חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי

כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל

פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO
פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO

חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי. כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל. רשימת השותפים המדעיים של גנזל בארץ כוללת גם את פרופ' עמיאל שטרנברג (אף הוא מאוניברסיטת תל אביב, ראו ראיון נפרד) וכן את פרופ' אבישי דקל ופרופ' ראם סרי מהאוניברסיטה העברית.

גנזל הוא מדען משכמו ומעלה אבל הדבר המייחד אותו פרט להבנה בלתי רגילה בכל שטחי האסטרונומיה והפיזיקה זה היכולת לארגן פרויקטים נסיוניים פורצי דרך אחד אחד דרך ואת זה הוא עושה המון שנים החל מהמחשבה איזה מכשיר לבנות ועד התכנון, הבניה, ההרכבה על הטלסקופ והשימוש  בו. את הממצאים שלו ושל אנדריאה גז הם השיגו בזכות המכשירים שהם בנו במו ידיהם. מדובר במכשירים אדירים בגודלם אחד יותר טוב מהשני. גנזל מוביל הוא שנים את התחום של אסטרונומיה בתחום האינפרה אדום בזכות אוסף של מכשירים שהם תמיד הטובים ביותר. באסטרונומיה בדרך כלל מי שמצליח לבנות את המכשיר הטוב ביותר עושה את המדע הטוב ביותר. אבל זו משימה תחרותית קשה ויקרה.

כדאי לציין את המכשיר האחרון שבנה, גרביטי שבנוי לתצפיות בחורים שחורים ובסביבה של חורים שחורים. זהו  אינטרפרומטר שמחובר לטלסקופ הגדול מאוד (VLT) אוסף של ארבעה טלסקופים גדולים במצפה האירופי הדרומי בצ'ילה, מכשיר מדהים מבחינת יכולת הדיוק שלו – כושר הפרדה מדהים פחות מאלפית של שניית קשת. מדובר בכושר הפרדה הרבה יותר גדול מזה של האבל שנמצא בחלל.

חלק גדול מהעבודה שלו עוסק בחקר חורים שחורים עם דגש חזק מאוד על החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו. גם כאן מדובר עבודה של עשרות שנים ובניית  שלושה מכשירים שונים שהגרביטי הוא האחרון שלהם.  כל מכשיר כזה דחף את הגבולות ולאט לאט ככל שהגבולות משתפרים או מתחדדים אנחנו מתקרבים יותר ויותר לחור השחור. אפשר לראות דברים שמרחשים סמוך יותר ויותר לחור השחור. היכולת למצוא את התכונות שלהם:  גודל, איך הם מתנהגים, איך חומר נספח אליהם תמיד תלויות ביכולת להתקרב אליהם. ככל שאתה מתקרב ורואה יותר פרטים אתה יכול לבדוק את התכונות שלו."

פרופ׳ חגי נצר. תצלום באדיבותו
פרופ׳ חגי נצר. תצלום באדיבותו

"זה לא המדע היחיד שהוא עושה, הוא דירקטור במכון מקס פלנק שאחראי על אסטרונומיה בתחום האינפרה אדום יש שם פרויקט גדול על גלקסיות ביקום הקדום וגם שם הממצאים בתחום זה הם הטובים מסוגם. אבל כמו חברי וועדת נובל הייתי מדרג את החור השחור במרכז הגלקסיה כממצא החשוב ביותר.

"אנדריאה גץ התחילה אחריו היא עובדת  במצפה קק בהוואי. הקבוצה שלה בונה מכשירים נפרדים המתחרים בקבוצה של גנזל הרבה שנים. עד לפני עשר שנים זו היתה תחרות צמודה. חלק גדול מהתגליות במרכז הגלקסיה נעשתה במקביל על ידי שניהם כל אחד עם המכשיר שלו והקבוצה שלו. זו חובתה של וועדת פרס נובל לבדוק האם יש שותפים משמעותיים לזוכה." גנזל זכה בפרס הארווי המחולק בטכניון.

"באשר לשותף השלישי – שזכה במחצית פרס נובל פנרוז קיבל את פרס וולף ב-1988 ביחד עם סטיבן הוקינג, על שני היבטים שונים של החורים השחורים: פנרוז על תורות בסיסיות על חורים שחורים, על הוכחה של קיומם ואופק האירועים והוקינג קיבל על מה שלימים נקרא קרינת הוקינג. לכן פנרוז הוא מהאנשים ששואלים איך זה שהוא לא קיבל עד היום."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. פנרוז לא קיבל את הפרס עד השנה (הוקינג מת לפני שקיבל ולכן גם לא יקבל) כי ועדת הפרס מפחדת לתת אותו לתיאוריה שעדיין לא הפיקה תוצאות ניסויות שמעידות כי היא לא רק סבירה אלא גם היחידה שמסוגלת לנחש אותם בדרגת דיוק שלא משאירה הרבה מקום להיסוס. להזכירכם, איינשטיין לא קיבל את הפרס על תורת היחסות המהפכנית שלו אלא על מאמר פחות חשוב – אבל כזה שאי אפשר להתכחש לתפקידו בהסברת תופעה שכל חוקר יכול לראות במו עיניו, צריך רק מקרוסקופ בינוני. העבודה של פנרוז הרבה פחות בלתי נמנעת. הוא הוכיח מתמטית שכוכבים מגודל מסויים ומעלה לא רק שיכולים לקרוס למצב של חור שחור (את זה הוכיחו לפניו, אם כי תוך הנחות מסויימות לגבי הסימטריה של הכוכב) אלא גם שזו תוצאה בלתי נמנעת של תורת היחסות, בלי תנאים ובלי הנחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן