סיקור מקיף

בעקבות משבר הקורונה רבים רוצים למחזר יותר ולצרוך פחות

החוקרות מכמה מוסדות בישראל ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים.

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

סקר קורונה ומיחזור, האוניברסיטה העברית
סקר קורונה ומיחזור, האוניברסיטה העברית

"התוצאות שלנו מראות כי המגפה יצרה חלון של הזדמנויות לקידום אורח חיים בר-קיימא", אומרת ד"ר בלאס. "מעבר כזה עשוי לנבוע מכמה מקורות. ראשית, עצם התרחשותו הפתאומית של מצב קיצוני כל כך כמו משבר הקורונה מגביר את האמון גם בקרב הספקנים בתחזיות הדרמטיות ביחס למשבר הסביבתי. מקור אחר יכול להיות הקשר בין משבר הקורונה לבין איכות סביבה ושינויי אקלים, כלומר חשש מוגבר בקרב המשיבים מהמשבר הסביבתי ורצונם להתגונן מפני מגפות עתידיות על ידי התנהגות מקיימת".

החוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך הסגר הראשון, וכוונות המשיבים לעתיד. בנוסף נבחנה המידה בה המשיבים מקשרים בין פרוץ המגיפה לבין מצב הסביבה ושינויי האקלים.

מניתוח השאלונים המלאים שהתקבלו עולה כי 40% מאלו שמיעטו למחזר לפני המשבר ו-20% מאלו שהרבו למחזר לפני המשבר מתכוונים למחזר יותר. בנוסף, 28% מאילו שלא הפחיתו את הצריכה לפני פרוץ המגיפה ו-45% מאילו שהפחיתו את הצריכה במידת-מה הצהירו על כוונתם להפחית בצריכת מוצרים ובכך להפחית את הזיהום הסביבתי – תוצאה שיצאה מובהקת גם כאשר מפקחים על הירידה בהכנסה בעקבות משבר הקורונה.

ד"ר בלאס ועמיתותיה התמקדו בהשפעה המתווכת של המידע על הקשר בין משבר האקלים למגפה על החשש המוגבר משינויי אקלים, וכיצד חשש זה משפיע על נכונות הציבור לעבור לדפוסי התנהגות מקיימים.

סדר העדיפויות - הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת - מיחזור. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
סדר העדיפויות – הפחתה במקור, שימוש מחדש ורק אם אין אפשרות אחרת – מיחזור. איור: depositphotos.com

"חשפנו חלק מהמשיבים למידע אקראי שפורסם בכתבי עת מדעיים על הקשר בין איכות הסביבה ושינויי האקלים לשכיחותן של מגפות קטלניות, וראינו כי חשיפה למידע זה מובילה לעלייה ברמת חשש משינויי אקלים", מסבירה ד"ר בלאס. "עלייה זו הייתה גבוהה יותר בקרב אותם משיבים שלא היה להם מידע קודם על קיומו של הקשר. ועוד נמצא כי חשש מוגבר משינויי אקלים, העמדות הסביבתיות של המשיב ודפוסי ההתנהגות שלו לפני פרוץ המגפה מנבאים בצורה טובה את כוונות המשיב להתנהגות בת-קיימא בעתיד.

פרופ סיגל קפלןהמחקר נערך במסגרת תיאוריית מוטיבציית ההגנה (protection motivation theory), שבוחנת את קשרי הגומלין בין תפיסת הסיכון של המשיב את המגפה, רמת הפגיעות האישית שלו ומידת החוסן האישי שלו – ומכאן גם המוטיבציה לפעולה שיכולה להפחית את הסיכון. "זאת הפעם הראשונה שהתיאוריה נבחנת בשעת משבר עולמי, דוגמת הקורונה שיוצר סיכון מידי ומוחשי בהקשר של התנהגות סביבתית", מוסיפה פרופ' סיגל קפלן. לדברי ד"ר ענת צ'צ'יק, "הקורונה שינתה את העולם, גם בהיבט הסביבתי, ואנו רוצות להבין מה המכניזם שהוביל לשינוי הזה והאם הוא יתמיד לטווח הארוך".

לפרסום בכתב העת

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן