ניתוח ה-DNA הראה כי הכנענים נוצרו מערבוב של אוכלוסיות שהיגרו ללבנט הדרומי בעיקר מאזור הקווקז (או מערב איראן) עם אוכלוסיות מקומיות קדומות ששהו בו, תהליך שנמשך לפחות 1,000 שנה
בתקופת הברונזה המאוחרת היתה כנען ארץ שבהמשך נודעה כארץ ישראל. במקרא, זהו שמה העיקרי של הארץ לפני כיבושה בידי בני ישראל. בסיפור המקראי ובמקורות קדומים נוספים מהמזרח הקרוב, מוזכרים הכנענים כבני העמים שישבו בכנען לפני הכיבוש. הם חיו בערים-מדינות מבוצרות שבראשן עמדו מלכים ודיברו ניבים שונים שהיו קרובים מאוד לעברית המקראית, אך מעט מאוד ידוע עליהם ועל מוצאם.
צוות חוקרים, בהם חוקרים מהאוניברסיטה העברית – פרופ’ לירן כרמל, מומחה לביולוגיה חישובית מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ופרופ’ בנימין יקיר, סטטיסטיקאי מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, ביקש לפענח – בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומי למדע – את הגנטיקה של הכנענים ואת הקשר שלה לאוכלוסיות בנות זמננו שחיות בדרום הלבנט (כגון יהודים, פלסטינים, ירדנים, דרוזים, סורים ובדואים).
מה השאלה? מהי הגנטיקה של הכנענים הקדומים? וכיצד השפיעה על האוכלוסיות המודרניות?
“תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות המשמעותיות בהיסטוריה של ארץ ישראל, שבה התרחשו אירועים שעיצבו את מבנה האוכלוסיות באזור. ראשיתה בשנת 3,300 לפני הספירה וסופה סביב שנת 1,200 לפני הספירה (הסתיימה לפני כ-3,000 שנה). בתקופה זו נוצרו אוכלוסיות חדשות והתהוו עמים, למשל היהודים. ביקשנו לגלות את הגנטיקה של האוכלוסיות הכנעניות ולבדוק כיצד היא קשורה לזו של האוכלוסיות המודרניות שחיות באזור. כך, באמצעות דנ”א עתיק, אנחנו בוחנים בדרכים חדשות את ההיסטוריה האנושית”, מסביר פרופ’ כרמל. ממצאים כנעניים מתל מגידו (באדיבות משלחת ארכיאולוגית מגידו)
החוקרים שיתפו פעולה עם ארכיאולוגים שחפרו באתרים כנעניים מרחבי הלבנט הדרומי – בישראל ובירדן – בעיקר בתל מגידו (עיר-מדינה כנענית מרכזית בצפון ישראל) וגם ביהוד, תל חצור, תל אבל בית מעכה (ליד מטולה) ובקעת הירדן. בחפירות נמצאו עצמות בני אדם שחיו בתקופה הזאת, ובהן העצם פטרוס (Petrous) שחבויה בתוך הגולגולת, מאחורי האוזן הפנימית, ומשמרת היטב דנ”א. את דגימות העצם שלחו לפרופ’ דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, בעל אחת ממעבדות הדנ”א העתיק הגדולות והחשובות בעולם, שבה קודחים בעצמות, מפיקים מהן אבקה עם דנ”א ועורכים בו ריצוף גנטי. לאחר מכן ניתחו החוקרים את רצף האותיות שהתקבל, כלומר ביצעו אנליזה סטטיסטית ומתמטית של הגנום.
כך מצאו כי הכנענים נוצרו מערבוב של אוכלוסיות שהיגרו ללבנט הדרומי בעיקר מאזור הקווקז (או מערב איראן) עם אוכלוסיות מקומיות קדומות ששהו בו, תהליך שנמשך לפחות 1,000 שנה. “ניתוח הדנ”א העלה שהכנענים הם תערובת של אוכלוסיית הקווקז ושל אוכלוסיות שחיו קודם לכן בדרום הלבנט (חקלאים מהתקופה הנאוליתית). ראינו שהחומר הגנטי מהקווקז הלך וגדל עד שלבסוף נוצר מצב שבו הגנטיקה של הכנענים הורכבה מ-50% קווקז ו-50% דרום לבנט”, מסביר פרופ’ כרמל.
עוד נמצא כי הכנענים שחיו בערי מדינה שונות, כגון תל מגידו ותל חצור, היו בעלי פרופיל גנטי דומה, אותו שילוב של קווקז ומקומיים. “בדקנו אם התרבות המשותפת של ערי המדינה השליכה גם על הדמיון הגנטי ואם האוכלוסיות בהן היו תוצר של התערבבות גנטית, קודם כל זו עם זו, או שכל עיר מדינה אכלסה אוכלוסיות עם גנטיקה שונה. לבסוף הראינו שיש ביניהן אחידות גנטית”, אומר פרופ’ כרמל.
החוקרים ביקשו לבדוק כיצד הגנום של האוכלוסיות העתיקות השפיע על הגנום של האוכלוסיות המודרניות. נמצא כי החומר הגנטי שהגיע מהמזרח הקרוב, כלומר של כנענים, קווקזים ומערב איראנים, מאפיין את כלל האוכלוסיות המודרניות שנבדקו – יהודים, פלסטינים ובדואים.
בנוסף בחנו החוקרים מאגרי מידע קיימים על אוכלוסיות מודרניות – ריצופים גנטיים שנעשו על דנ”א שהופק מדגימות דם של יהודים, פלסטינים ובדואים, וחישבו את אחוז המקור הגנטי שהגיע מהמזרח הקרוב (כנענים, קווקזים ומערב איראנים), אירופה ואפריקה (“הבנו שבמשך 3,000 שנה קרו אירועים שעירבו את אירופה ואפריקה באזור הלבנט הדרומי – הגעה של מהגרים ולוחמים, ועוד”). זאת, באמצעות כלים סטטיסטיים שפיתחו עם פרופ’ שי כרמי, חוקר בתחומי אפידמיולוגיה גנטית וגנטיקה של אוכלוסיות מהאוניברסיטה העברית. כלומר – הם ביקשו לבדוק כיצד הגנום של האוכלוסיות העתיקות השפיע על הגנום של האוכלוסיות המודרניות. נמצא כי דנ”א שמגיע מהמזרח הקרוב, כלומר של כנענים, קווקזים ומערב איראנים, מאפיין את כלל האוכלוסיות המודרניות שנבדקו – יהודים, פלסטינים ובדואים. בימים אלו בוחנים החוקרים את אותן אוכלוסיות גם מהזווית האפיגנטית – כלומר כיצד תנאי הסביבה המשתנים (כגון תחילת השימוש באש) השפיעו על אורח חייהן והתורשה שלהן.
החיים עצמם:
- פרופ’ לירן כרמל, 51, נשוי + שלושה ילדים (20, 16, 16), מתגורר בשוהם, בזמנו הפנוי אוהב לשחק שח-מט. בנימין יקיר
- פרופ’ בנימין יקיר, 62, נשוי + ארבעה ילדים (30, 29, 25, 23). גר בתל אביב, אוהב לטייל ברגל.
עוד בנושא באתר הידען:
