אל ניניו בחצי הכדור הדרומי ותבניות אקלימיות נוספות תרמו תרומה חשובה להתחממות. הנחמה היחידה – כיסוי הקרח באנטראקטיקה – גדל במקצת
בסיכום עולמי, 2010 היתה אחת משתי השנים החמות ביותר בהסטוריה. כך עולה מדוח מצב האקלים לשנת 2010 שפרסמה סוכנות האטמוספירה והאוקיאנוגרפיה של ארה”ב (NOAA). הדוח, שנבדק בביקורת עמיתים פורסם בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקנית, וחובר בידי 368 מדענים ב-45 מדינות. הוא מספק במפורט עדכון שנתי על מדדים אקלימיים גלובליים, ועל אירועי אקלים עיקריים בכל היבשות.
הדוח השנה כולל 41 מדדים אקלימיים – 4 יותר מאשר בשנה הקודמת – לרבות טמפרטורות באטמוספירה התחתונה והעליונה, משקעים, גזי החממה, לחות, כיסוי העננים, טמפרטורת ורמת מליחות מי הים, הקרח הימי, קרחונים ותכסית שלג. כל מדד כולל אלפי מדידות מבסיסי נתונים עצמאיים המאפשרים למדענים לזהות את המגמות הכוללות.
בעוד כמה תבניות אקלים מחזוריות השפיעו השפעה משמעותית על מזג האוויר ואירועי אקלים במהלך השנה, הניתוח המקיף של מהדדים מראה המשך המגמה שהמדענים רואים לאורך 50 השנים האחרונות, והיא עקבית עם שינויי האקלים המוכרים.
“אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המדדים הללו משום שדי ברור שהאקלים בעבר אינו יכול לייצג את האקלים בעתיד. מדדים אלה חיונים להבנה ובניית תחזית אמינה של האקלים בעתיד” אומר תומס קארל, מנהל מרכז האקלים של NOAA באשוויל, צפון קרוליינה. השנה החולפת צוינה בתנודות גדולות כגון אל ניניו בחצי הכדור הצפוני והתנודה הארקטית, שגרמו לאירועי מזג אוויר משמעותיים ב-2010.
הנה כמה מהממצאים העיקריים:
- טמפרטורות: שלושה בסיסי נתונים עצמאיים הראו ששנת 2010 היתה אחת משתי השנים החמות ביותר מאז הוחל באיסוף הנתונים בסוף המאה ה-19. הטמפטורה הגלובלית באיזור הארקטי המשיכה לעלות בקצב כפול מאשר בקווי הרוחב הנמוכים.
- קרחונים וקרח ימי: תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי המשיכה להצטמק והיתה השלישית בקוטנה ברשומות. הקרח בגרינלנד נמס בקצב הגדול ביותר מאז לפחות שנת 1958. ההמסה של הקרח בגרינלנד היתה כ-8% גדולה יותר מאשר בשיא הקודם שנרשם בשנת 2007. הקרחונים באלפים הצטמקו זו השנה ה-20 ברציפות. בינתיים כיסוי הקרח הימי באנטקטיקה גדל לשיא של כל הזמנים ב-2010.
- טמפרטורת פני הים וגובה פני הים: גם בהינתן תופעת אל ניניה בינונית-חזקה במחצית השניה של השנה, הקשורה במים קרים יותר באיזור קו המשווה ובאיזור הטרופי של האוקיאנוס השקט, טמפרטורת פני הים היתה השלישית בחומה בהסטוריה וגובה פני הים המשיך לגדול.
- מליחות האוקיאנוסים: האוקיאנוסים היו יותר מלוחים מהממוצע באיזורים שבהם יש התאדות מהירה ומתוקים מהממוצע באיזורים שבהם יש משקעים מרובים, דבר המעיד על כך שמחזור המים מתגבר.
- גזי החממה: ריכוז גזי החממה ממשיך לעלות. רמת דו תחמוצת הפחמן גדלה ב-2.6 חלקים למיליון, יותר מהממוצע השנתי של הגידול בשנים 1980-2010.
כמה תבניות אקלימיות שיחקו תפקיד באירועי מזג אוויר ואקלים בשנת 2010:
- אל ניניו בחצי הכדור הדרומי: תבנית מזג אוויר חמה וחזקה של אל ניניו בתחילת 2010, שעבר ללה ניניה קרה ביולי תרם לכמה תבניות מזג אוויר לא שגרתיות ברחבי העולם והשפיע על איזורים שונים בדרכים שונות. פעילות הציקלונים הטרופיים היתה מתחת לממוצע כמעט בכל האגנים ברחבי העולם, במיוחד במרבית האוקיאנוס השקט. האגן האטלנטי היה יוצא דופן עם פעילות הוריקאנים כמעט בשיאה. גשמים חזקים הובילו לאביב רטוב (ספטמבר-נובמבר) באוסטרליה שסיים עשור של בצורת.
- תנודות ארקטיות: במצב השלילי במרבית שנת 2010, התנודות הארקטיות השפיעו על חלקים רבים של חצי הכדור הצפוני וגרמו לאוויר הארקטי המקפיע להגיע דרומה ולאוויר החם יותר להגיע צפונה. בקנדה נרשמה השנה החמה ביותר בהסטוריה, בעוד בבריטניה שרר החורף הקשה ביותר בתחילת השנה ודצמבר הקר ביותר בסופה של אותה השנה. התנודות הארקטיות הגיעו לערך השלילי ביותר בפברואר, אותו חודש בו נרשמו שיאי השלגים בכמה ערים בחוף המזרחי של ארה”ב.
- הרוחות הטבעתיות הדרומיות: תבנית אטמוספרית הקשורה לעוצמתן והתמדתן של הרוחות המקיפות את חצי הכדור הדרומי ואת אנטראקטיקה והובילו לשיא של כל הזמנים בכיסוי השלג סביב אנטאקטיקה.
דוח מצב האקלים הוא דוח הנבדק בביקורת עמיתים ומתפרסם בכל שנה כמוסף מיוחד לבטאון האגודה המטאורולוגית האמריקנית. העורכים הם ג’יי בלונדן, ד.ס. ארנט ומ.א. בארינגר. הדוח המלא והמסמכים הנלווים אליו נמצא באתר NOAA.
19 תגובות
יואל משה:
תוספת לדברי אבי:
צריך קצת צניעות ולא הייתה לך כל סיבה להניח שמה שלא ידוע לך – כמי שלא למד דבר על הנושא – לא ידוע גם למדענים העוסקים בו.
לא מדויק. לגבי א’ אתה צודק, אבל לא מדובר בממוצע אלא בחציון.
ב. לווינים סוקרים את כל כדור הארץ – גם את הקוטב הדרומי, ועובדה שיש לכך התייחסות גם במחקר נוכחי.
ג. תפסיקו לחפש את האשם מחוץ לכדור הארץ – השמש כבודה במקומה מונח, והנקיפה היא תהליך שהמחזור שלו הוא 24 אלף שנים לערך. ב-200 השנים האחרונות לא הצטברו שינויים כאלה בגלל הנקיפה שמצדיקים את ההתחממות.
ד. התרבות האנושית היא הגורם הראשון במעלה – כריתת עצים מצד אחד ושריפת פחמן לצורותיו מצד שני, שינוי המצב בימים בגלל זיהום וקריסת מערכת הפלקנטון שקולטת חמצן – אלו לא דברים בקנה מידה קטן.
ה. יש אפשרות לדעת מה היה גם לפני 500 אלף שנה אם כי לא ברזולוציה של שנים בודדות באמצעות מחקר של ליבות קרח ושיטות דומות בחומרים אחרים. מעולם לא היתה תקופה דומה לשלנו.
טוב שמעוררים את תשומת ליבנו לצורך לשמור על עולמנו ,וגם לאפשרות שהוא יהרס במו ידינו. אבל הסטריה היא לא שיטת אבחון, וניתוח.
א- ממוצע בתחום הטמפרטורות הוא לא קנה מידה. הרי אם הערכים משתנים באופן קיצוני מעלה ומטה כאחד הממוצע נשאר יציב למרות שהקיום קשה כפליים.
ב- יש לי תחושה שכרגיל סביבת המחקר מוטה לחצי הכדור הצפוני ששם יושבים רוב המדענים והמדידות. אבל באופן עובדתי המחקר מצביע על התחממות החוג הארקטי הצפוני והתקררות החוג הדרומי [אנקארטיקה מתכסה שלג].
ג- האם ייתכן שהכל קשור בעיקר לתופעת הנקיפה של כדוה”א? זאת אומרת שהשינוי המתמיד אך העקבי בנקודת הציר הוא שמשפיע על מזג האויר. אלא שבגלל הגאוגרפיה השונה בין הצפון לדרום [% היבשה/ארץ וכיו”ב ליד הקטבים] ההשלכה שונה?
ד-האם ייתכן שלהשערה הנ”ל יש להוסיף תרומה כלשהי של ה’תרבות’ או ה’תת תתרבות’ האנושית אבל היא שחקן משני?
ה- יחד עם קוצר היריעה ההסטורית של המדדים השונים [200 שנה של מדידות הם מעט מאוד בקנ”מ הסטורי]צריך קצת יותר צניעות לפני מסקנות/כותרות בומבסטיות.
נועם:
דבריך כן בסתירה לכתוב בויקיפדיה אבל אינני מוצא לנכון לחזור על האמור שם או על מה שאמרתי קודם.
אין שם תארוך שונה להיסטוריה ופרה היסטוריה של כל נושא.
לא כתוב, אבל מהידע הקודם שלי מדובר ב-2005.
מהי השנה השנייה עליה מדברים במחקר?
השנים הכי חמות הן 2010 ואיזו עוד שנה?
מיכאל שלום!
דברי הם לא בניגוד לכתוב בויקיפדיה.
להלן למשל ציטוט משם:
“חקר ההיסטוריה מוגבל לחקר תרבויות בעלות מערכות כתב, וככזה הוא מתייחס לראשית הכתב, אשר תיארוכו הוא לאלף ה-4 לפנה”ס ”
ואתה אמרת:
“לא מגבילים את ההגדרה באופן בלעדי לכתב ”
נאמר שם:
“גיל ההיסטוריה כגיל הציויליזציה”
זה מתקשר למה שאמרתי בנושא המילה “יקום” שמשמעותה בתורה (וגם המקבילה מבחינה מילולית ביוונית) היא ציויליזציה.
כל שאר הדברים שאמרתי למעשה נובעים מכך:
כשאומרים “היסטוריה” סתם מתכוונים מן הסתם לכלל המחשבה האנושית ומעשי האדם שיש להם זכר כתוב- וזה כפי שאמרתי מתוארך פחות או יותר לפי הספירה העברית.
אך כאשר מחילים את אותה הגדרה על עולמות דעת מצומצמים יותר כמו המתמטיקה או הפיסיקה מקבלים את ראשית לוח הזמנים של התגלות המתמטיקה בעולם (תאלס) או התגלות הפיסיקה בעולם (גלילאו-ניוטון).
בברכה,
נועם
איך מצליח נועם לגלגל כה הרבה הבלים ,
לכתוב שטויות , להסתמך על “ספר הספרים”
ואחרי כל זאת לטעון “שהמושג אדם הוא כל כך נעלה לעומת כל בע”ח שקדמו לו” .
לחשוב שיש מי שיתיחס לדבריו ברצינות ?
נועם:
כאמור, דבריך הם בניגוד להגדרות ההיסטוריה והפרהיסטוריה המופיעה בויקיפדיה.
ג’ו ומיכאל!
הפיסיקה ראשיתה במאה ה-17 ע”י גלילאו וניוטון.
לפני כן כלומר, הפיסיקה האריסטוטלית- זה פרהיסטוריה של הפיסיקה.
כאשר לומדים פיסיקה כיום- רצוי מאוד לדעת כיצד התפתחו הדברים מאז ראשית הפיסיקה,כלומר מאז המאה ה-17.
ראשית המתמטיקה היא כידוע במאה ה-5 לפנה”ס לערך, ומיילדיה היו תאלס ופיתגורס.
לפני זמן זה חל עידן פרהיסטוריה מתמטית.
אדם הראשון החל להיות מתועד ממשה (1200 לפנה”ס) ועד עזרא הסופר ( 444 לפנה”ס)
זמנו של אדה”ר, לפי הספירה העברית, המקובלת על יותר ממחצית תושבי כדור הארץ, היא לפני התשע”א שנים.
אך כידוע, הוא דמות מיתולוגית, והחכמים לא מעלים בדעתם לבלבל בינה לבין מיקומו ההיסטורי בראשית תקופת החקלאות וביות בע”ח- או לחלופין-
מאז שהבין ההומוספיאנס שהאריה הוא מלך החיות – ולא האדם.
בדת ישראל הבינו שהמושג אדם הוא כל כך נעלה לעומת כל בע”ח שקדמו לו, שראוי לראות בזמן זה את ראשית העולם והיקום (לא במשמעות של universe כמובן, אלא במשמעות התורנית של המילה (המילה “יקום” יובאה מהיוונית)).
כיום הפיסיקאים סבורים שראשית הזמן הפיסיקלי לפני 12.7 מיליארד שנים, אך זה רק בגלל שהטלסקופים שלנו כיום חלשים מאוד. בעתיד יתכן שזמן זה יצמח מאוד לאחור.
(אם במקרה יתברר שבמפץ הגדול היו שותפות רק הגלקסיות אותן אנו רואים כיום-אך לא כולן…)
בברכה,
נועם לוי
בויקיפדיה חושבים אחרת:
לא מגבילים את ההגדרה באופן בלעדי לכתב ולא מגדירים הגדרות שונות לנושאים שונים.
זו לא הגדרתי זו ההגדרה היחידה של המושג. אם כי אני מסכים שרוב האוכלוסיה לא מכיר את המושגים ולכן עדיף שאבי היה מסביר את הדברים אחרת.
ג’ו:
א. אינני מאמין שמישהו בעולם יקבל את הגדרתך את המאה ה17 כפרה היסטוריה.
ב. גם לפי הגדרתך – תחילת ההיסטוריה היא במאה ה 18
ג. כתבתי את הדברים בתגובה לדברי שבי והם מתייחסים להבנתו הוא את המאמר – הבנה שהייתה שגויה – הן בגלל המינוח הלקוי והן בגלל המוטיבציה הלקויה שלו. בסך הכל ניסיתי – כמוך – להגן על טענת המאמר.
היסטוריה = תקופה עבורה קיים תיעוד (אנושי). אחרת זה פרההסטוריה.
ולכן המינוח מתאים, כלומר התיעוד האנושי לטמפרטורה קיים רק החל מהמאה ה18. והוא אמין רק מתחילת המאה הקודמת.
כמובן שהיו שנים חמות בהרבה, לפני 4 מילארד שנה למשל טמפ’ הכוכב הייתה כ10000 מעלות קלווין.
הידיעה המקורית אינה מדברת על השנים החמות ביותר בכל ההיסטוריה אלא רק על השנים החמות ביותר מאז החל רישום מסודר של הטמפרטורות.
להלן הציטוט:
Three major independent datasets show 2010 as one of the two warmest years since official record-keeping began in the late 19th century. Annual average temperatures in the Arctic continued to rise at about twice the rate of the lower latitudes.
נתוני הקרח מאנטרקטיקה וגרינלנד מספרים לנו על הטמפרטורה, אחורנית עשרות אלפי שנים :
http://www.youtube.com/watch?v=z0dDlwfnT8w
איך אפשר לומר דבר כזה “שהיום הכי חם בהיסטוריה” ?
זה פשוט קשקוש
הנתונים אכן מעניניים.
אבל מה הם אומרים האם יש תחזית מה הולך לקרות?
האם ההתחממות הזאת תגרום לממוצע של הטמפ’ על כדרה”א לעלות או לרדת?
הוא הבטיח שלא יהיה שוב מבול! ומה עם פגיעת אסטרואיד, הרי געש, רעידות אדמה?
על זה לא נאמר שום דבר 🙂
אל דאגה, אלוהים הבטיח שלא יקרה כלום.