נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל

לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני אדם נוספים ביניהם הקורונה של בקר, שנמצאת גם בבקר בישראל. במשך שנים רבות נחשב נגיף הקורונה בסוסים כגורם תחלואה של מערכת העיכול בסייחים. בעשור האחרון דווחו התפרצויות תחלואה של מערכת העיכול בקורונה זו גם בסוסים בוגרים בצפון אמריקה, אירופה ויפן. סימני התחלואה העיקריים הינם חוסר תיאבון, חולשה וחום. יתכנו גם סיבוכים אשר יגרמו לסימני תחלואה קשים יותר, אך תמותה מהנגיף נחשבת לנדירה.

במסגרת המחקר נאספו דגימות מ-333 סוסים בריאים ב-29 חוות סוסים הפזורות ברחבי ישראל. דגימות הדם נשלחו למעבדה בביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס על מנת לבדוק נוכחות נוגדנים לקורונה של סוסים בשיטת מעבדה שפותחה על ידם. אוכלוסיית הסוסים במחקר זה כללה סוסים בריאים לכאורה, ללא דיווח על מחלה לאחרונה. אצל 41 מהסוסים נמצאו נוגדנים כנגד קורונה של סוסים (12.3%). כמו כן, נוכחות סוסים עם נוגדנים נמצאה ב-17/29 החוות בשיעור של 12.5-37.5%. זאת ועוד, שיעור החשיפה לנגיף היה גבוה משמעותית אצל סוסים השוהים במרכז ישראל, ונמוך משמעותית אצל סוסים שחיו במרעה ולא במקומות סגורים. "יתכן שדרך ההעברה האורופקלית מוגבלת אצל סוסים במרעה, בגלל צפיפות נמוכה יותר, אוויר פתוח ואוורור טבעי. כפי שתואר במחקר, צפיפות מוגברת (כלומר, משטחים קטנים בהשוואה למרעה) עשויה להגביר את העברה האורופקלית של ה-ECoV", מוסבר במאמר המדעי.

דר גילי שורץשיעור המצאות הנוגדנים כנגד קורונה של סוסים בסוסים בריאים בישראל דומה לזה אשר נמצא בסוסים בריאים בארה"ב (9.6%). "חשיבות העבודה הינה בכך שלראשונה הודגמה חשיפה של סוסים לנגיף זה באזורנו, ולכן חשוב לכלול אותו ברשימת הגורמים האפשריים לתחלואת מערכת העיכול בסוסים בוגרים. יחד עם זאת חשוב לציין שעדיין לא מצאנו עדות מולקולרית לנוכחותו של הנגיף, ואנו נמצאים בימים אלו במחקר שמטרתו היא לזהות את הנגיף בדגימות צואה של סוסים וסייחים הסובלים מתחלואת מערכת העיכול", מסביר ד"ר אמיר שטיינמן, מנהל בית החולים לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, ומומחה ישראלי לרפואת סוסים, שהוביל את המחקר.

לקריאת המחקר

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן