סיקור מקיף

סוף מעשה במחשבה תחילה

האם כדאי לנסות דרכים טכנולוגיות לעצור את התחממות כדור הארץ, או שהנזק מהפעולה יהיה רב מתועלתה? וגם: מה ההשלכות של תעלת הימים על אילת ועל ים המלח

salps, יצור תת ימי קטן שעשוי לסייע בקליטת דו תחמוצת הפחמן

לאחרונה הועלו שתי הצעות לעצירת / מיתון ההתחממות העולמית. התבשרנו על אפשרות לעצור את ההתחממות הגלובלית ע"י פיזור חלקיקי מימן-גפריתי בשכבת האטמוספירה העליונה, חלקיקים אלה יפעלו כמראות זעירות ויחזירו את אנרגית השמש לחלל… ע"י כך תפחת חדירת אנרגית שמש לפני שטח כדור-הארץ, הפחתה שתהווה מיתון של ההתחממות העולמית. אין בהצעה פירוט איך יפוזרו חלקיקי המימן-הגפריתי ומה ימנע הגעתם לקרקע.

בתמונה למעלה יצור ימי זעיר -salps – (גדלו כבוטן) שאוכל אצות/צמחים מיקרוסקופיים (פיטופלנקטון). הצמחים סופגים דו-תחמוצת-פחמן, ה"סלף" אוכל את הצמח ומפריש גללים ששוקעים לקרקעית הים וכך מוציא את הפחמן מהמערכת הסביבתית. כלומר ה"סלף" פועל למיתון ההתחממות הגלובלית.

לפיכך הציעו חוקרים לעודד את אוכלוסיית ה"סלף" ע"י תיגבור כמויות המזון… זאת מציעים לעשות בעזרת משאבות שיעלו למפלס עליון מים קרים מהעומק, בעומק חמרים מזינים שע"י שאיבתם למפלס העליון יעשירו הימים במזון, עושר במזון יגרום לריבוי האצות והפיטופלנקטון, אלה יספגו יותר פחמן ויאכלו ע"י ה"סלף" שיוציא את ה דו-תחמוצת-פחמן מהמערכת.

שתי הצעות, שני רעיונות שעל-פניו נראים מבטיחים ומעניינים, אלא שבשני המקרים כדאי לנקוט בזהירות רבה. במקרה הראשון, תרכובות גפרית באטמוספרה הן אחד הגורמים לגשם חומצי לכן נכון יהיה לבדוק ולהשוות את היתרונות כנגד החסרונות. במקרה השני… כדי להעלות מים קרים עשירים בחמרי מזון יופעלו משאבות ענק, מה תהיה ההשפעה על מערכות חיים/מזון, בעקבות שנוי ברמות המזון (ובטמפ')?

מה תהיה העלות האנרגתית של הפעלת המשאבות וכמה גזי חממה יתווספו למערכת בגלל הפעלת המשאבות? מה תהיה ההשפעה האקלימית של כמויות מים קרים שיבואו במגע עם האוויר?

בשני המקרים כוונת המציעים / החוקרים היא התערבות גסה בסדרי הטבע כדי לנטרל / לתקן נזקים שנגרמו ע"י התערבות גסה בסדרי הטבע האם לא נכון יותר לעצור את ההתערבות הראשונית?

בימים אחרים הייתי מביא את שני הרעיונות ללא התייחסות נוספת, הפעם הם משמשים לי כפתיחה להתרעה על כוונת "פיתוח" מקומית: בימים אלה מתפרסמות ידיעות בנושא סביבתי – מקומי – חשוב
מאין כמוהו, השר לפיתוח הנגב דחף, שר התשתיות נידחף, והנה מתגלגלת ומתקדמת תכנית תיפלצתית לכריית "תעלת-הימים"…

לפני שנים התגלגלה התכנית ואפילו נעשה נסיון כושל לכרית תעלה בין הים התיכון לים המלח, כושל מאחר והתברר כי לא היתה כדאיות כלכלית…. אז היתה הכוונה בעיקר כלכלית (חשמל) ותיירותית (אגמים בדרך). לא נעשו סקרים סביבתיים אלא פורסמו תכניות פיתוח "גרנדיוזיות" שהסתברו כבלון נפוח, למזלה של סביבתנו לא מומשה התכנית. היום ההסתברות למימוש קיימת ואיתה הסכנה.

מישהו שכח את ייבוש החולה? הדבר הטוב היחידי שיבוש החולה גרם הוא הקמת ה חברה-להגנת-הטבע. אותה חברה שמשום מה אין קולה נישמע בתגובה להצהרות המגלומניות של "מפתחים" למיניהם.

מטרת "תעלת-הימים" היא לתקן נזק שניגרם בעיקר ע"י שני מפעלי פיתוח : האחד : הובלת מי הירדן לכל הארץ, השני : מפעלי-ים-המלח, בשני המקרים – שינוי סדרי בראשית.
לכן: כאשר מתברר שהשנוי גורם נזק, מה פשוט יותר מאשר לעצור, לנטרל את השנוי, לתת לירדן לזרום לים-המלח ולצמצם את פעילות הפקת האשלג. במקום מי הירדן ישתמשו במי-קולחין מטוהרים ובמים מותפלים. במקום האשלג? הגיע הזמן שמי ש"סחט" את הסביבה ישלם חובו לחברה ולסביבה.

יתכן כי אחרי סקר סביבתי מקיף יסתבר כי אין מקום למחאתי /דאגתי… אבל עד שיתבצע סקר אני מציע לחשוב על כמה בעיות ש"תעלת-ימים" תגרום: אילת ידועה כעיר חמה אבל יבשה, עד לפני כשלושים שנה היתה רמת לחות האוויר הממוצעת באילת 10%. בעקבות הגינון ובעיקר בגלל בריכות המלח מצפון לעיר, עלתה רמת הלחות ל 20% …. ועדיין יחסית יבש, איך תשפיע על היובש היחסי תעלת מים מצפון מזרח? איך תשפיע התעלה על האקלים בערבה ?
מפרץ אילת הוא "מבוי-סתום" – ללא מוצא, מצב שמכתיב את כווני הזרמים המקומיים, פתיחת מוצא-צפוני תשנה את מערכות הזרימה במיפרץ, מה שנוי כזה יגרום ואיך ישפיע על החי והצומח במיפרץ?
– אילת וישובי הערבה מקבלים מים (לשתיה ולהשקיה) ממפלס-מים (אקוויפר) מקומי בערבה, המים מליחים בדרום ופחות מליחים בצפון, תעלה שתוביל מים מלוחים מהים מעל לאקוויפר הערבה תסכן את האקוויפר, את הישובים, את שדות החקלאות ואת כל מערכות החי והצומח בטבע. בנוסף, חשוב לזכור כי התעלה מתוכננת על קוו שבר גאולוגי פעיל. – המתכננים מספרים על תחנה הידרו-חשמלית שתספק חשמל, חשמל בעזרתו יותפלו מים לישובים בסביבה … כלומר לפחות חלק ממי התעלה יותפלו, כלומר ריכוז המלחים במים שיגיעו לים-המלח יהיה גבוה מ-4.5% איך זה ישפיע על ההרכב הכימי של מי ים-המלח ? – באיזו מידה התעלה כלכלית? נכון היה לבדוק את עלות הקמת מתקני התפלה, להתפלת מליארד קוב מים בשנה (כמות דומה לזרימת הירדן לים-המלח), לעומת העלות הצפויה של התעלה -( כ 5 מליארד דולר). הבדיקה חייבת להעשות בראיה ארוכת-טווח, כאשר כל פיתוח חייב להיות בר-קימא.

למזלנו (אולי) מרבית המימון למיזם יבוא מהבנק העולמי, הבנק אינו משחרר מימון ללא קבל סקרים רבים כולל סקר סביבתי, לכן ניתן לקוות כי סקר סביבתי יראה את הסיכונים ובמידה והמיזם יבוצע ינקטו כל אמצעי הזהירות למניעת אסון סביבתי. נזכור את החולה!

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. בקשר לתעלה:
    1. פתרון לבעית הלחות – ניתן ואף רצוי לקרות את התעלה (ולו מסיבות בטחוניות) ואז לא יהיה אידוי בדרך אל…
    2. פתרון לבעית המוצא הצפוני והזרמים – ניתן לפזר את הפתחים לתעלה במספר נקודות ואפילו בעומק של עד קילומטר מקו החוף בצורה שכל פתח יבטל את השפעתו של חברו
    3. פתרון לבעית האקויפר ולבעית הבטיחות האקולוגית – תעלה עם תחתית אלסטית שאינה חדירה למים

    לעניות דעתי, בהיבט האקולוגי הסיכונים מעטים והרווחים מרובים: אגמים עם שמורות טבע, הזדמנות לריסון מפעלי ים מלח, החייאת ים המלח, מקומות חניה נוספים לציפורים נודדות, הצלת אקויפר הערבה מניצול יתר ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן