סיקור מקיף

כיצד הבצורת הבאה תעצב את העתיד שלנו?

פרופ' רוני אלנבלום ז"ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו

הצלבנים כובשים את ירושלים.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
הצלבנים כובשים את ירושלים. המחשה: depositphotos.com

שינויים אקלימים מהווים גורם מרכזי בעיצוב והתפתחות חברה. גם אירועים לכאורה "רגילים", שאינם נראים דרמטיים או תופסים את עיני התקשורת באופן יוצא דופן, עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על חברות אנושיות. פעמים רבות דווקא המידע על משברים אלה-אורכם, עוצמתם ומידת ההשפעה שלהם על החברה, נשארים לא ידועים. משברי אקלים מסוג זה – בצורות, גשמים בלתי צפויים, גלי קור ועוד, משפיעים על חברות אנושיות ויכולים להתפתח גם להידרדרות ביציבות הפוליטית, לקונפליקטים אלימים ולגלי הגירה.

מחקר זה, המתמקד במשברי אקלים, בוצע על ידי פרופ' רוני אלנבלום ז"ל והדוקטורנטית טל אולוס, מהמחלקה לגיאוגרפיה וביה"ס ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית והוגש שבועיים בלבד לפני מותו המפתיע של פרופ' אלנבלום. לאחר מותו, המשיכה טל את העבודה על פרסום המחקר לבדה, עד פרסומו לאחרונה בכתב העת היוקרתי "Humanities & Social Sciences Communications". המאמר הוא גם חלק מקבוצת מחקר שפעלה בשנים האחרונות במסגרת בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וכן בשיתוף עם קבוצת מחקר במימון קרן המחקר של האיחוד האירופי (ERC). ייחודו של המחקר הוא השילוב בין פרספקטיבה היסטורית וארכיאולוגית לבין סקירה של אירועים עכשוויים. החוקרים בחנו שלושה מקרים לאורך ההיסטוריה, בהם ריכוז של אירועי אקלים יחסית שגרתיים הובילו תוך זמן קצר לפגיעה בזמינות המזון וכתוצאה מכך לחוסר שקט חברתי, קונפליקטים, ואף לקריסה של אותה חברה.

פרופ' רוני אנלבלום ז"ל. צילום: האוניברסיטה העברית
פרופ' רוני אנלבלום ז"ל. צילום: האוניברסיטה העברית

המחקר התבסס על ניתוח של מקורות היסטוריים ובמקרה של מאלי על נתונים ממגוון מקורות כגון סקרים ודוחות המתארים את המצב האקלימי, הכלכלי והחברתי לפני פרוץ הקונפליקט ובמהלכו, וכן נתונים ומידע כמותי כמו כמות המשקעים החודשית, מדד בצורת, מחירי מזון ועוד.

המקרה ההיסטורי הראשון שנבחן במאמר עוסק בנפילת שושלת הליאו, ששלטה בצפון סין ומונגוליה, בין השנים 907-1112 ונחקר בשיתוף עם פרופ' גדעון שלח-לביא וד"ר יה-לי לי. המקרה השני מנתח את המשבר האקלימי והשפעתו על הציביליזציות המורכבות במערב אסיה במאה השתיים עשרה.

המקרה השלישי, מהשנים האחרונות, עוסק בקריסה החברתית והמדינית של רפובליקת מאלי שבמערב אפריקה, בשנים 2012-2013. כך לדוגמא, בין השנים 2009-2011, מאלי חוותה תקופת בצורת בצפון ומרכז המדינה. המאמר העלה כי מאותו אזור החל גם המרד כנגד הממשל המרכזי וכי לצד הצפות קשות בקיץ 2012, שהובילו לעלייה נוספת במחרי המזון, חלה נקודת השבר במדינה. בעקבותיה, נהפך הקונפליקט מסכסוך מקומי מצומצם למלחמה קשה שכללה גלי עקורים ופליטים והתערבות של כוחות צבאיים בינלאומיים.

הרבה מהעיסוק והדיון העכשווי בנושא שינויי האקלים נוגע לסיבה, לגורם האנושי, שבגינה אנחנו חווים שינויי אקלים, ובדרך שבה נוכל להפחית את פליטת גזי החממה ולמתן את הנזק שנגרם. מחקר זה, מתמקד לא בסיבה אלא בתהליכים עצמם ובתוצאותיהם. המסקנה המרכזית של המאמר היא שלהפחתה בזמינות המזון במשך זמן לא ארוך מדי – כמה שנים בודדות עד עשור – שנגרמת ממשברי אקלים הדרגתיים כמו בצורות, יכולה להיות השפעה דרמטית וארוכת טווח על חברות אנושיות. במידה מסוימת, אפשר לומר שלהידרדרות הדרגתית כזו, בגלל הפגיעה המתמשכת שלה בזמינות המזון, יש השפעה חברתית יסודית ועמוקה יותר מאשר אירועי אקלים עוצמתיים מאוד וקצרי מועד, שלהם השפעה מוגבלת על הביטחון התזונתי. טל אולוס מסבירה כי "לפי תוצאות המחקר שלנו לא מדובר בהרבה מאוד זמן, ולא מדובר בהכרח באירועים דרמטיים במיוחד שמצטלמים היטב. החשיבות של המחקר היא דווקא בהבנה שגם אירועים 'רגילים' יכולים להביא לתוצאות דרמטיות."

פרופ' רוני אלנבלום ז"ל, היה חוקר בכיר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, היסטוריון של ימי הביניים וגיאוגרף של ערים היסטוריות, מומחה בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב, והוא נפטר מדום לב בחודש ינואר האחרון.  מחקריו האחרונים עסקו בהיסטוריה סביבתית ואקלימית, בתולדות העיור ובהיסטוריה של ירושלים. אלנבלום היה גם חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על בסיס עבודותיו אלו פרופ' אלנבלום פיתח את גישת ה'שבריריות', על פיה הפרעות אקלימיות עלולות להביא לערעור ואף להתמוטטות של חברות אנושיות.

על העבודה עם פרופ' אלנבלום, אמרה טל: "פרסום המאמר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחתי מאוד על פרסומו ומצד שני כאב לי מאוד שרוני איננו איתנו לחלוק את הרגע הזה. במידה מסוימת פרסום המאמר הוא סגירת מעגל ועוד פרידה מרוני, והוא חלק ממורשתו של רוני. הגשנו את המאמר שבועיים לפני שרוני נפטר במפתיע, ואת העבודה על הגרסאות הבאות של המאמר עשיתי לבד ותוך דיאלוג מתמיד עם רוני שהתרחש בראשי. חשוב לי לומר שזה לא יהיה הפרסום האחרון שלו. מאז מותו עמלים חברים, קולגות ובני משפחה על הוצאתו לאור של ספר מקיף ופורץ דרך שמסכם את המחקר של רוני בעשור האחרון."

המחקר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן