הגירות ימיות – מסע מים סוף לים התיכון: מפגש בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

יום רביעי, 13 באפריל, בשעה 19:00 בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, רח' ז'בוטינסקי 43 בירושלים

מדוזה מסוג Cnidaria Hydrozoa הנפוצה בים יפן ואשר הגיעה לים התיכון במי נטל של אוניות. צילום: אוניברסיטת חיפה
מדוזה מסוג Cnidaria Hydrozoa הנפוצה בים יפן ואשר הגיעה לים התיכון במי נטל של אוניות. צילום: אוניברסיטת חיפה

פרופסור מנחם גורן, פרופסור בלה גליל וד"ר נועה שנקר ירצו וישוחחו במפגש החמישי של סדרת המפגשים לציבור הרחב "בשערי האקדמיה", העוסקת השנה בהגירות. את המפגש ינחה חבר האקדמיה למדעים פרופ' יוסי לויה מאוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' מנחם גורן ירצה על ים עתיק – עולם חי חדש. קצב הגירת מינים זרים לים התיכון הולך וגובר, ועולם החי בו, בעיקר במזרח, משתנה במהירות. מספר מיני הדגים הזרים כבר עולה על 150. מזרח הים התיכון הפך מבחינה ביולוגית לשלוחה של ים סוף, ושיעורם של הדגים הילידיים בו הולך ופוחת. הדבר משפיע על מארג המזון בים ואנו עדים להתהוות מארג חדש ושונה מאוד מהקודם. שינויים אלה הם בעלי השלכות כלכליות, ויש צורך דחוף לחקור ולהבין את הגורמים להם. פרופ' מנחם גורן הוא חוקר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וחבר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטה. ביולוג ימי למעלה מ-45 שנים; עוסק בעיקר בטקסונומיה ובביולוגיה של דגים בים התיכון, בים סוף ובגופי מים פנימיים (בנחלים ובכנרת) וכן בנושאים של ממשק ושמירה על בתי גידול אלה.

פרופ' בלה גליל תראה כי בצד היותה של תעלת סואץ נתיב סחר חשוב היא גם מאפשרת מעבר של חי מים סוף לים התיכון. למעלה מ-450 מינים פולשים, ובהם דגים, מדוזות, סרטנים ורכיכות, התיישבו בחופי ישראל וחלקם גרמו נזקים אקולוגיים, כלכליים ובריאותיים. המדוזות גורמות נזקים כבדים לרשתות דייגים, סותמות מתקני תשתית כמו תחנות כוח ומתקני התפלה וצורבות מתרחצים. דגים רעילים וארסיים פוגעים במתרחצים ובדייגים. חדירת המינים הזרים פוגעת בעולם החי והצומח של הים התיכון יותר מכל גורם אחר הקשור בפעילות האדם, ובכלל זה זיהום. הרחבתה והעמקתה של תעלת סואץ יחד עם שינויי האקלים הביאו בעשורים האחרונים להגברת הפלישה ולהחמרת הפגיעה בים התיכון, משום שההתחממות הקנתה יתרון למינים שבאו מים סוף. כבר היום חלק מהמינים הצליחו להתבסס באזורים נרחבים של הים התיכון ואף הגיעו אל מיצרי גיברלטר. פרופ' בלה גליל היא חוקרת במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה. היא התמחתה בסקרי רקע וניטור חברות המצע באתרים מזוהמים ובד בבד עסקה במחקרים סיסטמטיים שבמהלכם תיארה סוגים ומינים חדשים למדע רבים.

ד"ר נועה שנקר תדבר על נוסעים סמויים בסביבה הימית. החוף הים-תיכוני של מדינת ישראל משמש כר פורה למחקרים בנושא הפלישות הימיות. אחת הקבוצות הנחקרות פחות בתחום זה היא קבוצת האיצטלנים, בעלי חיים הגורמים נזקים של מיליוני דולרים ברחבי העולם. כחסרי חוליות המסננים חלקיקים זעירים האיצטלנים הם מרכיב אקולוגי חשוב בסביבה הימית ואף מלמדים אותנו על בריאותה. אך מאחר שהם מתאפיינים בקצב גידול מהיר, האיצטלנים מתחרים עם בעלי חיים ישיבים אחרים על כל מצע קשיח פנוי. ההנחה הרווחת היא שהדרך היעילה להתמודד עם התפרצות מינים פולשים היא איתור מוקדם ותגובה מהירה. במחקר הנוכחי גילינו שהדרך היעילה ביותר לאיתור מוקדם היא סקרים בנמלים ובמרינות.שיתוף פעולה עם מספנות אזרחיות וצבאיות בישראל הראה כי לכלי שיט תפקיד מרכזי בהפצה של איצטלנים בים התיכון וכי לאופי התחזוקה שלהם השפעה מכרעת על תהליך זה. תגליות כאלה תורמות להבנת הגורמים להצלחתן של פלישות בסביבה הימית ומסייעות לפיתוח כלי ממשק להתמודדות יעילה עם מינים אלו. ד"ר נועה שנקר היא ביולוגית ימית מהמחלקה לזואולוגיה וממוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' (אמריטוס) יוסי לויה הוא מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא נמנה עם מדענים מהשורה הראשונה בעולם העוסקים באקולוגיה ובשימור הסביבה הימית.

את סדרת ההרצאות "בשערי האקדמיה" יזמה נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן במטרה להנגיש לציבור הרחב נושאים חדשים ומרתקים במדע. פרופ' כהן הדגישה כי ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר, אנו מחויבים לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן