סיקור מקיף

מה מתחולל במוח כאשר אנחנו עוצמים עיניים?

במחקר חדש הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לפתור את התעלומה, ולהראות כי הפעילות החשמלית של תאי המוח מתקיימת גם כאשר האדם אינו חשוף כלל לגירויים, והוא סבור כי הגיע אל המנוחה והשלווה

לילה טוב. מתוך ויקיפדיה
לילה טוב. מתוך ויקיפדיה

מה מתחולל במוח במצב מנוחה? לדוגמה, מה מתרחש באיזורים המעבדים מידע ראייתי כאשר אנו עוצמים עיניים? שאלה זו מעסיקה באחרונה חוקרים רבים במקומות שונים בעולם. במחקר חדש הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לפתור את התעלומה, ולהראות כי הפעילות החשמלית של תאי המוח מתקיימת גם כאשר האדם אינו חשוף כלל לגירויים, והוא סבור כי הגיע אל המנוחה והשלווה.

במחקרים קודמים שביצעו פרופ' רפי מלאך ותלמיד המחקר יובל ניר מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, וקבוצות מחקר נוספות בעולם, שהשתמשו במדידות באמצעות דימות מוח תיפקודי (fMRI), עלו ממצאים מפתיעים ושנויים במחלוקת, שלפיהם קיימים גלים של פעילות עצבית במערכות החישה השונות (ראייה, שמיעה, מישוש וכדומה) גם בזמן מנוחה, כאשר המוח אינו מקבל כל גירוי. פעילות זו שילבה את כל האזורים המוחיים השייכים למערכות השונות, ופעלה בתאום משני צידי המוח – בדומה למתחולל בזמן חישה "אמיתית" המופעלת בתגובה לגירוי. אולם מדידות ה-fMRI מספקות מידע עקיף אודות פעילותם של תאי עצב, ולכן אינן מודדות דפוסי פעילות חשמלית מהירים ביותר.

כדי לנסות למדוד ישירות פעילות חשמלית במוח, פנו פרופ' מלאך ויובל ניר לעזרתו של פרופ' יצחק פריד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס ומהיחידה לניטור באמצעות רישום חשמלי של גלי מוח (EEG) במרכז הרפואי על-שם סוראסקי בתל-אביב. שיתוף הפעולה הזה איפשר לחוקרים להשתמש בנתונים שנאספו מחולי אפילפסיה לצרכים קליניים, אשר כללו מדידות ישירות של פעילות תאי עצב באזורי מוח שונים. במחקר החדש, העלו החוקרים שאלה נוספת: כיצד יתכן שהפעילות החשמלית במנוחה אינה גורמת הזיות חושיות, כמו חזיונות וקולות שווא?

ניתוח המדידות הוכיח מעבר לכל ספק כי הפעילות החשמלית של המוח אומנם מתקיימת גם בזמן מנוחה, וכי היא מתבצעת באופן מתואם באזורים השונים השייכים למערכות החישה, ובשני עברי המוח (ימין ושמאל). המחקר, שתוצאותיו פורסמו באחרונה בכתב העת Nature Neuroscience, סיפק גם נתונים חדשים על אופייה של פעילות המנוחה: מדובר בתנודות איטיות ביותר, שונות מאוד מההתפרצויות הקצרות והמהירות המאפיינות את תגובת תאי העצב לגירויים – משהו שמזכיר "שומר מסך" במרקעי מחשבים. הבדלים אלה בדינמיקה של הפעילות החשמלית ובעצמתה יכולים אולי להסביר כיצד יודע המוח להבחין בין אותות שמקורם בגירוי חיצוני לאלה שאינם כרוכים בגירוי, דבר שמונע הופעת הזיות. החוקרים שללו את האפשרות כי מדובר בפעילות מוחית הקשורה בדמיון חזותי – המדידות הראו כי פעילות המנוחה חזקה יותר דווקא בזמן שינה, כולל בשלב השינה שאינו מלווה בחלומות.

מהו תפקידן של התנודות האיטיות והשקטות? שאלה זו נותרה, בשלב זה, ללא מענה. אפשרות אחת שמציעים החוקרים היא שגם תאי העצב, כמו בני-האדם (או לפחות הפילוסופים מביניהם), צריכים "לחשוב" כדי להתקיים. במילים אחרות, חיוניותם והישרדותם של תאי העצב תלויה בפעילותם המתמדת. אפשרות נוספת היא שהתנודות האיטיות בזמן מנוחה מאפשרות הפעלה מהירה של המערכת במקרה של חשיפה פתאומית לגירוי – ממש כפי ש"הגל השקט" מאפשר שידור אזעקת אמת בעת הצורך, או כפי שרכב המילוט של שודדי בנקים ממתין להם במנוע פועל, שמאפשר זינוק מהיר. יובל ניר: "בניגוד לגישה שהייתה מקובלת, שלפיה המוח המצוי במצב מנוחה מופעל באמצעות 'מתג' אשר מפעיל אותו בתגובה לשינויים חיצוניים, הולכת ומתבססת באחרונה גישה שלפיה המוח מצוי במצב של פעילות מתמדת, וכי הגירויים והשינויים הסביבתיים מעצבים ומשנים את אופי פעילותו".

פרופ' מלאך: "השילוב שהתקיים במחקר הזה, בין שאלות של מדע בסיסי, הנוגעות לפעולתו של המוח, לבין שיטות קליניות ונתונים שנאספו בבית-החולים, איפשר לפצח חידה שאי אפשר היה לפתור באמצעות מחקר 'שגרתי' באנשים בריאים. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לאפשר, בעתיד, פיתוח של שיטות איבחון מתקדמות". שיטות איבחון שיתבססו על זיהוי שינויים בדפוסי פעילות המוח בעת מנוחה, לא יחייבו שיתוף פעולה של הנבדקים, מה שיאפשר לאבחן אנשים בזמן שינה, וכן ילדים, חולים קשים או חולים הנתונים בתרדמת.

מאמר מדעי (נדרש רישום)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

37 תגובות

  1. רענן:
    ברצינות.
    אינני יודע אם אתה חושב שאתה קיים או לא אבל לי בטח שאין עניין להתווכח עם מי שלא קיים.
    הרי גם האדם היחיד שאתה מביא כמודל לחיקוי לא אומר שאינו קיים. הוא אומר ש(אולי! אני מזכיר לך, גם הוא אומר רק אולי) הוא קיים כתוכנת סימולציה. קיום כתוכנת סימולציה זה קיום ואם זה הקיום היחיד שלנו אז אין לנו שום סיבה לדון בקיום אחר, במיוחד כשאיננו יודעים אם יש קיום אחר.
    בסימולציה שלנו כשבן אדם נדרס על ידי קטר הוא מת. זו לא אשליה. זו המציאות. גם אם המציאות הזאת היא בסך הכל סימולציה עבור מי שתכנת את המחשב אין בדבר משום נחמה לאדם המסומלץ שעכשיו הפך לאדם מקובצ'ץ'.
    אם אתה אומר שמי שלא קיים לא אומר כלום אז למה בכלל אתה מתווכח? עם מי? הרי לדעתך גם אני לא קיים ולא אמרתי כלום ולכן אין לך כל סיבה להגיב.
    סלח לי אבל בתור סימולציה נראה לי שיש בך בג.

  2. ואחר ויתכן שאני לא קיים באמת אלה רק סימולצית מחשב כלשהו, על אחת כמה וכמה שלא השתמשתי באף מילה, ראית פעם משהו שלא קיים מדבר?

  3. רענן:
    בתגובה 32 אתה אומר: "מי אמר שיש את המילה הזייה? (בטח שלא אני)…"
    אבל כל הדיון התחיל ממה שאמרת בתגובה 28: "מה זה חלום אם לא הזיה/ חיזיון שווא?"

    לכן – גם אם אינך מוכן ללכת למילון ולראות שהמילה הזייה מופיעה בו וגם אם אינך מכיר בזכותו של העם היהודי לכונן לו שפה כרצונו – אתה עדיין חייב להכיר בכך שאתה עצמך השתמשת במילה.
    אמור לי, לכן: אם המילה אינה קיימת – מה שאלת?

    אנא: השאר עקבי ואל תמשוך אותנו לדיוני סרק.
    לא בכדי כתבת "הזיה/חיזיון שווא". התכוונת למונח הרגיל שעל פיו הזיה היא תחושה שמדמה מציאות שאינה קיימת.
    זו מילה שימושית ואכן קיימות בבני אדם הזיות והזיות אלו הן דבר שונה מן התחושות שמייצגות את המציאות כיוון שאלמלא היתה תפישתנו קשורה למציאות היינו פשוט נכחדים.

  4. רענן,
    אתה צריך להתחיל להיות מסוגל לראות ולקרוא סרטים/ספרי מדע בדיוני ללא הצורך לשלב את הרעיונות שלהם לחיי היום יום שלך. אתה צריך לדעת להפריד בין דמיון למציאות. אכן הרעיונות שהם נותנים מעניינים והם גורמים לנו לחשוב על כל מיני כיוונים, וזה דבר חיובי, כי זה מפתח דמיון ועומק אצל בן אדם. אך אתה לא צריך לקבל את הסיפורים האלה מעבר למה שהם, רעיונות וסיפורים מעניינים שנועדו לגרות את המחשבה.

    אולי אתה אדם הזוי, אבל אל תכליל אותנו להגדרה הזאת.

  5. מי אמר שיש את המילה הזייה? (בטח שלא אני)… אולי אין מילים ואין אנשים ואנחנו חיים בכלל במטריקס, אולי זה הכל חלום… ולדעתי אני לא מתעקש כלל, פשוט הדרך בה אני רואה את הדברים שונה, ולגיטימית בדיוק כמו דרכי התבוננות אחרים. וזכותו של כל אחד לא להסכים עם הרעיונות האלה.

  6. רענן:
    גם כאן נראית לי תגובתך כהתעקשות לשמה.
    נראה שאתה מחוייב לדברים שאמרת עד כדי אי יכולת להרפות מהם גם כשהבנת שהם שגויים.
    אז מה? אז עכשיו אנחנו הוזים כל הזמן? אז בשביל מה יש בכלל את המילה הזייה?

  7. גם במצב של ערות אנו למעשה לא רואים את המציאות האובייקטיבית אלא רק חלק קטן (מאוווד קטן) ממנה, ולכן במובן מסויים ניתן לראות גם במצב של עירות, כסוג מסויים של הזיה או לפחות ייצוג לא נאמן וקירוב לא מדוייק של המציאות האובייקטיבית.

  8. רענן:
    אני חושב שאת השאלה הזו הם שאלו ביחס למצב ערנות ולא ביחס למצב שינה.

  9. יש משפט שלא כ"כ ברור בכתבה
    " כיצד יתכן שהפעילות החשמלית במנוחה אינה גורמת הזיות חושיות, כמו חזיונות וקולות שווא?" ומה זה חלום אם לא הזיה/ חיזיון שווא?

  10. בהמשך לדברי הוגין, אני זוכר שביחידת המחשב שבה עבדתי נהגתי להסביר לפקודי שהמחשב אינו אלא אמצעי מניה

  11. למעשה בלשון התלמוד הביטוי הנו חסר מגדר גם בלשון זכר וגם נקבה. כמו רבים כדומה לו.

  12. נקודה
    כשכתבו את התלמוד עדיין לא היתה נקודה.
    ואם כן היית וודאי היית דואג לתקנם.

  13. נקודה:
    עמדתי על הקשר למיניה וביה והארמית וגם על עניין הכתיב החסר/מלא אבל זה נראה לי מוזר בכל זאת. איך שלא יהיה – זה נכון שכל העניין נועד רק לאפשר הבנה ולכן שמתי את דברי גוגל בראש.
    עכשיו נשאר רק להסביר מדוע בחרו עורכי בבילון דווקא בכתיב בו בחרו.

  14. ועוד למיכאל, תחילת השימוש של "לא מיניה ולא מקצתיה" בלשון זכר הוא בן כמה מאות שנים בודדות. (ככל הנראה)

  15. למיכאל,
    בארמית כותבים מיניה, כמו "מיניה וביה"

    בכלל כל עניין הכתיב המלא והחסר ואותיות אהו"י, ובכלל כל כללי השפה, יש לקחת אותם בערבון מוגבל, זה לא חוק פיסיקלי. השפה הומצאה כדי שנבין אחד את השני, ולא כדי שנחקור את ההמצאה הזאת (מזכיר משהו לא?).

  16. היגס, ככל הנראה הבאת דוגמא לא טובה שנאמרה בלשון נקבה(עם פתח תחת ה'נ' ותחת 'ת') . השימוש הרווח הוא בלשון זכר, לא מיניה ולא מקצתיה.

  17. מיכאל
    הנה:
    תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ה/א
    א"ר נחמן בר יצחק —->לא מינה ולא מקצתה<—– מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה' כל גבה לב אמר חזקיה אין תפלתו של אדם נשמעת אלא אם כן משים לבו כבשר שנא' והיה מדי חדש בחדשו [וגו'] יבא כל בשר להשתחוות וגו'

  18. נקודה:
    בנוגע לשאלת הכתיב – הנושא קשה להכרעה
    .
    אם מחפשים את הביטוי בגוגל אז שכיחות השימוש הגבוהה ביותר היא של הביטוי שאתה כתבת "לא מיניה ולא מקצתיה"
    אחריו בתור בא הביטוי בו השתמשתי במקור "לא מני ולא מקצתי"
    ואחרון מופיע התיקון שהוצע לי לראשונה "לא מנה ולא מקצתה"

    מעניין שהביטוי אותו הצעת אתה נמצא בשימוש הנרחב ביותר למרות שיש בו שיבוש לשוני ברור כיוון שהמלה "מיניה" אמורה להיגזר מן המילה "מן" ( From ) ולא מן המילה "מין" ( Sex ). זו הסיבה שבדקתי גם ביטוי נוסף – "לא מניה ולא מקצתיה" והוא נמצא בגוגל באיזה מקום באמצע.

    לעומת זאת – אם בודקים בבבילון הרי שהוא מכיר רק את הביטוי "לא מנה ולא מקצתה"

    במקורות שבדקתי (תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי) לא מופיע אף אחד מן הביטויים.

    אז זהו – עשינו עבודה רצינית על נושא פעוט ערך

  19. כותבים: לא מיניה ולא מקצתיה.
    ולנוח, חשוב להבין שאין קשר בין תוצאות המחקר לקביעה המשפטית של חז"ל שאדם שמזיק חייב לשלם, גם אם היה ישן (או שיכור), ורק בתנאי שמצב הענינים בסבביבת הישן לא השתנה במהלך השינה.

    בקיצור אתה סתם קופץ בראש.

  20. בכלל אני לא חושב שזה היה יכול להיקרא מוח, אם המוח היה מופעל רק כשהחושים פועלים. כמו שהמעבד מחשב ממשיך לעבוד כשלא נוגעים בעכבר או במקלדת.

  21. תקון טעות כתיב:
    מישהו העיר לי שיש לכתוב "לא מנה ולא מקצתה" ולא כפי שכתבתי בתגובה 11.
    הטעות נבעה מן הצורה בה שמעתי את הביטוי נהגה כי מעולם לא ראיתי אותו כתוב.

  22. יפה אני מאוד נהנאתי לקרוא את זה אני בן 14 ואני מאוד מעוניין בדברים אלה ובמיוחד אני רוצה שתחקרו את הרוחות(אם זה אפשרי)
    קיצר:
    נהנתי,כתבה מדהימה וזהו

  23. מיכאל
    א)אינני מתכוון להמשיך ולהתכתש עם הטפשות שלך. המוח שלך ישן גם במצב של עירנות.
    ב)עולמך רדוד חילוני וחולני , היונק את שפתו מהגמרא ומהמקורות היהודיים הניצחיים, אם הנך מצטט מטבע לשון לפחות תצטט אותה כמו שצריך ולא בשפה עילגת.
    לא מִנָּה וְלא מִקְצָתָהּ
    ג) אתה פוליטיקאי – אל תתכחש לעצמיותך:
    http://www.orr.org.il/index.php?option=com_content&amp;task=view&amp;id=26&amp;Itemid=30

  24. נח,
    במקום להטיף לי מוסר – עדיף שתצמד לאמת.
    גם על זה שאתה מכנה אותי פוליטיקאי מגיע לך שאכנה אותך שקרן. בעיניך כנראה פחות חמור לשקר מאשר לומר לשקרן שהוא שקרן.
    אינך חוזר בך ממה שכתבת.
    כלומר – אתה עדיין טוען ש(ציטוט): "הכתבה מסבירה על הוכחה מדעית לכך שאיברי החישה ממשיכים לפעול גם בהיות האדם ישן."
    גם אני איני חוזר בי ממה שכתבתי:
    לא מיני ולא מקצתי! הכתבה כלל לא מדברת על כך שאברי החישה ממשיכים לפעול בהיות האדם ישן ובוודאי שאינה מתארת הוכחה מדעית לכך (כאילו שזה בכלל דורש הוכחה מדעית – הרי לכל אחד מאיתנו כבר יצא להתעורר כיוון שאבר החישה המכונה אוזן שמע את השעון המעורר. הרי אינני טוען שאברי החישה אינם ממשיכים לפעול – אני רק אומר שהמאמר כלל לא דן בכך והוא אפילו מתמקד בחקר המצב ההפוך – זה שבו אברי החישה אינם מזינים את המוח בשום נתון).
    עניתי על שאלתך בדבר אי הנפילה מהמיטה ואף הרחבתי את הדברים והסברתי מדוע פירושך לעניין שגוי. פשוט חזור וקרא את מה שכתבתי בפסקה האחרונה בתגובתי הקודמת.

  25. מיכאל אני ממליץ לך בחום- לך לישון תתרענן קצת.
    השפה שלך בוטה מאוד וזה לא מכובד לפוליטיקאי כמוך.
    אינני חוזר ממה שכתבתי, בודאי שאברי החישה ממשיכים לשדר למוח והמוח מעבד נתונים, והנתונים הנקלטים מופנים בתת המודע לתצורה של חלום.
    וגם במקביל מבלי לקלוט נתוני מרחב, המוח ממשיך לעבד את המצב האחרון בו הוא היה בעירנות ושומר על מצב ON LINE.
    אינני חוקר שינה, אבל אני בטוח במודעות ובאחריות המוטלת על האדם גם בהיותו ישן!
    לא ענית לי, מדוע אינך נופל מהמיטה כשאתה ישן?

  26. נח – אתה סתם מתפתל!
    להלן ציטוט מתגובה 4 שלך:
    "הכתבה מסבירה על הוכחה מדעית לכך שאיברי החישה ממשיכים לפעול גם בהיות האדם ישן."
    תשובתי:
    כלל וכלל לא! הכתבה אינה אומרת דבר וחצי דבר על כך! להיפך! היא מתארת את הפעילות במוח כאשר אברי החישה אינם מזינים למוח כל קלט.
    ביחס למודעות לסביבה – היא מוגבלת ביותר – בדיוק למה שנחוץ כדי לישון ללא הפרעה – ניתן אפילו לומר שההיפך הוא הנכון, כיוון שברגע שיש בסביבה גירוי מספיק חזק – המוח נותן לו פירוש ששייך לחלום ולא פירוש ששייך לסביבה – רק כדי לגרום לכך שתמשיך לישון ולא תתעורר.

  27. מיכאל ואריאל, תקראו שוב ותבינו.
    אין מחלוקת שאברי החישה של האדם הינם כלים בלבד. כלומר אין יכולת ראיה בעין עצמה אלא ע"י ניתוח הנתונים של המוח, וכן לכל שאר האיברים.
    הגירוי נעשה ע"י האיבר בעוד שפיענוח התגובה מבוצע ע"י המוח.
    המאמר מדבר על כך שהמוח ממשיך לעבוד ושומר על 'סביבת העבודה' גם בזמן השינה.
    תקרא שוב בדגש על הציטוט מהכתבה: "ניתוח המדידות הוכיח מעבר לכל ספק כי הפעילות החשמלית של המוח אומנם מתקיימת גם בזמן מנוחה, וכי היא מתבצעת באופן מתואם באזורים השונים השייכים למערכות החישה, ובשני עברי המוח (ימין ושמאל)……מדובר בתנודות איטיות ביותר, שונות מאוד מההתפרצויות הקצרות והמהירות המאפיינות את תגובת תאי העצב לגירויים – משהו שמזכיר "שומר מסך" במרקעי מחשבים." סוף ציטוט.

    מיכאל: האדם הממוצע מורכב מרובדים שונים של הכרה ותת הכרה. אדם יכול להיות עירני ובאותה מידה לנדוד במחשבותיו ובדימיונו כאילו ממש הוא נמצא בעולם אחר וכל זאת למרות שהוא ער.
    חשבת פעם מדוע אינך נופל מהמיטה בזמן השינה? התשובה לכך כי קיימת מודעת סביבתית גם בזמן שינה.

  28. נח:
    אגב – מה הקשקוש הזה?
    האם באמת קיימת מודעות עמוקה למתרחש סביב בזמן השינה?
    האם לא ישנת בחיים?
    האם לא חלמת חלומות שכלל אינם שייכים למתרחש סביבך?
    האם לא נתקלת מעולם – אישית או מספורי אחרים – במצב בו אתה מתעורר ולוקח לך זמן להבין איפה אתה בכלל נמצא?

  29. נח, אף אחד מהחוקרים לא טען כי קיימת מודעות כלשהי בזמן השינה (למרות שמודעות בזמן החלומות בשינה אכן אפשרית, חפש "חלום צלול" או "lucid dream".

    מאמר חז"ל הנ"ל מכוון, לדעתי ולדעת תוספת דבריך לגבי הכוס שהונחה לאחר השינה, לומר כי האדם אחראי למעשיו גם כשהוא ישן מאחר שהוא מסוגל לתכנן לפני השינה את סביבת השינה שלו ולמנוע בכך נזקים.

  30. נוח:
    התבלבלת.
    המאמר כלל לא מדבר על אברי חישה.
    הוא מדבר על פעילות המתרחשת במוח כאשר לא מגיע כל גרוי מאברי החישה.

  31. שלום מיכאל, דווקא קשור מאוד.
    הכתבה מסבירה על הוכחה מדעית לכך שאיברי החישה ממשיכים לפעול גם בהיות האדם ישן. כלומר האדם מודע לרוחש סביבו. ברור שהוא אינו רואה. אבל קיימת מודעות עמוקה מאוד לסביבה שבה הוא נמצא מבחינת החושים.
    על כך בדיוק הוספתי מנקודת ההלכה היהודית הנצחית.
    מעניין לבדוק האם זה כך גם אצל בעלי חיים. אשמח להתעדכן.

  32. מאמר מקסים! תודה.
    תואם ומפרה ממש את דברי חכמים לפני 2000 שנה!
    אמרו חז"ל במשנה (בבא קמא, פרק ב' משנה ו'): אדם מועד לעולם בין ער בין ישן, כלומר האחריות המוטלת על האדם למעשיו הינה קיימת גם בהיותו ישן. המודעות לסובב אותו אינה נעלמת ברגע שהאדם עוצם עיניו, אלא הוא נשאר אחראי לכל מה שמרחש סביבו גם בהיותו ישן!
    היוצא דופן כאן מבחינת האחריות , אם המצב הסביבתי השתנה לאחר שהלך לישון.
    לדוגמא: אם אדם הלך לישון כאשר לידו מונחת כוס, ותוך כדי שנתו הוא הדף אותה ושברה, הוא חייב עליה.
    אבל אם הניחו את הכוס לאחר שהוא נרדם הוא יהיה פטור אם שבר אותה.

    מוסר גדול לכולנו להיות אחראים למעשינו בעולם בכל עת ובכל מצב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן