הלוויינים הישראלים ונוס ואופסאט 3000 ישוגרו בשבוע הבא מגינאה הצרפתית

התמונה הראשונה של ונוס תהיה מישראל * שר המדע אקוניס: אירוע לאומי חשוב *יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "לצד העשייה המשמעותית בתחום לווינות התצפית, אנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור באובדן יכולותיה של ישראל בתחום לווינות התקשורת. אני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה מיידית בנושא"

הלוויין ונוס. הדמיה - סוכנות החלל הישראלית
הלוויין ונוס. הדמיה – סוכנות החלל הישראלית

לווין התצפית המתקדם OPTSAT3000, המיועד לשימוש משרד הביטחון האיטלקי והלווין לניטור חקלאי וחקר הסביבה "ונוס" שנבנה עבור סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הצרפתית CNES, פותחו ונבנו בתעשייה האווירית וישוגרו לחלל יחדיו ב- 2.8.17 (04:58 זמן ישראל) על גבי המשגר האירופאי Vega של חברת Arianespace מאתר השיגור קורו, שבגינאה הצרפתית.

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "הלווינים שישוגרו בימים הקרובים, הם פאר הטכנולוגיה הישראלית ומביאים לידי ביטוי את פעילותה הבינלאומית של ישראל בתחום החלל ואת שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל עם איטליה וצרפת. תכנית לווינות התצפית הסדורה של מדינת ישראל מאפשרת פיתוח וייצור לצרכים מקומיים ולייצוא, ומתקיימת בזכות מדיניות ממשלתית ברורה בתחום."

"ערב השיגור, אני קורא לממשלת ישראל לקבל גם את ההחלטות נדרשות לגבי עתיד לווינות התקשורת בישראל. מאז אובדן עמוס 6 לפני כ- 10 חודשים, לא התקבלה כל החלטה לגבי עתיד התחום, מה שיוביל בסופו של דבר לאובדן הידע והיכולות הטכנולוגיות שנצברו. אנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור שתוביל לחיסול יכולותיה של ישראל בתחום לווינות התקשורת בעל כורחנו". אומר וייס.

"ונוס" – הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – ישוגר ב-2 באוגוסט 2017 על גבי משגר "וגה" מגינאה הצרפתית. הלוויין, פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES), נמצא בימים אלו בהכנות לשיגור בבסיס החלל של חברת "אריאן ספייס" והוא מתוכנן לשיגור ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל).

שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: "ישראל נודעת ברחבי העולם בזכות התעוזה והחדשנות שלה, מרכיבים שבאים לידי ביטוי גם בפיתוח הטכנולוגי של ונוס. אנו מלאי גאווה לראות כיצד עשייה רבת השנים של טובי המהנדסים והחוקרים של ישראל בהובלת סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית, צפויה להגיע לשיאה בשיגור הצפוי".

ללווייני חקר סביבה חשיבות עולה בשנים האחרונות בעיקר לאור בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד.

ונוס מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לונוס, והן מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.

בעת השיגור, ישקול הלוויין 265 ק"ג, מה שהופך אותו לוויין קל המשקל שיפעל בחלל. מרגע השיגור ועד שייכנס למסלולו בחלל, יעברו בדיוק שעה 37 דקות ו-18 שניות. האות הראשון מהלוויין, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל לאחר כחמש וחצי שעות מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. הדמיות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור והדמיות לאחר עיבוד יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך 4.5 שנים שלאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר.

ונוס יצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם. כשיחלוף מעל ישראל, יצלם ונוס שלושה פסי צילום לכל אורכה: בגליל, מישור החוף כולל רצועת הים הקרובה, והנגב. אלה יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות ותחנות אקולוגיות. התמונות יועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, לרשויות ממשלתיות ולמכוני מחקר ממשלתיים.

ונוס ישדר נתונים לתחנת קליטה בצפון שוודיה ומשם יעברו הנתונים לעיבוד ראשוני בסוכנות החלל הצרפתית שם ירוכזו בראשות החוקר הצרפתי ז'רר דדיו. התמונות של ישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. בישראל, השקיעה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע כ-5 מיליון ₪ לביצוע מחקרים על תוצרי הלוויין. אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו ההדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מראשון לציון ומרחובות בהשקעה של כחצי מיליון שקלים מהסוכנות.

לונוס גם משימה טכנולוגית חדשנית ראשונה מסוגה שבמסגרתה ינסו להוכיח היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפא"ל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, כדי להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר.

ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף לתעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט, את המצלמה הייחודית, ורפא"ל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן.

 

אתר המוקדש ללוויין ונוס

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן