האו”ם הכריז על ה-15 בנובמבר כתאריך שבו יוולד האדם ה-8 מיליארד.* כיצד עלינו כאנושות להימנע מסוג המשברים שחיסלו תרבויות שניצלו יותר מדי את סביבתם רק שהפעם מדובר בכולנו?
מאת מנפרד לאוביכלר, פרופסור לעתיד גלובלי, לביולוגיה תיאורטית והיסטוריה של הביולוגיה, אוניברסיטת אריזונה סטייט וחבר מכון סנטה פה, מכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע, המרכז למדע המורכבות בווינה ופורום האקלים העולמי.
במבט ראשון, הקשרים בין אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה לבין שינויי האקלים נראים ברורים מאליהם. ככל שיש לנו יותר אנשים על הפלנטה הזו, כך ההשפעה הקולקטיבית שלהם על האקלים גדולה יותר.
עם זאת, מבט מקרוב עם אופק זמן ארוך יותר חושף קשרים בין גודל האוכלוסייה לשינויי האקלים שיכולים לעזור לנו להבין טוב יותר את מצוקתה של האנושות כאשר האוכלוסייה העולמית מתקרבת ל-8 מיליארד בני אדם – אבן דרך שהאו”ם מצפה שהעולם יגיע אליה בערך ב-15 בנובמבר 2022.
מבט לאחור אל תקופת האבן
במשך רוב האבולוציה האנושית, אבותינו הקדמונים נחשפו לתנודות אקלימיות גדולות בין עידני קרח לתקופות חמות יותר לסירוגין. עידני הקרח האחרונים הסתיימו לפני כ-10,000 שנה.
לפני שמשטחי הקרח נמסו, מפלס הים היה נמוך בכ-120 מטרים מהיום. זה איפשר לבני אדם להגר ברחבי העולם. בכל מקום שאליו הם הגיעו, עיצבו אבותינו הקדמונים מחדש נופים, תחילה על-ידי בירוא יערות, ולאחר מכן באמצעות שיטות חקלאיות מוקדמות שצצו במספר אזורים עם תום עידן הקרח האחרון.
הפליאואקלימולוג ויליאם רודימן טוען כי הפעולות המוקדמות הללו – כריתת עצים והרחבת החקלאות – גרמו לעלייה ראשונית קטנה בכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. גידול זה תרם לאקלים יציב ב-10,000 השנים האחרונות על-ידי נטרול מגמות של ירידה ברמות הפחמן הדו-חמצני שהיו עשויות לגרום לאירוע קרחוני נוסף.
החקלאות החלה לתדלק את מנוע האנתרופוקן (תקופת האדם החדש). ציור על קברו של סנדג’ם מהשושלת ה-19 של מצרים, בין 1295 לפנה”ס ל-1186 לפנה”ס, מראה אדם קוצר חיטה בתבאי. ורנר פורמן/יוניברסל אימג’ס גרופ/גטי אימג’ס
באמצעות עיצוב מחדש של נופים, בנו אבותינו באופן פעיל את הנישות שהם אכלסו. תהליך זה הוא היבט חשוב של שינוי אבולוציוני, ויוצר דינמיקת משוב חשובה בין מינים מתפתחים לסביבתם.
ככל שבני האדם התפתחו, הדרישות של האוכלוסייה ההולכת וגדלה, יצירת הידע הנלווה והשימוש באנרגיה יצרו מחזור משוב (גלגל משוב) שעמיתיי ואני מכנים ‘מנוע האנתרופוקן’. המנוע הזה שינה את פני כדור הארץ.
חיזוק מנוע האנתרופוקן
מנוע האנתרופוקן פועל לפחות 8,000 שנה. הוא הוביל לעלייתן של תרבויות מודרניות ובסופו של דבר לאתגרים הסביבתיים העומדים בפנינו כיום, כולל שינויי האקלים.
כיצד פועל מנוע האנתרופוקן?
ראשית, אוכלוסיות היו צריכות להגיע למספר קריטי של אנשים כדי ליצור בהצלחה מספיק ידע על הסביבה שלהן, כדי שיוכלו להתחיל לשנות באופן פעיל ותכליתי את הנישות שבהן הן חיו.
חקלאות מוצלחת היתה תוצר של ידע כזה. בתורה, החקלאות הגדילה את כמות האנרגיה הזמינה לחברות מוקדמות אלה.
סצנה מגולפת מראה חנות עם קערות על הקיר, אדם דופק פריט עם פטיש גדול, אדם אחר כותב, כלב וילד. יותר ידע ואנרגיה הובילו לחלוקת עבודה וליותר חדשנות. תבליט שיש זה מתאר חנות נחושת בפומפיי במהלך המאה הראשונה. DEA/L. Pedicini/De Agostini via Getty Images
יותר אנרגיה תומכת ביותר אנשים. יותר אנשים הובילו להתיישבות מוקדמת, ומאוחר יותר, לערים. הדבר איפשר התמחות במשימה וחלוקת עבודה, אשר, בתורה, האיצה יצירת ידע נוסף, אשר הגדיל את האנרגיה הזמינה ואיפשר לאוכלוסייה לגדול. וכן הלאה, וכן הלאה.
בעוד הפרטים של תהליך זה שונים ברחבי העולם, כולם מונעים על-ידי אותו מנוע אנתרופוקן.
בעיית הצמיחה המעריכית
כביולוג אבולוציוני והיסטוריון של המדע, חקרתי את האבולוציה של ידע ומורכבות במשך יותר משלושה עשורים ופיתחתי מודלים מתמטיים עם עמיתים כדי לעזור להסביר את התהליכים האלה. באמצעות האוניברסליות של התהליכים הבסיסיים המניעים את מנוע האנתרופוקן, אנו יכולים לתאר את הדינמיקה הזו בצורה של משוואת צמיחה, הכוללת קשרים בין גידול האוכלוסייה לבין שימוש גובר באנרגיה.
תוצאה אחת של מחזורי משוב חיוביים במערכות דינמיות היא שהם מובילים לצמיחה אקספוננציאלית.
צמיחה אקספוננציאלית יכולה להתחיל לאט מאוד ולהיות בקושי מורגשת במשך די הרבה זמן. אבל בסופו של דבר יהיו לכך השלכות דרמטיות בכל מקום שבו המשאבים מוגבלים.
, האוכלוסייה האנושית, שמונעת על-ידי מנוע האנתרופוקן, גדלה באופן אקספוננציאלי, וחברות בודדות התקרבו לקריסה מספר פעמים במהלך 8,000 השנים האחרונות. היעלמותה של תרבות אי הפסחא והתמוטטות אימפריית המאיה, למשל, נקשרו לדלדול המשאבים הסביבתיים עם הגידול באוכלוסיות. הירידה הדרמטית של האוכלוסייה האירופית במהלך המוות השחור במאה ה-13 הייתה תוצאה ישירה של תנאי חיים צפופים ולא סניטריים שאפשרו את התפשטות ה-Yersenia pestis.
הביולוג פול ארליך הזהיר מפני צמיחה לא מבוקרת בספרו “פצצת האוכלוסין” מ-1968, וחזה שהביקוש העולמי הגובר למשאבים מוגבלים ללא שינויים בצריכה האנושית – יוביל לקריסה חברתית.
אבל ברחבי העולם, האנושות תמיד מצאה דרך להימנע מאבדון. חידושים מבוססי ידע, כמו המהפכה הירוקה – השפעות רחבות היקף שארליך לא חזה – אפשרו לאנשים לאפס את השעון, מה שהוביל למחזורים נוספים של חדשנות ו(כמעט) קריסה.
דוגמה אחת היא רצף של שימוש או שינוי במשאבי אנרגיה. התחלנו עם שריפת עץ ושימוש בכוחם של בעלי חיים. ואז הגיעו פחם, נפט וגז.
דלקי מאובנים הניעו את המהפכה התעשייתית, ואיתה עושר גדול יותר והתקדמות בתחום הבריאות. אבל לעידן דלקי המאובנים היו השלכות דרמטיות. הוא כמעט הכפיל את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה בתוך פחות מ-300 שנה, וגרם להתחממות הגלובלית שהאנושות חווה כיום במהירות חסרת התקדים.
במקביל, אי-השוויון הפך אנדמי. מדינות עניות יותר שתרמו מעט לשינויי האקלים סובלות הכי הרבה מההתחממות הגלובלית, בעוד שרק 20 המדינות העשירות ביותר אחראיות לכ-80% מהפליטות.
כדי למנוע קריסה אנו מתחילים לעבור למקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ואנרגיה סולארית. אבל מחקרים – כולל דו”ח שפורסם לקראת ועידת שינוי האקלים של האו”ם בנובמבר 2022 – מראים שבני אדם לא מפתחים את השינוי בתמהיל האנרגיה שלהם מהר מספיק כדי להאט על שינויי האקלים.
שימוש בידע כדי לאפס שוב את השעון
כל מין, אם לא היה מוגבל על-ידי הטבע, היה גדל באופן אקספוננציאלי. אבל מינים כפופים לאילוצים – או למנגנוני משוב שליליים – כמו טורפים ואספקת מזון מוגבלת.
מנוע האנתרופוקן איפשר לבני האדם לשחרר את עצמם מרבים ממנגנוני המשוב השליליים שאחרת היו שומרים על גודל האוכלוסייה. הגברנו את ייצור המזון, פיתחנו סחר בין אזורים וגילינו תרופות שיעזרו לנו לשרוד מחלות.
היכן נמצאת האנושות עכשיו? האם אנחנו מתקרבים לקריסה בלתי נמנעת משינויי האקלים של עצמנו, או שאנחנו יכולים לעבור שוב ולגלות חידושים שמאפסים את המעגל?
הכנסת משוב שלילי למערכות הסוציו-אקונומיות-טכניות שלנו – לא כבקרת אוכלוסייה קיצונית או מלחמה, אלא בצורה של נורמות, ערכים ותקנות על פליטות עודפות של גזי חממה – יכולה לסייע בשמירה על שינויי האקלים.
האנושות יכולה להשתמש בידע כדי לשמור על עצמה בגבולותיה הסביבתיים.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
זה לא אני מעכב. זה אלגוריתם. אני מדי פעם בודק אותו ומשחרר
הבנתי.
מעכבים את פרסום התגובות עד שרוב התעבורה לכתבה דועכת, ואז הן כמעט לא זוכות לחשיפה.
איזו תערובת מענגת של דיסוננס קוגניטיבי! מהתיאורים עולה תמונת עולם אחת, אבל ההמלצות מנוגדות בתכלית.
ריבוי אוכלוסין מביא לעלייה במורכבות החברתית ולהתקדמות אנושית וטכנולוגית? כן, אבל עכשיו ההמלצה של החוקר היא לצמצם את האוכלוסייה. אז איך נוכל להגיע לקפיצת הדרך המדעית-טכנולוגית-רפואית הבאה?
הוא מדבר על האפשרויות “לאפס את השעון” ומזכיר את המהפכה הירוקה, אבל מתעלם מכך שכל משאבי מערכת השמש עומדים לעמוד לרשותנו בתוך עשורים מעטים (אם רק לא נסתפק בישיבה על התחת וזימור מנטרות פרוגרסיביות). די נתקשה להגיע פיצוץ אוכלוסין כשאפשר יהיה ליצור סביבות מגורים מסתחררות בחלל שיוכלו לאכלס מיליונים.
את כל זה הוא עושה תוך שימוש בתחזיות אימים משנות השישים (כשעדיין חששו מהתקררות גלובלית!) על התפוצצות האוכלוסין תוך התעלמות מקיפה מכך שבמדינות המערב האוכלוסייה הגיעה למצב יציב ואפילו לקריסה – ושזה כרגע מהווה בעיה חברתית-כלכלית חמורה.
כמו כן הוא שכוח שפיתוח כלכלי מביא לבקרה טבעית על הילודה, לשמירה על הסביבה ולעניין גובר באקולוגיה ובהגשמה אישית. רוצים לעצור את גידול האוכלוסין באפריקה? אפשרו להם לבנות תחנות כוח, אפילו כאלו שמשתמשו בפחם. זה ישתלם בטווח הלא מאוד רחוק.
עד כאן, אדון “כביולוג אבולוציוני והיסטוריון של המדע”, עאלק.
בינתיים אף אחד מנכבדי ועידת האקלים בשארם לא המיר את מטוסו הפרטי בטיסה במחלקת תיירים לקהיר ושימוש באוטובוס כדי להגיע לשארם א-שיך (רצוי חשמלי, כמובן, כדברי איתות הנאותות בכתבה אחרת באתר “הידען”, בהתעלמות מהנוכחות ההיפותטית של תחנות טעינה כאלו לאורך הדרך), וזאת כדי לחסוך בפליטת גזי חממה, שלא לדבר על שימוש בזום. ושם… שם הם יוכלו להטיף מעל הבמות המקושטות ולהרצות באזני אמצעי התקשורת החנפניים להמון על אי חימום הבתים שלהם בחורף האירופאי ועל שמוש במקלחות קרות.