לילה לא שקט

מחקר: למה אנשים הסובלים מחסך שינה מחליטים החלטות מסוכנות? כי הם אופטימיים מדי. הנה עוד סיבה למה כדאי לכם לישון כמו שצריך

רועי שני | גליליאו

צוות חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק אישש לאחרונה בצורה מדעית את מה שתעשיית ההימורים הבין-לאומית הבינה כבר לפני שנים: חסך ניכר בשעות שינה עלול להוביל לקבלת החלטות פזיזות המנומקת, לדברי החוקרים, בנטייה לאופטימיות המושרה במוח עקב מחסור בשינה.

מהלך הניסוי
כדי לבדוק מהן ההשפעות של חסך שינה על תהליך קבלת ההחלטות, גייסו החוקרים 29 משתתפים בריאים ובוגרים, בממוצע גילים שעמד על 22 שנים. המשתתפים התבקשו לבצע סדרה של החלטות כלכליות – פעם בשעה 8 בבוקר לאחר שינה רגילה, ופעם נוספת בשעה 6 בבוקר לאחר לילה נטול שינה. בשתי הפעמים חוברו המשתתפים ל-fMRI, שמדד את פעילות מוחם תוך כדי קבלת ההחלטות. ראשית, כדי להעריך את הרגישות המוחית הבסיסית של כל משתתף לתחושת פיצוי, הם נתבקשו לצפות בעודם במכשיר ה-fMRI בתוצאות של משחקי הימורים, מהן שהיו חיוביות ומהן שליליות.

לדברי החוקרים, לאחר לילה של שינה חלק ניכר מהמשתתפים החליטו החלטות בעלות סיכון כלכלי מושכל: ואילו אותם משתתפים לאחר לילה נטול שינה החליטו החלטות בעלות סיכון כלכלי גבוה יותר, תוך כדי התעלמות מהמשמעויות הקשות שעלולות לנבוע מהחלטות אלו.

החוקרים הראו, באמצעות דימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), שחסך בשינה של לילה שלם מוביל לעלייה בפעילות המוחית באזורים האחראים על אומדן תוצאות רצויות, ובה בעת לדיכוי פעילות באזורי מוח האחראים על אומדן תוצאות בלתי רצויות. משמעות הדבר היא שהאדם שלא ישן דיו מאמץ עמדה אופטימית לגבי סיכוייו להצליח, תוך צמצום הפעילות המוחית האחראית לניתוח המשמעויות הקשות שעלולות לנבוע מההחלטה.

פחות שעות שינה – פחות הערכת סיכונים
מממצאי המחקר, שפורסמו בכתב-העת Journal of Neuroscience, עולה כי רבים מהמשתתפים נטו לקבל החלטות שהתבססו על שיקולים של הגדלת הרווח בטווח המיידי, ובמקביל נטו להתעלם משיקולים שיתרמו לצמצום הפסדיהם.

ממחקרי עבר עולה כי מחסור בשעות בשינה משבש את היכולת שלנו לקבל החלטות עקב השפעה שלילית על ריכוז וזיכרון, מה שגורם ליכולת אינטגרציה מוגבלת ולהזנחת מקצת מהשיקולים שאמורים להביא בחשבון בעת ביצוע החלטה.

במחקר הנוכחי הראו החוקרים, לראשונה, כי חסך שינה עשוי לשנות את יכולתו של המוח לאמוד ערכים כלכליים, ואילו בתנאי שינה רגילים הוא עומד על המשמר ומקצה משאבים רבים בכל הקשור להערכת סיכונים. עוד מדגימים החוקרים כיצד חסך בשינה תורם להגברת רגישות באזורי המוח האחראים על תחושות פיצוי, ומדכא את פעילות האזורים האחראים על הימנעות מתוצאות שליליות.

רגשנות, חוסר סובלנות והזיות
אחד מתחומי התעסוקה המאופיינים בחסך שינה הוא תחום הרפואה. כחלק משגרת עבודתם, מתמחים ורופאים רבים עובדים שעות רצופות בלי שינה. קיימות עובדות אמפיריות המוכיחות שככל שמשמרתו של הרופא ארוכה יותר, כך ישנה עלייה בשיעור הטעויות שהוא עלול לבצע (כולל טעויות באבחון, לאו דווקא נקיטת החלטות בעלות סיכון גבוה יותר).

ככל שחסך בשינה ארוך יותר, כך ההחלטות שמחליט אדם מושכלות פחות וחושפות אותו לטעויות, להפסדים ולתאונות. החוקרים מדגישים כי מהמרים חשוכי שינה נכנעים לצו המוחי המדרבן אותם מחד גיסא להמשיך ולהמר מתוך תחושת אופטימיות, ומאידך גיסא מדכא את המנגנון האחראי על תפישׂת ההפסד שעלול להיגרם להם.

במחקרים שנערכו על חסך שינה בבעלי חיים נמצא כי עכברים שמנעו מהם שינה לאורך זמן הציגו ירידה במשקל, הזנחת היגיינה, עלייה במטבוליזם ולאחר כמה ימים מוות. המאפיין המרכזי של חסך שינה בבני אדם הוא רגשי-תפקודי, ואנשים אלו נוטים לרגשנות, חוסר סובלנות, חוסר איזון נפשי ואף להזיות.

מקורות:
Vinod Venkatraman, Scott A. Huettel, Lisa Y. M. Chuah, John W. Payne, and Michael W. L.

Chee 2011 Sleep Deprivation Biases the Neural Mechanisms Underlying Economic Preferences The Journal of Neuroscience, 31(10): 3712-3718

חסך שינה בעכברים:
Killgore WD. 2010 Effects of sleep deprivation on cognition. Prog Brain Res.;185:105-29.

חסך שינה בבני אדם:
Rechtschaffen A, Bergmann BM, Everson CA, Kushida CA, Gilliland MA. 1989 Sleep deprivation in the rat: X. Integration and discussion of the findings. Sleep. Feb;12(1):68-87.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, מאי 2011