לעיתים קרובות כאשר עולה הדיון בהתחממות העולמית טוענים ה”ספקנים” כי שטחי הקרח סביב אנטארקטיקה גדלים. טענה נכונה אלא שמסתבר שאין עובדה זו סותרת את ההתחממות העולמית – להיפך.
לעיתים קרובות כאשר עולה הדיון בהתחממות העולמית טוענים ה”ספקנים” כי שטחי הקרח סביב אנטארקטיקה גדלים. טענה נכונה אלא שמסתבר שאין עובדה זו סותרת את ההתחממות העולמית – להיפך.
בעשורים הקרובים תגרום ההתחממות העולמית לשיחים ולעצים לשגשג בחוג הצפוני. קרקע ש”הופשטה” מהקרח והופשרה מ”כפור-עד” תהווה בסיס ליערות שכבר עכשיו “נעים” צפונה במהירות של עשרות ק”מ בכל שנה. באותו הזמן גדלים שטחים מכוסים בקרח סביב אנטארקטיקה.
שטחי היער בחוג-הצפוני יגדלו עד שנת 2050 ביותר מ-50%, כך על פי “נייצ’ר – שינויי אקלים” Nature Climate Change. לחלוקה מחדש של הצמחיה בחוג-הצפוני תהיה השפעה מהדהדת בכל המערכות בעולם. החוג-הצפוני הפך לאחת מ”הנקודות החמות” בכל מה שקשור להתחממות העולמית כאשר ההתחממות באיזור הארקטי עולה במהירות כפולה מאשר ביתר העולם, מה שישפיע הרבה מחוץ לתחום הצר של חוג-הקוטב.
למשל, מיני עופות שמקננים על הקרקע נודדים מאזורים “נמוכים” וזקוקים לשטחים פתוחים לצורך הקמת קנים – יתקשו במציאת שטח מתאים באזורים שהולכים ומתכסים בשיחים ובעצים. יונקים ימיים תלויים בקרח כמשטחי מנוחה ואולי המפורסם מכולם הוא דוב הקוטב שתלוי במשטחי הקרח המהווים עבורו “שדות צייד”.
על הפשרת הקרחונים בחוג הצפוני אין חולק. אז מה קורה בדרום? במחקר שתוצאותיו מתפרסמות ב “נייצ’ר מדעי הארץ” (Nature Geoscience) מדווח חוקר הולנדי כי: מדפי הקרח באנטארקטיקה גדלים משנה לשנה והשיא היה בשנת 2010. מסתבר כי גם מדפי הקרח שגדלים הם חלק ממשוואת האקלים, גם מדפי הקרח הגדלים הם תוצאה נוספת של ההתחממות העולמית.
מדפי קרח הם “שמיכה” שצפה על פני מי הים ונמשכת מהחוף לתוך האוקינוס הדרומי. מדפי הקרח “ניזונים” ממים שהופשרו בקרחונים היבשתיים. המדפים גדלים בגלל ההתחממות העולמית, מים שנמסים (בגלל ההתחממות) ביבשה מספקים ”מכסה” קר של מים מתוקים (צפופים ממי ים) שמגן על מדפי הקרח ומאפשר את הרחבתם.
המים המתוקים והקרים “מחבקים” את מדפי הקרח ומגינים עליהם ממי הים החמימים. זהו הסבר לתופעה ה”מוזרה” בה מדפי הקרח סביב אנטארקטיקה גדלים ומתרחבים. מדענים אחרים שמגיבים לממצאים אומרים כי זה אחד המקרים מבין שורה של תופעות לא צפויות שקורות בגלל ההתחממות העולמית, שכן ההתחממות גורמת לשורה של פעולות הדדיות שמראות עד כמה ההקשרים בין התופעות בים וביבשה מורכבים.
אחת התופעות היא עלית פני הים. עליה זו נגרמת ישירות בגלל התחממות המים כמו גם תוספת מים מקרחונים יבשתיים. כך או כך מסתבר שגם התרחבות מדפי הקרח סביב אנטארקטיקה נגרמת ישירות בגלל ההתחממות העולמית.
38 תגובות
תיקון,
לא מדובר *בחצי אי אטלנטי* של אנטארקטיקה אלא בחצי האי האנטארקטי.
באופן גס — חצי האי הזה מכוון מערבה לכיוון האוקיאנוס הפסיפי ולא בכיוון האוקיאנוס האטלנטי.
דן
העובדה הבטוחה היחידה בכל הסיפור היא שהמשקל הסגולי של מי ים גדולה יותר מזו של מים מתוקים (בטווח הטמפרטורות של מים צמודים לקרחונים, שהוא בין -2 ל +4 מעלות צלסיוס). אפילו בזה הצליחה התיאוריה כאן להתבלבל.
התיאוריה כאן ניראית לי סוג של ניפנופי ידיים ולא הוכחה לכלום. צריך לשאול את החוקר מדוע לפי התיאוריה שלו אין גידול במדפים הימיים של ארקטיקה, שהרי שם יש המסה גדולה יותר של קרחונים יבשתיים, שלשיטתו צריכה להפוך מייד לאחר ההמסה למדף ימי שהולך וגדל. כידוע אין גידול מדפי קרח ימי בארקטיקה.
יתר על כן, אם אותו חוקר יאמר שיש הבדל בין מה שקורה בארקטיקה לבין מה שקורה באנטארקטיקה, הרי צריך להפנות את תשומת ליבו למדפי הקרח המערביים צמודי חצי האי האטלנטי של אנטארקטיקה. מסתבר שבאותו חלק של אנארקטיקה יש תהליכים הפוכים למה שציין : דהיינו יש באותו מקום מצד אחד התחממות ומצד שני יש קיטון של מדפי הקרח הימי. תיאוריה מקובלת להעלמות מדפי הקרח של חצי האי האטלנטי היא שההתחממות ממיסה את הקרחונים בסמיכות לחצי האי והמים המומסים נעלמים בלי להשאיר עקבות, כלומר כאן אין שום תופעה של של המסת קרחונים שקופאים מחדש בתור מדף ימי שהולך וגדל.
ההסברים לכל התופעות הללו כנראה מסובכים מכדי שנבין אותן, במילים אחרות החוקרים לא ממש מסוגלים להסביר אותן בצורה סבירה. תירוצים אינם הסברים.
אוקי, הבנתי את הטעות שלי, המים מהקרחונים כמובן צפופים בגלל שהם קרים לא בגלל של מתוקים, כנראה שיש תחום שבו השפעת המלח גבוהה יותר מהשפעת הטמפרטורה והם “צפים” למרות שהם קרים מאוד. אני מתנחם בכך שיש טעות בכתבה – אם המים המתוקים היו צפופים יותר הם לא היו נשארים בחלק העליון אלא כמובן שוקעים.
נו גם ההשפעה בטלה ב60 זה בערך אחוז וחצי לצד הנכון…
אבל עדין לא הבנתי למה המים המתוקים יותר אינם שוקעים למטה, לא ברור לי איזה קביעות אני צריך לבדוק
דן, מדובר על איזור קטן יחסית באנטראקטיה והקרינה שהוא מחזיר בטלה בשישים לעומת הקרינה שלא מוחזרת מכל הקרחונים שנמסו בצפון.
ניסים.
בכתבה כתוב שמים מתוקים יותר צפופים ממי ים.
זה אני….
דן
היינו מצפים לבדוק את הקביעות שלנו לפני שהיינו כותבים אותם כאן….
מים מתוקים פחות צפופים ממים מלוחים
הנקודה השניה שלך צודקת בחלקה. אני מניח שאכן יש לזה השפעה ממתנת, אבל לא מספיק כדי לפתור את הבעיה
1. האם לא היינו מצפים שהמים המתוקים, הצפופים יותר ישקעו מטה ולא ישארו קרוב לפני הקרחונים ויגנו עליהם?
2. האם אין לגדילת מדפי הקרח השפעה ממתנת להתחממות הגלובלית? הרי הקרח לבן ומחזיר אור שנבלע ע”י האוקינוס.
6 קורסים בסטטיסטיקה? בפקולטה למתמטיקה?
איזה? ואיך הם רלונטים למה שקורה כאן?
מה זה ממוצע בזמן? ממוצע לאורך שנה? שנתיים? 5 שנים?- רואים על הגרף שהעסק מתייצב.
רואים שהמודלים לא ציפו את זה וכמעט כולם חזו התחממות הרבה יותר אגרסיבית.
ובלי להכנס להסברים למה זה קורה- זאת עובדה שההתחממות האטה את הקצב שלה.
לפחות לפי הגרפים שאתה נתת.
“מים המתוקים והקרים “מחבקים” את מדפי הקרח ומגינים עליהם ממי הים החמימים.”
ההסבר שמדפי הקרח מתרחבים כתוצאה מהתחממות נשמע כהסבר לא בדוק ולא רציני במיוחד לנושא כל כך חשוב
ניתן לבדוק בקלות אם מדפי הקרח החדשים נמוכים יותר בצורה משמעותית מהמדפים המוכרים מהעבר בדיקה קלה לנושא חשוב לא אכנס לרקע התיאורטי מאחורי הגישה
אחד אחר, כנראה שאתה לא מבין את מה שכתבתי. זה שיש במקרה שנה חמה מהעשור הקודם ששווה בחומה לשנה קרה מהעשור הנוכחי – זה לא מעיד על התייצבות (בודאי לא כי באמצע היו השנים החמות ביותר בהסטוריה) אלא על התחממות הממוצע. אתה מצפה שההתחממות תהיה משתנה רציף . לא צריך שכל שנה תהיה חמה מקודמתה אבל כשגרף הממוצע עולה, זה מספיק.
וכאמור ברגע ששנה קרה היום שווה לשנה חמה לפני עשור או שניים המסקנה היא שקו הממוצע עלה ולא התייצב. אבל כנראה שזה רק אני שלמדתי 6 קורסים בסטטיסטיקה בטכניון שאני מבין על מה אני מדבר, לך זה כנראה קשה.
ניסים גם בגרף שם אפשר לראות שקצב ההתחממות מאיט.
אחד אחר
בבקשה – http://data.giss.nasa.gov/gistemp/2011/
והאתר שאתה מפנה אליו מחזק את טענתי. אבל עזוב אותך מעובדות 🙂
ניסים ספק לי בבקשה לינק שם יש בצורה חד משמעית נתונים שמעידים ש קצב ההתחממות בשנות התשעים והשמונים היה יותר נמוך מהקצב בעשור האחרון. ספק לי.
כי לי יש נתונים הפוכים מהאתר הזה:
https://www.hayadan.org.il/global-warming-stop-wishful-thinking-161012/
נראה מוכר?
אחד אחר
נכון כולם מסכימים.
פרט ל NASA, NOAA National Climatic Data Center, ו UK Met Office Hadley Centre and the University of East Anglia Climatic Research Unit
אבל אלה סתם גופי מחקר זניחים……
בנימין
התנועה הספקנית לא יוצאת נגד מחקרים- היא יוצא בעיקר נגד מהלכים נמהרים והרסניים.
חלק גדול מאוד מה”פתרונות” שבאו כדי להתמודד עם הבעיה ולהסיר את הפד”ח- לא מפחיתות ממש את כמות הפד”ח – אבל עושות נזק רב בכל מקרה.
אתה צריך להבין שהדיון הזה מזמן גלש מהעולם המדעי-
ובעולם הכלכלי צריך לעשות הערכה כזאת:
נקרה לנזק הכלכלי שרמה מסוימת של ההתחממות תעשה כX.
נקראה לעלות של המהלכים שצריך כדי למנוע את הרמה המסויימת הזאת של התחממות כY
אם בסופו של יום Y>X אז אנחנו כנראה לא בכיוון הנכון.
עכשיו חלק גדול מאוד מהפעולות שנתמכו על ידי אירגונים סביבתניים למינהם לא מנעו פד”ח בכלל ובחלק מהמקרים גרמו לעליה של פליטות פד”ח.
כתוצאה מכך X נהיה קטן מאוד ואילו Y דווקא די גדול- במילים אחרות- בלי קשר למה אנחנו יודעים על AWG –
הדרך היא לא הדרך.
ניסים – כמעט כולם מסכימים שקצב העליה בטמפרטורה בשנות ה90 הוא יותר גדול מקצב העליה בעשור האחרון- כולל נתונים שניתנו באתר הזה- באמת שאין לי כוח לויכוח הזה שוב. הנגזרת היא שקטנה יותר- לא הגודל עצמו.
אבי- אם הפיסיקה של גזי החממה ושל הטמפרטורה כל כך מובנת, אז איך יש כל כך הרבה מודלים שונים בצורה דרסטית זה מזה ומהמציאות הנמדדת?
ובכלל אם זה מאוחר מדי- אז למה לטרוח? בוא נפנה את האיים הנמוכים ואת החוף ונתכונן למאה חמה.
יש לנו טכנולוגית הטפלה ,נפתח חקלאות שאוהבת חום .ונשקיע במזגנים יעילים.
אם זה מאוחר מדי – כל דבר שנעשה בנידון זה סתם ביזבוז כסף ומשאבים לא?
עמית. התשובה שלילית משום שהפיסיקה של גזי החממה פשוטה ומובנת. אין טעם לשנות שם בגלל אירועים כאוטיים של הטווח הקצר (ובעיקר מקומיים) בממוצע ובגדול יש התחממות והיא נמשכת לאורך זמן ויש לכך הגיון פיסיקלי. כל מה שהמכחישנים רוצים זה שלא נעשה כלום עד שיהיה מאוחר מדי ואז יגידו אולי (לא בטוח) אופס טעינו, אבל אז יהיה מאוחר מדי. אגב להשקפתי גם היום מאוחר מדי.
אולי הגיע הזמן להפסיק לקרוא לשינויי האקלים “התחממות גלובלית” ?
השם רק מטעה : כתוצאה מ”ההתחממות הזאת” היו לאחרונה גם לא מעט גלי קור ,אז מה שקורה בסופו של דבר הוא שהמדענים ואסף רוזנטל בינהם נאלצים שוב ושוב לגונן על “ההתחממות”.
אנחנו בעיצומו (או אולי רק תחילתו?) של שינוי אקלים גלובלי שברובו הגדול הוא מעשה ידי אדם. היות והמערכת היא כאוטית בבסיסה ,הרי שאין לנו שום מושג לגבי מה יהיו ההשלכות העתידיות שלה ,יש יותר מדי משתנים ומערכות משוב.
מה שכן אפשר להגיד בוודאות הוא שאנחנו עושים משחק לא מבוקר באקלים והתוצאות הם הקצנה בתופעות מזג האויר ,כל זאת יחס עם הרס של מערכות החיים האקולוגיות.
האם כדור הארץ יתאושש מזה ? חד משמעית כנראה שכן .השאלה היא מה המחיר שהאנושות ושאר שוכני הכדור משלמים וישלמו על זה. זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול.
לאחד אחר
מסכים אתך בעניין הכסף. הוא חשוב לשני הצדדים.
מסכים אתך שסביר שלא כל ההתחממות נגרמה
באשמת האדם (יש הוכחות שהתחממות גלובלית
החלה לפני כ-12000 שנים).
ברור שקיימת התחממות גלובלית וברור ששריפה
דלקים היוצרת פיח ופד”ח תורמת לה.
גם אם לא ברור באורח מוחלט מה חלקה של תרומת האדם
בהתחממות הגלובלית, כדאי מאד לכולנו להקטין “תרומה” זאת.
לכן אני יוצא נגד אלה המכחישים את ההתחממות הגלובלית
שעלולים למנוע מחקרים ונקיטת אמצעים האמורים להקטין
לפחות את תרומת האדם להתחממות זאת.
בנימין מאי
דבר ראשון עיקר הויכוח הוא על מקור ההתחממות ועל אופיה ועתידה ולא אם קיימת התחממות.
דבר שני- לא צריך שכל העולם יתחמם -רק המים שבאזור הקוטב- כדי שהקרח ימס בקצב מוגבר. – הוא גם לא צריך להתחמם- אלא רק להשאר בטמפרטורה מסויימת כדי שהוא ימשיך לאבד מסה-
אם הטמפרטורה של השנה תהיה קבועה למשך 100 שנה אני מדמיין שהרבה מאוד קרח היה יכול להנמס במצב הזה- זה לא אינדקציה להתחממות -אלא אינדקציה לחום- ורק באזורים הרלונטים.
אני לא טוען שאף אחד ממטילי הספק לא מציינים את הבעיתיות הכלכלית של חלק מה”פתרונות” שמוצאים –
אני גם לא טוען שאף אחד מהם לא בא מרקע פוליטי או סיבות כלכליות אישיות- זה בהחלט קיים.
אבל זה נכון גם בצד השני של הויכוח- בתעשית ה”פתרונות” יש הרבה מאוד כסף – בין אם מדובר בסחר באשראות פחמן (קטסטרופה) ביו דיזל וביו מאסה ( קטסטרופה) חשמל סולארי ורוחני ומכוניות חשמליות.
כל הדברים האלו שבקושי חוסכים פחמן, עולים הרבה כסף למדינות ולאזרחים ומכניסים הרבה כסף למיעוט שדוחף את הבעיה- זה אינטרס אמיתי. בנוסף לכך שכמו שהשקפת העולם הימנית כלכלית לא אוהבת את הרגולציה המכבידה שAWG כביכול דורש- השמאל הכלכלי דווקא אוהב בדיוק בגלל הסיבה הזאת ומכיוון שהוא פוגע בתעשיות שמזהות עם הימין בעולם- בנוסף לכך יש תנועות סביבתניות שלמות שברמת האידאולוגיה שלהם רוב הקידמה של האדם היא חטא כנגד הפלאנטה וAWG מתאים להשקפת העולם שלהם (ראה מלתוזאנים).
בנוסף לכך יש גם את עניין היוקרה והמעמד האדמאי והעובדה שלא כל חוקר יכול לקום ולהודות שהוא טעה, ושהוא בעצם לא מסכים עם הבכירים ממנו (כולל אלו שהתקדמותו המקצועית תלויה בהם) -אפילו ברמה לא מודעת.
לאחד אחר.
כמו בפסק דין על פשע, השאלה גם במקרה זה אינה אם
יש ספק בכלל אלא האם הספק סביר.
כבר כילד למדתי שקרח הופך למים כשהוא מתחמם.
אני, כמו רבים אחרים, מייחס את התמעטות הקרח
הארקטי ועליית מי הים (והקטנת ניכרת של שטחי
איים מסיימים) להתחממות גלובלית ללא ספק סביר.
בעיניי, מי שטוען אחרת הוא מכחישן, העובדה שמטרידה
אותך הבעיה (שאיני מתכחש לה) בעניין הכלכלה העולמי
היא דוגמה לטענתי שמכחישנים מחויבים לאינטרסים
שאינם ממין העניין.
אסף- אני התכוונתי בעיקר לצד הפרו AWG שמדבר במונחים כמו “מכחישנים” ומשתמש בכל רטוריקה ומפרסם כל דבר שתומך בהתחממות לא משנה כמה הזוי ומנותק ממדע הוא.
למרות שהרבה אנשים שמגדרים את עצמם “ירוקים” כבר התעוררו מהסיוט של ביו-דלק- ביו דלק עדיין מקבל תמיכה של הרבה פוליטיקאים- והוא מהווה דוגמא טובה לנזק שאג’נדה ירוקה שמנותקת מהמדע יכולה לגרום.
אני לא שמעי ולא קראתי אף אחד שמתוכח עם רמת הפד”ח-יכול להיות שקיים אבל אני לא מכיר-
בקשר לשאר- אין דבר כזה “עובדות” המדע- יש לך מדידות- ולהעריך לאחור טמפרטורה זה לא דבר כזה פשוט.
ויש מספיק ויכוח וספק משתוכל לקרוא למידע הזה כעובדתי או לא נתון במחלוקת.
לצורך העניין גם מדידות במתחומים בתחנות מדידה הם לא דבר מושלם- ביחוד כאשר המיקום שלהם הוא בעייתי הוא שהדיוק שלהם רע.
אז לתמצת- אין לך עובדות- יש לך מדידות ומודל שבנוי עליהם ,ככה זה במדע.
אחד אחר
1. מאיפה הבאת שההתחממות האטה??
2. הבעיה היא מה השפעת ספיגת האנרגיה על האקלים. זה באמת מסובך. אבל – ההשפעה קיימת
לאחד אחר
לאיזה AWG אתה מתכוון ? יש עשרות , וכשאתה כותב “שלכם” או “אתם”
למי הכוונה ? לגמדים הרעים ?
בענין השימוש בדלק ממקורות ביולוגים …. כדאי היה שתקרא מה נכתב על הנושא באתר הידען שאם לא כן התפרצת לדלת פתוחה,
למעט העובדה שעד המהפכה התעשיתית היו ריכוזי הפד’ח כ 280 חלקים למיליון
ואילו במדידות האחרונות (מתפרסם ב ניצ’ר) כבר עברו את ה 400,
ריכוז גבוהה יותר ממה שהיה במליוני השנים האחרונות,
למעט העובדה שעל פי המהלך הטבעי של מחזור מילנקביץ’ כדורנו נכנס לתקופה
קרה ואילו על פי המדידות הטמפרטורות עולות בהדרגה ומגיעות לרמות שלא
היו מזה מליוני שנים,
למעט העובדות (עובדות לא הנחות ולא תאוריות) הנ’ל ….
אתה צודק.
בנימין-
אפשר להטיל ספק באמינות של מדידה- למשל לדבר על איכות המכשיר המודד.
ספקן הוא אחד שפשוט מטיל ספק במשהו- מה שבמדע זה מאוד חשוב.
במדע הכל תמיד נמצא בספק- זה בסיס של פילוסופיה מדעית מאז ‘קוגיטו ארגו סו’, של דקארט.(שהוא עצמו יצא מזה )- – השאלה היא לא האם יש ספק בAWG (למרות שיש מספיק תומכים בלי הבנה של מדע שיגידו לך שלא -אין ספק בכלל) – אלא האם יש מספיק ספק כדי שנחכה עוד זמן לעוד עדויות לפני שנתחיל להגביל את הכלכלה האנושית כדי למנוע את אותה ההתחממות.- אני מאמין שצריך לחכות עוד לפחות 10 שנים ולראות אם חוזרת ההתחממות לקצב שהיה לה-ואם המדע של התומכים מתחזק והפתרונות שלהם נהייה ממשיים – לפני שנתחיל משהו- כי זאת באמת הבעיה כאן- אין פתרונות אמיתיים כאן- יש בעיקר בכאילו – וכל זה סביב מדע שהוא רחוק מלהיות מבוסס.
למיטב הבנתי יש הבדל גדול בין ספקנים למכחישנים. ספקנים ,בהגדרה, אינם מאמינים
בהיתכנות הקשר בין תופעת טבע (כוכבים, מגנטיות, צורות עננים וכיוצא באלה) לטבע האדם
ובשאר תופעות שאינן בנות הסבר מדעי כמו “התכנון התבוני”.
מכחישנים מפקפקים בתקפות מדידות מדעיות מסורתיות ומקובלות בעניינים שמבחינה
פוליטית או אחרת אינם נוחים להם.
אתם יודעים מה אחד הסיבות העיקריות שהובילו אותי לקבל את הגישה הספקנית יותר?
צורת הדיבור של כל תומכי הAWG שאני רואה- אפילו פרופסורים מדברים בצורה שהיא לגמרי לא מתאימה לדיון מדעי. אנשיםהם מוניטין רב שוללים בכלל את הקיום של דיון- ואז הבנתי עד כמה עקום הנושא.
אני לא קלימטולוג וגם אתם לא- והיכולת שלי להבדיל בין טיעון מדעי מוצק ללא מוצק היא מוגבלת (וככה גם שלכם) ואפילו אני רואה הרבה חורים ברורים בהרבה מהטיעונים של הצד שלכם- והצד שלי הוא הרבה יותר עקבי. עד לפני כמה שנים חשבתי שזאת עובדה מדעית שיש AWG- ואז פתאום מישהו טען ההפך – והתחלתי להתעניין- אז פתאום ראיתי את הטיעונים שלכם ועד כמה הם מלאים בחורים .
תבינו- אנחנו לא סרבני חיסונים, אנחנו לא ספקני איידס- אנחנו לא בריאתנים – הטיעונים שלנו מעוגנים בגישה המדעית הרלונטית. וכל פעם שאתם משתמשים במונח כמו “מכחישנים” – אתם מאבדים את אמון הציבור.
זה אומר שאם אתם בכל צודקים אתם חוטאים למטרה שלכם להציל את העולם מהפד”ח מכיוון שאתם נוקטים בגישה כל כך יהירה- תירדו מהמגדל שלכם- האמת לא חתומה על שמכם בטאבו.
לאסף-
יש לך מידע שההצפות האלו הם יותר כיום יותר מאשר לפני10 שנים? 20 שנה , מאה שנים?
לאבי
גם לאומרי הבעד יש מניעים פוליטים,אישיים וכלכליים.
לא ברור לי למה אתה חושב שהמניעים שלהם טהורים יותר.
וכאילו שהשקפת העולם שלך לא נמצאת באותו צד שהכי תומך בAWG.( השמאל הכלכלי).
ניסים-
יודעים כמה (בערך) הפד”ח תורם לחימום- הדיו הוא על הרבה אפקטים שנובעים מהיזן חיובי- מה שיודעים עליו הרבה פחות-אם המדע היה כל כך פשוט- לא היו עשרות מודלים שונים שברובם מפספסים מלמעלה את הטמפרטורה- נכון?
אכן יש התחממות (למרות שהיא מאוד האיטה בעשר חמש-עשרה שנים האחרונות.- אבל אין לנו פלנטת בקרה בלי פליטות פד”ח כדי לראות אם זה היה הגורם היחידי או אפילו הגורם בלבד.
זה בלי קשר לעובדה שהרבה פוליטקאים ירוקים למינהם מנפחים את הסכנה ואת הדחיפות שלה לממדים גדולים יותר ממה שרוב המדענים הרציניים אומרים ומציעים בזה פתרונות שאפילו לא ממש חוסכים בפד”ח – אבל מרפדים את הכיסים של אנשי העסקים הנכונים.
מכיר את המושג ‘ביומסה’? מישהו החליט שזה יותר ירוק לשרוף עצים מאשר לשרוף פחם- מכיוון שעצים הם מתחדשים ופחם לא – זה שמבחינת יחס זיהום לאנרגיה -כולל פד”ח- מדובר בטירוף- זה פחות חשוב.
גם רוב סוגי הביו דיזל הם טירוף בסגנון דומה שלא חוסכים כלום ומעלים את מחירי המזון בעולם השלישי.
וגם יכולים להוביל לבירוי יערות גשם בשביל לגדל תירס-
תעשה חוקים נוקשים מדי נגד פליטות והמפעלים יעברו למדינות בהם אין פיקוח בכלל וכו…
אבל אם מישהו מציין דברים כאלו- הוא מבחינתכם מכחיש? אם מישהו חושב שצריך אולי לחכות עוד כמה שנים למציאת פתרונות טובים יותר וגם מושג יותר טוב על הבעיה- זה מוגזם?
ולא התחממות אנטרופגנית היא ממש לא מדע מבוסס.
משה
הביטוי “מכחישי התחממות” בהחלט במקומה. אתה יכול להיות ספקן לגבי מה שלא ברור מאליו. הראיות מראות שהאקלים מתחמם. התיאוריה מסבירה היטב את התצפיות.
כל מי שחושב אחרת מתכחש לראיות או מתכחש תמדע שמאחרי ההסבר.
יודעים כמה פד”ח האדם פולט. יודעים כמה אנרגיה סופגת הפד”ח. זה הכל.
וסקפטי = ספקן
תכונה מאוד בריאה בחוגיי המדע, אני לא רואה סיבה להפוך ספקנים ל מכחישים או “מכחישים”. מילה בעל קונוטציה שלילית.
אני גם לא חובב שפה מכובסת, אני דיי חושב שזהו איפיון ישראלי.
אך הדיון על התחממות מזמן יצא מתחום המדע (לצערי) ושימוש בשפה דרוגטורית זו לא עוזר להשאירו בתחום הדיון המדעי פרודוקטיבי.
על אותו משקל אודה אם יפנו אותי למקורות אשר מתנגדיי תאוריית האתר למשל, נקראים מכחישיי האתר. או מכחישיי הבוזון ההיגנס, מכחישי היקום הסטטי וכו’ וכו’.
לאחד אחר,
מתנצל עם נפגעת מהמרכאות ששמתי כי לדעתי אינו התרגום
המדויק והטוב למוסג הלועזי “סקפטים” ,
באשר לעלית פני הים …. כנראה שאתה צודק בבדיקתך (?) ,
שכן אחרת קשה להסביר את חששם של תושבי האיים הנמוכים
ששדות החקלאות שלהם ובארות המים מומלחים,
שבתיהם מוצפים ולכן הם מחפשים מקומות מפלט
באיים גבוהים ובמדינות שכנות
כל עוד מתקיים ויכוח בתוך המדע, אין בעיה עם אנשים האומרים דברים הפוכים, כאשר ברור שהמדע הוא חד משמעי כמו במקרים של האבולוציה והתחממות כדור הארץ, ולאומרי הנגד יש מניעים פוליטיים או דתיים, ולא מדעיים, מותר לקרוא להם מכחישנים. אני לא מת על שפה מכובסת, פוליטיקלי קורקט וכיוב’.
מכחישנים על משקל כופרים. מכייוון שבמדע כידוע סקפטיות ומחקר נגדי הם לא רצויים ולא מקובלים, קבלה עיוורת של דברי כהני הדת היא מתבקשת וכל דיעה שאיננה תואמת תתקבל בזיזלול המתאים.
אחד אחר
העליה בפני הים היא באמת לא חריגה. בתנאי כמובן שאתה מביא בחשבון את ההתחממות.
-להסביר מה שקרה זה קל- לחזות את מה שיקרה זאת החוכמה במדע.
-אם יש יותר עצים בצפון- זה לא אומר שהם בתורם יקלטו את הפד”ח ויקיימו פידבק שלילי על הפד”ח?
-בפעם האחרונה שבדקתי אין עליה חריגה בפני הים.
– זה נחמד שאתה לא משתמש במושג “מכחישנים” אבל להבא – בלי מרכאות כפולות בבקשה
אתה לא רוצה שנקרה לך “מדען” או אולי “דוקטור” נכון?