סיקור מקיף

כנס רמון ה-17: האסטרונאוט מאיחוד האמירויות האזע אל מנסור חולם לטוס גם לירח

ראש נאס”א ויליאם (ביל) נלסון: “אנו מאמינים שעידן חקר החלל החדש צריך להיעשות בדרכי שלום, בבטחה ובאמצעות שיתופי פעולה עם עמיתנו הבינלאומיים. אנו מצפים לקראת חתימת ישראל על ההסכמים.”

ראש נאס"א בנאום שנשא בכנס רנון ה-17, ינואר 2022. הכנס התקיים באורח מקוון.
ראש נאס”א בנאום שנשא בכנס רנון ה-17, ינואר 2022. הכנס התקיים באורח מקוון.

אתמול התקיים כנס החלל הבינלאומי ה-17 ע”ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, קרן רמון וסדנת יובל נאמן של אוניברסיטת ת”א. כ-1000 איש מכל העולם השתתפו במהלך היום בכנס שנערך באופן מקוון ובשפה האנגלית. הכנס התקיים במעמד נשיא המדינה, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שרת הטכנולוגיות המתקדמות של איחוד האמירויות, השרה להגנת הסביבה ויו”ר סוכנות החלל הישראלית. כבכל שנה, השתתפו בכנס ראשי סוכנויות החלל הגדולות בעולם, אסטרונאוטים, ובכירי תעשיית החלל העולמית, לצד חברות ישראליות שהציגו כמדי שנה פיתוחים טכנולוגים כחול לבן.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן פתחה את הבוקר ואמרה: ״אני שמחה לדבר בכנס הבינלאומי על שם אילן רמון ז״ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון. מעטים יכלו לדמיין אז את ההשפעה של קרן רמון ומורשתו של אילן ומשפחתו. מאות אלפי תלמידים הושפעו, ולישראל לימים מורשת חלל מפוארת שהולכת וגדלה. העולם משתנה, טכנולוגיות חדשניות משנות את החלל ככלל ואת תעשיית החלל בפרט. עלויות הופחתו: לפתח, לבנות לשגר. שחקנים לא ממשלתיים הצטרפו, והתעשייה גדלה והשתנה. ‎בעידן של החלל החדש, ההשפעה של סוכנות החלל חיונית, באמצעות עידוד ותמיכה במגזר הפרטי. רק החודש, אישרנו מענק ל-11 חברות על סך 18.5 מיליון שקל בתחום החלל. מטרת המהלך היה להקים ולחזק סטרטאפים בתחום החלל. נפעל בצעדים נוספים ורבים בתחום.״

ראש נאס”א, ויליאם (ביל) נילסון, שהשתתף בפאנל המרכזי של ראשי סוכנות החלל אמר הבוקר “אני גאה להשתתף באירוע עם מקביליי מאיחוד האמירויות ומישראל בכנס השנה; אנחנו עושים צעד משמעותי בחקר ובהכנה לקראת נחיתה על הירח ובהמשך הכוונה להגיע למאדים. מספר הולך וגדל של מדינות כבר חתמו על הסכמי ארטמיס משום שאנו מאמינים שעידן חקר החלל החדש צריך להיעשות בדרכי שלום, בבטחה ובאמצעות שיתופי פעולה עם עמיתנו הבינלאומיים. אנו מצפים לקראת חתימת ישראל על ההסכמים”. נילסון הוסיף כי ” מטען חשוב על גבי ארטמיס 1 היא החליפה להגנה מפני קרינה ה Astrorad, שהיא תרומתה של מדינת ישראל ושל שותפות בינלאומיות ומסחריות אחרות. החליפה תילבש על ידי בובת דמה במטרה לצמצם את מידת החשיפה לקרינה ולסייע לנו להיערך למשימות ארוכות יותר. חשוב כעת יותר מתמיד, בשעה שהפעילות במסלול הלווייני הנמוך ומעבר לה מתגברת, שנתאחד כמדינות לשמור על המרחב המשותף הזה בחלל. זאת ועוד אמר נילסון כי “בסוף מארס, כחלק מהמשימה הפרטית הראשונה של אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, יעלה גם איתן סטיבה הישראלי. זה הולם שאנחנו מדברים על הישראלי הבא בחלל בכנס הזה לזכרו של אילן רמון. סטיבה ימשיך את מסורת ישראל בהגעה לתחנת החלל.”

שרת הטכנולוגיות המתקדמות של איחוד האמירויות שרה אל-אמירי בירכה ואמרה בכנס כי “שנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם בין המדינות, הסכמים שהובילו לקידום השלום, היציבות והשגשוג בנינו ובהם גם חיזוק הקשרים בתחום החלל, כבוד וזכות עבורי לדבר כאן היום בשם העם האמרתי . אנחנו בפתחו של עידן חדש של שותפויות עולמיות, שיאפשרו לכל מדינה קטנה כגדולה, כלכלות קטנות כמתפתחות להצטרף לחלל ולהינות מהיתרון הגלום בו. החלל הוא מקפצה לשינוי חברתי-כלכלי, לצמיחה ולשגשוג. כממשלות וכעמים אנחנו צריכים להתמקד במספר עקרונות בתחום: במישור הבינלאומי – כולנו צריכים לעבוד יחד על מנת לוודא שהשימוש והניצול של החלל החיצון ייעשה למטרות שלום ולתת מענה לצפיפות הגוברת בחלל. העקרון השני הוא לקחת יכולות מתחום החלל ולהשמיש אותן לטובת החיים על פני הכדור הארץ והשלישי כסוכנויות חלל ממשלתיות עלינו לקדם ולתמוך בחדשנות, לעבוד עם סקטורים אחרים ולהבין את היתרונות של הדאטא מהחלל לתחומי חיים אחרים. השרה סיכמה ואמרה כי “אנחנו מזהים את החלל כזירה המשמעותית הבאה שבה מדינות ידרשו לשתף פעולה על מנת לקדם את האנושות.”

תא”ל (מיל’) אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית סיכם את פנאל ראשי סוכנות החלל הבינלאומיות בו השתתף: “במסגרת המושב עם עמיתיי ראשי סוכנויות חלל מארה”ב, קנדה, צרפת, ברזיל ואיחוד האמירויות עלתה שאלת תפקידן של סוכנויות החלל בתקופה בה גורמים פרטיים נכנסים לתחום. מדהים היה לראות את הדימיון באתגרים שכולנו חווים סוכנויות קטנות כגדולות, חדשנות כוותיקות. אחד מתפקידיה המרכזיים של סוכנות חלל בעת הנוכחית היא לזהות ולגשר בין הצרכים השונים הממשלתיים, המסחריים והחברתיים לבין היכולות המחקר והטכנולוגיה של החלל. כבר היום יש במידע וביכולות המיוצרות בחלל בכדי לעזור באופן משמעותי ויעיל למגוון צרכים מידיים שעולים בתחומי החקלאות, איכות הסביבה, שיפור תשתיות התקשורת ועוד.  אני משוכנע כי נכסים ויכולות אלו שמגיעים מהחלל יהפכו למרכיב משמעותי ביכולת של ישראל לתת מענה לאתגרים אלה.”

האסטרונאוט מאיחוד האמירויות האזע אל מנסורי שהתארח בכנס אמר: “להיבחר להיות האסטרונאוט האמירתי הראשון זו אחריות גדולה וכבוד גדול. אני נמצא כעת בג’ונסון ספייס סנטר (NASA’s Johnson Space Center) על מנת לבנות את יכולותינו גם לעתיד וכן שיהיו משימות נוספות. ראינו במשימה הראשונה את האימפקט (כמו אפקט אפולו) – הגאווה והעוצמות משמעותיות. זה מחזק את תעשיית החלל האמירתית ואת עתיד המשימות האנושיות. על החיים בתחנת החלל הבינלאומית, הוסיף אל מנסורי “הם שילוב מיוחד בין רוסיה וארה”ב. אסכולות שונות אבל עבודה משותפת בתנאי חיים לא פשוטים בכלל. אני טייס במקצועי, אני רואה את היתרון בכך שאסטרונאוטים באים מרקעים מקצועיים שונים. חיינו ועבדנו כמשפחה אחת על גבי תחנת החלל, ועבדנו במשותף למען מטרה אחת: קידום חקר האנושות.” 

בתשובה לשאלה על הטיסות הפרטיות בחלל היום ענה אל מנסורי ” אנחנו חיים בתקופה מרתקת בתחום הטיסות המאוישות לחלל. המשימות הפרטיות עשויות לתת לרבים את תחושת הביטחון בטכנולוגיה ובאפשרות הזו.” אל מנסורי סיים ואמר כי החלום שלו להגיע לירח – האם זה יקרה? נצטרך להמתין ולגלות.

פרופ’ איציק בן ישראל, יו”ר סוכנות החלל הישראלית: ” ״אין זה סוד שאנו מצויים בעידן בו החלל עובר מהפיכה. דוגמה אחת מספיקה: מי היה מאמין, לפני שנים ספורות, שקבוצה מהמגזר הפרטי, תיזום, תבנה ותשגר נחתת לירח, וכל זה במדינה קטנטונת כמו ישראל? והנה זה בדיוק מה שנעשה בפרויקט ״בראשית״, ואני שמח לבשר כאן ש״בראשית 2״ כבר הותנע ויצא לדרך, והפעם הוא יותר שאפתני: המטרה היא להנחית 2 נחתות על הירח. עד לא מזמן חשבנו שרק ממשלות יכולות לבצע פרויקטים מסוג זה, והנה אנו נמצאים בעידן של ״חלל חדש״ בו הכל מתהפך ומשתנה בקצב מהיר: הטכנולוגיות נעשות יותר זמינות, והעלויות יורדות. ישראל, למרות קוטנה, ראתה את עצמה תמיד כחלוצה בחלל, והמגמה החדשה הזו, חלל חדש, מתאימה לנו מאד, והופכת את עיסוקנו בחלל ליותר ויותר אפשרי. יש האומרים שהעיסוק בחלל חשוב למען עתיד המין האנושי. יש החושבים שהעתיד טמון בפיתוח היכולות האנושיות של הדור הצעיר.

ואנחנו אומרים: אין סתירה בין השניים. נהפוך הוא: אין כמו העיסוק בחלל כדי למשוך את הדור הצעיר לעיסוק במדע וטכנולוגיה, וסיפור ״בראשית״ מעיד על כך יותר מאלף עדים.”

נשיא סוכנות החלל של טורקיה סרדר חוסיין ילדורום Mr. Serdar HÜSEYIN YILDIRIM שהשתתף השנה בפעם הראשונה בכנס והציג את התכנית האסטרטגית של סוכנות החלל של טורקיה לעשור הקרוב. ובהם נחיתה על הירח בתוך שלוש שנים והגדלת שיתופי הפעולה הבינלאומיים.

כנס החלל הבינלאומי ע”ש אילן רמון הוא חלק ממסורת ארוכה והוא מתקיים מדי שנה לזכר האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ובסמיכות למועד אסון מעבורת החלל קולומביה ומהווה כמדי שנה מוקד משיכה לראשי סוכנויות חלל, בכירים מתעשיית החלל, אסטרונאוטים, יזמים ומשקיעים. בכל שנה נפתח הכנס בטקס זיכרון לנספי אסון הקולומביה ובהם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז”ל.

לעמוד האירוע של הכנס ולפאנלים השונים

דבריו של ראש נאס”א ביל נלסון בכנס רמון ה-17. צילום באדיבות סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.