פתרון שיאפשר חזרה לקמפוסים – בדיקת קורונה בביוב

טכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון תאפשר חזרה בטוחה לשגרה בקמפוס * הטכנולוגיה לאיתור נגיף הקורונה במערכת הביוב תספק מידע על התפרצות המגפה בזמן אמת

 החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון. יקרדיט: רמי שלוש, דוברות הטכניון
החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון. יקרדיט: רמי שלוש, דוברות הטכניון


טכנולוגיות שפיתחו חוקרי הטכניון יאפשרו להשיב לקמפוס בביטחה את הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים. בפרויקט "יוצרים קמפוס פתוח ובטוח" שייצא לדרך השבוע החליטה הנהלת הטכניון להשתמש באחת הטכנולוגיות האלה כדי לדגום את מערכת הביוב בקמפוס. כך, במקרה של התפרצות קורונה בקמפוס, תאותר ההתפרצות בשלב מוקדם ותטופל בהתאם.השיטה החדשנית פותחה על ידי קבוצת המחקר של פרופ' ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית עם חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברת "קנדו". היא מאפשרת ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב ומספקת נתונים על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי בקמפוס – מידע החיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה.

"לחזרה של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים לקמפוס חשיבות אדירה," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, " כדי לאפשר חזרה לשגרה בריאה ובטוחה של הוראה ומחקר בקמפוס לצד הנגיף, עד שיימצאו חיסון או תרופה עלינו לקטוע את מעגלי ההדבקה באמצעות איתור מוקדם של מוקדי התפרצות, ניטור הנגיף במערכת הביוב יסייע לנו בכך. קמפוס הטכניון הוא אחד המקומות הראשונים שבהם תיושם הטכנולוגיה החדשנית לניטור קורונה באופן קבוע, וכך נקבל בזמן אמת מידע שוטף ועדכני על התפרצויות הנגיף ועל פיזורן בקמפוס ונוכל לטפל בהן בשלב מוקדם ולעצור את ההתפשטות." 


אחד היתרונות הגדולים של ניטור קורונה באמצעות מערכת הביוב הוא מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים. מיפוי זה, המבוסס על העובדה שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב, עשוי לאפשר מניעה מוקדמת של התפרצות מחודשת. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של "אפידמיולוגיה מבוססת שופכין" המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים, ובישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 – איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגפה ובלם את ההתפרצות.
"מערכת הביוב בנויה בצורה היררכית כך שניתן לחלק כל אזור לתתי אזורים ," מסביר פרופ' ערן פרידלר, "מבנה זה יאפשר לנו לנטר את השפכים בנקודות מסוימות וכך לזהות את שיעור החיוביים לקורונה ברמת האזור. כך נוכל להתמקד באזורים שבהם יש הדבקה גבוהה בלי בדיקות של האוכלוסייה עצמה ובלי צורך להגיע לאנשים רבים, לפחות עד זיהוי מוקד ההתפרצות."


הפרויקט בקמפוס הטכניון מבוסס על דיגום מושכל ב-10 שוחות בקרה באמצעות דוגמים אוטומטיים חכמים של חברת "קנדו" ועל זיהוי מוקדי התפרצות לפי הריכוז של RNA הנגיף בשפכים. הבדיקה מבוססת על אנליזה כימית ומיקרוביאלית-מולקולרית של דגימות השפכים. דגימות אלה יועברו למעבדה ייעודית, שם יעבור ה- RNA של הנגיף תהליך של ריכוז ולאחר מכן זיהוי וכימות באמצעות qPCR. הבדיקות ייעשו בסופו של כל יום דיגום והממצאים יהוו בסיס להערכת סיכונים מתמשכת ולקביעת סדרי עדיפויות בביצוע בדיקות סקר נרחבות שיעמדו לרשות באי הקמפוס.


בחודש מאי האחרון הייתה קבוצת המחקר של פרופ' פרידלר שותפה למחקר פיילוט ראשון מסוגו בישראל באשקלון – עיר בת 150,000 תושבים. העיר אשקלון חולקה לתתי אזורים והדיגום בוצע בשוחות ביוב נבחרות. הנגיף זוהה בשפכי העיר והחוקרים הצליחו לאתר שונות מרחבית של הנגיף בשפכים, עובדה המעידה על רמת הדבקה שונה בשכונות שונות. יתר על כן, הם הצליחו לאתר התפרצות של גל שני בעיר לפני גילויו בבדיקות הקורונה השגרתיות.במחקר ארצי מקיף המתנהל בימים אלה בשיתוף עם משרד הבריאות דוגמים החוקרים מערכות ביוב של 14 ערים בישראל בכדי לקבל תמונה מדויקת שתמחיש באילו ערים ושכונות יש חולי קורונה ובכדי לשפר את המתודולוגיה. הפיתוח יאפשר בעתיד לקבל תמונת מצב ברורה יותר ויאפשר לזהות את התפרצות המחלה בשלבים מוקדמים ולהימנע מהטלת סגרים כלליים.


לדברי פרופ’ פרידלר "בניסויים הראינו שהשיטה שפיתחנו אפקטיבית בזיהוי מוקדי ההתפרצות של נגיף הקורונה, ובעתיד נוכל ליישמה גם באיתור מוקדם של מחלות אחרות."כדי להשלים את מערך הניטור של התפרצויות מגיפת הקורונה בטכניון, לשמור על בריאות דרי המעונות ולצמצם את התפשטות מגפת הקורונה ככל האפשר העמיד הטכניון לרשות הסטודנטים עמדת בדיקות PCR לקורונה בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם. הבדיקות המתבצעות תוך שמירה קפדנית ומרבית על פרטיות הנבדק ישלימו את תמונת המצב הכוללת בקמפוס. 

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. הנה מאמר על מציאת קוביד-19 בביוב של 4 בנייני מעונות של הקמפוס של האוניברסיטה של קולורדו בארה"ב. המאמר מתחילת ספטמבר – תחילת הלימודים היתה בסוף אוגוסט.
    https://www.dailycamera.com/2020/09/02/wastewater-testing-flags-four-cu-boulder-dorms-for-coronavirus/
    כל התלמידים בארבעת הבניינים נתבקשו לתת בדיקת קורונה מייד, בנוסף לבדיקה השבועית שכל דיירי המעונות חייבים לעבור. האוניברסיטה הכשירה מעל 200 חדרי בידוד לחולים.

  2. עד שהקורונה לא תמוגר לחלוטין עדיף שהלימודים יימשכו בזום. תפסיקו לנסות לחפש צרות ולהפוך את הסטודנטים לשפני ניסיון. החיים שלהם חשובים יותר.
    הלימודים נערכים בזום לשביעות רצונם של כולם. פרט אולי למוכרי המזון בקמפוס.

  3. "השיטה החדשנית" מתפקדת כבר עשרות שנים. נכנסה לכותרות לפני כ-50 שנה כשגילו פוליו בביוב באזור נתניה-חדרה (מורה אחת נפגעה בשיתוק). ושוב לפני כ-5 שנים נתגלה פוליו בביוב בבאר שבע ורוב ילדי ישראל נתבקשו לבוא לקבל חיסון חי (אף אחד לא נפגע). בקמפוסים בארה"ב השיטה כבר עובדת כמה חודשים, במיוחד במגורי סטודנטים, שבהם בודקים בביוב של כל בניין. אם הוירוס מתגלה בבניין מסוים, כל תושביו נבדקים ונכנסים להסגר. בנוסף, לפי כמות הוירוסים בביוב יש הערכה כמה חולים יש בבנין.
    אם יש משהוא חדשני בבדיקה עצמה, נשמח לקרא.
    צריך לקחת הודעות של יחצ"נים בזהירות – אלו לא מאמרים מדעיים.

  4. קצת סקפטי לבדיקה הזו . אז מה רוצים להראות שהביוב מלא בקורונה ? ז"א שכל בית יושב על מאגר של קורונה ? אז למה לא עושים כלום כדי להשמיד את כל החיידקים בביוף . בקיצור מישהו רוצה למכור לרשויות מכשיר חארטה . אם זה ככה אז כל האינסטלטורים נגועים ומפיצי קורונה בסביבתם כי כל עבודתם זה לחטט בביופים כל היום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן