סיקור מקיף

חוקרים ישראלים קיבלו השבוע מבול של מענקי ERC – המועצה האירופית למחקר

בין היתר: שלושה מענקי ERC  הוענקו לשלושה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שלושה מהאוניברסיטה העברית – לחלקם בפעם השלישית, ארבעה מהטכניון וחוקרת אחת מאוניברסיטת חיפה. שווי המענק: 2 מיליון אירו לכל חוקר

בימים האחרונים פרסמו ארבע אוניברסיטאות בישראל את עובדת הענקת מענקי המחקר של ERC – המועצה האירופית למחקר. מדובר במענק יוקרתי בשווי של 2 מיליון אירו לכל חוקר. יש לציין כי ישראל חברה מתחילת שנות האלפיים בתוכניות המחקר האירופי שהפעילה בהן כיום היא הוריזון אירופה, ומתקצבת אותו ולפיכך גם החוקרים הישראליים יכולים לקבל מענקים תחרותיים מקרן זו.

אוניברסיטת תל אביב

הזוכים מאוניברסיטת תל אביב: פרופ' דן פאר , פרופ' דפנה יואל ופרופ' יניב אסף.

בהודעה מטעם ה- ERC נאמר כי פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה זכה במענק על מחקרו בנושא טיפול באמצעות רנ"א מעגלי של מחלת ניוון השרירים ע"ש דושן.

 פרופ' דפנה יואל, מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ומביה"ס סגול למדעי המוח, זכתה במענק על מחקרה בנושא מעבר לבינאריות המגדרית.

פרופ' יניב אסף, מביה"ס לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים וביה"ס סגול למדעי המוח זכה במענק על מחקרו בנושא בחינת השינויים במנגנונים מוחיים בעת למידת מיומנות שלא בסביבת מעבדה.

מענק ה-ERC המחולק מדי שנה על ידי האיחוד האירופי, נחשב לאחד ממענקי המחקר היוקרתיים והחשובים בעולם המדע. ה-ERC נוסד בשנת 2007 כגוף מימון וחסות למחקרים מצטיינים ופורצי דרך מכל רחבי אירופה. מטרתו של המענק התחרותי למחקר מתקדם לתמוך בחוקרים מצטיינים ומובילים בתחומם מכלל תחומי המחקר האקדמי.

פרופ' דן פאר, אחד הזוכים המשמש כיום כסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב מסביר: "אוניברסיטת תל אביב היא בית לחוקרים מובילים בתחומים רבים ומגוונים, ואני גאה להיות אחד מהם. לצדי זכו במענק למחקר מתקדם שני חוקרים מן השורה הראשונה ואני בטוח כי המענק יאפשר להם להצעיד את עולם המדע קדימה. "

האוניברסיטה העברית

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית יקבלו מענקי מחקר יוקרתיים מטעם הנציבות האירופית, ביניהם חוקר וחוקרת שזוהי זכייתם השלישית במענק

פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Consolidator היוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.

המחקר של פרופ׳ אורנה קופרמן עוסק בייצור אוטומטי של מערכות מתוך תיאור ההתנהגות הרצויה שלהן. במקום לתכנן מערכת מלאה מהבסיס, נוכל לתכנן רק מפרט עבורה ובלחיצת כפתור לקבל מערכת מושלמת. "הרעיון הזה לא חדש, אלא שהמחקר שאני מובילה ייצור מערכת נכונה ואיכותית בתהליך אוטומטי ממש כפי שבני אדם מייצרים באופן ידני", משתפת החוקרת. המחקר מציע להשתמש במפרטים רב-ערכיים שנותנים לכל התנהגות ציון מספרי, ולא בינארי כפי שנהוג כיום בשוק. בשילוב עם תורת המשחקים, שיקולים כמו גודל המערכת החדשה, האנרגיה שהיא צורכת, מספר הסנסורים הדרושים ורמת הפרטיות שהיא שומרת, מסייעים יחד לתכנון מערכת יעילה ומדויקת יותר.

מחקרה של פרופ' נטלי בלבן שואף להבין את התנהגות החיידק הבודד כמערכת מורכבת, תוך שימוש בכלים מהפיזיקה הסטטיסטית. מתברר שחיידקים במצבי "לחץ", אליהם הם נקלעים על סף מוות, ניתנים לתיאור כמערכת כאוטית. המחקר מציע לפתח כלים כדי להבין לעומק את המצב המשובש של החיידקים ולנבא את התנהגותם. למשל, החוקרת מצאה כי דווקא במצב המשובש, החיידקים מוגנים מפני אנטיביוטיקה. להבנת המצב הכאוטי המשובש עשויות להיות השלכות קונקרטיות על מציאת טיפולים תרופתיים יעילים יותר – ייתכן שאף למחלת הסרטן.

לבסוף, מחקריו של פרופ׳ צבי פירן עוסקים בתופעות אסטרונומיות בהן התנאים קיצוניים ושונים לחלוטין מאלו הקיימים על כדור הארץ. תנאים כמו טמפרטורות גבוהות מאוד ושדות מגנטיים חזקים במיוחד, נוצרים לעתים בסביבת חורים שחורים. פרופ' פירן משתף כי "מהות המחקר היא חיפוש אחרי חוקי טבע שאינם ידועים לנו כיום ושלא ניתן לגלותם במעבדות על כדור הארץ. המחקר הנוכחי מתמקד בסילוני חומר המואצים למהירויות הקרובות למהירות האור באמצעות חורים שחורים". לדברי החוקר, למרות שסילונים כאלה נראו בשורה של תצפיות אסטרונומיות, המאפיינים הבסיסיים שלהם אינם ברורים. השאיפה היא להבין כיצד סילונים כאלה נוצרים ומשפיעים על חוקי הטבע הבסיסיים בכדור הארץ ביקום.

הטכניון

ארבעה חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים. זהו שיא שנתי עבור הטכניון במסלול זה. המענקים של הנציבות האירופית למחקר (ERC) נחשבים לספינת הדגל לעידוד מצוינות במדע תחת תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח Horizon Europe. הם נועדו לתמוך בחוקרים המעלים רעיונות מחקריים חלוציים ופורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה. סך המענק – כ-2 מיליון יורו לכל חוקר וחוקרת.

ואלה הזוכים במענק:

פרופ' ענת לוין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מקבלת את המענק על SpeckleCorr – טכנולוגיה חדשה לאפיון חומרים, לדימות פלורוסנטי בעומק הרקמה הביולוגית ועוד. טכנולוגיה זו צפויה להשפיע ברפואה וכן באנליזה וביצירה של חומרים.

פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות מקבל את המענק על עיצוב נוזלים (Fluidic Shaping)  – קונספט חדש שמנצל את הפיזיקה הבסיסית של נוזלים ליצירת רכיבים אופטיים מורכבים בכל גודל (ממילימטרים ועד מטרים) עם איכות פני שטח תת-ננומטרית, ללא צורך בתהליכים מכניים כגון כרסום או ליטוש. הצלחת השיטה עשויה להוביל למהפכה בתחום ייצור אופטיקה הן בכדור הארץ והן בחלל.

פרופ' גל שמואל מהפקולטה להנדסת מכונות מקבל את המענק על XCEPTIONAL – תאוריה חדשנית לפיתוח מטא-חומרים: חומרים מהונדסים בעלי תכונות שאינן נמצאות בחומרים טבעיים. פרופ' שמואל מתמקד במטא-חומרים דינמיים המיועדים לשלוט בגלים אלסטיים ואקוסטיים. למטא-חומרים אלה יש פוטנציאל יישומי רחב מאוד בהפחתת רעשים, קצירת אנרגיה, דימות רפואי, הסוואה ועוד

פרופ' איתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב מקבל את המענק על DNAStorage. אחסון בדי-אן-איי הוא גישה חדשנית הצפויה לחולל מהפכה באחסון מידע תוך צמצום דרמטי בנפח האחסון, שמירת המידע לטווח ארוך מאוד והפחתה משמעותית בעלות האנרגטית והכלכלית. הטכנולוגיה שפיתח פרופ' יעקבי צפויה להאיץ את השגתו של יעד טכנולוגי חשוב זה.

מענקי ERC Consolidator ניתנים לחוקרים בולטים מכל גיל ולאום, שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים המעידים על עתידם המזהיר. המחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. המימון – עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד ייחודי או שימוש בתשתיות ייעודיות – ניתן למשך חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים במטרה לגבש את צוותי המחקר.

"זהו שיא טכניוני חדש והישג אקדמי מרשים בעיקר נוכח העובדה שכמות ההגשות עלתה בשנת 2021 ב-25%," אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין. "מענקי ERC הם מענקים תחרותיים שנועדו לתמוך במחקר ופיתוח חלוצי. הזוכים מציגים מצוינות במגוון רחב של תחומים – דימות ביולוגי ורפואי, אופטיקה חדשנית, הנדסת חומרים ואחסון מידע במולקולות ביולוגיות. הבשורה הנוכחית מגיעה זמן קצר אחרי שתשעה חוקרים מהטכניון כבר זכו במענקי ERC השנה וזו גאווה גדולה לטכניון. זכיות אלה יקדמו את החוקרים הזוכים ואת יוקרתו הבינלאומית של הטכניון."

אוניברסיטת חיפה

מענק המחקר האישי מהחשובים במענקים של האיחוד האירופי, ה- ERC Consolidator בגובה של כ- 2 מיליון יורו הוענק לפרופ' ארנה רבינוביץ'-עיני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לטובת מחקר בנושא: אוטומציה של הליכי יישוב סכסוכים. פרופ' רבינוביץ'-עיני היא הזוכה היחידה במענק מבין 13 חוקרים וחוקרות ישראלים, שמגיעה מתחום מדעי החברה והרוח. "אחד המוסדות החברתיים המרכזיים שלנו, מערכת הצדק, עובר שינוי מהקצה אל הקצה. מוסד שהיה מושתת על שיקול הדעת והמעורבות האנושית מעביר חלק מכובד המשקל שלו לרובד הטכנולוגי ואנחנו צריכים לבחון מהן ההשלכות של המהלך הזה על היכולת להגיע בסופו של יום לתוצאות צודקות ולחוות הליכים כהוגנים," אמרה פרופ' רבינוביץ'-עיני.

            האם בעתיד הרחוק – או הקרוב – נגיע לבית המשפט ובמקום שופטת אלגוריתם ממוחשב יכריע את פסק הדין? בשנים האחרונות מתמקד מחקרה של  פרופ' רבינוביץ-עיני בשימוש במערכות מקוונות ביישוב סכסוכים. תהליך זה החל בעשור האחרון, צבר תאוצה בתקופת מגפת הקורונה, ומתרחש במידה רבה בפלטפורמות מסחר כמו מו eBay ו- AliExpress שם מכריעים אלגוריתמים בסכסוכים בין מוכרים וקונים. אולם מתברר שכבר כיום, ישנם מקומות בארצות הברית ובמדינות שונות באירופה שאלגוריתמים כבר לוקחים חלק ביישוב סכסוכים בבתי המשפט ובערכאות מנהליות, בעיקר בתיקי תעבורה, תביעות קטנות, סכסוכי שכנים ואף סכסוכי משפחה.

במסגרת מענק המחקר היוקרתי של ה-ERC, תתמקד פרופ' רבינוביץ'-עיני, בבחינת שלוש פלטפורמות קיימות בארצות הברית ובאירופה ובשלב מאוחר יותר בפלטפורמה נוספת הנמצאת בפיתוח בימים אלה בישראל. "לאור העובדה שאמצעים טכנולוגים הולכים ותופסים נתח יותר משמעותי במילוי מטלות ופעולות שהיו בעבר נחלתם הבלעדית של בני האדם, יבחן המחקר עד כמה מערכת הצדק בישראל ובעולם מספקת צדק בתנאים שבהם הגורם האנושי מוחלף בממוחשב. שאלה זו תיבחן משלוש נקודות מבט: נגישות לצדק, צדק הליכי וצדק במישור של תוצאות ההליך", אמרה פרופ' רבינוביץ'-עיני.

אוניברסיטת בר אילן

יש לציין כי אוניברסיטת בר אילן דיווחה על החוקרים הזוכים שלה בסבב קודם בינואר השנה.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן