עצמות שנמצאו בחפירה ביריחו עשויות ללמד איך להילחם בשחפת

עצמות שנמצאו בחפירה ביריחו עשויות לספק רמזים איך להילחם במחלת השחפת, כך טוענת קבוצת חוקרים ישראלים, פלסטינים וגרמנים בראשותו של פרופ' מרק שפיגלמן ממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית

עצמות שנמצאו בחפירה ביריחו עשויות לספק רמזים איך להילחם במחלת השחפת, כך טוענת קבוצת חוקרים ישראלים, פלסטינים וגרמנים בראשותו של פרופ' מרק שפיגלמן ממרכז קובין לחקר מחלות מידבקות וטרופיות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

העצמות, אשר נמצאו בחפירה ביריחו לפני יותר מחמישים שנה, יעברו בדיקות מעבדה כדי לגלות שחפת, צָרַעַת, שושנת יריחו (ליישמניה), ומלריה. המחקר יתמקד בעיקר במחלת השחפת.

פרופ' שפיגלמן ידוע במחקריו החלוציים בנושא מחלות מידבקות שנמצאו בגופות חנוטות מהונגריה ועד סודן וקוריאה, ובחיפוש מענה להתפתחותן של מחלות התוקפות אותנו גם היום, כמו שחפת, ליישמניה ושפעת.

שחפת – עדיין מחלה קטלנית נפוצה

שחפת, מחלה קטלנית מדבקת התוקפת את הריאות, הייתה נפוצה מאוד בימי קדם וממשיכה גם בימינו להוות את אחד הגורמים הראשיים למוות, בעיקר במדינות מתפתחות. ההערכה היא שבעולם כולו 2 מיליארד בני אדם נגועים בשחפת וכ-3 מיליון מתים ממנה כל שנה.

למה יריחו?

מקור השחפת עדיין אינו ידוע בבירור אך מעריכים כי היא התפתחה לראשונה בכפרים ובעיירות שצצו באזור הַסַּהַר הַפּוֹרֶה לפני כ-9,000-10,000 שנה. יריחו, שהוקמה כ-9,000 שנה לפני הספירה, היא אחת מההתיישבויות הראשונות על פני האדמה ולכן סביר שמחלות קהילתיות רבות החלו שם.

על ידי בדיקת עצמות האדם ועצמות בעלי החיים שנמצאו ביריחו, יכולים החוקרים לבחון כיצד האנשים הראשונים שחיו בקהילה צפופה פיתחו את המחלה ומה הם השינויים שחלו עם השנים בד.נ.א של האנשים ושל מחוללי המחלה (המיקרובים). השוואה בין נתוני הד.נ.א של האנשים לנתוני הד.נ.א של בעלי החיים המקבילים תאפשר זיהוי של יחסי המדביק והנדבק בין בעלי החיים והאנשים.

כיצד מחקר זה מסייע לנו כיום?

בדיקה ראשונית של העצמות מעלה כי קיים מספיק ד.נ.א בדגימות שנלקחו מהם שיתרמו להבנה לגבי המקור וההתפתחות של מחלות שונות, ביניהן גם שחפת.

פרופ' שפיגלמן סבור כי הידע לגבי הדרך בה התפתחה המחלה לפני 6,000 שנה יסייע לנו להבין מה יהיו השלכותיה אם תמשיך להתפתח. ידע זה ישנה את הדרך שבה יפעלו אנשים העוסקים בתחום בריאות הציבור ויעזור להילחם במחלה.

היכן היו העצמות עד עכשיו?

פרופ' שפיגלמן נתקל בעצמות בזמן שבחן מומיות בביקורו במוזיאון ניקולסון באוניברסיטת סידני. “אנשים במוזיאון אמרו לי שיש להם הרבה קופסאות של עצמות והם אינם יודעים מה לעשות איתן” סיפר פרופ' שפיגלמן. “מתברר כי הקופסאות הופקדו שם לפני חמישים שנה על ידי אנתרופולוג שעבד עם ד”ר קתלין קניון, ארכיאולוגית שחפרה בשנות ה-50 ביריחו. בחנתי את העצמות והבנתי שאלו הן העצמות מיריחו! מיהרתי להגיד להם – אל תזרקו אותן!”.

חלק מהעצמות הובאו לישראל על ידי פרופ' שפיגלמן בזמן שהיה עמית מחקר בקרן ע”ש סר זלמן קוואן. העצמות יבחנו עם עצמות נוספות מיריחו ומבית שאן שנתרמו על ידי אוסף דוקוורת' (Duckworth) באוניברסיטת קמברידג'.

שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני-גרמני

המחקר, שמומן על ידי מענק מהקרן הגרמנית למדע (DFG) יבוצע על ידי האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אל-קודס ואוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאן במינכן. בישראל, תלמידי מחקר מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אל-קודס יקדישו את מלוא זמנם לפרויקט זה. הפרויקט הוא אחד מ-11 פרויקטים באוניברסיטה העברית שבמסגרתם חוקרים ישראלים, פלסטינים וגרמנים משתפים פעולה.

פרופ' שפיגלמן מעריך כי שהפרויקט יעזור לפלסטינים לפתח את הטכנולוגיה המתאימה ולבסס מעבדת הד.נ.א. הקדום שלהם באוניברסיטת אל-קודס.