותחה בטכניון תסייע לפגים העוברים תהליך הנשמה

הנשמה מלאכותית היא טכנולוגיה מצילת חיים, אך היא עלולה לפגוע במערכת הנשימה. חוקרים בטכניון מציגים אספקטים חדשים של פגיעה זו ומציעים טיפול מקדים שימתן אותה בקרב פגים מונשמים וכך ישפר
סכימת הרעיון של אחיזה וסיבוב עצם ביולוגי זעיר בעזרת מלקטת אופטית

אחיזה מבוקרת של מיקרו-עצמים ביולוגיים בעזרת לייזר

מדענים הצליחו לפתח מלקטת אופטית נשלטת-משוב המורכבת מאור לייזר ממוקד ביותר. מלקטת זו יכולה לאחוז בצברי תאים באופן מבוקר ולסובב אותם לכל כיוון. הגישה הזו תאפשר לבחון באופן מדויק יותר
מוזיקאים ביוון העתיקה. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 7: תרומת המקבים למוזיקה בבית המקדש

מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית
סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של
דג נוהג מחוץ למים בשבילי אוניברסיטת בן גוריון. צילום: שחר גבעון ומתן סמינה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חוקרים הצליחו להוכיח: דג זהב יכול לנהוג ביבשה

קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
חיישן SWIFT של חברת SCD יצלם באינפרה אדום מהחלל. צילום יחצ

18.5 מיליון ₪ ל-11 חברות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים חדשניים בתחום החלל

כך אישר משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם רשות החדשנות
חיידקים המכילים מרכיב טפילי "רדום" (כחול) מתעוררים ומצהיבים בנוכחות חיידקים שאינם מכילים את המרכיב (אדום).

תורת המשחקים של החיידקים:

החוקרים גילו מנגנון חדש לתקשורת בין וירוסים של חיידקים - בדומה לתורת המשחקים של בני האדם, כך גם הפאג'ים עושים שקלול של כל האפשרויות העומדות בפניהם ולבסוף מקבלים החלטה מושכלת
By World Travel Tourism Council - ריצ'ארד ליקי, צילום משנת 2015. Institute, CC BY 2.0, מתוך ויקיפדיה

הרפתקאות באפריקה: פרופ' יואל רק מאוני' ת"א סופד לריצ'ארד ליקי חוקר הטבע שנפטר השבוע

ליקי ידע לגלות מאובנים של מיני אדם קדומים עוד בילדותו, כבן להורים מפורסמים, אך הוא גם דאג לשמור על הטבע ולהלחם בסוחרי שנהב, קיבל שתי השתלות כליה והשתלת כבד, איבד
טבעת הזהב כפי שנמצאה במים באחת משתי ספינות טרופות שנחשפו בקיסריה. צילום: רשות העתיקות

שתי ספינות טרופות נחשפו בקיסריה

סקר ארכיאולוגי-ימי של רשות העתיקות בקיסריה חשף אוצר של שתי ספינות טרופות עתיקות, ובו מאות מטבעות עשויים כסף, טבעות זהב וכסף, אבני חן נדירות מעוטרות, פסלון עייט, פעמונים, וחלקי ספינה.
חלוקים לאורך חוף ים המלח, באדיבות החוקרים

האבנים המתגלגלות לאורך חופי ים המלח יעזרו בתכנון תשתיות חופיות עמידות לסופות גלים

מחקר חדש של המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי בחן כיצד חלוקים נעים לאורך חופים, על מנת לתכנן חופים יציבים ומוגנים יותר בעתיד. הדוקטורנט חגי איל: "אם נבין את
סריקת מוח. המחשה: depositphotos.com

האם מחלת ה-ALS הפיכה?

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלת ניוון השרירים ALS
אסלת אבן בת 2,700 שנה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

דפוסי ההיגיינה של עשירי ירושלים בימי בית ראשון

ביצי תולעי מעיים שהתגלו בשירותים מאותה התקופה חושפים כי גם המעמד הגבוה סבל ממחלות מדבקות בשל תנאי היגיינה ירודים
נשיא ארה"ב ג'ו בידן בכנס האקלים COP26 שהתקיים בגלזגו בסוף שנת 2021. צילום: cop26

2021 שנת פעולה לבלימת משבר האקלים או בלה-בלה-בלה?

האם החלטות והצהרות שניתנו בשנה החולפת ימתנו את האסון? להלן סיכום רווי בספקנות
נמצא שיערות מגוונים אוגרים בשנה כ-130 גרם יותר פחמן למטר רבוע מאשר יערות שמאופיינים במין דומיננטי. חלקת היער המגוונת ששימשה את החוקרים, צילום: עידו רוג

יערות דורשים גיוון! יער עם מיני עצים שונים זה מזה סופג פחמן דו-חמצני טוב יותר

במחקר ישראלי חדש נמצא שיערות עם מגוון רחב של מינים שונים אוגרים יותר פחמן דו-חמצני מיערות שבהם יש מין אחד דומיננטי, וכך מסייעים יותר להפחתת עוצמתו של משבר האקלים. או
פאנלים סולאריים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו לוחות סולריים המתקנים את עצמם באופן ספונטני

תגלית זו מהווה צעד חשוב בהבנת המנגנונים המאפשרים לננו-חלקיקים פרובסקיטים לרפא את עצמם וסוללת את הדרך לשילובם של חומרים אלה בתאים סולאריים ובהתקנים אלקטרונים אחרים.
קשיש חולה פרקינסון. המחשה: depositphotos.com

נחשף הגורם שאחראי לשיבוש המערכת המוטורית אצל חולי פרקינסון

מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון
ננו לוויין TauSat 3 ובתוכו ניסוי הכספת של אוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

ננו לוויין ישראלי ששוגר לתחנת החלל הבינ"ל ישמש כספת להגנה על מיכשור אלקטרוני בחלל

הניסוי של אוניברסיטת תל אביב, המכונה "הכספת" הוא אחד הניסויים שיערוך איתן סטיבה, במשימת החלל רקיע

האם לצעירים בישראל אכפת ממשבר האקלים?

ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר
עובר עכבר עם תאים אנושיים (בירוק) התורמים להתפתחותו. תאים אלה התמקמו בעיקר באזורי הלב והמוח

התא של כל התאים – מסע הקסם המדעי – חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור

השיטה של פרופ' יעקוב חנא לגידול עוברי עכברים מחוץ לרחם נבחרה על-ידי Science לאחת מפריצות הדרך המדעיות של 2021. מחקר אחר שיצא השנה ממעבדתו מקדם אותנו צעד לעבר היכולת לגדל
אריה מפהק. צולם בדרום אפריקה. המחשה: depositphotos.com

למה הפיהוק מדבק?

לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
התרשמות אמן של גשושית השמש פארקר מתקרבת אל המשטח הקריטי של אלפוון (Alfvén), שמסמן את סוף אטמוספירת השמש ותחילת רוח השמש. הכניסה של גשושית השמש פארקר לתוך האזור הזה באפריל 2021 משמעה שהחללית "נגעה בשמש" בפעם הראשונה.  קרדיט: NASA/Johns Hopkins  APL/Ben Smith

גשושית השמש פארקר טסה דרך האטמוספרה החיצונית של השמש בפעם הראשונה

קשה מאוד ללחוך את השמש אבל התמורה לסיכון היא ידע רב על הכוכב המשפיע על חיינו
רונית פרימן, פרופסור חבר להנדסה ביו-רפואית ומדעים פיזיקליים יישומיים של UNC-Chapel Hill, חוקרת את האופן שבו חודרים נגיפים לתאים וכן כיצד לפשט את תהליך הבדיקה של COVID-19. צילום יחצ

בדיקת קורונה מהירה חדישה בזכות מולקולת סוכר

חוקרים הצליחו לפתח בדיקת חישה מהירה לנגיף הקורונה, זאת במטרה לעמוד באתגר של מציאת וריאנטים חדשים והכלה עולמית של המגיפה
מקיי  לא הסתיר שהוא ביקש לעשות סרט על ההתעקשות של רבים מאתנו לא להביט למעלה ולראות את משבר האקלים. קרדיט: Netflix

הוליווד נגד משבר האקלים – כשהעולם לא מקשיב אפילו ללאונרדו דיקפריו ולג'ניפר לורנס

"אל תסתכלו למעלה", הסרט החדש של ליאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס, מציב מראה סאטירית ונוקבת מול האנושות ותפקידה של התקשורת במאבק נגד הבעיה הסביבתית הגדולה של ימינו
להקת דגי זברה באקווריום. המחשה: depositphotos.com

מישהו לשחות איתו

כיצד דגי זברה יודעים לשחות בקבוצות?
זיהום בקרקעית הים. המחשה: depositphotos.com

מה מעכב את המאבק בזיהום הפלסטיק בים?

היעדר סטנדרטיזציה עולמית גורם לריבוי שיטות ניטור שאינן מתואמות ומאטות את קצב ניקוי הים
התמונה הזאת של JunoCam מראה שתיים מהסערות הסובבות הגדולות של צדק, שצולמו במעבר ה-38 של ג'ונו בפריאפסיד של צדק ב-29 בנובמבר 2021. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS עיבוד תמונה: Kevin M. Gill CC BY

החללית ג'ונו צפתה מקרוב בסערות על צדק ו"שמעה" את הירח של צדק גנימד – האזינו ליעף הדרמטי ליד ירח הקרח

טרמפ דרמטי עם רצועת אודיו שנאספה במהלך יעף ליד גנימד במשימת צדק - אחת מגולות הכותרת שמדעני המשימה שיתפו בסקירה במפגש הסתיו של איגוד הגאופיזיקה האמריקני
סימולציה המסבירה את תהליך הפקת החשמל: האצה מפרישה מולקולות המחזרות (מעבירות אלקטרון) לאלקטרודת פלדת אל-חלד (האנודה). משם ממשיכים האלקטרונים אל אלקטרודת הפלטינה (קתודה) והלאה אל מולקולות מי הים. בעקבות ריאקציה אלקטרוכימית עם הפלטינה מתפרקים מי הים ויוצרים מימן. מעבר האלקטרונים מהאנודה לקתודה יוצר זרם חשמלי, ואת המימן הנפלט בתהליך אפשר לאגור ולהשתמש בהמשך לייצור אנרגיה נוספת בתאי דלק מימן. הודות לפעולת הפוטוסינתזה, תהליך זה מואץ בחשיפה לשמש, אך הוא נמשך גם בהיעדר אור.

חשמל מן הים

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לייצור חשמל מאצות בתהליך יעיל וידידותי לסביבה. הרעיון, שנולד במוחו של הדוקטורנט יניב שלוסברג בעת שחייה בים, פותח לכדי אבטיפוס על ידי חוקרים משלוש פקולטות
פרופ יחזקאל ברנהולץ, עיינה פארמה. צילום יחצ

תרופה ישראלית לטיפול בסרטן המריאה לניסוי בתחנת החלל

התרופה, שפותחה בישראל על ידי חברת עיינה פארמה ביחד עם מעבדה הנשלטת מרחוק של ספייס פארמה הישראלית שולבה בתוך חללית אספקה שוטפת של ספייס אקס. תיבדק בתנאי חוסר כבידה בחלל
אם ותינוקת. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש חושף כיצד התנהגות התינוק מגייסת את מוח האם

חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
משבר אמון במדע ובדמוקרטיה. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על המדע עולה שלב: חייבים להחזיר את האמון במדע כדי להציל את הדמוקרטיה ואת עתיד האנושות

האמונה במדע הפכה מבסיס ההחלטות הדמוקרטיות לעניין פוליטי. חוקרים שבחנו את התהליכים מנסים להסביר איך הגענו למצב זה ומה צריך לעשות כדי לעצור את התופעה * מדובר בקואליציה שבה אנשי
משימת JPSS. איור: נאס"א

נאס"א תשגר ב-2022 ארבע משימות חלל חדשות לחקר כדור הארץ

המשימות הן TROPICS, EMIT, JPSS ו-SWOT. כל אחת מהן מציעה משהו ייחודי ומוסיפה דרך חדשה להבין את ביתנו ולהגן עליו
גולות קוונטיות בפעולה – איור אמנותי של גל-חומר המתגלגל במורד מדרון תלול. קרדיט: Enrique Sahagún, Scixel. באדיבות דוברות הטכניון

גם למחשבים קוונטיים יש מהירות מקסימאלית

מדענים בטכניון ובאוניברסיטת בון מציגים את הגורמים המכתיבים את מהירותם המקסימלית של חישובים קוונטיים. זאת באמצעות ניסוי המשתמש ב "גלי חומר" קוונטיים
צילום מיקרוסקופי פלואורסצנטי של חיידקי סלמונלה (ירוק) שנבלעו על-ידי תאים מקרופאגים (אדום) שמקורם בטחול העכבר (בכחול – גרעיני התאים)

השחקנים המפתיעים של המערכת החיסונית שעלולים לטפח חיידקים

הממצאים החדשים עשויים לאפשר פיתוח טיפולים חדשים בזיהומים, כגון שחפת, סלמונלה ושיגלה, ובתגובות מסכנות חיים של המערכת החיסונית
שיגור טלסקופ החלל ג'יימס ווב, קורו - גואינה הצרפתית. צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של נאס"א

טלסקופ החלל ג'יימס ווב – המחליף של האבל שוגר בהצלחה – שידור חי

היום, שבת, ה-25.12.21 בשעה 14:20 (לפי שעון ישראל), ישוגר טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיכו של טלסקופ האבל ודור חדש לטלסקופי החלל, המיועד לספק תשובות לשאלות המסקרנות ביותר באסטרונומיה ואסטרופיזיקה -
פרופ' שלמה מדגסי. צילום: ניב קנטור

פרסי מדע ומינויים לחוקרים ישראלים לקראת סיום 2021

פרופ' חגי ברגמן וד"ר אבנר טלר מאוני' ת"א, פרופ' שלמה מגדסי ופרופ' נירה ליברמן מהאוני' העברית זכו בהוקרות * שלושה מינויים של ראשי בתי ספר באוניברסיטת ת"א
תמונה זו מציעה תצוגה חזותית מופשטת של יריעות תחמוצת גרפן (שכבות שחורות) שבתוכן מקובעים ננו-יהלומים (נקודות בלבן בהיר). ננו-היהלומים משרים כוחות אלקטרוסטטיים ארוכי טווח המייצבים את היריעות אפילו בתנאים לחים. מבנה זה יוצר קרומית מבטיחה עבור טיהור מימן (באדיבות: Yasuhiro Chida (Brocken 5) and Toru Tsuji).

שימוש בננו-יהלומים לשם טיהור מימן

ננו-יהלומים הם אולי זעירים, אולם הם יכולים לסייע בפתרון אחת מהבעיות הגדולות ביותר הניצבות כיום בפני האנושות: שינוי האקלים
דוור בורח מכלב. המחשה: depositphotos.com

האם כלבים מריחים פחד?

י"ס שואל: האומנם כלבים מריחים פחד? בדרך מסתורית מצליחים כלבים שקטים ומחונכים להתנפל בנביחות ונהמות מאיימות דווקא על האורחים החששנים ביותר. איך הם יודעים על מי להוציא אגרסיות ולמי לכשכש
סופת ברקים בים סוף ליד אילת. המחשה: depositphotos.com

לקראת הסופה הבאה- חורפים פחות גשומים אבל הסופות תהיינה עוצמתיות ומרוכזות יותר

לאחר שחווינו השבוע את הסופה כרמל, ממחקר חדש עולה כי סופות העתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר, כלומר ממוקדות על פני אזורים קטנים יותר במרחב. הן ימשכו פרקי זמן קצרים אך