"ככל ששיעור ההיענות לחיסוני השגרה גבוה יותר שיעור התמותה מקורונה יורד"

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר * עורך המחקר, פרופ' יזהר בן שלמה: "גם אם נמצא חיסון למגיפה הנוכחית, ההבנה שמתקיים חיסון רוחבי עשויה להועיל במגיפות הבאות"

חיסונים לתינוקות.  <a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com</a>
חיסונים לתינוקות. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי מידת ההיענות באוכלוסייה לקבלת חיסונים והנהגת לוח חיסונים מדינתי רחב יותר, מצויים במתאם טוב עם שיעורי התמותה מתוך כלל הנדבקים מקורונה.

המשמעות: שככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה נמוכים יותר.

עורכי המחקר, ראש החוג לרפואת חירום במכללה האקדמית צפת, הפרופ' יזהר בן שלמה, וראש המרכז הגלילי לחקר בריאות דיגיטלית במכללה האקדמית צפת, הפרופ' מאלכ יוסף, שחקרו את הנושא מצאו שככל שלוח החיסונים הנהוג במדינה מסוימת רחב יותר וככל שההיענות לחיסון גבוהה יותר, כך נמוך יותר שיעור המתים מתוך הנדבקים המוכחים.

על פי הנתונים במדינות שבהן שיעור החיסונים בילדות מתקרב למאה אחוזים יש תמותה נמוכה מוירוס הקורונה, בעוד שבמדינות שבהן שיעור הכיסוי החיסוני הוא 92%-93% כבר רואים תמותה גבוהה מהוירוס.

במחקר נמצא כי רמת הרפואה באותן המדינות אינה משחקת תפקיד.

כך לדוגמא, במחקר בלטו מדינות עם רמת רפואה גבוהה, מדינות עשירות והמוגדרות על ידי קרן המטבע הבינלאומית וספר העובדות העולמי של הסי.איי.איי כמדינות מפותחות, כדוגמת: ארה"ב, ספרד ואיטליה, אך עם שיעורי חיסון מעט יותר נמוכים – עם שיעורי התמותה מוירוס הקורונה שבין 6% ל-14%.

זאת בעוד שבמחקר נמצא כי במדינות בעלות רמת רפואה נמוכה הרבה יותר, מדינות שהן פחות עשירות, ושאינן מוגדרות על ידי קרן המטבע הבינלאומית וספר העובדות העולמי של הסי.איי.איי כמדינות מפותחות, כדוגמת: אוזבקיסטאן, תאילנד ואזרבייג'אן, אך עם שיעורי חיסון הנושקים ל-100% – עם שיעורי תמותה מוירוס הקורונה הנמוכים מ-2%.

בטבלה הבאה ניתן לראות את התפלגות הנתונים בהתאמה מדינות שצוינו לעיל:

מדינהאחוז נפטרים% התחסנות הפטטיס B%התחסנות אדמת% התחסנות דיפטריה%התחסנות חצבת%התחסנות פוליו
ארה"ב5.89190949096
ספרד12.49698969496
איטליה149594968892
אוזבקיסטאן0.49998999999
תאילנד1.99898989599
אזרבייג'אן1.29598959796
המחקר מראה קשר הפוך בין אחוז כיסוי החיסונים הכולל במדינה לבין התמותה מקורונה

על פי הממצאים במחקר החדש שנערך במכללה האקדמית צפת, ב-52 מתוך 57 מן המדינות שבהן שיעור ההתחסנות לדיפתריה היה מתחת ל-96%, שיעור התמותה מוירוס הקורונה עומד על מעל 2% מוירוס הקורונה.

על פי הממצאים מתוך 57 המדינות הנ"ל, כל 45 המדינות עם התחסנות של פחות מ-93.6% להפטיטיס  B, הן עם יותר מ-2% תמותה מוירוס הקורונה.

לסיכום, על פי המחקר, למרות ששיעורי ההתחסנות בכל העולם הם יחסית גבוהים, ככל ששיעורי ההתחסנות קרובים יותר ל-100%, כך ה"הגנה" מתמותה מוירוס הקורונה מיטבית.

המחקר מצא כי במדינות, שבהן שיעור החיסונים בגילאי הילדות מתקרב ל-100%, יש תמותה נמוכה מהוירוס.

זאת, בעוד שבמדינות שבהן שיעור הכיסוי החיסוני הוא כבר בין 92% ל-93%, כבר רואים תמותה גבוהה מהוירוס.

אגב כך, על פי נתוני המחקר בישראל, שבה שיעור ההתחסנות נושק למאה אחוזים ועומד על 99%, שיעור התמותה מתוך הנדבקים הוא 0.7% בלבד.

עורך המחקר שלפנינו, פרופ' יזהר בן שלמה, חוקר ורופא מומחה ליילוד ולגניקולוגיה בהכשרתו, הוסיף היום (ד') כי מחקרו עולה בקנה אחד, מחזק ומצטרף לממצאים האחרונים שהתקבלו מדיווחים רפואיים במקסיקו ולממצא החישובי המצביע דמיון חלקי במבנה וירוסי האדמת והחצבת למבנה של וירוס הקורונה.

המחקר החדש, המצטרף לממצאים האחרונים שהתקבלו, נוגדים את ההנחה המדעית שהייתה נהוגה עד לאחרונה, לפיה בין וירוסים אין "חיסון צולב", כלומר: אם חוסנת לכמה אחרים אתה יותר מוגן מווירוס שלא פגשת.

פרופ' בן שלמה: "גם הממצא שלנו, שככל שלוח החיסונים המדינתי יותר רחב, ההגנה יותר טובה, ולהיפך, מחזקים את הטענה הזאת".

"בניתוח עומק של הגל הראשון בבני ברק נמצא לאחרונה, שילדים עד גיל שנה נדבקו בקורונה והדביקו כמו מבוגרים, בעוד שילדים משנה עד עשר נדבקו והדביקו הרבה פחות. הממצא שלנו מציע, שההסבר נעוץ בכך שילדים שטרם חוסנו בחיסוני השנה הראשונה נדבקו בשיעורים גבוהים, ואלה שחוסנו היו יותר מוגנים מהדבקה", הוסיף פרופ' בן שלמה.

יצוין כי שני החוקרים בדקו את שיעורי התמותה מתוך כלל החולים המאומתים באמצעות שימוש בשיטות של למידת מכונה בתשעים מדינות, שבהן נמצאו לפחות 2,000 נדבקים בוירוס הקורונה.

שאלת המחקר, שנשאלה במחקר, הייתה: האם ההתחסנות של האוכלוסייה על פי לוח החיסונים ושיעור ההתחסנות קובעים את רמת התמותה ממגיפת הקורונה.

החוקרים הפעילו למידת מכונה על שני בסיסי מידע של ארגון הבריאות העולמי: האחד מפרט את לוח החיסון המדינתי ב-194 מדינות ומידת ההיענות לחיסונים של האוכלוסייה באותה המדינה, והשני הוא דיווחי התמותה באחוזים מתוך סך הנדבקים המאותרים במגיפת הקורונה.

הממצא המרכזי היוצא מתוך המחקר הוא, שכחמישה חיסונים: הפטיטיס B, חזרת, אדמת, חצבת ופוליו, הניתנים בשנת החיים הראשונה של האדם הם החשובים ביותר להגנה על הציבור.

פרופ' יזהר בן שלמה: "גם אם נמצא חיסון למגיפה הנוכחית, ההבנה שמתקיים חיסון רוחבי עשויה להועיל במגיפות הבאות".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. לא יותר סביר שאוכלוסיה שמתחסנת באחוז גבוהה פשוט נשמעת יותר להוראות ויותר מאמינה למדענים.
    ואוכלוסיה שלא מתחסנת באחוזים גבוהים (אפילו אם מדובר ב10%) יש סיכוי טוב שנמצאת במתאם גבוה אם אי לקיחה ברצינות את הקורונה. מספיק אחוז לא גדול אפילו שלא מציית כדי להגדיל את התמותה.
    בקשר לממצא על כך שמדינות עניות עם התחסנות גבוהה (יכול להיות שהם חשופים פחות לתאוריות קונספירציה או שהממשל בהם קשוח יותר) הגיוני שאחוזי התמותה בהם נמוכים בגלל שהגיל הממוצע בהם נמוך יותר (יש מתאם בין רמת העושר במדינה לבין גיל ממוצע)
    ממש אי אפשר לקפוץ למסקנה שהחיסון למחלות אחרות עוזר נגד קורונה.
    אני אישית תומך בחיסונים כמובן, אבל המסקנות מהמחקר נראות לי נמהרות ביותר, יש הסברים הרבה יותר פשוטים לממצאים

  2. רוב מהספרים בטבלה הם בעשירון עליון ולכן ההבדלים לא ממש מובהקים.
    יותר מעניין לבדוק את הרגישות לקורונה בין האנשים שמקבלים חיסון נגד שפעת לאלה שלא מקבלים, כיוון שכאן ההבדלים יהיו הרבה יותר גדולים ולכן הסטטיסטיקה יותר מדויקת.

  3. כספית אין מזמן, הקשר לאוטיזם הוא פרי המצאתו של רופא שייצג הורים שרצו לתבוע את בתי החולים וחיפשו סיבה, אפילו כתב העת שפרסם משך את המאמר.

  4. בוקר טוב לכל הידענים
    מעולם לא נתקלתי במחקר מופרך יותר
    שנועד להכין אותכם לקראת קבלת החיסון
    מה לגבי כל נזקי החיסונים שלא מדווחים פה?
    ילדים קטנים אוטיסטים ועם פיגור?
    איפה המחקר שעשיתם בנושא הזה?
    ומב לגבי הכספית הרעילה המצויה בכל חיסון אפשרי על מנת לשמר אותו?
    ומה לגבי האלומיניום והמונוסודיום גלוטומט?

    אני אישית מכיר הורים שילדיהם נשתנו ללא הכר לאחר קבלת חיסונים
    בין לילה הם התחילו לבכות לצעוק ולהביע מצוקות פיזיות קשות

    מספיק ללכת עם העדר
    אף אחד לא רוצה בטובתכם תאמינו לי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן