החיסון BCG יעיל לא רק נגד שחפת וקורונה אלא גם נגד אלצהיימר ופרקינסון

פני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה שלו רחבה יותר

ריאה של חולה שחפת.   <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
ריאה של חולה שחפת. המחשה: depositphotos.com

שחפת היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למוות ברחבי העולם. אך הרוב המכריע של המקרים בעולם שאובחנו כהדבקות ומוות כתוצאה משחפת מרוכז במדינות העולם השלישי. החיסון שפותח לשחפת בצרפת לפני כ-100 שנה נקרא בקיצור BCG (Bacillus Calmette-Guerin) והוא מבוסס על חשיפה של חיידק ״מוחלש״ של גורם המחלה. גם 100 שנים לאחר פיתוחו הוא נחשב אחד החיסונים החשובים והבטוחים ביותר לילדים באזורים מוכי שחפת. חיסון זה משמש גם כקו ראשון בטיפול בחולי סרטן שלפוחית השתן מזה כ-40 שנה, ונחשב כטיפול האימיונותראפי הראשון בעולם. נתונים שהצטברו עם הזמן הצביעו על כך כי BCG עשוי לעשות הרבה יותר מאשר להגן ״רק״ משחפת, ולמעשה ניתן היה לשער כי האפקט המטיב שלו נובעים מפעולה לא ספציפית של חיזוק מערכת החיסון. למרות זאת, החיסון שהוכנס לשימוש בארץ בשנת 1955 הפך "למיותר" בתקופתנו, ובעקבות מחקרים שהראו שבמדינות בהן שיעור השחפת אינו גבוה אין יעילות רבה לחיסון, הופסק החיסון וכיום הוא ניתן על פי נוהל רק לילודים וילדים עד גיל 4 ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה.

לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה. החוקרים ניתחו נתונים מ-55 מדינות, המהוות 62.9% מאוכלוסיית העולם, ומצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב-15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. הממצאים פורסמו בכתב העתVaccines . פרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ממובילות המחקר, הגדירה את ה-BCG כ"אחד החיסונים הכי מוצלחים שנוצרו בעולם אי פעם".

במחקר שהתבצע לאחרונה על ידי צוות מחקר נרחב בראשות תלמידת המחקר דניאל קלינגר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידה מקבוצת המחקר של פרופ' מיכל ליניאל, חוקרת שעסקה בחקר הקורונה בשנה האחרונה, בשיתוף חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית (פרופ׳ הלל ברקוביאר, פרופ' צ'רלס גרינבלט), חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון (דר׳ נדב רפפורט), מרכז המחקר של כללית (ד"ר נועם ברדה), אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (פרופ׳ ערן הלפרין ותלמידו בריאן היל), והמרכז הרפואי הדסה (פרופ' עופר גפרית) – נבדקה האפשרות כי חשיפה חוזרת ונשנית ל-BCG במהלך הטיפול האימונוטארפי בחולי סרטן שלפוחית השתן עשויה להקטין את הסיכון שלהם לפתח מחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו אלצהיימר ופרקינסון. מחקר זה פורסם לאחרונה ב-Vaccines.

מאיפה הכל התחיל? במשבר הקורונה העולמי. לדברי פרופ' ליניאל, "כשמגפת הקורונה התחילה להכות בעולם לפני שנה וחצי, בגל הראשון, שמנו לב לפתע שיש מדינות שנפגעות מהמחלה בצורה יוצאת דופן. ראינו תופעה שמאוד הפתיעה אותנו – מדינות אירופאיות שיש להן כלכלות ומערכות רפואה יחסית חזקות, כמו אנגליה, ספרד ואיטליה, נפגעו בצורה קשה לעומת מדינות אחרות, קרובות אליהן. באותה תקופה חקרנו את החיסון הזה, BCG. בדיקה מדעית שביצענו חשפה כי מדינות שאינן מחוסנות נגד BCG היו פגיעות יותר לקורונה, לעומת מאשר מדינות שבהן החיסונים נמשכים עד היום או שחוסנו בהן האזרחים עד לאחרונה. הקורלציות בין ההתחסנות נגד שחפת להידבקות בקורונה היו מדהימות, בעיקר בנוגע לאוכלוסיית הצעירים. לאותם מחוסנים נגד שחפת הייתה הגנה נגד הקורונה במידה מסוימת, מבלי לדעת את זה. בעקבות מחקרנו קבוצות מחקר רבות המשיכו לבדוק זאת. אני כבר אז הבנתי שיש משהו בחיסון הזה שהוא מעבר לשחפת עצמה".

תוצאות המחקר הנוכחי התבססו על עבודה רטרוספקטיבית רחבת היקף (וחובקת עולם) במספר מרכזים רפואיים – ביניהם בית החולים הדסה עין כרם ובית החולים של אוניברסיטת לוס אנגלס (UCLA). המחקר בחן באופן כמותי נתוני חולים שנאספו במשך כ-20 שנה (משנת 2000 ועד 2020) וכלל למעלה מ-12,000 חולי סרטן שלפוחית השתן. מדוע דווקא נגד סוג סרטן זה? "מדובר סוג סרטן שב-40 שנה האחרונות מטפלים בו באופן די נועז, כטיפול ראשון, בשטיפה בקטטר עם ה-BCG את השלפוחית. החיידק המוחלש הזה מאקטב את המערכת האימונית של החולים, וכך היא נלחמת יותר טוב בתאי הסרטן", הסבירה החוקרת. לאחר שהוצאו מטופלים אשר כבר היו חשודים לפגיעה של אלצהיימר או כאלו שסוג סרטן השלפוחית לא תאם את קבוצת הביקורת, נשארו כ- 6,700 מטופלים, 83% מהם גברים.

תוצאות המחקר היו מרגשות עבור החוקרות. בכל המרכזים הרפואיים נמצא כי טיפול ב BCG-קשור להפחתה משמעותית (עם מובהקות סטטיסטית) לסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. השיפור הדרסטי ביותר מבחינת קבוצת אוכלוסייה נרשם עבור גילי 75 ומעלה (37%). בקבוצה של כ-1,000 חולים שטופלו במרכז הרפואי הדסה השיפור היה מרשים אף יותר (58%). המעניין מכל היא העובדה שהאפקט המיטבי על המחלות ניווניות נמצא תקף גם למחלת הפרקינסון (עם מגמה של 28% ירידה בסיכון לפתח מחלה בחולים של סרטן שלפוחית השתן שטופלו ב(BCG-.

"אותו חיסון שהוא מבחינתי פלאי, ה-BCG, הפתיע את עולם המחקר במשך 50 השנים האחרונות – מדי פעם התפרסמו עדויות שהוא מסייע לדברים שאין בינם לבין שחפת כל קשר. למשל, בילדים שקיבלו את החיסון, נרשמו פחות מתים מדלקות ריאות בחמש השנים הראשונות. מה הקשר בין דלקת ריאות לשחפת? אין קשר. ראו, למשל, שלאותם ילדים שקיבלו את החיסון יש פחות יבלות. מה הקשר בין החיסון ליבלות? שוב, אין קשר. רואים שאותם ילדים סבלו פחות מסכרת נעורים. ממצאים אלו העלו את המחשבה שאולי אנחנו, החוקרים, יכולים לחשוף בלי להתכוון איזושהי הגנה גלובלית של המערכת החיסונית. אנחנו חושבים שהחיסון דורש לכאורה מהמערכת החיסונית – 'תעמדי על המשמר טוב יותר', וכתוצאה מכך פחות מחלות מצליחות לתקוף אותנו. למה המחלות פרקינסון ואלצהיימר קשורות ל-BCG? יש למחלות אלו רכיב חיסוני משמעותי", מסבירה עוד פרופ' ליניאל.

ראוי לציין כי לא נצפתה במחקר השפעה מיטיבה של ה-BCG במחלות תלויות גיל כמו סוכרת מסוג 2(T2D) או שבץ מוחי. "בימים אלו בעולם מתקיימים מספר ניסויים קליניים לבחון את ההשפעה המיטיבה של BCG לבדיקת יעילות חיסון ה- BCG כמגן פוטנציאלי למניעה או האטה של מחלות. כמובן שכל פתרון שיאפשר שיפור או האטה בהתפתחות מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון אצל האוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר הוא בעל משמעות רפואית, כלכלית וחברתית עצומה", מסכמת החוקרת.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן