בנוסף: שניים מבוגרי מהאוניברסיטה העברית ברשימת עשרת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית המבטיחים ביותר בעולם * מענק מחקר יוקרתי מטעם מועצת המחקר האירופאית (ERC) לד"ר חיים פרמוטר מאוניברסיטת בן-גוריון
מפגש בין צמרת משרד המדע והנהלת ביו-נגב: "המטרה היא להגביר את שיתוף הפעולה בין גופי אקדמיה, רפואה, תעשייה ומגוון גופים אזוריים, לטובת ביסוס תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים"
בעיצומו של יום שרב, ירדה צמרת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, לנגב, בהרכב כמעט מלא, לפגישה עם הנהלת ביו-נגב, מרכז החדשנות הלאומי לתעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל. הקבוצה שהתארחה במכון לחקר החי, שבקיבוץ להב (ואחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של מאגד ביו-נגב), ניצלה את ההזדמנות ויצאה לסיור בשטח המכון, לא לפני שכל האורחים עלו על בגדי מעבדה אופנתיים בצבעי סגול זועק.
מנכ"לית ביו-נגב, ד"ר ענבר פרימן, וד"ר שי ירקוני, דירקטור חבר דירקטוריון ומייסד בביו-נגב, נתנו לאורחים רקע על "אשכול" התעשייה המשמש כ'שער' ו'כמסגרת על' לפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים בישראל והדגישו את שיתוף הפעולה ההדוק בין עיריית באר שבע, הרשות לפיתוח הנגב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהביא להקמת המיזם כולו. "המטרה של כולנו היא להגביר את שיתוף הפעולה בין גופי אקדמיה, רפואה, תעשייה ומגוון גופים אזוריים, לטובת ביסוס תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים", אמרה ד"ר פרימן. "אנו מעודדים שיתופי פעולה אסטרטגיים ומיצוב האזור כמרכז מצויינות בינלאומי לצורך הקמת חברות ישראליות ולמשיכת חברות רב לאומיות לאזור".
עם סיום הביקור סיכמו המשתתפים על מפגש המשך שייערך בהמשך החודש בראשות שר המדע הטכנולוגיה והחלל, מר יעקב פרי ובו יקחו חלקישתתפו ביו-נגב וכן גם המדען הראשי במשרד המדע, פרופ' אהוד גזית, שר המדע, מר יעקב פרי, ומנכ"לית משרד המדעהמשרד, עו"ד בינה בר-און.
סקר פאהן קנה: מנהלי החממות הטכנולוגיות צופים גידול במספר הפניות לחממות בתחומי אבטחת המידע והביומד
איגוד משקיעי הסיד מפרסם סקר שערכה מחלקת ההייטק בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות'Grant Thornton Israel בקרב מנהלי החממות בישראל. על פי הסקר רוב מנהלי החממות צופים כי התחומים שירשמו את הגידול הרב במספר הפניות לחממות הטכנולוגיות השנה יהיו תחומי אבטחת המידע והביומד. 41% ממנהלי החממות ציינו את תחום אבטחת המידע כתחום שירשום את הגידול הרב ביותר במספר הפניות לחממות הטכנולוגיות בשנה הקרובה, 29% סבורים שהגידול הרב בפניות יהיה בתחום הביומד, 17% סבורים שהאינטרנט ירשום את הגידול הרב במספר הפניות וכ- 12% ציינו את תחום הקלינטק.
82% ממנהלי החממות סבורים שקצב ההשקעות של קרנות הון הסיכון יישאר ללא שינוי או יפחת בהשוואה לשנה שעברה. 59% ציינו שקצב ההשקעות של קרנות הון הסיכון יישאר ללא שינוי בשנה הקרובה, ו- 23% השיבו שקצב ההשקעות יפחת מעט. כ- 18% בלבד ממנהלי החממות סבורים שקצב ההשקעות של קרנות הון הסיכון יגדל מעט.
41% ממנהלי החממות צופים כי מספר הבקשות המופנות לחממות הטכנולוגיות יגדל משמעותית כתוצאה מהירידה במחזורי הגיוס של קרנות הון הסיכון בשנת 2013 . 53% סבורים שמספר הבקשות לא ישתנה.
עוד עולה מהסקר כי 64% ממנהלי החממות בישראל סבורים כי הירידה במספר החממות הטכנולוגיות מ- 25 אל מתחת ל- 20 פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל. 82% ממנהלי החממות צופים כי המצב הכלכלי יורע במחצית השנייה של שנת 2013 .
FIRST נבחרה לתכנית החינוך הקדם-אקדמית המובילה של הטכניון
השבוע הפכה פעילות FIRST בישראל לתכנית החינוך הקדם-אקדמית המובילה של הטכניון. בהסכם שנחתם בין נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ובין יו"ר פעילות FIRST בישראל האלוף (במיל') אביהו בן-נון, נקבע כי מעתה תהווה התכנית פרויקט חינוכי רשמי של הטכניון.
FIRST® (For Inspiration and Recognition of Science and Technology) הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח, שעורך תחרויות ואירועים בתחום הרובוטיקה במטרה לעודד בני נוער לעסוק במדע, בהנדסה ובטכנולוגיה. הארגון הוקם לפני עשרים שנה על ידי היזם וממציא הסגווי דין קיימן, הדוגל בעידוד בני נוער לסקרנות ובחשיפתם לאתגרים הצפונים בעולם ההנדסי-מדעי.
פעילות FIRST בישראל נוסדה לפני תשע שנים, ומאז הקמתה נתמכה על ידי הטכניון ואגודת דורשי הטכניון בישראל באופן חלקי. כעת פרש עליה הטכניון את חסותו המלאה.
בשנה החולפת השתתפו בתכניות השונות של FIRST ברחבי העולם 250 אלף תלמידים, כ-5,000 מתוכם תלמידים מישראל בגילאי 18-6. תלמידים אלה נחשפו לעולם המרתק של מדע וטכנולוגיה באמצעות תחרויות שונות ומגוונות לבניית רובוטים.
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך על המהלך ואמר: "הטכניון הוא בית טבעי לתלמידים המעוניינים להתפתח ולעסוק בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים."
שניים מבוגרי מהאוניברסיטה העברית ברשימת עשרת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית המבטיחים ביותר בעולם
שני בוגרים של האוניברסיטה העברית – שאחד מהם אף מכהן כיום בתור מרצה בכיר בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב של האוניברסיטה – נבחרו לרשימה היוקרתית של עשרת חוקרי האינטליגנציה המלאכותית המבטיחים בעולם. הרשימה המכונה AI’s 10 to Watch התפרסמה השבוע על ידי אגודת IEEE, אגודה מקצועית בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ובאלקטרוניקה המונה יותר מ-400,000 חברים ביותר מ-160 מדינות ונחשבת לאגודה המקצועית הגדולה בעולם. אנשי האוניברסיטה העברית המופיעים ברשימה הם ד"ר אביב זהר, מרצה בכיר בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה שגם מחזיק בתואר דוקטור ממנה, וד"ר אריאל פרוקצ'יה, אסיסטנט פרופסור באוניברסיטת קרנגי מלון שבפנסילבניה וגם כן בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.
מדי שנתיים בוחרתIEEE עשרה חוקרים צעירים שסיימו את עבודת הדוקטורט שלהם בחמש השנים האחרונות ולמרות גילם הצעיר הספיקו להעניק תרומה של ממש למחקר התיאורטי והמעשי בתחום מדעי המחשב. האוניברסיטה העברית היא מוסד המחקר היחיד בישראל שחבר סגל או בוגר שלו מופיעים ברשימה. בין האוניברסיטאות שלהן נציגים ברשימה: הארוורד, MIT ובראון. מלבד ד"ר זהר, רק חוקר אחד מהרשימה, הפועל באוניברסיטת טסינגוה בבייג'ינג, אינו משתייך למוסד אמריקאי.
ד"ר אביב זהר הוא מרצה בכיר בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין באוניברסיטה העברית. עם תום לימודי הדוקטורט נסע לסיליקון ואלי לערוך פוסט דוקטורט במעבדות מייקרוסופט ובשנה שעברה חזר לאוניברסיטה העברית. זהר חוקר מערכות מרובות סוכנים – תת תחום בבינה מלאכותית העוסק במערכות שמספר רב של תוכנות חכמות פועלות בהן. לעיתים קרובות, התוכנות הללו פועלות באופן אנוכי שאינו משרת את המערכת כולה, ובאמצעות שימוש בתורת המשחקים חוקר זהר כיצד ניתן לגרום לכל אותן תוכנות לפעול באופן שיטיב לא רק עם עצמן אלא גם עם המערכת כולה. כך למשל, חקר זהר כיצד לשפר את המערכת שמאפשרת סחר במטבע הווירטואלי ביטקוין, שכן חלק מהתוכנות שמאשרות את הטרנסקציות העסקיות של הביטקוין פועלות בצורה אנוכית שפוגעת בפעילותה של המערכת.
פרופ' אריאל פרוקצ'יה הוא פרופ' אסיסטנט מהחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון. עם תום לימודי הדוקטורט ערך פוסט דוקטורט במעבדות מיקרוסופט בישראל ובהארוורד. פרוקצ'יה מתמחה בבחירה חברתית חישובית ובתורת המשחקים האלגוריתמית.
פרופ' ג'ף רוזנשיין, שעומד בראש בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית והנחה את עבודת הדוקטורט של שני החוקרים אמר: "ההישג המרשים של אביב ואריאל מעיד על הרמה העולמית של חקר האינטליגנציה המלאכותית באוניברסיטה העברית ועל המחויבות העמוקה של בית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה למשוך אליו את המוחות המבריקים ביותר ולהשפיע משמעותית על תחום האינטליגנציה המלאכותית. אני גאה שהייתה לי הזכות להיות המנחה של שניהם ושמח שהמעבדה שבראשה אני עומד התברכה בסטודנטים כה מצוינים. אביב ואריאל הרוויחו ביושר את ההכרה לה הם זכו כעת מ-IEEE ואין ספק שהם הביאו כבוד גדול לכולנו".
מענק מחקר יוקרתי מטעם מועצת המחקר האירופאית (ERC) לד"ר חיים פרמוטר מאוניברסיטת בן-גוריון
ד"ר חיים פרמוטר מהמחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון זכה בימים אלה במענק היוקרתי לחוקרים צעירים ממועצת המחקר האירופאית (ERC). המחקר היינו בסך 1.2 מיליון יורו לחמש שנים בנושא "חקר של מידע כיווני".
מחקר זה חוקר מדד חדש העולה בתורת האינפורמציה בשם 'מידע כיווני'. ד"ר פרמוטר: "באמצעות מדד זה אנו יכולים למצוא את החסמים הבסיסיים של תקשורת דו כיוונית, כמו מערכות תקשורת עם משוב. באופן כללי יותר, באמצעות מדד זה ניתן לפתור בעיות עם אילוץ של סיבתיות בתחומים שונים כגון פיסיקה וכלכלה. כך למשל, בהינתן שני תהליכים, אפשר לענות על השאלה מי הסיבה ומי התוצאה. באפן ספציפי יותר, באמצעות המדד של מידע כווני, ניתן לענות על השאלה האם שוק המניות בארה"ב משפיע על שוק המניות בסין או להיפך".
ד"ר חיים פרמוטר הצטרף למחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון לפני חמש שנים ומוביל קבוצת מחקר בתורת המידע והתקשורת. המחקר העיקרי שלו הוא תורת האינפורמציה ויישומו לתקשורת אלחוטית. הוא קבל מספר פרסים, כולל מלגת אשכול, פרס וולף, מלגת פולברייט, מלגת בוגר סטנפורד, מלגת אלון ופרס טורונטו.
