אזהרה מן העבר: פרויקט קידוח בים המלח העלה ממצאים לגבי היסטוריית האקלים של האזור והעתיד הבעייתי הצפוי לו

פרויקט בינלאומי של קידוח בים המלח, בו משתתפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן באוניברסיטה העברית, פותח חלון להיסטוריה האקלימית והסיסמית של ים המלח ב-200,000 השנים האחרונות

פרויקט בינלאומי של קידוח בים המלח, בו משתתפים חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ על שם פרדי ונדין הרמן באוניברסיטה העברית, פותח חלון להיסטוריה האקלימית והסיסמית של ים המלח ב-200,000 השנים האחרונות. בפרויקט נמצא שלפני כ-125,000 שנים התייבש הים כמעט לחלוטין כתוצאה מתנאי האקלים. ממצא זה מעורר דאגה לגבי מצב ים המלח בהווה, כאשר שינויי אקלים והתערבות בני אדם מזרזים את תהליך הייבוש.

ד”ר מרדכי שטיין מהמכון לחקר כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אחד החוקרים שעובדים על פרויקט הקידוח, מספר: “ים המלח הינו אגם מלוח הממוקם בתוך שקע טקטוני עמוק (בקע ים המלח) שיציאת המים ממנו מתרחשת רק באידוי. נהר הירדן ונחל הערבה מסיעים אל ים המלח חומרי סחף ומים מאגן הניקוז של ים המלח. אזור בקע ים המלח מיקד את התפתחות ופעילות האדם לאורך מאות אלפי שנים והיווה כנראה תוואי חשוב בנדידת האדם הפרה-היסטורי בדרכו החוצה מהיבשת האפריקאית. סלעי המשקע שהצטברו במשך תקופות זמן אלה מתחת לקרקעית ים המלח המודרני אוגרים בתוכם מידע שמאפשר לשחזר את תנאי האקלים ששררו באזור אגן הניקוז ואף באזורים מרוחקים יותר כמו מדבריות הסהרה וערב.”

במסגרת פרויקט הקידוח הובאה לישראל אסדה מיוחדת עם ציוד קידוח המתאים להפקת גלעינים של סלעי משקע מקרקעית אגמים. הקידוח עצמו בוצע בין נובמבר 2010 למרץ 2011 בשני אתרים: במרכז ים המלח בעומק מים של 300 מטרים ובשולי ים המלח בסמוך לחוף עין גדי.

ניתוח ראשוני של החומר הנקדח מראה כי הגלעינים שהופקו במרכז ים המלח מורכבים מרצפים של מלחים ושל חומר “בוצי”, המעידים על תקופות מאוד יבשות ויותר רטובות בהתאמה באגן הניקוז של ים המלח. בין התגליות הראשוניות המרגשות: עדויות לקיומן של מושבות מיקרואורגניזמים עד לעומק של 150 מטרים מתחת לפני הקרקעית, וכן רצף מלחים בעובי כולל של כ-45 מטרים בעומק של למעלה מ-200 מטרים מתחת לפני הקרקעית ומעליו שכבת חלוקים המעידה על הימצאותו של חוף קרוב. ממצא זה מעיד על התייבשות משמעותית של ים המלח בעבר.

מדענים הראו כי הים יתייצב כנראה בעומק של כ-550 מטרים מתחת לפני הים (כיום הוא עומד ב-426 מטרים מתחת לפני הים) ולא יתייבש, אך “העדויות להתייבשות ונסיגה טבעית משמעותית בעברו של ים המלח מעמידות תמרור אזהרה בפני התייבשות משמעותית בעתיד. בעברו הטבעי השתקם ים המלח בעקבות חידוש הפעילות ההידרולוגית של אגן הניקוז, אך שיקום כזה דורש כמובן את החזרת פעילות המערכת הטבעית של זרימת נהר הירדן, שנבלמת כתוצאה מצריכת המים של מדינות האזור”, מסכם ד”ר שטיין.