מי יהיו הדגים הבאים שיפלשו לים התיכון?

מודל שפיתחו חוקרי אוניברסיטת תל אביב מדרג דגים מים סוף לפי הסיכוי שיתבססו בים התיכון. בין המועמדים המובילים: נפוחית הכוכבים, בינתן שבע־קוצי וצניניתן צהוב־טיפות

יותר מ־120 מיני דגים עברו מים סוף לים התיכון מאז פתיחת תעלת סואץ לפני יותר מ־150 שנה. מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מנסה לעבור מתיעוד הפלישות שכבר התרחשו לחיזוי המינים שעלולים להגיע ולהתבסס כאן בעתיד.

המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Animal Ecology, מציג מודל סטטיסטי המדרג מיני דגים מים סוף לפי פוטנציאל הפלישה שלהם. בין המינים שהגיעו לראש הרשימה נמצאים נפוחית הכוכבים (Arothron stellatus), בינתן שבע־קוצי (Parupeneus heptacantha) וצניניתן צהוב־טיפות (Turrum fulvoguttatum).

הדירוג אינו קביעה שהמינים אכן יפלשו, אלא הערכת סיכון יחסית המבוססת על מאפייני בתי הגידול שלהם ועל השוואתם למינים שכבר הצליחו לעבור לים התיכון.

המחקר הובל בידי ד"ר שחר חייקין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' יוני בלמקר מבית הספר לזואולוגיה ומהמוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט. במחקר השתתפו גם ד"ר טל גבריאל, הדוקטורנטית אייברי דבטו ושחר מלמוד.

מאות שעות של צילום תת־ימי

כדי לזהות את התכונות המשותפות לפולשים המוצלחים, הציבו החוקרים מערכות צילום וידאו תת־ימיות סטריאוסקופיות בעומקים של 5–150 מטר במפרץ אילת ובחופי הים התיכון בישראל.

באמצעות מאות שעות צילום נותחו 179 אוכלוסיות דגים. המדגם כלל מינים שכבר עברו לים התיכון לצד מינים שעדיין חיים רק בים סוף.

בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו בעיקר בדגים לאחר הפלישה, המחקר הנוכחי בחן גם את אוכלוסיות המקור. כך יכלו החוקרים להבחין בין תכונות שהיו קיימות עוד לפני המעבר לבין שינויים שהתרחשו לאחר ההתבססות בים התיכון.

שונית האלמוגים היא המחסום

הממצא המרכזי היה שהגורם החשוב ביותר אינו בהכרח יכולתו של הדג לחיות במגוון רחב של סביבות. המנבא החזק יותר היה מידת תלותו בשוניות אלמוגים.

תעלת סואץ והים התיכון אינם מציעים רצף של שוניות הדומות לאלה של ים סוף. דגים התלויים באלמוגים למזון, למחסה או לרבייה עלולים להתקשות להשלים את המעבר. לעומתם, למינים שאינם תלויים בשונית יש סיכוי גבוה יותר לעבור במסלול ולהתבסס בסביבה החדשה.

"ככל הנראה, מי שמצליחים לפלוש הם דווקא הדגים שמלכתחילה אינם זקוקים לשוניות האלמוגים כדי לשרוד", הסביר ד"ר חייקין.

הפולשים מחליפים הרגלים

החוקרים מצאו גם כי דגים שהתבססו בים התיכון אינם בהכרח שומרים על העדפות בית הגידול שהיו להם בים סוף. לאחר המעבר הם משנים את דפוסי השימוש בסביבה ומנצלים את בתי הגידול הזמינים בים התיכון.

הדגים הפולשים גם אינם מסתפקים ב"גומחות אקולוגיות ריקות". במקרים רבים הם משתמשים באותם אזורים שבהם חיים מינים מקומיים. לכן התחרות על מזון, מחסה ומרחב עשויה להיות גדולה מכפי שהוערך בעבר.

"הבחינה של המינים עוד לפני שהם יוצאים לדרך מאפשרת לעבור מהסבר של פלישות שכבר קרו לניבוי של הפלישות הבאות", אמר פרופ' בלמקר.

רשימת מעקב לגילוי מוקדם

המודל עשוי לסייע ביצירת רשימות מעקב ובהפניית מאמצי ניטור למינים בעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר. גילוי בשלב מוקדם עשוי לאפשר לרשויות לבחון צעדי תגובה לפני שהמין מתפשט ונעשה חלק קבוע מהמערכת האקולוגית.

חשיבותו של ניטור כזה צפויה לגדול ככל שהים התיכון מתחמם ונעשה מתאים יותר להתבססותם של דגים טרופיים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי המודל מעריך הסתברות ואינו יכול לחזות בוודאות איזה מין יהיה הפולש הבא.

שאלות ותשובות

האם שלושת הדגים כבר פלשו לים התיכון? לפי המחקר הם עדיין לא התבססו בו, אך דורגו כבעלי פוטנציאל פלישה גבוה.

מהו הגורם המרכזי המנבא הצלחת פלישה? מידת התלות בשוניות אלמוגים. למינים שאינם תלויים בשונית יש סיכוי גבוה יותר להשלים את המעבר לים התיכון.

האם הדגים ממשיכים לחיות באותם בתי גידול לאחר הפלישה? לא בהכרח. החוקרים מצאו שהפולשים עשויים לשנות את העדפותיהם ולהשתמש בבתי גידול שבהם חיים גם מינים מקומיים.

האם המודל יכול למנוע פלישות? לא, אך הוא יכול לסייע בזיהוי מועמדים מסוכנים, בניטור ממוקד ובגילוי מוקדם.

עוד בנושא באתר הידען

• מינים פולשים: איום הולך וגובר על המגוון הביולוגי בעולם ובישראל
• הפולש שמשתלט על הים התיכון
• תעלת סואץ 2.0
• סחרחורת, שיתוק וסכנת מוות: הסכנות הבריאותיות מדגי האבו־נפחא
• הגירות ימיות – מסע מים סוף לים התיכון

למאמר המדעי: פתיחת המאמר המדעי