מחקר בהובלת האוניברסיטה העברית מצא כי צמחייה עשויה לשמש חיישן סביבתי לזיהום אווירי טרי של “כימיקלים לנצח”, גם כאשר בדיקות הקרקע אינן מצביעות עליו בבירור
מחקר חדש בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מציע דרך נוספת לאתר זיהום סביבתי של PFAS — קבוצת כימיקלים עמידים המכונים לעיתים “כימיקלים לנצח”. במקום להסתמך רק על בדיקות קרקע, החוקרים הראו כי עלים של צמחי תפוח אדמה עשויים לחשוף זיהום טרי שמגיע מהאוויר, גם כאשר הקרקע סביבם אינה מראה תמונה דומה.
המחקר נערך בשדות חקלאיים בדרום ישראל, סמוך לאזור הלחימה, ובחן דגימות של קרקע, עלי תפוחי אדמה ופקעות תפוחי אדמה. החוקרים מצאו PFAS בכל שלושת סוגי הדגימות, אך דפוסי הפיזור היו שונים מאוד. בקרקע נמצאו בעיקר תרכובות שמאפיינות חשיפה ארוכת טווח, למשל ממקורות כמו השקיה בקולחים או שימוש בבוצות. לעומת זאת, בעלים נמצאו ריכוזים גבוהים יותר של תרכובות PFAS קצרות־שרשרת, הידועות ככאלה שיכולות לנוע ביעילות דרך האטמוספרה.
לא כל זיהום נשאר בקרקע
את המחקר הובילו ניצן שי, ד”ר שירה רוזנצווייג, ד”ר טלי אילני, ד”ר אביתר בן מרדכי ופרופ’ בני חפץ, בשיתוף האוניברסיטה העברית, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, המעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות ומו”פ דרום.
PFAS הם חומרים סינתטיים שנעשה בהם שימוש נרחב בתעשייה ובמוצרי צריכה, בין היתר בציפויים דוחי מים ושמן, אריזות מזון, טקסטילים, כלי בישול מסוימים וקצפי כיבוי. הם מעוררים עניין סביבתי ובריאותי משום שרבים מהם מתפרקים לאט מאוד, נעים בין מים, קרקע, אוויר ומזון, ונמצאו בסביבה ובגופם של בני אדם ובעלי חיים ברחבי העולם. לפי ה־EPA, מדובר בקבוצה רחבה של חומרים עמידים, שנמצאים כיום במים, באוויר, בדגים ובקרקע במקומות רבים בעולם. (US EPA) גם ה־ATSDR מציין כי PFAS משמשים מאז שנות ה־40 במוצרי תעשייה וצריכה, וכי הם יכולים לנדוד לקרקע, למים ולאוויר. (atsdr.cdc.gov)
העלים סיפרו סיפור אחר
הממצא המרכזי במחקר הוא שהעלים לא שיקפו בהכרח את הרכב הזיהום שנמצא בקרקע. במקרים מסוימים, ריכוזי חלק מתרכובות ה־PFAS בעלים היו גבוהים פי מאות מהריכוזים שנמדדו בקרקע הסמוכה. דפוס כזה מצביע על אפשרות שהתרכובות הגיעו ישירות אל הצמח מהאוויר, באמצעות שקיעה אטמוספרית, ולא רק דרך קליטה מהשורשים.
החוקרים לא זיהו מקור נקודתי ברור לזיהום, וגם לא מצאו קשר פשוט בין ריכוזי PFAS בקרקע לבין המרחק מאזור הלחימה. עם זאת, הם מציינים כי הממצאים מעלים אפשרות לפליטות אטמוספריות ממקורות הקשורים לפעילות צבאית, ובהם קצפי כיבוי מסוימים או מקורות אחרים הקשורים לחומרים תעשייתיים. לכן, המסקנה אינה קביעה חד־משמעית על מקור הזיהום, אלא עדות לכך שצמחייה יכולה ללכוד חתימה סביבתית שבדיקות קרקע רגילות עלולות להחמיץ.
כלי ניטור נוסף, לא סיבה לבהלה
המחקר אינו מצביע ישירות על סכנה לצרכנים ואינו קובע כי תפוחי האדמה שנבדקו אינם בטוחים למאכל. חשיבותו היא בעיקר סביבתית ומתודולוגית: הוא מראה כי ניטור סביבתי שמסתמך רק על קרקע עלול לתת תמונה חלקית, במיוחד כאשר מדובר בזיהום שמגיע מהאוויר או בזיהום שהופיע לאחרונה.
לדברי החוקרים, צמחים יכולים לשמש “זקיפים” סביבתיים — כלומר מדד רגיש לחשיפה טרייה למזהמים עמידים. שילוב של בדיקות קרקע, עלים ופקעות עשוי לאפשר מעקב טוב יותר אחרי PFAS בשטחים חקלאיים, בעיקר באזורים שבהם מקורות הזיהום מורכבים ואינם קלים לזיהוי.
המחקר פורסם ב־Journal of Hazardous Materials.
FAQ קצר:
מהם PFAS?
PFAS הם משפחה רחבה של כימיקלים סינתטיים עמידים, המשמשים בין היתר בציפויים דוחי מים ושמן, באריזות מזון, בטקסטילים ובקצפי כיבוי מסוימים.
מה מצא המחקר החדש?
החוקרים מצאו כי עלי תפוחי אדמה הכילו תרכובות PFAS בדפוס שונה מזה שנמצא בקרקע, ולעיתים בריכוזים גבוהים בהרבה. הדבר מצביע על אפשרות לחשיפה ישירה מהאוויר.
האם המחקר אומר שתפוחי האדמה מסוכנים לאכילה?
לא. המחקר מתמקד בניטור סביבתי ובדרכי תנועה של PFAS בסביבה. הוא אינו קובע מסקנה ישירה לגבי בטיחות צריכת תפוחי האדמה.
עוד בנושא באתר הידען:
