סיקור מקיף

סיכום 2014 חלק א’ – אדם בחלל: הנחיתה על השביט, טיסת הניסוי של אוריון ואסונות החלל

בסקירה זו האירועים החשובים של השנה בתחום טכנולוגית החלל. כל המסכמים היו תמימי דעים כי הנחיתה הקופצנית של החללית פילאה על השביט צ’וריומוב-גרסימנקו היתה האירוע החשוב של השנה אך חלליות רבות נוספות היו השנה בכותרות

דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי
דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

כתבי העת המדעיים ואתרים העוסקים בחלל סיכמו את שנת 2014 בתחום החלל – וכולם תמימי דעים, הנחיתה על השביט היתה האירוע החשוב ביותר בתחום טכנולוגיות החלל השנה.

נחיתת החללית פילאה שיצאה מרוזטה על גלעין שביט – ההישג הגדול של במדע בשנת 2014 של כתב העת סיינס. לפי דעתם של עורכי הכתב העת פריצת הדרך המדעית החשובה ביותר של 2014 היתה המפגש של החללית פילאה שיצאה מתוך רוזטה על השביט 67P צ’וריומוב-גרסימנקו. כך קובעים עורכי כתב העת המדעי סיינס.
לאחר שעזבה את כדור הארץ בשנת 2004 הדביקה החללית רוזטה את השביט באוגוסט השנה, ושלושה חודשים לאחר מכן כאשר החוקרים היו צריכים לבחור במהירות אתר נחיתה, היא נחתה נחיתה רכה לראשונה אי פעם השביט. אמנם לא לגמרי רכה, משום שהיא ביצעה שתי קפיצות פראיות ולא הצליחה לעגון באמצעות הצלצלים. לרוע המזל היא נחתה בצילו של צוק ולכן היא לא מסוגלת לחדש את מלאי האנרגיה בסוללה בגלל הסתרת קולטי השמש, אך בסוכנות החלל האירופית מקווים שהיא תתעורר מחדש בשנה הבאה ותשלח נתונים מדעיים נוספים על התנאים בגלעין השביט.
הנחיתה על השביט היתה מבצע ראשון מסוגו ואולם כל משימת רוזטה היא פריצת הדרך. היא מציבה את המדענים בעמדת תצפית מצויינת לקראת התקופה שבה השביט יתחמם ינשום ויתפתח.

כשליח אתר הידען הייתי שם, כמובן לא על השביט, אלא במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה. ראיינתי שם את מגלה השביט קלים צ’וריומוב, ובכירים בפרוייקט.

גלעין השביט 67P צ'וריומוב-גראסימנקו כפי שצולם ממצלמת הניווט של רוזטה, 7 בדצמבר 2014
גלעין השביט 67P צ’וריומוב-גראסימנקו כפי שצולם ממצלמת הניווט של רוזטה, 7 בדצמבר 2014

טיסת הניסוי של אוריון: הצעד הראשון בחזרת ארה”ב לחלל

שיגור החללית אוריון, 5/12/14. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של נאס"א
שיגור החללית אוריון, 5/12/14. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של נאס”א

כאשר נאס”א הודיעה על תוכניות לשגר בני אדם ליעדים בחלל העמוק, הם נתקלו בביקורות ובחוסר אמון. כאשר פילסה החללית אוריון את דרכה ועברה את שלבי העיצוב, התכנון ובדיקות המערכות, המשיך חוסר האמון לרדוף אותה.
בדצמבר האחרון, הוכיחה נאס”א כי הספקנים טעו. אוריון עברה את טיסת המבחן הראשונה ללא צוות בהצלחה מושלמת. שיגור מפלורידה, מעבר בחגורת הקרינה – חגורת ואן אלן, ונחיתה בתוך האוקיאנוס השקט. מצד אחד זו היתה טיסת מבחן, מצד שני, זו התקדמות של ממש ורק שאלה של זמן עד שהאסטרונאוטים יטוסו עימה לחלל – כשהיעד יהיה שיגור לאסטרואיד. נאס”א הוכיחה כי היא מסוגלת לעבוד למרות קיצוצי התקציב.

החללית המריאה מבסיס חיל האוויר בכף קנוורל, טיפסה למסלול אליפטי, ולאחר הקפה אחת הוצתו מנועיה והיא טיפסה לגובה של כ-6,000 ק”מ וחזרה לנחיתה באוקיאנוס השקט. בדרך היא חצתה פעמיים את חגורת ואן אלן. מהנדסי הטיסה כיבו כמה שניתן ממכשיריה במשך דקות המעבר.

תאונות בחלליות של וירג’ין גלקטיק ואורביטל סיינס

חוקרי תאונות אוויריות מבצעים את הבדיקה ראשונה של שברי החללית SpaceShipTwo. השברים התפזרו ברדיוס של שמונה קילומטרים במדבר מוהאבי.
חוקרי תאונות אוויריות מבצעים את הבדיקה ראשונה של שברי החללית SpaceShipTwo. השברים התפזרו ברדיוס של שמונה קילומטרים במדבר מוהאבי.

בשבוע אחד בחודש אוקטובר קיבלנו תזכורת לכך שהטיסה לחלל עדיין מסוכנת. זאת לאחר שתי תאונות קשות – אחת מהן קטלנית, שבהם התרסקו חלליות פרטיות – זו של וירג’ין גלקטיק וזו של אורביטל סיינס.

אחד הטייסים של החללית SpaceShipTwo של וירג’ין גלקטיק שהתרסה במדבר מובאבי נהרג, והשני נפצע קשה כאשר משהו השתבש במהלך טיסת הניסוי. החקירה עד כה העלתה כי מערכת הנחיתה הופעלה מוקדם מדי, אך עדיין נבדקים פרטים נוספים.
בינתיים סבלה אוריבטל סיינסס מאובדן של אחד מטילי אנטרס שלה, ככל הנראה בשל המנועים שתוכננו עוד בברית המועצות, אך החברה מחפשת דרכים אחרות למלא את המחויבויות שלה בחוזה מול נאס”א לשיגור מטענים לתחנת החלל הבינלאומית.

רוסיה ביצעה בהצלחה שיגור בכורה של משגר חדש – אנגארה

השיגור הראשון של משגר אנגארה מקוסמודרום פלסצק ברוסיה, 23/12/14. צילום: סוכנות החלל הרוסית
השיגור הראשון של משגר אנגארה מקוסמודרום פלסצק ברוסיה, 23/12/14. צילום: סוכנות החלל הרוסית

רוסיה ביצעה בהצלחה שיגור בכורה של משגר חדש ושמו אנגארה. מדובר במשגר הראשון שפותח כולו לאחר התפרקות ברית המועצות והוא יוכל להחליף את משגרי הלוויינים מסדרת פרוטון וסויוז.
אנגארה הוא המשגר הראשון שפותח בתקופה הפוסט סובייטית והוא אמור לשחרר את רוסיה מתלות בשכנותיה – אוקראינה בבניית הטילים וקזחסטן בשיגורם

מייבן האמריקנית ו-MOM ההודית הגיעו למסלוליהם סביב מאדים

איור אמן של החללית ההודית MOM במסלול סביב מאדים. באדיבות סוכנות החל ההודית ISRO
איור אמן של החללית ההודית MOM במסלול סביב מאדים. באדיבות סוכנות החל ההודית ISRO

לאן נעלמה האטמוספירה של מאדים? מדוע היא היתה דחוסה בעבר, כך שהתאפשר למים לזרום על הקרקע, והיא כיום כל כך דלילה? התיאוריה הנפוצה היא שלחץ השמש על אטמוספירת מאדים גרם לאיזוטופים הקלים יותר (כגון אלה של המימן) להתרחק מכוכב הלכת ולהשאיר מאחוריהם את האיזוטופים הכבדים יותר.
נאס”א כעת חוקרת את התיאוריה הזו, ואת האטמוספירה בכלל באמצעות החללית מייבן MAVEN(Mars Atmosphere and Volatile Evolution),, שהגיע לכוכב הלכת בסתיו האחרון.
גם הודו במאדים – המדינה הענקית בדרום אסיה שיגרה והכניסה למסלול סביב מאדים בהצלחה חללית מתוצרתה. בין היתר צפתה החללית במפגש הקרוב בין השביט סיידינג ספרינג למאדים וצילמה תמונות מעניינות של מאדים, כגון הר הגעש הגדול ביותר במערכת המש וקניון ענק על מאדים.

שלב שני בחייו של טלסקופ החלל קפלר

איור אמן של טלסקופ החלל קפלר שתוכנן לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. איור: נאס"א
איור אמן של טלסקופ החלל קפלר שתוכנן לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. איור: נאס”א

טלסקופ החלל קפלר שגילה עדויות לכוכבי לכת רבים מחוץ למערכת השמש איבד את השניה מארבעת התקני הייצוב שלו בשנה שעברה, דבר שגרר חשיבה מחדש באשר לשימושים שייעשו בצייד כוכבי הלכת שיצא לגמלאות.
הפתרון היה משימה חדשה המכונה Kepler K2 המשתמשת בלחץ השמש כדי לשמר את כיוונה של החללית, אף שהיא מקפצת פעם בכ-83 ימים למיקום חדש כדי להימנע מזוהר השמש. היא כבר לא מדויקת כבעבר, אך עדיין יכולה לאתר כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. כוכב הלכת הראשון שאושר בשלב זה בחייו של הטלסקופ הוא מסוג סופר כדור הארץ.

המשך התגליות של רכבי המאדים
מתאן? מולקולות אורגניות? מים? נראה שכל אלה היו קיימים בשפע בהסטוריה של מאדים. הרכב הרובוטי קיוריוסיטי שלאחרונה נחגגו שנתיים (של כדור הארץ) לנחיתתו על מאדים, גילה במכתש גייל את האישור הראשון לקיומו של חומר אורגני על פני השטח של מאדים.
אחיו הבוגר אופורטיוניטי נמצא כבר בשנה ה-11 של משימתו וסובל מבעיות זכרון, אך הוא עדיין בתנועה (עבר כבר 41 קילומטרים) לעבר איזור שעשוי להיות מלא בטיט.

סופה של ונוס אקספרס

בחודש האחרון (דצמבר 2014) ראינו כמעט את הסוף של משימת ונוס אקספרס לאחר שהעזה לבצע צלילה לתוך חלק מהאטמוספירה כדי ללמוד יותר על תכונותיה. החללית שרדה את תמרון הבלימה אווירית אך סיימה את מלאי הדלק לאחר שכמה הבערות של המנוע העלו אותה למעלה.

בקרוב היא תצלול לאטמוספירה לנצח, אך זו היתה משימה פרודוקטיבית, עם תגליות שנעו מסיבוב איטי של נוגה סביב צירה ועד לתופעה המכונה glories – הדומה לקשת בענן בכדור הארץ.

SpaceX בדרך להוזלת הטיסה לחלל
חברת SpaceX מתכוונת לקדם את טכנולוגית המשגרים, במטרה להחזיר את השלב הראשון של המשגרים לשימוש חוזר. החברה מקווה כי בכך ניתן יהיה לחסוך בהוצאות השיגור בטווח הארוך, אך נדרש עוד זמן לפיתוח הטכנולוגי.
השלב הראשון של משגר פאלקון 9 הצליח לנחות באוקיאנוס, והדבר נחשב הצלחה, אף כי עוצמת הנחיתה קרעה אותו לרסיסים. בשלב הבא, מתכוונת SpaceX להציב את המשגרים שלה על משגרים באוקיאנוס.

מקורות

10 תגובות

  1. אני רואה במסע לחלל כמו ספינת דגל של הקידמה. שני כוחות נאבקים היום בעולם בנפרד. האחד זה קידמה והיא בקלות הולכת לנו לאיבוד. התחזיות הן שהתרבות המערבית תרד מגדולתה. התרבות הסינית דומה יותר בגדולתה למה שהיתה יפאן האימפרילית במלח”הע 2.
    האחר זה עליית האיסלם, והשאיפה לנבערות והרצון להרוג את כולם ע”י מיעוט מנצח מהאיסלאם.
    לכן כשאני רואה יציאה מהסטטוס קוו זה נותן לי בנאיביותי תקווה שאולי לא ניכנס לחשכת ימי ביניים ל X מאות שנים. אחרת אין תקווה.

  2. קראתי. המהירות של רוזטה יחסית (! לא מוחלטת) לשביט הופחתה (ע”י בקרה ממוחשבת) מ 775 מטר/שניה ל 7.9 מ’/שניה. http://en.wikipedia.org/wiki/Rosetta_(spacecraft). מצריך טכנולוגית בקרה עצמית עילית. בפירוש הישג.
    לפני כן היתה מהירות הטיסה של רוזטה, 15 ק”מ לשניה. כמו כן חשוב על הקושי לכוון לדיוק ראשוני של 100 ק”מ מרחק, לעצם שנמצא במרחק 24,000,000 ק”מ (אני מקווה שהנתון בויקיפדיה מועתק על ידי נכון) מאיתנו
    לגשושית היו התקני הצמדה כמו אונקלים בעלי תפקיד כפול: הצמדה לשביט, מניעת תנודתיות כמו של כדור שחובט במשטח. תנסה לכוון קליע רובה לעבר אדם שנמצא במרחק כזה ממך ולפגוע. אין ספק שמדובר בטכנולוגיה עילית. גם אם היה כישלון, ריבוי הניסיונות לצאת מהסטטוס קוו בחלל של חזרה על טכנולוגיות שנות השישים, מעיד על רצון להזיז משהו. נכשלו 2 טיסות מסחריות ונכשלה אולי פילאה, אבל לפחות נעשו נסיונות. ריבוי הניסיונות וכניסת גורמים חדשים, מגדילים את הסיכוי שמתי שהוא זה עשוי להצליח. בפעם הבאה אולי תצלח הנחיתה של גשושית על אסטרואיד. מסע למאדים שהיה חזון של שנות ה 90 אבד במיתון של 2008.
    לאחרונה עקב השגשוג של ארה”ב, בזכות אובמה שאינני מחבב אותו שקיבל חוב לאומי 16 טריליון דולר ומגיע לצמיחה 5.5%. לאחרונה חוזרים לחלל, וגם הודו, סין ורוסיה. וגם וירגין גלקטיק וגם ספייס-X. טיסה לחלל ניתנת לרכישה ב 250,000$. פעם בכלל לא היה ניתן, ואח”כ במספר מליוני דולרים.

  3. יוסי

    המהירות של פילאה יחסית לשביט היא קרוב לאפס, כי זו בערך המהירות היחסית של רוזטה יחסית לשביט . כבר אמרתי שההאטה של רוזטה יחסית לשביט וכניסה למסלול היא סיפור הצלחה. ההנחתה של פילאה היא סיפור של כשלון שמוסתר מאחורי מחיצות יפות. מאחר והפילאה עלתה מיליארד דולר ספק אם היה כדאי להשקיע בה כסף, או שהיה כדאי אבל שתבנה רק על ידי מהנדסים מומחים ( אם בכלל יש כאילו באירופה או בכלל ).

    מתנצל על שגיאות הקלדה. אני כותב מטבלט חדש עם מקלדת דמיקולו.

  4. לגבי פילאה. אם לוקחים בחשבון את המהירויות היחסיות בין פילאה לשביט הצמדת גשוש אליה הוא לפחות הצלחה חלקית. נשא להתחבר מול עצם במהירות 28000 קמ”ש מבלי להתרסק. נסה להנחית רכב חלל בדייקנות מול שביט שנמצא במרחק טיסה של מספר שנים מכדורהארץ. הרי האופטיקה של התבוננות בשביט לא מדוייקת די הצורך. למען האמת זהו שחזור בזעיר אנפין של נחיתת החלליות בסרט המדע הבדיוני ארמגדון. יש לזה גם יישום, אולי בהשמדת שביטים שבמסלול מול כדור הארץ. בנוסף ההפרטה של תכנית החלל למרות התרסקותה בשני מקרים,בכ”ז ציון דרך. לדעתי מסוכן.בהיבט של שליטה של אוליגרכים (בעברית טייקונים), על המדינה. ראה ישראל שבה נרכשו 4 ספינות סער לשם שמירה כצי פרטי על אסדות הגז של. ויש פה גם מקרה חמור של ביטחון שדה, שלמרות שהוא ניתן לאיתור ברשת, אני נמנע מלהעלותו כאן. הציבור שלנו קצת לא חכם במה שמלעיטים אותו.

  5. כנ”ל לגבי האילוץ של הכנסת כתובת מייל, הרי ניתן להקליד כל כתובת אימייל פיקטיבית שרוצים (וזה בדיוק מה שאני עושה, זכותי לשמור על טיפת פרטיות ולא לפזר את כתובת המייל שלי בכל אתר).

    אז מה ההגיון פה ?

  6. אבי מדוע אתם מתעקשים לחייב את המגיבים כאן להכניס כתובת אתר אינטרנט כתנאי לשליחת תגובה ? (בלי מילוי השדה הזה התגובה לא נשלחת) אפשר להבין איזה היגיון יש באילוץ המרגיז הזה ? לכל אחד חייב להיות אתר אינטרנט ?

  7. הנחיתה של פילאה היא סיפור הצלחה ? איזו בדיחה מקברית, הנחיתה של פילאה נכשלה, הפילאה נפלה על הצד לאחר שאמצעי הבלימה שלה לא פעלו כנידרש (ואולי מעוד סיבות).

    הפילאה לא התרסקה רק מכיוון שהכבידה על השביט הייתהמזערית מיזערית (משהו בסיגנון כמו עפיפון מנייר שמעיפים על כדור הארץ). איזה עוד צ’יזבטים יספרו לנו כדי להצדיק אובדן מיליארד דולר (זו עלות הפילאה כמדומני).

    מה שהצליח באמת הוא הבאת רוזטה למסלול הקפה סביב שביט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.