סיקור מקיף

העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי

אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל

מאת עומר תדמור, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

את הנתונים על מחירי המלחמות, הלחימות והמבצעים בהשתתפות ישראל בהיבטים של אובדן חיי אדם והפגיעה בהם, אין קושי מיוחד למצוא. גם ברמה הפוליטית, הרישומים שהותירו המערכות הללו על הגבולות החיצוניים של ישראל מצד אחד, ועל השתלשלות האירועים והתנודות במוקדי הכוח בפוליטיקה הישראלית מהצד השני, נחקרו לעומק ולרוחב, והתוצאות, הניתוחים והפרשנויות בנושאים אלה ממלאים עבודות דוקטורט, דו"חות רשמיים, ספרים וערכים בוויקיפדיה.

עם זאת, כדי לגלות את ההשפעה של החיים בתוך קונפליקט מתמשך על הסביבה והטבע בישראל, ועל אתרי המורשת שבתוכה, צריך להפוך אבן או שתיים – ולקוות שלא למצוא מתחת מוקש. תוצאות המלחמות הללו, כפי שאולי יש לצפות ממדינה שבה אפשר לסכם את רוב הסוגיות במילה "מורכב", מהוות כל אחת סיפור בפני עצמה.

אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. לדברי ד"ר יואל רסקין, גיאומורפולוג (חוקר תהליכים שמעצבים את פני השטח), עמית מחקר ומנהל המעבדה לגיאומורפולוגיה ולומינסנציה ניידת באוניברסיטת חיפה ולשעבר קצין מחקר שטח בכיר בצה"ל, עיקר הנזק בישראל הוא תוצאה של מה שנותר דומם מאחור אחרי שהתותחים מסיימים לרעום – חומות, גדרות, מעברי גבול – ולאו דווקא של הלחימה עצמה. "במלחמת יום כיפור, המוצבים והגדרות בקו בר-לב (מערך הביצורים שישראל בנתה לאורך תעלת סואץ אחרי מלחמת ששת הימים – ע"ת) השפיעו על הסביבה – בין אם על הנוף או בפגיעות מדידות, כמו בנייתם של גדרות תיל ויצירת פסולת", הוא אומר. "בגבול מצרים, שם בנתה ישראל גדר חדשה בין 2013-2010, נוצרה פגיעה כתוצאה מכך שהגבול אינו גבול טבעי, ובעלי חיים גדולים לא יכולים לחצות, זאת בנוסף לפגיעה בנוף. גם בצד המצרי של אותה הגדר, סלילת הכבישים, סילוק כמויות אדירות של סלע והרמת סוללות ענק באזור הר חריף, שבוצעו בעיקר בשנות התשעים, גרמו נזק משמעותי". בנוסף, רסקין מציין גם את גדר ההפרדה ביהודה ושומרון כמפגע נופי, ואת גבול לבנון, שמהווה חיץ בעייתי עבור עולם החי באזור: בניגוד לישראלים, הלבנונים מתירים ציד בשטחם, ובשל הגדר אין באפשרותם של בעלי חיים להימלט דרומה.

סבבי לחימה נוספים שגרמו לנזקים סביבתיים הם המערכות מול חמאס בעזה. "במוקד אחד שבו שהו ריכוזים של כוחות צבא, צה"ל זיהם את הקרקע בחלקי חילוף ובחתיכות גדולות של פח, שמאוחר יותר היה קשה מאוד להוציא מהקרקע, וזאת לצד זיהום האוויר והפגיעה בהתפתחות הצומח בשל הפליטה הגדולה של אבק בעקבות ההיערכות בשטחים פתוחים, חקלאיים ואזרחיים", אומר רסקין.

אתרים עתיקים הפכו מבצרים

היבט נוסף של השפעתה השלילית של פעילות הצבא על האזור שבו היא מתרחשת הוא הנזק שנגרם לעתיקות ולאתרים היסטוריים. ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים, מונה מספר דוגמאות לפגיעה באתרים ארכיאולוגיים שהביאו העימותים. "במלחמת העצמאות נבנו עמדות ירי ותעלות סביב מבצר יחיעם (בצפון הגליל)", הוא אומר. "ברור שזה שינה את אופי האתר, וזאת רק דוגמה אחת – כל מבנה אבנים שאפשר היה להתבצר בו, גם אם הוא עתיק, הפך מיד לעמדה".

חפירת תעלות קשר היא פעולה נפוצה נוספת שהשפיעה על האתרים העתיקים, למשל בתל קדש ובסוסיתא שבגולן. "החדירה לתוך השכבות הארכיאולוגיות, שאירעה במהלך חפירת התעלות, ניכרת כמעט בכל אתר שנמצא בגבולות", אומר בורדוביץ'.

דוגמה אחרת היא ירושלים, שבה הרובע היהודי נחרב כמעט לחלוטין במלחמת העצמאות, על בתי הכנסת ששכנו בו. מאוחר יותר, במלחמת ששת הימים, חומות העיר העתיקה נפגעו כתוצאה מהירי המאסיבי, ופגיעת הקליעים ניכרת עליהן עד ליום זה.

אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. רמת הגולן, תצלום: robert bye – unsplash

שמורת טבע בחסות הצבא

ויש גם צד מפתיע: המצב הביטחוני המתוח-לרוב, שנובע מאותן מלחמות ומהחשש מהסיבוב הבא, גרם לכך ש-35 אחוז משטחי מדינת ישראל נמצאים בשליטת מערכת הביטחון – ואם מסתכלים על טובת עולם החי והצומח בלבד, הסגירה הנרחבת של שטחים בפני הציבור בישראל גורמת לעיתים דווקא לשמירה על הטבע. "בבקעת הירדן, למשל, יש אזורים שאליהם אסור להגיע, שבהם נוצרו מעין שמורות טבע", אומר רסקין. דוגמה נוספת לכך היא שדות המוקשים הנרחבים בישראל (ששטחם הכולל מוערך בכ-200 אלף דונם). אין ספק שהמוקשים מהווים סיכון ברור לחיי אדם, אך לצד זאת הם מביאים גם להרחקה של אוכלוסייה אנושית מהם, וליצירה של שמורות טבע דה-פקטו.

במקרים אחרים, אותם שינויים בתוואי השטח שכפו הצרכים הביטחוניים הפכו לשימושיים עבור בעלי חיים. "רבות מהתעלות, למשל בקסר אל יהוד שעל גדת הירדן, הפכו לבתי גידול וקינון לעטלפים", מספר בורדוביץ'.

הסגירה הנרחבת של שטחים בפני הציבור בישראל גורמת לעיתים דווקא לשמירה על הטבע. תצלום: benjamin rascoe – unsplash

לכך מצטרפות העובדה שמלחמות ישראל התרחשו בעיקר בשטחים שמרוחקים יחסית מהאזורים המיושבים, מה שהפך את השיקום הטבעי של השטח לאפשרי ולמהיר יחסית, והעובדה שהיקף הלחימה ועוצמת כלי הנשק שבהם נעשה שימוש במלחמות ישראל, על אף שהיו הרסניים, היו מצומצמים בהשוואה למלחמות משמעותיות יותר שפקדו את העולם. "ברמת הגולן, למשל, לא רואים את השפעות המלחמות בשטח", אומר רסקין. "אם באירופה יש שדות עצומים של מכתשים שנוצרו מפצצות במלחמות העולם, אצלנו המלחמות 'עדינות' יותר במובן הזה".

לשמור על השומרים

גם בימי ה"שגרה", שבהם הקונפליקטים נמצאים על אש קטנה, השפעת מערכת הביטחון ופעילותה ניכרת באדמה ובאקולוגיה בישראל. לאחרונה פרסם מבקר המדינה דו"ח שעוסק בשטחי האימונים של צה"ל ביבשה, ושכולל ביקורת על פגיעה וחוסר שיקום של אתרי עתיקות בצפון, על קושי בתיאום כניסת אזרחים לשטחי אימונים, על עיכוב בפינוי נפלים, על העובדה שאין בידי צה"ל תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי מידת ואופן השימוש בשטחי אימונים ועוד. הצורך ליצור איזון בין צלעות המשולש: צרכים ביטחוניים, תועלת הציבור ושמירה על החי והצומח, ממשיך להיות משימה מאתגרת. "חשוב שתהיה בקרה על פעילות צה"ל, שיהיה גוף שמנטר וסוקר את שטחיו תוך איסוף ידע מחקרי, ושלוקח בחשבון את השפעתו של הצבא על הסביבה בשטחים האדירים שתחת שליטתו", אומר רסקין. "ככל הידוע לי, אין גוף שעושה את זה ברמה מקיפה".

בסופו של יום, במבט קדימה ובתקווה הילדותית-כנראה, שנוכל להימנע ממלחמות עתידיות, יש לקוות שהדיונים לגבי פעילותה השוטפת והמבצעית של מערכת הביטחון ועל היקף הקרקעות שנמצאות בידה, שבהם הערך העליון הוא כמובן השמירה על ביטחון ישראל, יתקיימו גם תוך התחשבות בצורך להגן על הטבע המקומי.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה:

צה"ל מאפשר שימוש בשטחי אש לחקלאות ולמרעה בהתאם לגרף האימונים. כמו כן, בהתקיים התנאים לכך, מתאפשרת הנחת תשתיות בשטחים אלה מתוך הבנת הצורך הלאומי לקידום ההתיישבות, החקלאות והכלכלה באזורי הפריפריה. צה"ל מעביר את כל המידע הנדרש לראשות לפינוי מוקשים על מנת לפנות שטחים המיועדים לשימושים אזרחיים קבועים מנפלים, וזאת על מנת לאפשר לרלפ"ם למצות את אחריותה החוקית לפינוי השטחים. סוגיית תיעוד היסטוריית השימוש באמל"ח בשטחי אש תיבחן ותתואם למול הרלפ"ם.

מידע על אודות פתיחת שטחי אש לכניסת אזרחים בסמיכות לחגי ישראל, מופץ על-ידי דובר צה"ל באופן מוסדר ומונגש לאזרחים באמצעות אתר צה"ל. כמו כן, מידע רלוונטי מופץ לקב"טים ולמועצות המקומיות המקיימים קשר רציף עם קציני ההגמ"ר בגזרתם. באתר צה"ל מופיעים מספרי הטלפון ליצירת קשר ישיר עם צה"ל בנושא.

צה"ל רואה ערך עליון בשמירה על אתרי עתיקות וימשיך לפעול להגנה עליהם באמצעות הסברה והדרכה. זרוע היבשה מעסיקה מתאמת לנושא שטחי האש מטעם רשות העתיקות. במסגרת הוראות הזרוע, היחידות מחויבות בתיאום עם רשות העתיקות טרם מתקיימות פעילויות בשטח ובתדריך לכלל המפקדים. כמו כן, הנושא מוטמע בתיקי התרגילים עצמם. סגן הרמטכ"ל הנחה לסמן בבירור את העתיקות במפות ובתדריכים על מנת למנוע פגיעה בהם. כמו כן, הנחה אלוף זמיר על גיבוש דו"ח הסוקר את הפגיעות בעתיקות בשטחי האש בחמש השנים האחרונות (בכפוף לאישור לשכת סגן הרמטכ"ל). בנוסף, ציין סגן הרמטכ"ל כי צה"ל יסייע לרשות העתיקות אם זו תחליט לצאת למבצע גידור העתיקות וסימונן.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן