ידענים: אתיקה רפואית | המוח - מחקרים בסיסיים

מאת 18 ביולי 2016 54 תגובות

פרופ' ריצ'ארד ג'ונס, סגן נשיא למחקר וחדשנות, אוניברסיטת שפילד קורא תיגר על אחת מאבני היסוד של תיאורית הסינגולריות ומסביר כי ישנם שיקולים מעשיים שימנעו זאת בעתיד הנראה לעין, אך חשוב מכך – בעיות מוסריות

המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

המוח האנושי כשבב. איור: shutterstock

מאת פרופ' ריצ'ארד ג'ונס,אוניברסיטת שפילד. תרגם: אבי בליזובסקי

אנשים תמיד חלמו על יציאה אל מעבר למגבלות גופם: כאב, מחלות, ומעל לכל, מוות. עכשיו מנסה תנועה חדשה להלביש את המניע העתיק הזה בבגדים טכנולוגיים חדשים. בבסיס התנועה המכונה טרנס הומניזם, זוהי האמונה שהמדע יספק דרך עתידנית לבני אדם להתפתח מעבר לגוף הפיזי שלהם ולהגשים את החלום הזה.

אולי הדוגמה הדרמטית ביותר לאמונתם של הטרנס-הומניסטים כי טכנולוגיה תוכל לשפר את מצבם של בני האדם, הוא הרעיון שאפשר להמיר מוחו של אדם לנתונים דיגיטליים שייטענו לתוך מחשב חזק מאוד. יכולת זו תאפשר לו לחיות בתוך עולם של חוויות וירטואליות בלתי מוגבלות ולהשיג ביעילות חיי נצח (כל עוד מישהו זוכר לעשות את הגיבויים ואינו מכבה אותך).

עם זאת נראה כי הטרנס-הומניסטים מתעלמים מהעובדה כי בפני סוג כזה של העלאה לתודעה עומדים מכשולים בלתי עבירים. הקשיים המעשיים גורמים לכך שהדבר לא יוכל לקרות בעתיד הנראה לעין, אבל יש גם כמה בעיות בסיסיות יותר עם התפיסה כולה.

הרעיון של העלאת המוח הוא תוצר של המדע הבדיוני. מחבר הספרים ומנהל ההנדסה בגוגל, ריי קורצווייל (המוכר כמסנגר הגדול ביותר של תיאורית הסינגולריות א.ב.), אולי יעשה את המירב כדי שרעיון פופולארי יהפוך למציאות בשנת 2045. לאחרונה חקר הכלכלן רובין הנסון בפרוטרוט את ההשלכות של תרחיש כזה עבור החברה והכלכלה. הוא מדמיין עולם שבו כל העבודה מתבצעת על ידי אמולציה ערטילאית של מוחות אנושיים, שבה פועלות סימולציות של מציאות מדומה באמצעות מתקני מחשוב ענן בגודל של עיר.

מהרעיון שניתן להעלות את מוחנו למחשב נותר צעד קטן לרעיון כי הדבר כבר נעשה וכי כבר עתה אנו חיים בתוך הדמיית מחשב בסגנון מטריקס. יזם טכנולוגית אילון מוסק לאחרונה הקים לתחייה את הדיון הזה בטענה כי הסיכוי שאנחנו לא חיים בהדמיית מחשב הוא רק "אחד למיליארד". כמובן, זו רק תחייה טכנולוגית של הרעיון כי המציאות היא אשליה, אשר כבר נדונה על ידי פילוסופים ומיסטיקנים במשך מאות שנים.

אבל יש כמה בעיות רציניות עם הרעיון שאנחנו יכולים להעלות את מוחנו למחשב. נתחיל עם הפן המעשי: המוח של כל אחד מאתנו מכיל טריליוני קשרים בין 86 מיליארדים נוירונים לערך. כדי לשכפל את המוח באופן דיגיטלי אנו צריכים למפות כל החיבורים האלה, משהו שהוא הרבה מעבר ליכולות הנוכחיות שלנו. עם המהירות הנוכחית של התפתחות מחשבים וטכנולוגיות הדמיה, אנו עשויים להיות מסוגלים לעשות את זה בעוד כמה עשרות שנים, אך רק עבור מוח מת, וגם אז כאשר הוא מחולק לחלקים.

יותר מולקולות

עם זאת, גם אם נוכל ליצור "תרשים חיווט" כזה עבור מוח חי, הדבר לא יספיק כדי להבין איך הוא פועל. לשם כך אנו צריכים לכמת בדיוק איך הנוירונים מתקשרים בכל הצמתים, וכאן יש לרדת לפרטים ברמה המולקולרית. אנחנו אפילו לא יודעים כמה מולקולות יש במוח, שלא לדבר על כמה מהם חיוניות עבור תפקודיו, והדבר יהיה בלתי אפשרי לשכפול על ידי מחשב.

דבר זה מצביע אותנו לקראת קושי מושגי עמוק. רק כיוון שאנחנו יכולים לדמות כמה היבטים של אופן פעולתו של המוח, אין הדבר אומר בהכרח שאנחנו מחקים מוח אמיתי. שום גידול בעוצמת המחשבים לא יאפשר לנו לדמות את המוח ברמה של מולקולות בודדות. ולפיכך אמולציה של המוח תהיה אפשרית רק אם נוכל לפרק אותה לפעולות דיגיטליות ולוגיות מהפרט ברמה המולקולרית ועד המוח השלם, המבולגן.

מי כיבה את האורות?

כדי להבין את הפעילות של מחשב מעשה ידי אדם, אנחנו לא צריכים לעקוב אחר את הזרמים והמתחים בכל רכיב ועוד פחות להבין מה כל אלטקרון עושה. מפתחי המחשב תכננו את פעולות המיתוג של הטרנזיסטורים כך שאין אפשרות למיפוי שאינו משתמע לשני פנים ממצב המעגלים להגיון הדיגיטלי הפשוט של אפסים ואחדים. אבל אף אחד לא עיצב את מוח – הוא התפתח – כך שאין סיבה לצפות למיפוי פשוט של פעילותו ללוגיקה דיגיטלית.

רעיון מסוכן

גם אם העלאת התודעה למחשב היא חלום בלתי אפשרי, יש שיטענו כי לא מזיק לדמיין אפשרויות כאלה. כולם בשלב זה או אחר צריך לפחד מהמוות שלהם, ומי אני שאתווכח עם הדרכים השונות יש אנשים להתמודד עם הפחדים האלה?

אבל הערבוב של הטרנס ההומניזם של רעיונות דתיים בשפה מדעית מעוות את הדרך בה אנו חושבים על טכנולוגיה. טרנס הומניזם נוטה לראות את הטכנולוגיה כדרך להעניק לנו את כל משאלותינו. פעמים רבות הם מעלים את הטענה כי טכנולוגיה בהכרח תניע את התפתחות האנושית בכיוון חיובי.

אבל זה מעוות את סדרי העדיפויות המדעיות שלנו, ומפריע לנו לקבל החלטות נבונות על פיתוח הטכנולוגיות, כאשר אנו צריכים לפתור בעיות נוכחיות אמיתיות מאוד. העלאת המוח למחשב היא ספרותית ספקולטיבית, אבל היא אינה בסיס טוב לדבר על העתיד.

עוד בנושא באתר הידען:

עוד באתר הידען

54 תגובות ל “האם נוכל להעלות מוח למחשב – והאם אנו צריכים אפילו לנסות?”

  1. אור לגויים

    ריי קורצוויל שרלטן שמתעשר על חשבון פסאודו מבינים- אני אומר פסאודו כי בתכלס אנחנו לא יודעים הרבה על המוח ואולי גם לא נדע( ייש דיבור על אפשרות תהליכים קוונטים במוח )
    בסופו של דבר להעלות מוח למחשב זה אפשרי כמו שאפשרי להריץ לינוקס בעזרת חרוזים על חשבוניה סינית

  2. יריב

    MouthHole,

    תודה על הלינק, נחמד אם כי לא חידש לי הרבה מעבר למה שכבר קראתי ושמעתי בנושא. בכל מקרה אני שוב אומר שאסור לשכוח שמדובר על רשת עצבית זעירה שגודלה אפילו לא מיליונית ממה שקיים אצלנו במוח, אז הטיעון ״זו לא חוכמה״ כי אלפה גו התנסתה במיליוני משחקים, הרבה מעבר להתנסות אנושית במשחק לא כל כך פיירית לדעתי.

    אני חושב שרבים מהסקפטים גם לא לוקחים בחשבון את ההתקדמות המעריכית בנושא, גם מבחינת עוצמת המיחשוב והמהירות וגם מבחינת הידע שאנחנו צוברים בכל שנה על המוח ואופן פעולתו.

    דיפ מינד מתכוונים ליצור עד השנה הבאה ״חולדה״ (שזו חיה מאד חכמה למי שלא יודע) שמוחה הוא רשת עצבית בעלת יכולות זהות לאלו של חולדה אמיתית, ולבצע מעין ״מבחן טיורינג לחולדות״ באמצעות הצבת משימות שונות לחולדות אמיתיות ולרשת העצבית ובחינת התוצאות. לדעתי ברגע שנעבור את השלב הזה כבר לא ישארו הרבה תירוצים… האבולוציה עשתה את המעבר ממוח של חולדה למוח אדם בזמן מאד מאד קצר במונחים אבולוציונים.

הוספת תגובה

  • (will not be published)