כל הכתבות - הידען - Hayadan
- האוניברסיטה העברית
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
- דר. אסף רוזנטל
- 5 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
במפרץ אילת התגלה בעל חיים, השייך למערכת המיתרניים, יכול לחדש את כל איבריו כך שכל חתיכה יודעת בדיוק איך להשלים את כל מערכות הגוף החסרות ובזמן קצר
- יורם שורק
- תגובה אחת
"שבלול" שואל: למה יש משקאות ששותים קרים וכאלה ששותים חמים? למה לא בירה חמה ומרק עוף קר?
- האוניברסיטה העברית
טכנולוגיות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית מאפשרות לנו כיום לשנות את תכונותיהם של מינים שונים במהירות ובגמישות רבה, לדוגמה שליטה בכושר ההתרבות של מזיקים, אך האם הן בטוחות?
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תחום נפרד ומיוחד בנושא הבהמה הדקה והגסה כרוך בשימוש ב"תוצרת" הבהמה הגסה והדקה לטובת החקלאות לבד מן החריש והדיש והוא הזיבול.
- האוניברסיטה העברית
מתברר כי לתאורה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בתהליכי רבייה של עופות. חשיפה ממושכת לאור בגל אדום שנקלט דרך הקולטנים החוץ-רשתיים תוך דיכוי הפעלת קולטני אור רשתיים משפיעה לחיוב על יכולת
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
היו שקראו לו 'האיש הבודד בהיסטוריה' - בזמן שעמיתיו צעדו על הירח בפעם הראשונה
- האוניברסיטה העברית
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום
- האוניברסיטה העברית
מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
- הטכניון
- 2 תגובות
- ד"ר תומר סיימון
- 3 תגובות
ככל הנראה, כתבה זו תיקרא על גבי מסך הטלפון שלכם, אשר הצבעוניות והחדות שלו מתאפשרים רק בזכות המתכות הנדירות שבתוכו. בתוך כל טלפון חכם על פני כדור הארץ נמצאות 16
- אוניברסיטת תל אביב
- 4 תגובות
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
תרכובת חדשה עשויה להחליף את החומרים הרעילים כספית-קדמיום-טלוריד (HgCdTe) וכן גליום-ארסניד (GaAs) המשמשים בתור מוליכים למחצה לפחות ביישומים של חישה בתחום האינפרה אדום הקרוב
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
בניית לוויין בעל תבונה מלאכותית שהוכשרה בחלל: פרופסור חאקאן קייאל מאוניברסיטת ווירצבורג קיבל תקציב של 2.6 מיליון אירו מהמשרד הגרמני לענייני כלכלה ואנרגיה.
- האוניברסיטה העברית
פרופ' פרומקין: "בצעד ראוי אם כי מעט מאוחר, נכללו בה גם חלק ממיני בעלי החיים מהמערה (רק המינים החיים בסביבה האקווטית של המערה). הדבר מסייע בשימור המערה אך ללא הכרזה
- שירות הידען
- אין תגובות
ד"ר ליבנת אפריאט-ג'ורנו וצוות מעבדתה במכון המחקר המדעי יישומי מיגל, שואף ליישם את הידע המתקבל ולשפר מגוון אנזימים כגון כאלו המפרקים ביעילות מולקולות-תקשורת בין חיידקים, כטיפול נגד חיידקים גורמי מחלה
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב שהסתמך על נתונים מכ-300,000 בדיקות קורונה שבוצעו בקמפוס
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
ב-19 באפריל 2021 הושק Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרויקט, שיימשך לכל הפחות 5 שנים, הוא פרויקט רב תחומי שישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד.
- הטכניון
- אין תגובות
במסגרת המחקר שהתפרסם ב- Nature Materials פותחה שיטה חדשנית למדידת יעילות ההמרה של פוטונים למטענים חשמליים ניידים (אלקטרונים וחורים) במוליכים למחצה. בשיטה זו הם גילו גורם לא מוכר המגביל את
- ד"ר רועי צזנה
סקר שהופץ בשמונה מדינות אירופאיות ב- 2019. לפי תוצאות הסקר, כרבע מכל האירופאים היו רוצים שבינה מלאכותית תחליף את הפוליטיקאים מהם הם סובלים כיום * 91 מיליון אירופאים תומכים בבינה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מסוק מאדים של נאס"א, אינג'נואיטי, צילם את ההמראה זו כשריחף מעל פני השטח של המאדים ב -19 באפריל 2021
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
הבחירה בספייס אקס היא כספק יחיד. במכרז התחרו גם קבוצה שהכילה את בלו אוריג'ין לוקהיד מרטין וקבוצה נוספת בראשות תאגיד דינטיקס שהיה שותף בפרויקט אפולו. ההערכה: ההצעה של ספייס אקס
- מכון ויצמן
הבנת המנגנון צפויה לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר
- שירות הידען
- 5 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם
- מכון ויצמן
רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
- אבי בליזובסקי
- 24 תגובות
לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
פרס מפעל חיים מוענק לפרופ' יורם אבנימלך במסגרת הוועידה השנתית למדע ולסביבה 2020
- שירות הידען
- אין תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
יחד עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי בשלב זה לא ניתן להעריך במדויק את שיעור הירידה ביעילות החיסון. הערכתם היא שיעילות החיסון אינה יורדת באופן דרסטי, היות ואין התפשטות נרחבת
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב
- האוניברסיטה העברית
מחקר ייחודי באוניברסיטה העברית מצא כי מים כבדים מתוקים יותר באופן מובהק ממים רגילים, ואף עשויים למסך מרירות קלה.
- מכון ויצמן
שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
בגלל הפעילות האינטנסיבית שלה, תעשיית הספנות אחראית לכ-3 אחוזים מפליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית (כ-1.1 ג'יגה טון), המאיצה את שינוי האקלים ומהווה מקור עיקרי לזיהום אוויר בסביבה הימית
- ד״ר נועם חי
- 149 תגובות
בשלישי האחרון מעבדות פרמילאב שבארצות הברית הודיעו שהמומנט המגנטי של המיואון אינו תואם את חישובים התאורטיים. הניסוי שנערך במדינת אילנוי מאשש את האנומליה שהתגלתה לפני מספר שנים. האם זו עדות
- האוניברסיטה העברית
חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר
- האוניברסיטה העברית
"בדיקת עיניים של תמנונים מחייבת הרדמה מלאה על ידי הוספת חומרי הרדמה למים והתאמת מכשירי הבדיקה המיועדים לבדיקה ביבשה לבדיקה בסביבה ימית. נוסיף לזה את מבנה העיניים של התמנונים ששונה
- יורם שורק
- 7 תגובות
א"א שואל : מדענים נאצים בזמן המלחמה קיבלו גישה לבצע ניסויים בבני אדם משוחררים מכל מגבלת אתיקה או מוסר. האם הם הצליחו להגיע להישגים במשהו? האם ניתן לראות איזה תרומה
- שירות הידען
כך עולה משני מחקרים נפרדים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. המחקר באוניברסיטה העברית עסק במדדי התמותה של ניצולי השואה ואילו של אוניברסיטת חיפה חשף כי שורדים שהיו בודדים בזמן השואה
- ניר להב
- 5 תגובות
בעקבות השואה נערכו מחקרים בפסיכולוגיה חברתית השופכים אור על היצור האנושי ומעלים חשש מבוסס לכך שיש בנו נטיות מאד הרסניות. אך האם משמעות הדבר שיצר האדם אכן רע? האם יש
- אורן חסון
- תגובה אחת
האם כאשר הפוליטיקה שולחת את ידה הארוכה למדע, המדע מרוויח? התשובה היא שלילית. מדענים, גם יהודים ששירתו תחת השלטון הנאצי לא הצליחו להפיק מדע איכותי בגלל הלחץ החברתי להתאים את