הוכרזו עשרת זוכי פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024

קרן וולף בשיתוף אוניברסיטאות המחקר הישראליות בחרו את נבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל לשנת 2024, שיקבלו את פרס קריל למדענים צעירים. בין זוכי הפרס השנה:  מתמטיקאית מאוניברסיטת אריאל, אם ל- 11 ילדים, המייצרת תובנות מתמטיות גיאומטריות הפותרות בעיות טכנולוגיות כגון שמירה על פרטיות ומניעת זליגת מידע;  המדען ממכון ויצמן שקישר בין מנגנונים עצביים במח להתפתחות הפרעות אכילה, חרדות ודכאון;  החוקרת מהאוניברסיטה העברית המפתחת שיטות חדשניות למלחמה בפטריות קטלניות בגוף האדם;   החוקר מהטכניון שפיתח אלגוריתמים לשערוך אמינות מיידעים שאפשרו, בין היתר, למערכת הוושינגטון פוסט חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה"ב בשנת 2020;  החוקר מהאוניברסיטה העברית שפרץ דרך בבניית מודל ייחודי מבוסס דג הקילו-פיש המסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות לעצירה או עיכוב של תהליך ההזדקנות.

פרס קריל מוענק מידי שנה ע"י קרן וולף לחוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שהוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות ואשר צפויים להוביל בעתיד את המחקר והאקדמיה בישראל בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה, ההנדסה והחקלאות. הענקת הפרס מהווה ציון דרך מקצועי משמעותי במסלול ההתפתחות האקדמי של החוקר  ומכאן יוקרתו באקדמיה המחקרית בישראל.

ועדת השיפוט של פרסי קריל מטעם קרן וולף, בוחרת את נבחרת הזוכים והזוכות מתוך המועמדות והמועמדים שהוגשו בהמלצת ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל ואשר רואים בהן/ם כחוקרות וחוקרים אשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה הישראלית בעתיד.

מאז שנת 2005, הוענקו פרסי קריל מידי שנה ( על סך 10,000 דולר לכל זוכה ) ל-171 חוקרות וחוקרים. 

פרס קריל ממומן מעיזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר ז"ל (1912-2007), אשר נולד בקמניץ שבגרמניה. שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר לדרום אמריקה, שם הקים מפעל טקסטיל משגשג. אברהם קריל היה פעיל בקהילת היהודים יוצאי גרמניה בדרום אמריקה והיה תומך נלהב של מדינת ישראל מיום הקמתה. הפרסים המוענקים לזכרם ולכבודם של הוריו מסמלים את החיבור של משפחת קריל למדינת ישראל ואת האמונה של המשפחה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.

מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון- ברמן : "קרן וולף גאה להעניק את פרסי קריל, המהווים נדבך חשוב של הכרה בחשיבות קידום המצוינות המדעית בחברה הישראלית. היום, יותר מתמיד, קיימת חשיבות עצומה לטפח ולשמר  חוקרים צעירים המוגדרים ככוכבי בתחומם ולמנוע ככל שניתן את בריחת המוחות למוסדות מחקר בחו"ל. הכתרתם כנבחרת החוקרים המבטיחים מהווה השקעה ישירה בפעילותם המדעית כפורצי דרך ובביסוס והעצמת מסלול התפתחותם האקדמי".

ד"ר יואב ליבנה, מכון ויצמן למדע – מנגנון הגורם למחלות נפש הפרעות אכילה

ד"ר יואב ליבנה, מכון ויצמן למדע, המחלקה למדעי המוח, הפקולטה לביולוגיה  זוכה בפרס קריל 2024 על תרומות משמעותיות בהבנת המנגנונים התאיים והמעגלים העצביים העומדים בבסיס פעילות האינסולה, וההשלכות של פגיעה במנגנונים אלו על התפתחות מחלות נפש, הפרעות אכילה, חרדות ודיכאון.

הגוף והמוח מקיימים ביניהם דו-שיח מתמשך, המבוסס על חישה פנימית של מצבי הגוף. ד"ר יואב ליבנה חוקר את האופן שבו המוח תופס אותות גופניים שונים – מדופק וטמפרטורה ועד רעב, צמא, עייפות ועוררות – ואיך עלולה תקשורת זו להשתבש, מה שעלול להוביל לתפקוד בריאותי לקוי.

האונה האינסולרית (האינסולה) מתפרשת על פני שתי ההמיספרות של המוח וממלאה תפקיד מרכזי בפירוש ובעיבוד אותות חושיים שמקורם בגוף. האינסולה משמשת מרכז לתיווך התנהגויות הקשורות לאופן בו המוח חש את מצבי הגוף – תהליך המכונה "אינטרוספציה". באמצעות אינטרוספציה, האינסולה מאפשרת לנו לחוש בעייפות וערנות, רעב ושובע, חום או קור, ומאפשרת לקשר את התחושות הללו לרגשות, ואולי אף מסייעת לתודעה ולמודעות העצמית. האינסולה מסייעת להניע אותנו לאכול, לישון, להיות מעורבים, לברוח, להסתתר או להירגע.

ד"ר ליבנה חוקר את המנגנונים התאיים ואת והמעגלים העצביים העומדים בבסיס פעילות האינסולה. תגליותיו מסייעות להבין כיצד תקלות בתפקודה ובאינטרוספציה תורמות למחלות נפש הנעות מהפרעות אכילה דרך חרדות ועד דיכאון. הבנה של המנגנונים המעורבים בתהליכים אלו עשויה לתרום לפיתוח טיפולים רפואיים עתידיים. בעבודתו משלב ד"ר ליבנה מחקר טרום-קליני במודלים של מחלות בעלי חיים, במחקר בסיסי ברמת התא והמעגל העצבי, תוך שימוש בכלים אופטיים ואופטוגנטיים חדשניים. הדבר מאפשר, בין השאר, לחשוף את המעגלים העצביים של הרעב והצמא אשר מגבירים את תגובת קליפת המוח לאותות מזון ומים, למשל בפרסומות טלויזיה.

ד"ר ליבנה נולד בסן פרנסיסקו שבארה"ב, סיים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, ופוסט-דוקטורט במרכז הרפואי "בית ישראל דיקונס" בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון. כיום הוא מכהן כחוקר במכון ויצמן למדע.

ד"ר מור ניצן, האוניברסיטה העברית: פעילויות של תאים במצבי בריאות ומחלה

ד"ר מור ניצן, האוניברסיטה העברית בירושלים, ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין זוכה בפרס קריל 2024 על מחקרה המקדם את ההבנה והשליטה בהתנהגות קולקטיבית של רקמות, וחשיפת היבטים שונים בפעילות של תאים במצבי בריאות ומחלה.

מחקרה של ד״ר ניצן עוסק בפיענוח התנהגות קולקטיבית מורכבת במערכות ביולוגיות באמצעות שילוב כלים ורעיונות ממדעי המחשב ומפיזיקה. היא מפתחת כלים תיאורטיים וחישוביים, המבוססים על למידת מכונה ומערכות דינמיות, במטרה לפענח שכבות מידע חבוי המקודד על ידי תאים וקשור למבנה רקמות הגוף ולתהליכים ביולוגיים דינאמיים. מטרת המחקר להגדיר טוב יותר עקרונות בסיסיים המעצבים מערכות ביולוגיות רב-תאיות, ובכך לקדם את ההבנה ויכולת השליטה על התנהגות ביולוגית קולקטיבית.

ד"ר ניצן חוקרת, בין השאר, כיצד תאים מקודדים מידע ומתקשרים ביניהם, ואיך ניתן לפענח תהליכים כאלה בעזרת מידע ביולוגי רב-מימדי. מחקרה מתמודד עם הפיכת נתונים מורכבים, שכמותם גדלה באופן אקספוננציאלי, לתובנות ועקרונות של מערכות ביולוגיות רב-תאיות. העבודה מקדמת את ההבנה והשליטה בהתנהגות קולקטיבית של רקמות, וחושפת היבטים שונים של זהות תאית בבריאות ובמחלה. לעבודותיה ערך רב הן למחקר בסיסי והן למחקר יישומי וניתן יהיה בעזרתן לשפר את הבריאות של כולנו.

ד"ר מור ניצן היא בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי קוגניציה, תואר שני ודוקטורט בפיזיקה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופוסט-דוקטורט משולב באוניברסיטה העברית, האוורד, ומכון המחקר ברוד ב-MIT. כיום היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב והנדסה, ועובדת בשיתוף פעולה עם מכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. 

ד"ר נטע שלזינגר – מאבק בזיהומים פטרייתיים

ד"ר נטע שלזינגר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, זוכה בפרס קריל 2024 על תרומות משמעותיות בחקר פטריות פתוגניות, הבנת המנגנונים המאפשרים להן להתגבר על מערכת החיסון של הגוף, ופיתוח שיטות חדשניות להתגונן בפניהן.

יותר מ-1.6 מיליוני אנשים מתים בשנה עקב זיהומים פטרייתיים. בכל שנה מתגלות יותר ויותר מחלות פטרייתיות קטלניות, ועדיין הידע על הדרך להילחם בהן מועט ביותר. בעולם ידועים כחמישה מיליון מיני פטריות שכמה מאות מהן פתוגניות לאדם. חלקן עמידות לתרופות, ומתוארות על ידי המרכז לבקרת מחלות (CDC) כ'איום בריאותי עולמי חמור'. הפטריות הן ממלכה נפרדת בטבע, במקביל לבעלי חיים ולצמחים. חלק מתכונותיהן לא מוכרות עדיין והדבר מקשה על פיתוח תרופות לטיפול בזיהומים אותם הן גורמות.

העלייה במחלות פטרייתיות נקשרת למספר גורמים: משבר האקלים גורם ליותר מיני פטריות להסתגל לטמפרטורות גבוהות וכך לשרוד גם בגוף האדם; פטריות חכמות מפתחות עמידות נגד מרבית סוגי התרופות; תרופות חדשות מחלישות את מערכת החיסון ומקלות על הפטרייה להתפתח בגוף האדם. הפטריות למדו לשגשג בסביבה בה אנחנו פגיעים ביותר, בבתי החולים, במיוחד במחלקות לטיפול נמרץ. כ-30 אחוזים מהמאושפזים במחלקות טיפול נמרץ בתקופת הקורונה פתחו זיהומים פטרייתיים קטלניים, וכשישים אחוזים מהם נפטרו לאחר טיפול.

ד"ר נטע שלזינגר משתמשת בגישה רב-תחומית להבנת המנגנונים המאפשרים לפטריות להתגבר על מערכת החיסון, הבנת התגובה החיסונית של הגוף המארח היכולה להגן מפני פתוגנים פטרייתיים, ופיתוח שיטות חדשניות למלחמה בפטריות. אחת השיטות שהדגימה הייתה לגרום לפטרייה לבצע "מוות תאים מתוכנת", או במילים אחרות, לגרום לה להתאבד. שיטה נוספת היא גיוס הווירוסים הגדלים על הפטריות (mycoviruses) למלחמה בהן.  תוצאות מחקריה צפויות להוביל לפיתוח תרופות אנטיפטרייתיות חדשות ופיתוח כלים דיאגנוסטיים הרלוונטיים לבריאות הציבור, לחקלאות, ולחיות בר.

ד"ר נטע שלזינגר סיימה תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, ופוסט דוקטורט בMemorial Sloan Kettering Cancer Research Center”", כיום היא מרצה בכירה בבית הספר לרפואה ווטרינרית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר רננה גרשוני-פורן , הטכניון – אלקטרוניקה אורגנית

ד"ר רננה גרשוני-פורן , הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל,  הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך זוכה בפרס קריל 2024 על עבודתה בתחום כימיה אורגנית-פיזיקלית ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות של אלקטרוניקה אורגנית.

העבודה של ד"ר גרשוני-פורן מתמקדת במערכת ארומטית פוליציקלית (מרובת טבעות) של  מולקולות שונות שלהן השפעה משמעותית בחיי היום-יום ותפקיד חשוב במגוון חומרים. בין השאר הן ידועות ביכולת הובלת המטען שלהן, ומשמשות כמוליכים למחצה בטכנולוגיות שונות של אלקטרוניקה אורגנית. מולקולות כאלו מופיעות לרוב בכימיקלים שימושיים, כמו ליגנדים לזרזים ותרופות. עם זאת, הן מזהמות ומסרטנות, וקיים צורך להבין את תהליכי ההתפרקות שלהן בטבע.

מחקרה של ד"ר גרשוני-פורן מתמקד בהבנת התכונות, ההתנהגות, והתהליכים שעוברות מולקולות מיוחדות אלה. היא מנסה לזהות מוטיבים מבניים אשר מכתיבים תכונות וריאקטיביות, ולהגדיר כללים אשר יאפשרו עיצוב מושכל של מולקולות חדשות בעלות תכונות רצויות. במהלך עבודתה, מפתחת ד"ר גרשוני-פורן מודלים וכלים אינטואיטיביים, נוחים לשימוש, המחברים בין עולם המושגים האבסטרקטי לבין אסטרטגיות סינתטיות יישומיות. המחקר משלב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית במטרה לתכנן מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית, מבוססות פחמן. בשל המבנה והתכונות האלקטרוניות שלהן, מולקולות כאלה מאפשרות פיתוחים חדשניים כגון מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שיכולים להפוך חלונות זכוכית ליצרני  אנרגיה, וחיישנים שאפשר להשתילם בסביבה ביולוגית. יתרון נוסף הוא שמולקולות כאלה מצויות בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

ד"ר רננה גרשוני-פורן סיימה תואר ראשון, שני ושלישי בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, והשלימה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). כיום היא מכהנת כחוקרת ומרצה בכירה בטכניון.  בנוסף לעיסוקה האקדמי, היא למדה שירה קלאסית במשך שנים רבות והייתה סולנית בתזמורת צה"ל.

ד"ר יניב רומנו, הטכניון – כלי חיזוי מבוססי למידת מכונה

ד"ר יניב רומנו, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, זוכה בפרס קריל 2024 על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות.

השילוב של יכולות איסוף מידע ולמידת מכונה מאפשר יישומים רבים, כגון ראייה ממוחשבת לרכבים אוטונומיים, גילוי הונאות אשראי, הערכת האפקטיביות של טיפולים רפואיים, ועוד. אלגוריתמי למידה מודרניים הם מסובכים ומורכבים במיוחד וקיים קושי למצוא את הגורמים לכישלונם. מחקרו של ד"ר רומנו עוסק במדעי הנתונים ולמידת מכונה וממקד בפיתוח טכנולוגיה סטטיסטית ״העוטפת״ מערכות לומדות ומבטיחה את אמינותן, מהימנותן ויציבותן. הטכנולוגיה הייחודית שמפתח רומנו משלבת בין עולמות הסטטיסטיקה לבין עולמות הלמידה באופן שמעצים כל אחד מתחומים אלה בנפרד. תרומותיו המוכרות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה ייחודית המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה.  הכלים שפיתח ד"ר רומנו לשערוך אי-ודאות (prediction interval) אף שימשו את הוושינגטון פוסט לצורך חיזוי אמין של תוצאות הבחירות בארה״ב בשנת 2020.

ד“ר רומנו השלים את כל תאריו בטכניון. לאחר השתלמות פוסט- דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, הוא חזר לטכניון שם הוא מכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע“ש ויטרבי ובפקולטה למדעי המחשב ע“ש טאוב.

ד"ר איתמר הראל, האוניברסיטה העברית – חקר תהליך ההזדקנות

ד"ר איתמר הראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן, המחלקה לגנטיקה זוכה בפרס קריל 2024 על עבודתו פורצת הדרך בפיתוח מודל ייחודי וזיהוי פעילות חלבונים הקשורים בתהליך ההזדקנות.

תוחלת החיים עלתה משמעותית במרוצת המאה ה-20, ועמה עלה גם שיעורן של מחלות הזיקנה. עם הגיל מתפתחות תופעות פיזיות כגון התנוונות תאים, נזקי די-אן-אי, היחלשות מערכת החיסון ותקלות בקיפול חלבונים הפוגעות במבנה שלהם. כל אלה מובילים למחלות, ולפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית.

ד”ר איתמר הראל חוקר את הביולוגיה של ההזדקנות בבעלי חוליות. הוא חקר דג מסוג African turquoise killifish ופיתח מודל חדשני המאפשר לחקור איך אורגניזם מזדקן ואת הגנטיקה מאחורי מחלות זקנה בצורה יעילה, מהירה וזולה. הקילי-פיש מהווה מודל נוח לחקר זקנה מכיוון שמצד אחד הוא בעל חוליות, ומכיל את כל האיברים שיש לנו, ומצד שני הוא קטן ומשך החיים שלו הוא הקצר ביותר מכל בעלי החוליות שניתן לגדל במעבדה. באמצעות מודל זה בוחן ד"ר הראל מניפולציות שעשויות להשפיע על קצב ההזדקנות ולדחות מחלות הרסניות תלויות-גיל. מחלות רבות נגרמות מתקלות בקיפול החלבונים, גם כאלו הקשורות לזקנה כגון פרקינסון ואלצהיימר. חלבונים המתקפלים באופן שגוי יכולים להתפשט ולהדביק בצורתם חלבונים נוספים.  בעבודתו זיהה ד”ר הראל מספר חלבונים שקיפולם נפגע עם הגיל ומצא ברקמות הדגים הזקנים חלבונים רבים שעוברים אגרגציה מוגברת באיברים בהם הם מצטברים. הוא גילה גם שהחלבונים שעברו אגרגציה מוגברת מתנהגים כמו פריונים (חלבונים מידבקים) ויכולים להדביק חלבונים נוספים ולפגוע בקיפולם התקין. מחקר זה מסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות לעצירה או עיכוב של תהליך ההזדקנות.

ד”ר איתמר הראל הוא בוגר תואר ראשון מאוניברסיטת בן-גוריון בביולוגיה, תואר דוקטור ממכון ויצמן למדע, ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. כיום הוא מרצה בכיר בפקולטה להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר הילה פלג, הטכניון:שיפור כתיבת קוד בידי מתכנתים

ד"ר הילה פלג, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, הפקולטה למדעי המחשב ע"ש הנרי ומרילין טאוב זוכה בפרס קריל 2024 על תרומות משמעותיות בפיתוח כלים המגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד על ידי מתכנתים.

מחקרה של ד"ר הילה פלג עוסק בשפות תכנות, הנדסת תכנה, וממשק אדם-מכונה. עבודתה מתמקדת בפיתוח כלים ותוכניות אשר מגבירים את הפרודוקטיביות והאמינות בכתיבת קוד ע"י מתכנתים. במיוחד היא חוקרת סינתזה של תוכנה וכלים תכנותיים. הסינתזה בתוכנה מאפשרת למתכנתים להתמקד בהיבטים העקרוניים של עבודתם – פתרון בעיות. סינתזה מחייבת את המתכנת להגדיר  מראש את דרישות הקוד אך אלה אינן זמינות לעיתים שכן היבטים רבים, כגון פרטי היישום והחלוקה לתת-משימות, אינם ידועים מראש. מחקרים שערכה ד"ר פלג בנושא זה מדגישים את התהום הפעורה בין הידע הזמין למתכנת, לבין דרישות התוכנה.  ד"ר פלג עובדת על פיתוח  Exploratory Program Synthesis אשר יתמוך  במתכנת במקרה של "חורים" בהבנת הדרישות הראשוניות. גישה זו מספקת כלי עבודה חדשים ומאפשרת למתכנתים לייצר קוד התואם את מסלול העבודה ואת תכליתה.

ד"ר הילה פלג היא בוגרת תואר ראשון ושני באוניברסיטת ת"א, דוקטורט מהטכניון ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. כיום היא חוקרת ומרצה בכירה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. בנוסף על עבודתה המדעית היא מחזיקה גם בתואר ראשון בספרות ומארגנת כנסים של החברה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה.

ד"ר רעיה סורקין, אוניברסיטת תל-אביב: תהליכי ההגירת תאים

ד"ר רעיה סורקין, אוניברסיטת תל-אביב, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר זוכה בפרס קריל 2024 על תרומות משמעותיו להבנת מנגנונים ותפקידי חלבונים בקרום התא.

תהליכים פיזיולוגיים רבים מאופינים על ידי שינויים דרמטיים בקרומי התאים (ממברנות התאים). עבודתה של ד"ר סורקין מתמקדת בהשפעת עקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הקשורים להפריה, לתקשורת בין תאים, ולהדבקה על ידי וירוסים. הבנת תפקידם של חלבונים אלה, ואופן הבקרה של פעילותם, תתרום בטווח הארוך לפיתוח טיפולי פוריות חדשים, אמצעי מניעה לא הורמונאליים, ותרופות אנטי-ויראליות.

ד"ר סורקין וצוות המעבדה שלה הצליחו לפענח את תהליך יצירת המיגרוזומים- אברונים תאיים שהתגלו לאחרונה הנוצרים בעקבות התנפחות מקומית של סיבי ממברנה הנוצרים במהלך נדידת תאים. המיגרוזמים אוגרים בתוכם ביו-מולקולות תוך תאיות כמו דנ”א, רנ”א, חלבונים ואף אברונים שלמים כמו המיטוכונדריה. בשלב מאוחר יותר הם מתנתקים מהתא ומשתחררים לסביבה בצורה של בועיות ממברנה המשמשות להעברת מידע ולתקשורת בין תאית. לאחר השחרור המיגרוזמום נאספים ע”י תאים אחרים וכך למעשה יכול תא מסוים לדעת מה מצבו של התא השכן.  פענוח מנגנון זה תורם להבנה מעמיקה יותר של מחלות שונות, כמו סוגים שונים של סרטן, הנגרמות כתוצאה מתהליכי תקשורת לקויים בין תאים. הדבר טומן בחובו יכולות עתידיות לתכנון טיפולים חדשניים למחלות אלה ולייצור תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה המבוססות על מיגרוזמים.

ד"ר רעיה סורקין למדה תואר ראשון בהנדסה ביו-כימית בטכניון, תואר שני בהנדסת חומרים באוניברסיטת תל-אביב, דוקטורט בכימיה במכון ויצמן למדע, פוסט דוקטורט בביוכימיה ב-Vrije Universitet  שבאמסטרדם, ופוסט דוקטורט נוסף בכימיה פיזיקלית באוניברסיטת תל אביב. כיום היא מרצה בכירה בביה"ס לכימיה באוניברסיטת תל- אביב.

ד"ר חיה קלר, אוניברסיטת אריאל: מתמטיקה יישומית

ד"ר חיה קלר, אוניברסיטת אריאל בשומרון, בית הספר למדעי המחשב זוכה בפרס קריל 2024 על תרומות משמעותיות בתחום הגיאומטריה הבדידה והחישובית

מחקריה של ד"ר חיה קלר עוסקים בגיאומטריה הבדידה והחישובית. הישגיה המחקריים רחבים ומרשימים ומוכרים בעולם הרחב. עבודתה מספקת תובנות מתמטיות מתחום הגיאומטריה אשר מסייעות למציאת פתרון הנדסי לבעיות יישומיות, בין היתר בתחומי הטכנולוגיה, לדוגמא מחקרה בתחום חלוקת תדרים לאנטנות סלולריות לשימוש במעט תדרים עם קליטה סלולרית מיטבית בכל נקודה. מחקר אחר של ד"ר קלר עסק באיתור מיקומם של חולי קורונה תוך שימוש בכלים גיאומטריים במטרה למנוע חשיפת מידע פרטי על החולים.

ד"ר קלר הייתה חלק מצוות בינלאומי שהצליח למצוא פתרון ל"בעיית רינגל" – בעיה מתמטית בתחום צביעת הגרפים שלא נפתרה במשך 60 שנה. החוקרים הוכיחו כי שום מספר סופי של צבעים לא יספיק כדי לצבוע כל קבוצה של מעגלים במישור כך שכל שני מעגלים המשיקים זה לזה ייצבעו בצבעים שונים. בין הישגיה הנוספים ניתן למנות את עבודתה על מספרי קרסנוסלסקי  “Krasnoselskii”, על משפטים מסוג הלי “Helly-type theorems”, ועל תורת הגרפים הגיאומטריים.

ד"ר קלר סיימה תואר ראשון במכללת בית וגן בירושלים, תואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית בירושלים, פוסט־דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, לאחריו מכן הייתה עמיתת מחקר בטכניון. כיום היא חברת סגל בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל.  ד"ר קלר הייתה גם מעורבת במשך השנים בפעילויות לקידום והעשרת בנות בלימודי מתמטיקה, בניית קורסים להכשרת מורים למתמטיקה, בניית מערכי הוראה, והנגשת תכנים מתמטיים מתקדמים.

ד"ר ניר שליזנגר, אוניברסיטת בן גוריון : למידת מכונה בכל מקום

ד"ר ניר שליזנגר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הפקולטה למדעי ההנדסה, ביה"ס להנדסת חשמל ומחשבים זוכה בפרס קריל 2024 על עבודתו פורצת הדרך בתחומי למידת מכונה, עיבוד אותות, תקשורת ותורת המידע.

מחקרו של ד"ר שלזינגר מקיף נושאים מגוונים הכוללים למידת מכונה, עיבוד אותות, תקשורת ותורת המידע. עבודתו בלמידת מכונה מבוססת מודל חוללה מהפכה בתחום, והציעה פתרונות היברידיים המשלבים הסקה קלאסית עם טכניקות של למידה עמוקה. מתודולוגיות אלה קידמו משימות קריטיות בתקשורת אלחוטית ומעקב אחר מערכות דינמיות, וביססו את מעמדו כמוביל מחשבתי בעיבוד אותות.

עבודותיו של ד"ר שלזנגר הובילו ליישומים מעשיים להם השלכות מרחיקות לכת, לדוגמא מחקריו בתחומי רשתות MIMO מסיביות, מערכות תקשורת מכ"ם משותפות, ואנטנות מאסיביות דינמיות Dynamic Metasurface Antenna (DMA). לשיטות האלגנטיות שפיתח לתכנון מערכות רכש מבוססות משימות יש השלכות מעשיות על חיסכון בזיכרון, בחשמל ובעלויות.

הפרודוקטיביות המחקרית והמסירות של ד"ר שלזינגר יוצאות דופן. הוא משמש כעורך במספר מגזינים מדעיים חשובים, מילא תפקידי מפתח בארגון סדנאות ומפגשים בכנסים יוקרתיים, והוכיח את מחויבותו לטפח חדשנות ושיח בתוך הקהילה המדעית. מסירותו להוראה והנחיה ראויה לשבח. למרות מחויבויותיו בשירות מילואים בצבא, המשיך לעורר השראה וללוות תלמידים, וקיבל פרסים על הצטיינות בהוראה. בכך הוא מהווה דוגמא כיצד ניתן לטפח צמיחה אינטלקטואלית, התפתחות מקצועית, ואחריות חברתית.  עקב תרומותיו הרב-גוניות  מהווה ד"ר שלזינגר השראה לעמיתיו ולאנשי אקדמיה נוספים.

ד"ר שלזינגר השלים תואר ראשון, שני ושלישי בהנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון, פוסט דוקטורט בהנדסת חשמל בטכניון, ופוסט דוקטורט נוסף במתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן. כיום הוא מרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון.