טקסט מימי הביניים מגלה: תכריך טורינו הוכרז כבר אז כזיוף

ניקולה אורסם, תיאולוג צרפתי מהמאה ה־14, כינה את התכריך “זיוף ברור” – וממצא זה מצטרף לשורת עדויות מדעיות והיסטוריות המערערות על קדושתו של השריד הנוצרי המפורסם

מסמך מימי הביניים שהתגלה לאחרונה מערער על האותנטיות של תכריך טורינו, אשר רבים האמינו במשך דורות כי היה תכריך הקבורה של ישו. קרדיט: Dianelos Georgoudis
מסמך מימי הביניים שהתגלה לאחרונה מערער על האותנטיות של תכריך טורינו, אשר רבים האמינו במשך דורות כי היה תכריך הקבורה של ישו. קרדיט: Dianelos Georgoudis

תכריך טורינו נחשב במשך מאות שנים לאחד השרידים המסתוריים והחשובים ביותר בעולם הנוצרי. יריעת הפשתן הארוכה, שעליה מופיע דימוי עמום של דמות גברית המזכירה את ישו הצלוב, הוצגה בעיני מאמינים רבים כתכריך שבו נעטפה גופתו. אלא שכעת מתברר כי כבר במאה ה־14 נמצאה עדות ברורה המפקפקת באותנטיותו.

חוקרים חשפו טקסט מימי הביניים שבו כינה התיאולוג הצרפתי ניקולא אורסם את התכריך “זיוף ברור ומוכח”, וטען כי מדובר בהונאה של אנשי כמורה שניסו לגייס תרומות באמצעות חפצים מקודשים מזויפים. הממצא פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Medieval History והוא מהווה את ההתייחסות הקדומה ביותר הידועה לנו כיום המערערת על קדושת התכריך.

הוויכוח על התכריך נמשך זה מאות שנים. תומכיו טוענים כי מדובר בתכריך שבו נקבר ישו, ואילו חוקרים הציגו שורה של ממצאים מדעיים המעידים אחרת. בדיקות פחמן־14 הראו כי הפשתן יוצר במאות ה־13–14, הרבה אחרי תקופתו של ישו. מחקר עדכני אף טען כי התמונה נוצרה כאשר הבד נפרש על פסל ולא על גוף אנושי.

ביקורת רציונלית במאה ה־14

אורסם, שחי ופעל בצרפת ושימש לימים כבישוף ליזייה, נודע כאינטלקטואל שהעדיף הסברים רציונליים לתופעות על פני פרשנות מיסטית. בכתביו הזהיר מפני הונאות של אנשי דת: “איני חייב להאמין לכל מי שטוען כי נעשה נס עבורו,” כתב, “משום שאנשי כמורה רבים מרמים אחרים כדי לזכות בתרומות.” לדבריו, מקרה התכריך בכנסייה בליריי שבחבל שמפאן היה דוגמה בולטת לזיוף שכזה.

הביקורת של אורסם קדמה להכרזתו המפורסמת של בישוף טרואה, פייר ד’ארסי, משנת 1389, שגינה אף הוא את התכריך כתרמית. בכך היא מספקת נדבך נוסף לסיפור ההיסטורי של השריד.

התכריך הוצג לראשונה בליריי באמצע המאה ה־14, אך בעקבות חקירות הורה הבישוף המקומי להסירו. לאחר שלושה עשורים שב והוצג, הפעם באישור האפיפיור קלמנט השביעי – אך תחת הסתייגות מפורשת: יש להציגו כייצוג של תכריך, לא כשריד מקורי.

ממצאיו של אורסם חשובים במיוחד משום שהוא לא היה מעורב ישירות במחלוקת, ולכן נחשב לעד אובייקטיבי יחסית. הוא לא היסס להטיל ספק גם בממסד הכנסייתי עצמו – צעד אמיץ באותם ימים.

חשיבה ביקורתית מימי הביניים

החוקר ד"ר ניקולא סרזו, שפרסם את המאמר, מסביר כי “מדובר במצב יוצא דופן שבו שריד דתי זכה לביקורת מפורשת כזיוף בידי אנשי כנסייה. זהו עדות נדירה ליכולת חשיבה ביקורתית בימי הביניים.”

פרופ’ אנדראה ניקולוטי, מומחה עולמי לתכריך טורינו מאוניברסיטת טורינו, מוסיף: “הממצא מוכיח שכבר בימי הביניים ידעו כי התכריך איננו אמיתי. אף שהאמונה בו שרדה, העדויות המדעיות וההיסטוריות מצביעות בבירור על זיוף.”

למרות שהכנסייה עצמה הכריזה עליו כזיוף כבר לפני מאות שנים, תכריך טורינו הפך לאחד השרידים הנוצריים המפורסמים ביותר בעולם. כיום מוצגות גרסאות משוכפלות שלו ברחבי העולם, אך המקור נחשף לעיני הציבור לעיתים נדירות בלבד.

המקרה של תכריך טורינו מלמד אותנו שיעור חשוב: גם בתקופה שבה נתפשים אנשים כמאמינים תמימים, היו מי שהפעילו חשיבה ביקורתית והבינו כי לא כל מה שמוצג כקדוש אכן כזה.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.