כשהצחוק הוא לא צחוק והבכי לא בכי

צוות מחקר טכניוני מדווח על מנגנוני פעולה חדשים של תרופה לטיפול במצבים של צחוק ובכי בלתי-נשלטים

ביטויים רגשיים אשר אינם מותאמים למציאות ולחוויה האמיתית של האדם והבאים לידי ביטוי כהתפרצות בכי, צחוק או כעס בלתי נשלטים, הם תופעות נוירולוגיות מוכרות במגוון מצבים ומחלות נוירולוגיות, כמו: לאחר חבלת ראש, אירוע מוחי, מחלת ה-ALS או טרשת נפוצה (MS).

צוות מחקר משולב של פרופ' אריאל מילר ופרופ' הלל פרת והסטודנט גיא היימן מהפקולטה לרפואה בטכניון חקר את המנגנונים העצביים והאזורים המוחיים שבבסיס בקרת ביטויי הרגש מסוג צחוק ובכי ואת מנגנוני הפעולה המוחיים של תרופה להקלת מצבים של בכי, צחוק או כעס בלתי-נשלטים.

באמצעות טכניקות המאפשרות מיפוי נוירופיזיולוגי של פעילות המוח ושילוב גירויים טעונים רגשית (שמות בני משפחה וכו') וגירויים שאינם טעונים רגשית, צוות המחקר איפיין אזורי מוח מוטוריים וסנסוריים, אשר פעולתם אחראית לביטויי צחוק ובכי.

בשלב הראשון של המחקר (אשר פורסם ב-JNS לפני כשנה) נבדקו שלוש קבוצות: בריאים, חולי טרשת נפוצה וחולי טרשת נפוצה הסובלים מהתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

ממצאי המחקר הצביעו על קיום סוג של “מנגנון שער” (Gate Mechanism) ל”סף רגשי” נוירופיזיולוגי. גירויים המצליחים לעבר את ה”סף הרגשי” מעוררים פעילות חשמלית מוחית המתבטאת בצחוק, בכי או כעס, גם אם הגירוי אינו בעל מטען רגשי תואם. כך, באנשים בעלי לביליות אמוציונלית – סף רגשי נמוך – גם גירויים ללא תכנים מצחיקים או מעציבים, עשויים להביא להתפרצויות צחוק ובכי בלתי נשלטים.

החוקרים דיווחו על הדמיון בין “מנגנון שער רגשי”, או “סף רגשי”, למנגנון שער אחר, המוכר זה מכבר, והינו “מנגנון השער” האחראי ל”סף הכאב”. תמיכה לדמיון שבין מנגנוני ה”סף הרגשי” ל”סף הכאב” במערכת העצבים התקבלה בעקבות העובדה כי תרופת ה-Neurodex, נמצאה משפיעה לטובה בניסויים הקליניים הן בהפחתת הכאבים והן בהפחתת הביטויים הרגשיים הבלתי תקינים.

עד היום ההנחה המקובלת הייתה כי תסמונת הצחוק והבכי הבלתי-נשלטים (PBA; IEED) הינה ביטוי בלתי נשלט של אזורי מוח מוטוריים בלבד, ללא קשר למרכיבים סנסוריים. ולפיכך, תופעה זו נכללה בקטגוריה של קבוצת ההפרעות על רקע של דיס-אינהיביציה – חוסר יכולת לעכב ביטויים מוטוריים.

המחקר הנוכחי אשר פורסם בעיתון J. Clinical Psyecho Pharmacology, מחדש במספר היבטים:

1. המחקר מדגים כי אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד נתונים תחושתיים שותפים יחד עם אזורים מוחיים מוטוריים בהתבטאויות רגשיות.

2. המחקר מדגים כי בחולים עם PBA (צחוק ובכי בלתי-נשלטים) – גם גירויים תחושתיים קלים ביותר, (בהשוואה למצב בבריאים) עשויים להפעיל אזורי מוח האחראים לביטויים רגשיים. כלומר, לחולים עם PBA יש “סף רגשי” נמוך. לפיכך, כל גירוי, ולו גם הקל שבקלים, יחדור את “השער” ויגרום לתגובת שרשרת אשר תתבטא בצחוק או בכי, גם אם הגירוי לא היה מצחיק או מעציב. כך לדוגמא, אנשים יכולים להתפרץ בצחוק או בכי מכל גירוי קל של מתח, חרדה, התרגשות – גם אם הגירוי אינו מצחיק או מעציב.

3. המחקר הדגים כי שימוש בתרופה Neurodex מקטין את רגישות היתר העצבית (מעלה את הסף הרגשי), באופן שגירויים קלים לא “יפציצו” את המוח ולא יביאו להתפרצויות רגשיות בלתי נשלטות.

בניסוי קליני רב-מרכזי בינלאומי אשר הסתיים תוצאותיו החיוביות פורסמו לפני כשנה, בירחון המדעי הנוירולוגי Annals of Neurology, נבדקה תרופה חדשה בשם נוירודקס (Neurodex; Zenvia). התרופה פועלת במנגנון החוסם בין היתר את הנוירוטרנסימטור NMDA.

טיפול בכדור יומי של תרופה זו, הביא להקלה בולטת בתופעה של ביטויי רגשות יתר בקרב חולי טרשת נפוצה ולשיפור מאוד משמעותי באיכות חייהם. במקביל, נצפה כי המטופלים בתרופה זכו להקלה ניכרת בכאבים נוירופטיים שהיו מנת חלקם.

המחקר נערך ביוזמה משותפת עם פרופ' אריאל מילר, מנהל המרכז לטרשת נפוצה וחקר המוח במרכז הרפואי כרמל והטכניון ועם צוות חוקרים בינלאומי וחברת התרופות Avanir מסאן-דיאגו.

בעקבות מחקר זה ומחקרים נילווים נוספים צפוי כי בקרוב יתקבל אישור רשויות הבריאות בארה”ב (FDA) לשימוש נרחב בתרופת הנוירודקס/זנביה לתסמינים אלו במגוון מחלות נוירולוגיות.

יש לציין כי עד היום לא היו קיימות תרופות אחרות אשר הצליחו להפחית באופן משמעותי ביטויים רגשיים מסוג זה. לפיכך יש תקווה רבה כי תרופת ה-Neurodex; Zenvia תאושר לשימוש הן במגוון מחלות נוירולוגיות בהן קיימים ביטויים מסוג התפרצויות רגשיות כצחוק ובכי בתי נשלטים והן להקלת כאבים נוירופטיים.

באותו נושא באתר הידען:

• לא רק בני האדם צוחקים
• תרופה חדשה בשם “נוירודקס” מפחיתה באופן ניכר פרצי צחוק ובכי בלתי נשלטים בקרב חולי טרשת נפוצה