“לא צריך עוד אפליקציה להזמנת סושי, צריך לדאוג שיהיו דגים בים”

כך אומר לסטודנטים שלו ובראיון לאתר הידען, פרופ’ יואב יאיר, ראש בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. פרופ’ יאיר אופטימי ומצפה שהיום ייחתם הסכם טוב משום שהאווירה השתנתה וכולם מכירים בבעיה. השאלה היא כיצד יפרטו את זה למעשים

“אני תמיד אומר לסטודנטים שלי שלא צריך עוד אפליקציה להזמנת סושי, צריך לדאוג שיהיו דגים בים כדי שנוכל לעשות מהם סושי.” כך אומר פרופ’ יואב יאיר, ראש בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. (ראו גם: עד אמצע המאה לא ישארו דגים בים)
שוחחנו עם פרופ’ יאיר, שהתראיין לפני ימים אחדים ל”זוית” תחת הכותרת “פריז של תקווה” (הכתבה התפרסמה גם באתר הידען), ואמר שהוא אופטימי. ביקשתי לברר האם הוא אופטימי גם כמה שעות לפני תום הוועידה, כשהדרך להסכמות עדיין רחוקה. ” אני דווקא יצאתי די מעודד מהדיווחים מהכנס. ייחתם הסכם, ובמסגרתו המדינות העשירות תתמוכנה ב מדינות העניות ותעזור להתמודד עם ההוצאות. במאמר מוסגר אם ההצבעה היתה דמוקרטית רוב המדינות רוצות הפחתה גדולה אבל היא לא. למדינות המפותחות ולמדינות ה-BRIC – ברזיל, רוסיה, הודו וסין יהיה קשה להסכים להפחתה כל כך גדולה.”

“אתמול פורסם שסין הולכת להפחית את פליטות הפחמן ב-30% על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות. לפני חודש התארח אצלי בבינתחומי מנכ”ל של אחת מחברות אנרגית הרוח הגדולות בסין – גולד ווינד. הוא אמר שאין להם ברירה אלא לעבור לאנרגיות מתחדשות כי זיהום האוויר מתחנות הכוח הפחמיות, ומהתעשייה שמתבססת על פחם לסינים אין נפט וגז טבעי, הם מייבאים הכול.) הם יעברו לאנרגיות מתחדשות ביתר שאת, אין להם ברירה.”

מה משמעות ההסכם?
“המטרה היא להפחית פליטות כדי למנוע עליה של הטמפרטורה הממוצעת בעולם ביותר מ-2 מעלות, עליה שגם לה יהיו השלכות קשות. ויש אפילו רבים המציעים הצעה שאפתנית לרדת לנזק של מעלה וחצי בלבד. אם ממשיכים במתאר עסקים כרגיל מגיעים בקלות לעליה של ארבע מעלות עד סוף המאה. מערכת האקלים אינה מערכת לינארית הניתנת לחיזוי. יש גורמים משפיעים רבים. ראשית גם תוספת של ארבע מעלות או מעלה וחצי, לא יגרמו לעליה בשיעור הזה בכל מקום בעולם, יהיו מקומות שבהם התחממות תהיה גבוהה בהרבה. נקודות רגישות הן הקטבים ובעיקר הקרחונים היבשתיים בגרינלנד ובאנטרקטיקה. ההמסה שלהם תקבל תאוצה והדבר יקרה בפתאומיות. כבר עכשיו יש מחקרים שמראים שהקרח בגרינלנד נמס במהירות.”

מה ישראל צריכה לעשות כדי לתרום להפחתת הפליטות?

“ביבי נשא נאום מעניין וחשוב בפריז. ישראל היא לא שחקן מרכזי, הכלכלה שלנו אינה באותם סדרי גודל של המדינות המפותחות באירופה ושל ארה”ב. זה לא התפקיד של ישראל, כי טביעת הרגל של המדינה היא קטנה. אכן רצוי שישתמשו בפחות פחם ויותר גז משיקולי זיהום אוויר בעיקר, אבל נדרש שימוש גבוה הרבה יותר באנרגיה מתחדשת – בעיקר אנרגיה סולארית. הממשלה הציבה יעד ואנחנו לא עומדים בו. אני מקווה שהשחקנים – רשות החשמל, חברת החשמל ומשרד האנרגיה והממשלה כולה יגיעו לאיזושהי הסכמה על תמהיל חדש של משק האנרגיה הישראלי שבו האנרגיות המתחדשות יהווה שיעור הרבה יותר גדול מתפוקת החשמל. היום השימוש באנרגיות מתחדשות מהווה 4% מכלל ייצור החשמל. היעד צריך להיות 20%. ”
“הכוח האמיתי שלנו הוא בחדשנות וניתן לפתור הרבה בעיות עם טכנולוגיה ועם המצאות ישראליות, יש פה באמת מקום לחדשנות הישראלית. אני תמיד אומר לסטודנטים שלי בבינתחומי אנחנו לא צריכים עוד אפליקציה לעשות סושי במובייל, אנחנו צריכים לדאוג שיהיו דגים בים, לפתור בעיות גדולות ולא להתעסק בשטויות. אם חברות הסטרטאפ היו פונים לקיימות וסביבה, הם גם היו יוצאים נשכרים כי יהיה ביקוש לפיתוחים הללו בכל העולם.
“יש חברות ישראליות רבות בתחום הקלינטק אבל זה לא מספיק. המדען הראשי צריך להגדיר את זה כיעד לאומי ולתמרץ חברות ישראליות ללכת לכיוונים של פתרון בעיות סביבתיות בתחומי אנרגיה, מים, מזון, שימור המגוון הבילווגי. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות.

“מאז שנכנסתי לתפקיד הדיקן של ביה”ס לקיימות בבינתחומי לפני קצת יותר משנה, אני מעודד את הסטודנטים שלי לחשוב על פתרון בעיות גדולות. בשלב הראשון הם מתחילים להסתכל על הנעשה במגרש הישראלי, אבל תן להם זמן – והם יפרשו כנפיים לפתור בעיות בעולם”.

מדוע הפך נושא האקלים לסוגיה פוליטית הרי המדע כאן ברור בהחלט?

“זה נושא פוליטי משום ששדולות עסקיות של לובי הנפט והפחם מממנות את הימין האמריקני מימים ימימה. גם כאן חל שינוי בדעת הקהל בארה”ב. אחרי שהאפפיור ביקר שם וואמר שזו סוגיה דתית מוסרית לשמור על כדור הארץ וחובת האדם מול אלוהים לשמור הטבע ולהגן על היצורים. אז גם בימין האמריקני חלה תזוזה.”
“ממשל אובמה עושה דברים מדהימים – עצם זה שארצות הברית מוכנה לחתום זו כבר התקדמות. בקופנהגן הם לא חתמו ואת הסכם קיוטו הם לא אישררו.. פעם ראשונה שמצטרפים לאמנות של ה- UNFCCC (United Nations Framework Convention on Climate Change), הגוף המארגן את ועידות האקלים מאז הוחלט על הקמתו בפסגת האקלים בריו ב-1992.”

לסיכום, אומר פרופ’ יאיר: “ועידת פריז הראתה שהמנהיגים מתעלים מעל הפוליטיקה הפעם ויש תחושה של שינוי עמוק. ימים יגידו כשיצטרכו לפרוט את זה למעשים.”

עוד בנושא באתר הידען:

• עד אמצע המאה לא ישארו דגים בים
• פרופ’ יאיר באירוע “האיומים על המדע והתבונה” של אתר הידען (2011): נעשה מאמץ ציני וערמומי מצד סקטורים מסוימים ובעלי עניין להתקיף את המדע של האקלים 
• יומן פריז: טיוטות אחרונות
• כולנו ילדים של שינוי האקלים

• שינויי האקלים אינם מחזיקים דרכון – יומן פריז: שבוע ההכרעה

• פריז של תקווה

• יומן פריז: סיכום השבוע הראשון