סיקור מקיף

מזון צמחי מן הים – גם סביבתי וגם בריא

חוקרות וחוקרים מכל העולם ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ממליצים פה אחד: לשלב מזונות מן המים במערכות המזון 

דו"ח בינלאומי ראשון מסוגו, שחובר על ידי למעלה מ-100 מדענים מובילים מ-25 אוניברסיטאות ומכוני מחקר כמו אוניברסיטאות סטנפורד, סטוקהולם ותל אביב, בחן את תרומתם הגדולה של מזונות מן המים לתזונה, למחיה ולמערכות אקולוגיות, ושילובם בתוך מערכת המזון העולמית. תוצאות הדו"ח החדש, שהופק ביוזמת הארגון Blue Food Assessment, התפרסמו בחמישה מאמרים שונים בכתב העת היוקרתי Nature. בשני הפרסומים הראשונים מתוך החמישה, ד״ר אלון שפון מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, היה בין החוקרים המובילים של המחקר.

"הדו"ח החדש הוא אוסף של מחקרים שהצטברו יחד לתובנות גלובליות ומרחיקות ראות, שיוצגו באירוע ההשקה של ה-Blue Food Assessment", מסביר ד"ר אלון שפון. "עד כה, מזונות מן המים נעדרו כמעט תמיד מהשיח סביב מערכות מזון בנות קיימא. הדו"ח מוצא כי 'מזון כחול', כלומר מזון ממקורות מימיים כגון אצות, פירות ים ודגים, יכול להוביל לתרומה בריאותית חשובה עם מחיר סביבתי מופחת לעומת מזונות אחרים מהחי".

תרומה בריאותית וסביבתית

"תזונה לקויה היא אחד הגורמים המובילים לתחלואה ולתמותה בעולם,״ אומר ד"ר שפון. "למזונות מן המים יש הרבה מה לתרום מבחינה בריאותית וסביבתית בקרב מדינות עניות ואוכלוסיות מוחלשות, וגם בקרב מדינות מפותחות כגון ישראל. מזונות מן המים עשירים במגוון גדול של רכיבי תזונה כמו ויטמינים, מינרלים, חומצת שומן אומגה 3 ועוד, בהשוואה למקורות חלבון יבשתיים מן החי. בנוסף המחיר הסביבתי של מזונות מן המים, בעיקר של אצות, צדפות וסרדינים, נמוך יותר אפילו מזה של בשר עוף – ובטח ובטח נמוך יותר מהמחיר הסביבתי של גידול בשר בקר".

הדו"ח מוצא כי במדינות עניות ואוכלוסיות מוחלשות, תוספת קטנה של מזונות מן הים, כמו אצות, רכיכות ודגים, יכולה לתרום תרומה משמעותית לביטחון התזונתי ולבריאות האוכלוסייה, ובמדינות מפותחות כגון ישראל, שבה צריכת הבשר (עוף ובקר) היא מהגבוהות בעולם, החלפה של חלבון מהחי במזונות מן המים גם תשפר משמעותית את בריאות האדם, וגם תפחית את ההשפעה הסביבתית. "מצאנו שתוספת גלובלית צנועה של 8% בתצרוכת מזונות מהמים מעבר לבסיס הייצור בשנת 2030, תוביל לצמצום החוסרים התזונתיים של 166 מליוני בני אדם ברחבי העולם – וגם תפחית את המחיר סביבתי של צריכת חלבונים יבשתיים מהחי," מוסיף ד"ר שפון.

"עד כה היו מעט מאוד הערכות, רובן חלקיות, באשר להשפעה הסביבתית של גידול מזון מן הים, ולא היה ניתוח כולל שהשווה בין כל סוגי המזונות הללו בצורה אחידה", מסכם ד"ר שפון. "אנחנו סיפקנו לראשונה תמונה כוללת של ההשפעה הסביבתית של הגידול של כשלושה רבעים מסך כל המזונות הללו, וראינו שהמחיר הסביבתי של גידול אצות וצדפות הוא הנמוך ביותר בקרב כל המזונות מן המים, וזה מצטרף לתובנה כי מזונות מן הצומח – גם ביבשה – הם בעלי ההשפעה הסביבתית הנמוכה ביותר. גם מדינת ישראל צריכה לבנות חזון של מזונות מן המים ולהתבסס על הידע האדיר שקיים פה לטובת האדם והסביבה. כמדינה על ספר המדבר, מקורות המים המתוקים שלנו מצומצמים, ולכן החקלאות הימית צריכה להתמקד בים. צריך למנף את הידע והמחקר האדיר שנעשים פה בתחום של אצות ולפתח חקלאות ימית מבוססת מן הצומח, כי הם מזונות עם האימפקט הסביבתי הנמוך ביותר ועשירות מבחינה תזונתית, ורצוי שיהוו תחליף לצריכה המקומית הגבוהה של מזונות מהחי".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אנחנו עם הגיל כמו גינה..כל פעם צומח משהו..הסיבה יכולה לנבוע ברמה הגופנית לפעמים ברמה הנפשית ולדעתי גם סיבה גבוהה יותר, ברמה של הנשמה.. התפתחויות שלא הגיעו למיצוי אוהב מסופק ושלם.

  2. לחני:

    "אז אולי לא כדאי לוותר על אוכל שמן ומתוק?" – או ללמוד כמה מושגי יסוד בהסתברות וסטטיסטיקה.

  3. 2 נקודות:
    1. מספיק עם הטרמינולוגיה אוכלוסיות מוחלשות. יש דבר כזה אך לא כל אוכלוסייה ענייה היא מוחלשת.

    2. מזון מן הים, חרקים, קציר יעיל של אנרגיה ממקורות מתחדשים – כל אלו מקדמים את האדם לתמיכה בפיצוץ האוכלוסין שלו. אני לא מתבטא בעניין כן או לא טוב. אני רק אומר שכל מי שחושב שזה מה שיציל את הכוכב שלנו והאנושות – טועה בהחלט. כולנו זורם במעגל הפחמן. לפעמים כחלק מגוף חי ולפעמים לא. המערכת יחסית סגורה וכמה פצצות מימן פה ושם לא ישנו אותה באופן מהותי. עם האדם או בלעדיו – מעגל הפחמן זורם

  4. עד שהגעתי לגיל המכובד 66, חייתי לפי הוראות הרופאים והייתי "הכי בריאה מכולם". לא עישנתי, אכלתי נכון ומעט, עסקתי בספורט וכל המדדים היו אידאלים. בבילוי עם הנכדים בים המלח, התחילו לי כאבים בחזה. שבועיים הסתובבתי אתם עד שבית החולים הואיל לצנתר אותי ולהוסיף לגופי סטנטים. אף אחד לא ידע לומר מדוע. לפני חודשים הוסיפו סטנט נוסף. למרות התרופות שאני לוקחת מאז. התשובה היחידה שאני מקבלת מהרופאים, שאינם מסוגלים לתת תשובה לגבי סיבות ההצרויות – זה גנטי. אז אולי לא כדאי לוותר על אוכל שמן ומתוק?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן