הנשיא לשעבר דונלד טראמפ פירק את עמודי התווך של מדיניות האקלים האמריקנית כשיצא מהסכם האקלים בפריז וביטל יותר מ-100 תקנות להגנה על האוויר, המים, המינים בסכנת הכחדה ובריאות האדם
השפעתו של טראמפ על המדיניות הסביבתית בארצות הברית ובעולם היא נרחבת ומשמעותית. מחד, הוא החזיר את המדיניות הסביבתית האמריקאית לאחור והעניק השראה למנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. מאידך, הוא יזם חקיקות חשובות כמו חוק השטחים הפתוחים האמריקאים הגדולים. הבחירות של 2024 יהוו מבחן להצלחת המדיניות האקלימית של ביידן וליכולת לשמור על התמיכה הציבורית במאבק בשינויי האקלים. כך עולה מתחקיר מקיף של אתר Inside Climate News.
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ פירק את עמודי התווך של מדיניות האקלים האמריקנית כשיצא מהסכם האקלים בפריז וביטל יותר מ-100 תקנות להגנה על האוויר, המים, המינים בסכנת הכחדה ובריאות האדם.
אבל מתברר, עם כניסתו הרשמית לתפקיד המועמד הרפובליקני מתברר שהוא שינה את הגנת הסביבה האמריקנית בדרכים עמוקות וארוכות טווח עוד יותר.
ארה"ב חזרה להסכם פריז אחרי נשיאותו של טראמפ, אבל הוא הראה למנהיגים פופוליסטים אחרים דרך לצאת מהסכם האקלים העולמי, שהוא עצמו אינו יציב כעת. בעוד שאף מדינה אחרת עדיין לא הלכה בעקבותיה ועזבה, ההבטחות להפחתת פליטות הפחמן – שכבר אינן מספיקות, על פי הקונצנזוס המדעי – נחלשות. פוליטיקאים ימניים מורדים באירופה אימצו את דוקטרינת טראמפ, והתעקשו כי נסיגה מהבטחות אקלים יכולה לעודד כלכלות מקרטעות.
ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן ביטל את רוב הביטולים הרגולטוריים של קודמו, אך טראמפ הותיר אחריו רוב שמרני של 6-3 בבית המשפט העליון, שכבר שינה באופן בלתי הפיך את הגנת הסביבה בארה"ב. ההלם הגדול ביותר הגיע ב-28 ביוני, כאשר בית המשפט ביטל תקדים משפטי בן 40 שנה שתמך בפעולה רגולטורית פדרלית. על ידי ביטול מה שמכונה "דוקטרינת שברון", בית המשפט העניק יתרון משפטי לאותם היבטים מאתגרים של סדר היום של ביידן בנושא שינוי האקלים.
מאז עזיבתו של טראמפ את הסכם פריז ועד ההשפעות המתמשכות של שינויי המדיניות הסביבתיים שלו, מורשתו הסביבתית ניכרת במגוון תחומים בארצות הברית ובעולם כולו. טראמפ לא רק שהחזיר את המדיניות הסביבתית של ארצות הברית אחורה, אלא גם העניק השראה למנהיגים פופוליסטיים אחרים לנקוט בגישות דומות. במקביל, מינויו של טראמפ שופטים שמרנים לבית המשפט העליון הותיר חותם ארוך טווח על החקיקה והרגולציה הסביבתית בארצות הברית.
היציאה מהסכם פריז והפתח שזה נתן למנהיגים פופוליסטים אחרים
ב-1 ביוני 2017 הודיע טראמפ על פרישת ארצות הברית מהסכם פריז, בטענה שההסכם מטיל נטל כלכלי דרקוני על המדינה. טראמפ התבסס על מחקר של חברת ייעוץ בתעשיית הנפט והגז, שנתמך על ידי לשכת המסחר האמריקאית, שהעריך שההסכם יעלה לארצות הברית 3 טריליון דולר בתוצר הלאומי הגולמי ו-2.7 מיליון משרות עד 2025, כולל 440,000 במגזר הייצור. פרישתו מההסכם העניקה השראה למנהיגים פופוליסטיים אחרים, כולל ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר, סקוט מוריסון, שסירב גם הוא לתרום לקרן האקלים הירוקה.
השפעות חקיקתיות ורגולטוריות
ממשל טראמפ ביטל מעל 100 תקנות סביבתיות שנועדו להגן על האוויר, המים, מינים בסכנת הכחדה ובריאות האדם. אחד ההישגים המשמעותיים ביותר שלו היה מינוי רוב שמרני של 6-3 בבית המשפט העליון. בית המשפט, ב-28 ביוני 2024, ביטל את דוקטרינת שברון, שהעניקה יתרון חוקי לאלו שהיו מאתגרים את האג'נדה האקלימית של ביידן. ביטול דוקטרינה זו מעניק יתרון לאלו המתנגדים לרגולציות האקלים של ממשל ביידן.
ירידה בפליטת גזי חממה אבל לא מהסיבה הנכונה
במהלך כהונת טראמפ, פליטת גזי החממה של ארצות הברית ירדה ב-11 אחוזים, בעיקר בשל ההאטה הכלכלית שנגרמה על ידי מגפת הקורונה. מזהמים נוספים ירדו גם הם לפני המגפה: דו תחמוצת הגופרית ירדה ב-27 אחוז; תחמוצות חנקן, 13 אחוז; וחלקיקים, 8 אחוז. עם זאת, כלכלני האנרגיה הממשלתיים מייחסים את הירידה בשיעורי הזיהום לירידה מונעת שוק של תחנות כוח הפחם ולשיפורים ביעילות הרכב שנדרשו לפני שטראמפ נכנס לתפקיד.
החזרות הרגולציה של טראמפ הובילו להשפעות מתמשכות על הסביבה. נטישת צעדי האקלים של עידן אובמה, כגון הפחתת פליטות הרכב, עלולה לגרום להוספת 1.8 מיליארד טון מטריים של גזי חממה לאטמוספירה עד 2035.
חוק השטחים הפתוחים האמריקאים הגדולים
אחד ההישגים המשמעותיים של טראמפ בתחום הסביבתי היה חתימת חוק השטחים הפתוחים האמריקאים הגדולים ב-2020, שמספק עד 2.8 מיליארד דולר בשנה לשטחים ציבוריים, פנאי חיצוני, תחזוקה ושיקום, ומרחבים ירוקים חדשים. החוק התקבל בברכה על ידי תומכי השטחים הציבוריים ונועד לטפל בפיגור תחזוקה עצום בפארקים הלאומיים והיערות.
יצוא של פופוליזם
החלטתו של טראמפ לצאת מהסכם פריז הביאה למודעות גלובלית שהסכם זה לא נטרל את הפוליטיקה האמריקאית בנוגע לאקלים. מדינות אחרות, כולל רוסיה ואוסטרליה, הלכו בעקבותיו וסירבו לתרום לקרן האקלים הירוקה. העדר התמיכה הבינלאומית מעכב את היכולת לממן פרויקטים חיוניים להתמודדות עם שינויי האקלים.
באירופה, תנועות ימין קיצוני אימצו את דוקטרינת טראמפ, בטענה שהתחייבויות האקלים הן נטל כלכלי. בחודש שעבר, מדינות האיחוד האירופי החלישו את חוק שיקום הטבע שלהן בעקבות לחץ פוליטי מתעשיית החקלאות והחקלאים המפגינים. מפלגות ימין קיצוני בממלכה המאוחדת, הולנד וצרפת קראו להיפטר מהתחייבויות האקלים בבחירות האחרונות, והרחיבו את נוכחותן בפרלמנטים.
עתיד המדיניות הסביבתית
הבחירות של 2024 יהוו משאל עם על הצלחת המדיניות האקלימית של ביידן שתמשיך ככל הנראה גם אם ייבחר מועמד אחר מטעם המפלגה הדמוקרטית. חוק הפחתת האינפלציה של ביידן, והשקעה חסרת תקדים של 370 מיליארד דולר באנרגיה נקייה, עוררו מאות פרויקטים ברחבי המדינה הצפויים לייצר יותר מ-108,000 משרות חדשות. למרות זאת, טראמפ טוען שמדיניות האקלים של ביידן תגרום ל"מרחץ דמים" כלכלי.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
יונתן:
1. אוכלוסיות עניות לא יזהמו פחות אם יקבלו כסף – כנראה אפילו יותר, כי ככל שאוכלוסיה מודרנית יותר, היא מזהמת יותר. הם יזהמו פחות – אם יתרבו פחות: הריבוי הטבעי בחלקים של אפריקה הוא הגבוה בעולם.
2. לא נראה לי שטראמפ יעשה יותר טוב, כי זה לא תלוי הרבה בממשל – אז חבל על פופוליסטיות
3. סין בונה היום פי 2 אנרגיה ירוקה משאר העולם
https://techxplore.com/news/2024-07-china-solar-capacity-rest-world.html
וכנראה תקדים אותנו באיפוס פליטות פחמן.
4. לא הבנתי את ההקשר, ולא בטוח שאתה יודע לבודד ממה נובעת אינפלציה, אבל כבר היום מתים אנשים מחום – לא עוד 100 שנה! ואיכות החיים של הרבה אחרים נפגעת קשות.
5. אתה מכיר היום פתרון מדעי מעשי למשבר האקלים?
עד שיהיה, עשויים לקרות בגללו אסונות גדולים (זרם הגולף?). לא סתם הנושא הוא אחד מ 10 שהאו"ם הגדיר כמאיימים על האנושות
האינפלציה נגרמה בשל משבר הקורונה. אנשים קיבלו כסף בלי לעבוד והקפטיליסטים ניצלו את העובדה שיש שפע של כסף והעלו מחירים באופן חזירי.
ואיך בדיוק 12 דולר לכל נפש תשפר את העולם השלישי?
ויש למשבר האקלים עוד תכונה חשובה. הוא פוגע גם במי שלא מאמין בו.
1. ב 307 מיליארד דולר יכלו לעשות הרבה למען אוכלוסיית העולם השלישי שמזהמות בגלל העוני שהם סובלים ממנו.
2. 108 אלף מקומות עבודה לאוכלוסייה של מאות מיליונים זאת בדיחה גרועה.
3. גם אם ארצות הברית תהיה עם 0 פליטות פחמן סין והודו ישלימו את החסר בתעשייה מזהמת.
4. האינפלציה שגרמו המהלכים להפחתת הפליטות הורגות ברעב היום אנשים על חשבון הדאגה שעוד 100 שנים ימותו אנשים, אבסורד במהות.
5. המדענים הדגולים כבר כמה פעמים עידכנו את מספר השנים שהאוכל לא יספיק לאוכלוסייה הגדלה של כדור הארץ, אבל כל פעם נמצאו פתרונות, בדיוק כך עם משבר האקלים.
במקום להרעיב למוות אנשים היום שישקיעו בפתרונות של המחר.
במקרה הזה ועוד איך מקומה כאן, תחום הסביבה הוא תחום מדעי לחלוטין, רק שהוא נתון תחת מתקפת אינטרסטנים שמשתמשים בטראמפ כדי לגרום לכולנו להיכחד, אז מה יעזור המיליארדים שהם עושים כרגע מהפצת ספקות? גם הם יכחדו.
שכמה וברטה כבר מסכימות איתך.. וזה האתר שלך שמדי פעם אתה לא יכול להתאפק ושולח ידך בפוליטיקה שמקומה לא כאן, שיחה רצינית על האקלים העולמי ניחא אבל כשחצי אמריקה (טרמפ) חושבת הפוך וגם בארץ לא מתלהבים אולי זה בגלל הגישה או ניכוס משבר האקלים לצד פוליטי מסוים היא הבעיה?!..