משימת אוקלידס חושפת 1.5 טריליון כוכבים יתומים המשייטים בחלל

צביר פרסאוס הוא בין המבנים המסיביים ביותר ביקום, המכיל אלפי גלקסיות ונמצא כ-240 מיליון שנות אור מכדור-הארץ. בתוך מרחב עצום זה, הלוויין אוקלידס זיהה אורות קלושים ורפאיים – הכוכבים היתומים – המשייטים בין גלקסיות הצביר

צביר הגלקסיות פרסאוס. התמונה, שצולמה על-ידי לוויין אוקלידס, מציגה את צביר הגלקסיות 'פרסאוס' מואר באור כחול עדין הנפלט מכוכבים יתומים. כוכבים אלו פזורים ברחבי הצביר, ומגיעים עד למרחק של 2 מיליון שנות אור ממרכזו. גלקסיות הצביר בולטות בצורות אליפטיות מוארות כנגד החלל האפל. קרדיט: ESA/Euclid/Euclid Consortium/NASA, עיבוד תמונה: M. Montes (IAC) ו-J.-C. Cuillandre (CEA Paris-Saclay).
צביר הגלקסיות פרסאוס. התמונה, שצולמה על-ידי לוויין אוקלידס, מציגה את צביר הגלקסיות 'פרסאוס' מואר באור כחול עדין הנפלט מכוכבים יתומים. כוכבים אלו פזורים ברחבי הצביר, ומגיעים עד למרחק של 2 מיליון שנות אור ממרכזו. גלקסיות הצביר בולטות בצורות אליפטיות מוארות כנגד החלל האפל. קרדיט: ESA/Euclid/Euclid Consortium/NASA, עיבוד תמונה: M. Montes (IAC) ו-J.-C. Cuillandre (CEA Paris-Saclay).

התמונות המדעיות הראשונות של משימת אוקלידס חשפו מעל 1.5 טריליון כוכבים יתומים בצביר הגלקסיות פרסאוס, ושופכות אור על מקורם ועל מבנה הצביר.

תגלית זו, שהובלה על-ידי אסטרונומים מאוניברסיטת נוטינגהאם, מספקת תובנות חדשות לגבי מקורותיהם של נוודים שמימיים אלה.

צביר פרסאוס הוא בין המבנים המסיביים ביותר ביקום, המכיל אלפי גלקסיות ונמצא כ-240 מיליון שנות אור מכדור-הארץ. בתוך מרחב עצום זה, לוויין אוקלידס זיהה אורות קלושים ורפאיים – הכוכבים היתומים – המשייטים בין גלקסיות הצביר.

הפתעות מכוכבים יתומים

כוכבים נוצרים באופן טבעי בתוך גלקסיות, כך שנוכחות כוכבים יתומים מחוץ למבנים אלו העלתה שאלות מסקרנות לגבי מקורם.

פרופסור נינה האץ', שהובילה את צוות הפרויקט, אמרה: "הופתענו מהיכולת שלנו לראות כל כך רחוק לאזורי הצביר החיצוניים ולהבחין בצבעים המעודנים של אור זה. אור זה יכול לעזור לנו למפות חומר אפל אם נבין מאין הגיעו הכוכבים הבין-צביריים. על-ידי חקר צבעיהם, בהירותם ותצורותיהם, מצאנו שהם נוצרו מגלקסיות קטנות."

הכוכבים היתומים מאופיינים בגוון כחלחל ובתצורות מצטברות. בהתבסס על תכונות ייחודיות אלה, האסטרונומים המעורבים במחקר מציעים שהכוכבים נקרעו מקצות הגלקסיות ומההריסה המלאה של גלקסיות קטנות בצביר, הידועות כגמדות.

דפוסי מסלול בלתי צפויים

לאחר שנקרעו מגלקסיות האם שלהם, הכוכבים היתומים היו צפויים להקיף את הגלקסיה הגדולה ביותר בצביר. עם זאת, מחקר זה חשף ממצא מפתיע: הכוכבים היתומים הקיפו נקודה בין שתי הגלקסיות המוארות ביותר בצביר.

ד"ר ג'סי גולדן-מרקס, אסטרונום מנוטינגהאם המעורב במחקר, ציין: "תצפית חדשה זו מציעה כי צביר פרסאוס המסיבי עשוי לאחרונה לעבור מיזוג עם קבוצה אחרת של גלקסיות. מיזוג זה יכול היה לגרום להפרעה כבידתית, שגרמה או לגלקסיה המסיבית ביותר או לכוכבים היתומים לסטות ממסלוליהם הצפויים, וכך לגרום לחוסר ההתאמה שנצפה."

ד"ר מתיאס קלוגה, המחבר הראשי של המחקר, ממכון מקס פלנק לפיזיקה חוץ-ארצית במינכן, גרמניה, אמר: "אור מפוזר זה הוא כהה (עמום או חלש) יותר מ-100,000 פעמים (פי 100,000) מהשמיים הליליים האפלים ביותר על-פני כדור-הארץ. אך הוא מפוזר על-פני נפח כה גדול שכשאנחנו מצרפים את כולו, הוא מהווה כ-20% מהבהירות של הצביר כולו."

משימת אוקלידס ויכולותיה

משימת אוקלידס של סוכנות החלל האירופית, ששוגרה ב-1 ביולי 2023, נועדה לחקור את הרכבו והתפתחותו של היקום האפל. הטלסקופ החללי ייצור מפה גדולה של המבנה בקנה מידה גדול של היקום לאורך מרחב וזמן על-ידי תצפיות על מיליארדי גלקסיות עד 10 מיליארד שנות אור, על-פני יותר משליש מהשמיים. אוקלידס תחקור כיצד התפשט היקום וכיצד נוצר המבנה לאורך ההיסטוריה הקוסמית, ותחשוף עוד על תפקיד הכבידה ועל טבע האנרגיה האפלה והחומר האפל.

ד"ר מיריה מונטס, אסטרונומית מהמכון לאסטרופיזיקה באיים הקנריים שהייתה מעורבת במחקר, אמרה: "עבודה זו הייתה אפשרית רק הודות לרגישותו ולחדות של אוקלידס." העיצוב המהפכני של אוקלידס אומר שהוא יכול לצלם תמונות בחדות דומה לזו של טלסקופ החלל האבל, אך מכסה שטח שגדול פי 175.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.